מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד

המפה נטענת...

{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"auto","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.953309,"lon":34.906182,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

הפסיפס התגלה במזרח העיר, מכניסה מצומת גינתון, ביו הרחובות:החלוץ וסטרומה

---

מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד תוצג רצפת פסיפס, אשר התגלתה בשנת 1996. בעת גילויה היא כוסתה בשל העדר תקציב לשיקומה. עתה, רשות העתיקות בשרה כי בשיתוף עיריית לוד ובמימון קרן לאון לוי וקרן ג'רום לוי עבודות לשימור הפסיפס לקראת הצגתו למבקרים.

רצפת הפסיפס, מהמפוארות ומהמרשימות שהתגלו בישראל, נחשפה בשנת 1996. הפסיפס שגודלו 180 מ"ר, נדיר ביופיו ובאיכותו, השתמרותו יוצאת דופן והוא מתוארך לתקופה הרומית (סוף המאה השלישית-תחילת המאה הרביעית לספירה). הפסיפס מורכב מ'שטיחים' צבעוניים שבהם תיאור מפורט של יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיִט והמסחר הימי שהיו בשימוש בתקופה זו.

עקבות הרגליים שנחשפו

עקבות הרגלים - צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות

אורנית עצר מערוץ שבע כתבה על "עקבות הרגליים שנחשפו" מתחת לרצפת הפסיפס ביום 14 אוקטובר 2009 צעד אחר צעד, חלק אחר חלק, ניתקו מומחי השימור של רשות העתיקות את פסיפס לוד מהקרקע, והעבירו אותו לשימור במעבדות השימור של רשות העתיקות בירושלים. לאחרונה הופתעו המשמרים לגלות, כי בוני הפסיפס היפהפה הטביעו במקום חותם אישי: במהלך העבודה על שלב הטיוח המקדים להדבקת הפסיפס, הם דרכו עליו – מי בסנדלים ומי ברגלים יחפות.

לדברי ז'אק נגר, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, "כשמוציאים קטע פסיפס, נהוג לנקות את התשתית שלו, וכך לומדים את החומר ממנו נבנה ואת שלבי הבנייה. אנחנו מחפשים ציורים ושרטוטים שעשו האמנים בטיח, וציינו היכן תונח כל אבן. כך קרה גם בפסיפס לוד: מתחת לו, גילינו שבוני הפסיפס ציירו בחריטה קווים מנחים להנחת האבנים, ובהמשך, תוך כדי ניקוי השכבה, מצאנו בטיח העתקים של רגלים וסנדלים, במידות שונות: 34, 37, 42, ו-44. לפחות עותק סוליה אחד מזכיר את הסנדלים המודרניים. מריכוז טביעות האצבעות והסנדלים נראה, כי יתכן שקבוצת הבונים הידקה את חומר המליטה עם הרגליים".

לדברי נגר, "הפסיפס מורכב משלושה חלקים שבנו אמנים שונים, כנראה בתקופות שונות.

תוכניות לעתיד

טביעות הרגלים והידיים שנחשפו ישומרו, ויוחזרו למקום יחד עם הפסיפס, למרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי.

שימור האתר בלוד כמקפצה תיירותית וכמנוף לשינוי תדמית העיר - הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש 1, המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש 6, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.

תמונות מהפסיפס

המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי רייכר

פסיפס מרשים נוסף נחשף בלוד (נובמבר 2015)

• המקור: רשות העתיקות

במהלך עבודות לבניית מרכז מבקרים עבור 'פסיפס לוד' שנחשף בעבר ונחשב לאחד המרהיבים שנתגלו בארץ, התגלה במתחם פסיפס מרשים אחר

צילום: אסף פרץ

פסיפס מרשים שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בלוד ייפתח השבוע לראשונה, באופן מיוחד, לביקור הציבור - בשיתוף עם עיריית לוד. לדברי ד"ר אמיר גורזלזני, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הוילה שמצאנו היתה חלק משכונה של בתי אמידים שעמדה כאן בתקופות הרומית והביזנטית. לוד נקראה אז דיוספוליס והייתה בירת המחוז, עד שהוחלפה ברמלה לאחר הכיבוש המוסלמי. המבנה היה בשימוש במשך זמן רב". בחודשים יוני-נובמבר 2014 ניהל צוות של ארכיאולוגים מרשות העתיקות חפירה גדולה בשכונת נווה ירק בלוד, באזור בו נחשף בעבר פסיפס מרהיב ששימש כרצפה של סלון וילה לפני כ-1700 שנה. מטרת החפירה הייתה להכשיר את הקרקע לבניית מרכז מבקרים, אליו יוחזר הפסיפס היפהפה, כאשר ישוב ארצה מסיבוב תערוכות במוזיאונים בעולם. בחפירה החדשה התגלו ממצאים חשובים, שהבולט בהם- פסיפס צבעוני נוסף יפהפה בגודל 11X13 מ', אשר שימש כריצוף של חצר הוילה המפוארת, אשר בסלונה עמד הפסיפס המפורסם. "מרכז פסיפס לוד ע"ש שלבי וויט ולאון לוי", נחשף במהלך פיקוח של רשות העתיקות על עבודות פיתוח בראשית שנות ה-90 לפני סלילת כביש, והוא נחפר ע"י מרים אבישר ז"ל. הפסיפס שנתגלה אז הוא מהיפים בארץ, ובשנים האחרונות הוצג במוזיאונים החשובים ביותר בעולם, ובהם המטרופוליטן, הלובר, הארמיטז' ועוד. בימים אלה הוא מוצג בגלריה צ'יני שבונציה, ובעתיד ישולב במבנה המרכז שייבנה בלוד.

בחפירות הנוכחיות נחשף החלק הדרומי של המתחם, הכולל, בין השאר, חצר גדולה ומפוארת מרוצפת פסיפס, ומוקפת סטוים (גלריות מקורות הפתוחות אל החצר) אשר תקרתם היתה מוחזקת על ידי עמודים. לדברי ד"ר גורזלזני, "חשיפת אזור המזרחי של המכלול לא הושלמה, שכן הוא משתרע מתחת לבתי השכונה בת ימינו". פסיפס זה, מציג סצנות של חיות צדות וניצדות, דגים, פרחים בסלסילות, אגרטלים וציפורים. לדברי ד"ר גורזלזני, "איכות התיאורים בפסיפס מצביעה על יכולת אומנותית מפותחת". שברים רבים של פרסקו (ציורי קיר שנעשו על טיח לח) מעידים על עיטור ועיצוב מוקפד ויוקרתי, לפי מיטב המסורת של המעמד הגבוה בתקופה. בעקבות הגילויים החדשים, ישולב גם חלק זה של הוילה במרכז המבקרים

• תמונות נוספות

קישורים חיצוניים

• רשות העתיקות - כולל סרט
• אתר החדשות צופר - עם תמונות
• דליה הרפז, לוד: 13 שנים לאחר גילויה נחשפה מחדש לציבור רצפת פסיפס אמנותי מרשים בת כ-1700 שנה - אפוק טיימס ישראל