Fandom

Ventura Daniel Wiki

מרוקינאטה המשך 2

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

LE MAROCCHINATE

Sergio Sagnotti ,המקור :Aspettavano i liberatori ma arriv l’inferno


.

La riluttanza e la scarsa memoria del nostro paese, dedita soprattutto ad una sorta di invidia esterofila dei miti altrui, ci fa dimenticare che di martiri, ma soprattutto di eroi, lo stivale ne ha avuti e forse anche piש di tutti gli altri paesi dai piש ammirati ed invidiati.


Nella nostra nazione sono avvenuti olocausti annegati nell’indifferenza della storiografia per 60 anni e non ancora approfonditi del tutto come le Foibe, il massacro dei bimbi di Gorla e le famose “marocchinate”, gente comune, colpevole solamente di trovarsi al momento sbagliato nella propria casa, mentre erano in atto pulizie etniche, saccheggi, violenze e stupri di ogni genere, compiuti sotto bandiere e vessilli di “liberazione”.


Nel Febbraio del 1944 gli alleati bombardarono l’abbazia di Montecassino, causando la morte di centinaia di civili; raso al suolo il monastero si passע alle cittadine limitrofe e ciע portע alla completa distruzione delle cittא sottostanti il monastero, Cassino appunto e altri centri urbani rurali del luogo; la stima delle vittime in questa operazione fu di circa 50.000 militari e 10.000 civili.


Ora l’esercito alleato si trovava di fronte alla linea Gustav, una catena umana che tagliava in due parti la nostra penisola, dal tirreno all’adriatico, voluta da Hitler come baluardo di resistenza tedesca in terra italica.


I continui attacchi frontali delle forze alleate alla retroguardia teutonica, si rivelarono subito infruttuosi e superflui, si decise allora di aggirare la linea nemica e questo compito fu dato dal Gen. Clark, comandante della V armata americana, al Gen. Juin comandante franco-algerino delle truppe francesi (Goumiers) in Italia; ciע perchי questi ultimi avevano una maggiore predisposizione al combattimento montano.


Le truppe francesi cominciarono cosל l’avanzata con l’operazione che prese il nome “Diadem”, prima sottoponendo i tedeschi ad un pesante bombardamento e subito dopo attaccando Monte Faito presso i Monti Aurunci, sguarnendo la linea nemica fino alla valle del Liri, risalirono poi verso il frusinate fino ad assestarsi in Toscana.


Dove passarono perע le truppe “liberatrici”, accaddero cose mai viste in quelle terre: stupri, rapine, saccheggi, omicidi, evirazioni e torture furono all ordine del giorno…


Il corpo di spedizione francese era composto da circa 110 mila unitא per lo piש marocchini, algerini, tunisini e senegalesi; essi si chiamavano “Goumiers” in quanto erano organizzati in “Goums”, gruppi composti da una settantina di uomini per lo piש legati da parentela.


Appena sbarcati in Italia i Goumiers fecero subito vedere di che pasta erano fatti, in Sicilia, infatti, essi cominciarono a razziare e sequestrare donne del luogo considerandole “bottino di guerra” e le portarono via come prostitute. I primi episodi si registrarono sulla statale Licata-Gela, come ci dice lo storico Fabrizio Carloni, per poi proseguire a Capizzi, tra Nicosia e Troina ,qui i franco-africani si abbandonarono addirittura a stupri di massa: “…le consideravano bottino di guerra e le portavano via sghignazzando e trattandole con un linguaggio da trivio, come se fossero delle prostitute…”.


Si proseguל con lo stesso comportamento nei paesi di Mastrogiovanni (dove madri e figlie venivano stuprate e poi passate per le armi) , Lanuvio, Velletri ad Acquafondata dove ci fu addirittura un rastrellamento di donne da violentare.


La vergogna perע che si compל nelle battaglie in ciociaria toccע apici clamorosi e devastanti, infatti il comandante francese Juin per incentivare e caricare le sue truppe prima della battaglia, sembra che pronunciע il seguente discorso:


“Soldati! Questa volta non ט solo la libertא delle vostre terre che vi offro se vincerete questa battaglia. Alle spalle del nemico vi sono donne, case, c'ט un vino tra i migliori del mondo, c'ט dell'oro. Tutto ciע sarא vostro se vincerete. Dovrete uccidere i tedeschi fino all’ultimo uomo e passare ad ogni costo. Quello che vi ho detto e promesso mantengo. Per cinquanta ore sarete i padroni assoluti di ciע che troverete al di lא del nemico. Nessuno vi punirא per ciע che farete, nessuno vi chiederא conto di ciע che prenderete…”.


I suoi Goumiers non se lo fecero ripetere due volte…


Il loro premio cominciarono a riscuoterlo nella cittadina di Esperia, dove circa 3.500 donne, tra gli 8 e gli 85 anni, vennero stuprate e, nella piש benevola delle sorti uccise, circa 800 uomini sodomizzati tra cui un prete (Don Alberto Terilli) che morל poco dopo, i parenti delle vittime o coloro che cercarono di difendere le donne vennero impalati…

Gli altri alleati erano al corrente di ciע che stavano facendo i franco-africani?


Le fonti sembrano dirci di sל, in quanto, giא precedentemente, gli ufficiali alleati avevano richiesto in patria “l’invio” di prostitute al seguito delle truppe, per placare i desideri dei propri soldati; sapevano anche perchי i Goumiers francesi avevano un’altra peculiaritא , quella di evirare i soldati nemici e soprattutto quella di vendere, a quei soldati americani bramosi di ottenere elogi e galloni senza troppo rischiare, i soldati tedeschi catturati, al prezzo di 500/600 franchi per un soldato semplice e di circa il triplo per un ufficiale.


Quindi secondo alcuni storici tutti sapevano cosa stesse accadendo, De Gaulle in primis, ma soprattutto chi era sul posto come il Gen. Harold Alexander ,che molti dicono ricevette la richiesta di permesso di “carta bianca” da parte di Juin, limitandosi a contrattare con egli le 50 ore di dominio “anarchico” sulla popolazione civile. In una nota della Presidenza del Consiglio ciע si evidenzia ancora di piש infatti si legge che gli ufficiali francesi: “lungi dall'intervenire e dal reprimere tali crimini hanno invece infierito contro la popolazione civile che cercava di opporvisi…” in quanto gli accordi prevedevano “mediante un patto che accorda loro il diritto di preda e saccheggio” “nella generalitא dei casi essi preferiscono ignorare e da qualcuno ט stato anche detto che agli irregolari marocchini spetta il diritto di preda”.


La furia franco-coloniale non si placע e continuע nelle cittadine di Ceccano, Supino, Sgurgola e paesi limitrofi (dal 2 al 5 giugno 418 stupri su uomini, donne e bambini, 29 omicidi, 517 furti) una nota dei Carabinieri ricorda la bestialitא di quegli eventi: “infuriarono contro quelle popolazioni terrorizzandole. Numerosissime donne, ragazze e bambine (...) vennero violentate, spesso ripetutamente, da soldati in preda a sfrenata esaltazione sessuale e sadica, che molte volte costrinsero con la forza i genitori e i mariti ad assistere a tale scempio. Sempre ad opera dei soldati marocchini vennero rapinati innumerevoli cittadini di tutti i loro averi e del bestiame. Numerose abitazioni vennero saccheggiate e spesso devastate e incendiate”.


Starא poi alle truppe alleate franco-senegalesi completare “l’opera” infatti, prima di essere rimpatriate, infierirono ancora sulla popolazione civile in quel di Toscana per lo piש nell’isola d’Elba (dopo essere passati anche in Val d’Orcia e nel viterbese).


Le responsabilitא di quei tragici giorni della nostra storia, devono ricadere anche su alcuni uomini politici italiani di allora, perchי, non bisogna dimenticare, che l’Italia badogliana dichiarע guerra alla Germania, diventando di fatto collaborazionista dello Stato Maggiore alleato; non meno gravi le responsabilitא del governo di Unitא Nazionale di Ivanoe Bonomi che non sollevע mai una protesta ufficiale per le cosiddette “marocchinate”, come del resto i governi che lo hanno succeduto per 50-60 anni e per i quali questo ט sempre stato un argomento tabש e politicamente scorretto, in virtש di quella che Renzo De Felice amava definire “vulgata resistenziale”…


Dopo la guerra il corpo di spedizione francese riconobbe alle vittime un indennizzo che andava dalle 30 alle 150 mila lire a donna stuprata, tali somme vennero detratte dai danni di guerra dovuti dall’Italia alla Francia; dal canto suo il governo italiano pagע alle vittime una pensione minima e a tempo.


La cifre di queste nefandezze non sono molto chiare, si parla di circa 60.000 donne stuprate, numero che si basa sulle richieste di indennizzo ricevute; di queste vittime, una grande percentuale rimase affetta da malattie come la sifilide o blenorragia, molti furono i figli nati dai rapporti coatti, la maggior parte dei mariti e dei compagni furono contagiati dalle mogli, migliaia di omicidi, parte dei quali effettuati ai danni di chi “osava” difendere l’onore delle donne, l’81% dei fabbricati distrutti, il 90% del bestiame sottratto, cosל come i gioielli e ogni altro tipo di bene materiale, evirazioni, cittadini impalati, bambini (di entrambi i sessi), uomini, sacerdoti ed anche animali sodomizzati…

Ad aggiungersi a questi dati strazianti, per le vittime ci fu anche la beffa di vedersi come delle persone emarginate dalla societא, non ci furono quasi mai nei loro confronti degli atti di solidarietא, molte donne vennero ripudiate, stentarono a trovare un marito ed un lavoro e molte furono quelle che non riuscirono a convivere con questo fardello suicidandosi.


Ecco una testimonianza dell’epoca:


“I soldati marocchini che avevano bussato alla porta e che non venne aperta, abbattuta la porta stessa colpivano la Rocca con il calcio del moschetto alla testa facendola cadere a terra priva di sensi, quindi veniva trasportata di peso a circa 30 metri dalla casa e violentata mentre il padre (...) da altri militari veniva trascinato, malmenato e legato a un albero. Gli astanti terrorizzati non potettero arrecare nessun aiuto alla ragazza e al genitore in quanto un soldato rimase di guardia con il moschetto puntato sugli stessi…”

Perchי ricordare in alcuni casi ט un dovere…



Riferimenti bibliografici:


Arrigo Petacco, La nostra guerra.

Tommaso Baris, Montecassino 1944, scatenate i marocchini tratto da Millenovecento, n. 14, dicembre 2003.

Tommaso Baris, Fra due fuochi.

Luciano Garibaldi, L'assalto alle ciociare, in periodico "Noi", 1994”.

Alberto Moravia, La Ciociara.

F. Majdalany, La battaglia di Cassino.

Gennaro Sangiuliano, Quelle marocchinate di cui nessuno parla. Artcolo tratto da “L’Indipendente” del 19 maggio 2006



המרוקאי

המשחררים המיוחל אבל לעזאזל, מגיע ע

סרג 'יו Sagnotti

.

רתיעה וחוסר זיכרון של המדינה שלנו, הוקדשה בעיקרה סוג של קנאה מיתוסים xenophile של אחרים, גורם לנו לשכוח את השהידים, בעיקר של גיבורים, האתחול פעם אחת ואולי יותר מכל מדינות אחרות ש מ ש pi העריכו קינא.


שואות התרחשו האומה שלנו טובע האדישות של ההיסטוריה במשך 60 שנה ועדיין לא לגמרי יסודית כפי Foibe, השחיטה של תינוקות Gorla והמפורסמים "מרוקאי", האנשים הפשוטים, אשם רק להיות בזמן הלא נכון ב שלהם בזמן שהם מתמשך הביתה טיהור אתני, ביזה, אונס ואלימות מכל הסוגים, עשו דגלים וכרזות של שחרור "."


בפברואר 1944 בנות הברית הפציצו את מנזר מונטה קאסינו, הרג מאות אזרחים, הרסו את המנזר הולך בערים השכנות לנו ע ע ע יציאת להרס מוחלט של העיר מתחת מנזר א, ו מינויים קאסינו מרכזים עירוניים וכפריים אחרים המקום, אומדן ההרוגים בפעולה זו היה על 50,000 ו 10,000 אזרחים צבאי.


עכשיו בעלות הברית הצבא היה פונה לקו גוסטב, שרשרת אנושית כי לחתוך לשני חלקים, חצי האי האיטלקי, מן הטירני אל הים האדריאטי, שהוזמן על ידי היטלר כמו המגן של ההתנגדות הגרמנית italica על הקרקע.


ההתקפות חזיתית רציפה של כוחות בעלות הברית ב הטבטוני האחורי, הופך להיות חסר תועלת ומיותר, אז הוא החליט לעקוף את קו האויב, וכי המשימה ניתנה על ידי הגנרל קלארק, מפקד הארמיה החמישית ע 'ש', הגנרל פרנקו juin הקפטן-אלג 'יריה החיילים הצרפתים (Goumiers) באיטליה ואנחנו ע י בגלל שיש להם רגישות מוגברת כדי להילחם ההר.


הצרפתים התחילו את התקדמות cos ל עם המבצע הזה נקרא "עטרה", לפני שתשלח את הגרמנים כדי הפגזה כבדה לאחר שתקף מונטה Faito מונטי Aurunci ללא שמירה על קו האויב אל העמק של Liri, עלה Frusinate עד אז להתיישב טוסקנה.


ע שם בילו את הכוחות "משוחררת" ועוד דברים חסרי תקדים קרה בארצות ההן: אונס, שוד, ביזה, רצח, סירוס ועינויים היו כל סדר היום ...


חיל המשלוח הצרפתי היה מורכב של כ 110 אלף יחידות של pi ש א מרוקאים, אלג 'ירים, תוניסאים ו סנגל, הם נקראו "Goumiers" כי הם היו מאורגנים "Goums" ובו על גברים שבעים עבור pi ש קשורים קרבה.


רק נחת באיטליה Goumiers מיד לראות מה הם הדברים נעשו בסיציליה, למעשה, הם החלו לפשוט ונצל הנשים של המקום נחשב "כשלל מלחמה" ונשא אותן בזנות. הפרקים הראשונים הוקלטו ב-Gela Licata המדינה, כמו היסטוריון אחד אומר פבריציו Carloni, וממשיכים Capizzi, בין ניקוסיה ו Troina, כאן הפרנקו אפריקאי פינקה אונס אפילו המונית: "... נחשב כשלל מלחמה ו נסחף צוחקים מתייחסת אליהם עם צומת השפה, כאילו היו זונות .... "


ל המשך עם התנהגות דומה במדינות Mastrogiovanni (שם אמהות ובנות נאנסו ולאחר מכן ללכת על נשק), Lanuvio, Velletri Acquafondata למקום שבו היה אפילו עגול עד אונס של נשים.


תתבייש לך comp קרבות ע ע ל ב tocc ciociaria ציטוטים דרמטיים הרסנית, ב למעשה, המפקד הצרפתי juin לעורר ולחייב את חייליו לפני הקרב, נראה כי ע לבטא את הנאום הבא:


"חיילים! הפעם לא רק חופש א ט ארצכם כי אני נותן לך אם אתה לנצח במאבק הזה. מאחורי האויב יש נשים, בתים, יין ג 'ט בין הטובים בעולם, זהב ג' ט. כל אחד מאיתנו יהיה ע א שלך אם תזכה. צריך להרוג את הגרמנים עד האיש האחרון וללכת בכל מחיר. מה יש לי אמר והבטיח לשמור. במשך חמישים שעות אתה תהיה המאסטרים מוחלטת של ע לנו כי תמצא את האויב של א. אף אחד לא להעניש אותנו על ע א לך לעשות, אף אחד לא שאל אותנו בחשבון א ע שתקדישו ....


Goumiers שלו אם הם לא חוזרים פעמיים ...


החל לאסוף את הפרס שלהם בעיירה Hesperia, שבו כ -3,500 נשים, בגילאים 8 ו -85, נאנסו, וב נדיבה ביותר של הון ש נהרגו כ -800 איש ובהם כומר sodomized (דון אלברטו Therillos) כי ל מור זמן קצר לאחר מכן, קרובי משפחה של הקורבנות או אלה שביקשו להגן על הנשים היו משופד ...

בעלות הברית האחרות היו מודעים לנו ע הם עושים הפרנקו אפריקאי?


המקורות נראה לומר לנו ל ים, מאז א גי קודם לכן, קצינים בעבר ברית ארץ "לשלוח" זונות בעקבות החיילים, כדי לפייס את רצונם של החיילים שלו ידע י גם בגלל הצרפתים עוד Goumiers הייחוד א, כדי לעקר חיילי האויב, ומעל הכל כדי למכור, לאותם חיילים אמריקאים להוטים לקבל שבחים בנות בלי להסתכן יותר מדי, החיילים הגרמנים כבשו במחיר של 500/600 פרנקים עבור החייל, ועל שלוש פעמים לכל קצין.


אז על פי כמה היסטוריונים, כולם ידעו מה קורה, דה גול מלכתחילה, אבל מעל הכל שהיה באתר כמו גנרל הרולד אלכסנדר, אשר רבים אומרים שהוא קיבל את בקשת רשות "Carte Blanche" מאת juin, חוזים עם מוגבלות הוא 50 שעות של שליטה "אנרכיסט" על האוכלוסייה האזרחית. פתק מן הנשיאות של המועצה להחזיק ע ש מדגיש עוד יותר, כי אנו קוראים כי השוטרים הצרפתים: "רחוק מהתערבות ולהעניש פשעים כאלה יש ששררו כנגד האוכלוסייה האזרחית במקום מנסה להתנגד לו ..." בגלל ההסכמים שנקבעו " באמצעות עסקה זו מעניקה להם את הזכות לבזוז וביזה "במקרים הכללות א הם מעדיפים להתעלם ט מישהו אמר גם כי מתועד המרוקאים יש את הזכות טרף."


לשעבר שוך זעם הקולוניאלית ע ע והמשיך בכפרים Ceccano, Supino, Sgurgola ושכנים (2-5 יוני אונס מעל 418 גברים, נשים וילדים, 29 מקרי רצח, גניבות 517) שמזכיר הצהרה של Carabinieri של א bestiality האירועים האלה, "זעם נגד אותם אנשים מבוהלים. נשים רבות, בנות (...) נערים אנסו, שוב ושוב לעיתים קרובות, על ידי חיילים בציפורניה של התרגשות מינית חסרת רסן ו סדיסט, אשר נאלצים לעתים קרובות על ידי ההורים בכוח בעלים לטפל הטבח הזה. תמיד בידי החיילים מרוקאי נשדדו אזרחים רבים של כל החפצים ואת בעלי החיים שלהם. בתים רבים נבזזו ובמקרים רבים נהרסו ונשרפו.


כוכב א אז ברית חיילי פרנקו-סנגל להשלים "את העבודה" למעשה, לפני שהוא חזר, עדיין זעם על האוכלוסייה האזרחית, כי די ש טוסקנה pi עבור באי אלבה (אחרי הולך היטב ואל ד 'אורצ' ו ב ויטרבו).


האחריות א באותם ימים טרגי בהיסטוריה שלנו, גם חייב להישען על כמה פוליטיקאים איטלקית של זמן, כי י, אל לנו לשכוח כי איטליה ע באדוליו הכריזה מלחמה על גרמניה, הופכת דה פקטו משתף פעולה של צוות ברית, חמורה לא פחות מאשר האחריות של ממשלת האחדות הלאומית א א Ivanoe Bonomi ע מעולם לא להרים מחאה רשמית על מה שנקרא "מרוקאי", כמו ממשלות שהצליחו במשך 50-60 שנים ועבור מי זה ט תמיד פוליטית ש הכרטיסייה שגוי, מכוח מה ש רנצו דה פליצ 'ה אהב לכנות "ההתנגדות הוולגטה" ...


לאחר המלחמה חיל המשלוח הצרפתי זיהה כי פיצוי לקורבנות נע בין 30-150 thousand פאונד אישה שנאנסה, סכומים אלה נוכו מן הנזק שנגרם המלחמה בין איטליה לצרפת, עבור החלק שלה, ממשלת איטליה קורבן פ ע פנסיה מינימום זמן.


הדמויות האלה הם זוועות לא מאוד ברורה, יש לדבר על 60,000 נשים נאנסו, מספר כי הוא קיבל על סמך תביעות, של קורבנות אלה, אחוז גדול היה מושפע מחלות כגון עגבת או זיבה, רבים היו ילדים שנולדו הכריחו את הדיווחים, רוב הבעלים והשותפים נדבקו נשותיהם, אלפי רציחות, שחלקם שיחקו נגד מי "העז" להגן על הכבוד של נשים, 81% מבנים נהרסו, 90% בעלי חיים גנובים, cos ל תכשיטים כמו כל סוג אחר של נכס, סרוס מוחשי, משופדת אזרחים, ילדים (משני המינים), זכרים, כמרים ואפילו חיות sodomized ...

הוסף לנתונים אלה מחריד עבור הקורבנות היה גם כיף לראות איך אנשים א לשוליים על ידי החברה, היו כמעט אף פעם לא נגדם בגין מעשים של סולידריות א, נשים רבות היו התכחש, נאבקים כדי למצוא בעל עבודה רבים היו אלה שלא לחיות עם הנטל הזה על ידי התאבדות.


הנה עדותו של היום:


"החיילים מרוקאי שהיה דפק על הדלת ולא בא לפתוח, שברו את הדלת עצמה פגע סלע עם קת הרובה שלו בראשו עושה לה ליפול על הרצפה מחוסר הכרה, ולאחר מכן הועבר משקל הוא כ -30 מטרים מהבית ואנס בעוד אחרים הצבאי (...) אבא היה גררו, מכות קשור לעץ. עוברי אורח מבועת הם לא יכלו להציע כל עזרה לבחורה ואת האב כחייל עמד על המשמר עם הרובה שלו הצביע על אותו ... "

כי במקרים מסוימים ט י זוכר חובה ...



לקריאה נוספת:


אריגו Petacco, המלחמה שלנו.

תומאסו Baris, Montecassino, 1944, מופעלת על ידי סעיף תשע עשרה מאות, מרוקאים, נ 14 דצמבר 2003.

תומאסו Baris, בין שתי שריפות.

לוצ 'גריבלדי, ההתקפה על ciociare, בכתב העת "אנחנו", 1994 ".

אלברטו מורביה, שתי נשים.

פ Majdalany, קרב קאסינו.

ג 'נארו Sangiuliano, מרוקאית שבה אף אחד לא מדבר. Artcolo נלקח מתוך "The Independent" של 19 מאי 2006


.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית