FANDOM


JUDAEA Half Sheke.jpg

חצי שקל מימי המרד הגדול שנת 67/68. הכיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל"

על חידוש מצוות מחצית השקל טרם בניית המקדש בפועל - " משאת משה עבד האלוקים " (דברי הימים ב ,כד )

מאמרו של גדעון חרלפ , אדריכל, נאמן אוצר המקדש האתר

בפנייה שלו הוא הודיע : השנה חלה תפנית מסעירה בענין מצוות מחצית השקל כאשר הגאון הרב ישראל אריאל שליט"א הכיר במצווה זו כמצווה רלוונטית ועכשווית .בעקבות דעתו זו הלכו הסנהדרין החדשה על ידי השליחים הנאמנים ה"ה אביעד ויסולי , הלל ויס ודב שטיין שליט"א . לכן פנה השנה מכון המקדש בפרסומים שונים וקבל כחמש מאות פונים שכל אחד שילם ח"י שקלים למכון כנאמן לכספי השקלים .

מצורף מאמר מפורט בנושא "משאת משה " בו מפורט ומוסבר כי הקדש ומצוות מחצית השקל המשיכו וממשיכים להיות מצווה מחויבת גם לאחר חורבן המקדש ועד לזמן הזה .


מבוא עריכה

לפני כעשור שנים נוסד אוצר המקדש על ידי המקדישים החשובים הרב יהודה עציון ועורך דין ברוך בן יוסף . ההקדש נרשם כהקדש ציבורי וחוקי במשרד המשפטים של מדינת ישראל , נקבע לו תקנון מחייב וכנאמנים של ההקדש מונו ה"ה גדעון חרלפ , יוסף אלבוים ושלמה נאמן ביסוד ההקמה היה הרעיון, כי מעבר לתנועות החשובות העוסקות בלימוד ובקימום המקדש כמו מכון המקדש , תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל , התנועה לכינון המקדש , אל הר ה' ועוד, יש לייסד את העמותה או את הגוף המשפטי של המקדש עצמו כגוף חי, פועל , רלוונטי ועכשווי ואולי גם כגוף משותף לכל העוסקים בנושא חשוב זה .

זמן קצר לאחר מכן , פנה הגביר,מר ראובן פרגר הלוי , שהטביע בפעם הראשונה מטבעות כסף במשקל של 7 גרם כסף טהור, אל אוצר המקדש על מנת שיהווה את הגוף המשפטי האוסף את מטבעות מחצית השקל , אחרי שבעבר מסר את מטבעות מחצית השקל שנתרמו לרבנות הראשית לישראל .

כך , מבלי תשומת לב יתירה נוסד בצנעה הממסד של המקדש בעצמו וחודשה מצוות מחצית השקל . כך נאספות מידי שנה מטבעות מחצית השקל ,כאשר אוצר המקדש מקיים את טקס תרומת מחצית השקל הקדמון שלוש פעמים בשנה. ערב ראש חודש ניסן , ערב ראש חודש סיוון וערב ראש חודש תשרי . בטקס זה המטבעות מוכנסות לכספת עד יעלה הרצון להשתמש במטבעות לבניית מזבח או לקניית קרבנות ציבור .

חידוש מצוות מחצית השקל התקבל באהדה על ידי הרב שלמה מן ההר. כאשר לאחרונה כתב הגאון האדיר ושר התורה הרב ישראל אריאל שליט"א בזכות קיום מצווה זו ואף הסנהדרין החדשה הסכימה עימו ומינתה את מזכירה הנאמן הרב דוב שטיין לקדם נושא חשוב זה . לדבריו של הרב אריאל ,מששוחררו ירושלים והר הבית אנחנו נמצאים בתקופה שנקראת "בפני הבית "ואין להחיל על תקופתנו זאת את ההלכה המובאת ברמב"ם כי" אין מצווה זו נוהגת אלא בפני הבית".

נגד חידוש המצווה כתב הגאון הרב דב ליאור שליט"א שכתב כי אין עדיין לחדש מצווה זו מפני חשש לתקלה ועל פי דברי הרמב"ם שכתב : "כי אין מצוות מחצית השקל נוהגת בזמן הזה" . כן כתב הנשר הגדול גם בהלכות ערכין וחרמין:
" אין מקדישין ולא מעריכין ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה . ואם הקדיש או העריך או הגביה, הכסות תישרף, הבהמה תעקר... והמעות ילכו לים המלח ".

ההלכה , ההיסטוריה והאיזכורים עריכה

ההלכה , ההיסטוריה והאיזכורים של מצוות מחצית השקל ואיסוף חומרים וכספים למקדש - עוד טרם נבנה המשכן , המקדש הראשון והמקדש השני בפועל הוקדשו חומרים ונאספו כספים להקמתם, הכול כהכנה וכאבני דרך לבנין המשכן והמקדש. מיד לאחר מעמד הר סיני , עוד בתחילת פרשת תרומה נכתב הציווי על איסוף חומרים לבניית המשכן . לאחר מכן נכתב ציווי נוסף על תרומת מחצית השקל שכידוע נוצקו ביחד ליצירת אדני המשכן ולא לקניית קרבנות הציבור כפי שנכתב במשנת השקלים בסוף זמן הבית השני . על פי התלמוד הירושלמי (שקלים פ"א הלה ד' )" כמין מטבע של אש הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת לכסא כבודו והראהו למשה ואמר לו זה יתנו- כזה יתנו ". לא נתבאר מהו היה הקושי של משה ומדוע היה צורך להראות לו משהו מוחשי להמחשת חפץ המצווה .

בסוף ספר ויקרא נזכרו הלכות ערכין וחרמין דהיינו ההלכות המאפשרות הקדשה ונדרים למקדש באופן פרטי ולא כחובה . עוד בתחילת ספר ויקרא נכתב על הקרבת קרבן פרטי ואישי למשכן ולאחר מכן למקדש במקום הנבחר . כאן נזכרות אפשרויות ההקדשה של נכסים , רכוש ומקנה וחוקי ההמרה והפידיון אשר גם הם אמורים להיערך ולהישום על ידי שקל הקודש במשקל "עשרים גרה השקל ".

בשני המפקדים בספר במדבר לא מוזכר דבר על היות המפקד על ידי מחצית השקל . רמז לסברא על היות מצוות מחצית השקל חד פעמית הוא דברי הזוהר הקדוש :" כל העובר על הפקודים – כל דעבר בימא "- לאלה שנתרחש להם נס קריעת ים סוף .אולם לא נתבררה הסיבה והקשר בין עוברי ים סוף ל שוקלי מחצית השקל .

בספר שמואל ובדברי הימים מסופר על איסוף חומרים לבניית מקדש על ידי דוד המלך בהרחבה אולם לא מוזכרת כלל תרומת מחצית השקל ולהיפך , גם במיניין בני ישראל הוא מפקד דוד המלך , לא נזכר כי הם נפקדו על ידי מחציות שקל . על פי דברי הימים (א' כ"ו ) איסוף חומרים למקדש החל עוד בזמן שמואל הנביא ועל ידי שאול המלך ושר צבאו אבנר בן נר . שאול המלך אף הוא לא פקד את בני ישראל במחציות שקל –אלא בטלאים !! יש שכתבו על פי זה ( הרלבג) כי אולי דוד סבר כי מצוות מחצית השקל הייתה חד פעמית או כתנאי למפקד ולא הייתה מצווה לדורות , ראה להלן . בזמן המלך יאשיהו נזכרת שוב מצוות מחצית השקל, שם נכתב כי הועמד ארון במקדש וכולם נצטוו להביא למקדש ירושלים את " משאת משה עבד האלוקים " . כנראה כי למרות הציווי עד לימיו לא נהגה מצווה זו בפועל .

עם עליית זרובבל שוב נאספו חומרים וכספים להקמת המקדש . אולם רק לאחר הקמתו נזכרה המצווה של " והעמדנו עלינו לתת את שלישית השקל בשנה ".על פי הרמב"ן ,שלישית השקל בימי נחמיה הייתה זהה בערכה למחצית השקל של תורה . אולם לא ברור אם נתינת שלישית השקל בנחמיה הייתה לפני בנית בית המקדש השני .

בתורה שבעל פה הוזכרו מצוות והילכות ההקדשה למקדש ונכתבו בשתי מסכתות , מסכת ערכין בתלמוד הבבלי ומסכת שקלים בתלמוד הירושלמי . יש לציין כי מסכת שקלים של התלמוד הירושלמי צורפה למהדורה הנדפסת של התלמוד הבבלי . אולי יש כאן יותר מרמז על הרלוונטיות של מצוות מחצית השקל גם במציאות ימינו אלה .

מהמצווה להקמת המשכןעריכה

התלות בין מצוות מחצית השקל למצוות הקמת המקדש בפועל - על פי השכל הפשוט , הרי אין שום אפשרות לבנות מקדש בטרם בוצעו ההכנות הדרושות להקמתו כמו תכנון אדריכלי והנדסי וכן איסוף כספים וחומרים ,הקמת מנהלת לתיכנון ולביצוע .על כן לכאורה אין כל תלות בין חיוב לתת מחצית השקל להקמת המקדש לבין הקמתו בפועל שיכולה להתרחש שנים רבות לאחר התחלת ההתארגנות להקמתו . עד להקמתו צריך יהיה להקים את המסגרת הארגונית להקמתו ולכלכל אותה בכספים ובמשכורות שלכאורה גם הם אמורים להילקח מתרומות והקדשות אלה כולל מנתינת מחצית שקל שנתית .

יש לציין כי על פי מחבר הספר "מטבעות היהודים ,א. רייפנברג ,מחצית השקל הקדומה ביותר שנמצאה בחברון ועליה נכתב ה המילה "בקע "נטבעה לדעתו על ידי נחמיה .

האם כאשר אין קרבנות פקעה המצווה של איסוף כסף לבניית מזבח ,לגידול בהמות הכשרות לקרבן ולטיפוחן , חיפוש אחר פרה אדומה ועוד ? האם נפסיק ללמוד ולהשכיל במצוות המקדש וקודשיו בזמן הגלות הארוכה שנכפתה העלינו ? גם אם נסבור כדברי הרמב"ם כי אין להקדיש או לתרום שקלים למקדש ירושלים, לא ברור מתי לפי דעתו זו יהיה חיוב מחודש לחלות מצווה זו .

גם מסוגית הסדר ההכרחי לכאורה בין מצוות מינוי מלך, מחיית עמלק ומצוות בניית בית הבחירה כפי שכתבו רבים לאחרונה, עולה כי אין תלות מקדמית בין מצוות אלה ומחיית עמלק או מינוי מלך איננה הכרחית למימוש בניית בית הבחירה .

בין הקדשה להתרמה לבין המצווהעריכה

הדמיון והשוני בין הקדשה והחרמה למקדש בעלמא לבין נתינת מחצית השקל - אם שונה נתינת מחצית השל מהקדש או החרמה לטובת המקדש . ברור כי עם הגעת מחצית השקל הנתרמת לידי גזברי מקדש ירושלים המטבע הנתרמת נתפסת בקדושה . יתרה מזאת אם נתרמה תרומת הלשכה בחצרות המקדש התרומה מקדשת גם את השקלים שטרם הגיעו לירושלים . אולם עצם ההפרשה של מחצית השקל על ידי כל יהודי –מחצית השקל איננה הופכת להקדש מיידי . רק פעולת תרומת הלשכה היא שהופכת אותו לכספי הקדש. כך שאם אבדה תרומת מחצית השקל טרם נתרמה הלישכה , לא יצא התורם ידי חובתו , המתקיימת רק עם תרומת הלשכה הראשונה בערב ראש חודש ניסן . , מחצית השקל הנתרמת לאחר מכן עד ראש חודש סיוון , מתקדשת רק עם תרומת הלשכה אז וכן הוא המועד הקובע בחוק בערב ראש השנה . .

אולם על פי המשנה בסוף מסכת שקלים ישנה אפשרות של הקדשת השקל על ידי הנותנו :
השקלים והביכורים אין נוהגים אלא בפני הבית ... המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קודש . רבי שמעון אומר האומר ביכורים קודש – אינן קודש ". מפשט המשנה עולה כי ישנה אפשרות הן לתרום את מחצית השקל והן להקדישו גם בזמן שהבית חרב והכתוב במשנה " המקדיש שקלים ובכורים מתייחס לזמן החורבן . כן נפסק בסיום הירושלמי על מסכת שקלים כאן :"רב הימנונא ורב אדא בר אהבה בשם רב- הלכה כרבי שמעון ".

על פי הירושלמי שם , התנגד רבן יוחנן בן זכאי לדעת רבי שמעון "מפני התקלה ". אולם לא אסר את תרומת מחצית השקל אלא "ביטלה " (פני משה שם ) ובכל אופן אין מפורש בדעתו מהי התקלה וראה להלן . ובהמשך בירושלמי שם : " אין מקדישים לכתחילה לפי שמצווה להקדיש מתרומה חדשה ...ויניחנה עד שיבנה בית המקדש ? שמא יבנה הבית כבראשונה ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן ". אם כן מתבאר ומתבאר בפשטות כי לדעת רבי שמעון ישנה אפשרות להקדיש שקלים בזמן הזה , אם לקרבנות כפשט הירושלמי או בדרכו של הפני משה המסביר בדעת רבי שמעון כי תותר בדיעבד הקדשת שקלים עכשווית לבדק הבית .

על פי ההיסטוריון גרץ ( חלק ד ') גם לאחר חורבן הבית השני , תרמו היהודים מטבע מחצית השקל ולאחר גזירת הקיסר הרומי אספסיינוס כי השקל ינתן עבור יופיטר שקלו היהודים שני שקלים אחד בגלוי לרומי והשני בסתר ליבנה . על פי הירושלמי גם בימי הנשיאות בארץ ישראל נשלחו שליחים מארץ ישראל לאסוף שקלים .

אמנם הרמב"ם פסק בהלכות ערכין וחרמין :"אין מקדישין בזמן הזה , שאין שם מקדש בחטאינו לחזק את בדקו " ובהמשך ביד החזקה ( פרק ו הלכה ט"ז) :"המקדיש שקלו לבדק הבית הרי זה קדוש ".האם מדובר כאן בשתי ההלכות אלו בזמן הבית או שלא בפני הבית ?

והפני משה הסביר בדעתו כי על אף שנפסק בירושלמי כדעת רבי שמעון ולא כדעת רבי יוחנן בן זכאי , הרמב"ם סובר כי רבי שמעון מדבר על זמן הבית שאז ישנה אפשרות להקדיש וליחד את מחצית השקל הנתרם לבדק הבית ולאו דווקא לקרבנות ציבור וצ"ע .

אכן הרמב"ם כאשר אסר הקדשה והחרמה או מתן מחצית השקל לא פירש כי טעם הוא מפני התקלה כדעתו משל רש"י (בבלי עבודה זרה י"ג )או תוספות (בבלי ,יומא ס"ו ). על פי הגמרא ביומא חשש התקלה לכאורה הוא דווקא בזמן המקדש שם מבואר כי יש חשש של "מתוך דטרוד בה – יקריבנה ". בירושלמי בסוף מסכת שקלים וכן בתוספתא (שקלים פרק ג,ט"ו )נכתב כי גם מי שאסר שקילת מחצית השקל לפני זמן הקמת המקדש בפועל הוא "לפי שאין תורמין מן הישנה ", דהיינו , יש חשש כי בגלל התארכות זמן ההקמה , השקלים שיתרמו לא יופנו לקניית קרבנות ציבור שעלותם תילקח מתוך תרומת הלשכה החדשה ולא בגלל חשש מעילה או זלזול בסתם . ומכל מקום נפסקה שם ההלכה כדעת רבי שמעון ומותר להקדיש בזמן הזה ,כפשט המשנה שנערכה ונחתמה לאחר זמן החורבן .

אמצעי התשלוםעריכה

האם החיוב הוא לתת כמות כסף או שוות כסף או מטבע בעלמא –האם נסתפק בהעברה בנקאית? - על פי מדע הארכיאולוגיה הידוע היום, מטבע מלכותית רשמית טבועה לא הייתה בעולם העתיק עד התקופה הפרסית לקראת סוף ימי הבית הראשון..לשקלי הכסף המוזכרים אצל אברהם אבינו , ששולמו לעפרון החיתי עבור קניין מערת המכפלה או מטבע ה"קשיטה " ששילם יעקב אבינו עבור חלקת השדה בשכם לא נמצא סימוכין מחוץ למקרא. גם שקל הקודש של פרשת כי תישא לא נמצא מחוץ לתיאורו במקרא .

אמנם בבבלי ( בבא קמא צ"ז) נזכרו מטבע של אברהם אבינו ומטבע של ירושלים. כן נזכרו במדרש רבה (בראשית פרק ל"ט ) מטבעות של יהושע בן נון ומטבע של מרדכי ואסתר , אולם מטבעות אלו לא שרדו .

אמנם לא מצאנו אינה ראיה . הנה טרם יבשה הדיו על מאמרי זה נמצאו במצריים 500 (!) מטבעות עליהן טבועה דמותו של יוסף שנחשבו עד עתה כקמעות וכשרידים ארכיאולוגיים לא מהותיים .

אמנם נמצאו משקולות שונים מתקופת בית ראשון וידועה המשקולת עליה יש סימון הספרה 8 עם תחתית פתוחה שיש שאמרו ששקלו כנגדה שקלי כסף משקלות אבן וברונזה שנקראו "בקע" ,"פים"או "ניצף" נמצאו בעשרות אתרים ארכיאולוגיים .

גם חז"ל דייקו ודרשו על איכות המטבע שהראה הקדוש ברוך הוא למשה עבור מצוות מחצית השקל :"כמין מטבע הראה לו "- ולא מטבע של ממש . כנראה חז"ל ידעו על אי היות מטבעות עוברות לסוחר בתקופות קדומות יותר .

מטבע עברית ראשונה הידועה שנמצאה נטבעה על ידי שמעון אחי יהודה המכבי ,המלך החשמונאי . לדעתו של רייפנברג ישנה מטבע שהוטבעה על ידי נחמיה .

כסף צורי, הוא השקל פניקי ששימש כנראה למצוות מחצית השקל נמצא על ידי הרמב"ן בעכו ושקל 14 גרם . מטבע זאת שהונפקה בעיר צור ,אושרה בידי חז"ל כמטבע הראויה להישקל עבור מצוות מחצית השקל ואוזכרה במשנה במסכת בכורות (בבלי בכורות מ"ט ואילך ):"אמר רב יהודה אמר רב אסי :כל כסף קצוב האמור בתורה – כסף צורי !!"

מסתבר כי יש לתת שווי של מחצית עשרים גרה כסף טהור . ולכך שמשו המשקולות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שונות . רק לאחר המצאת המטבע אפשרו חז"ל או חייבו נתינת מטבע נסחרת ובלבד שיהיה בה כסף במשקל של 20 גרה .

אמנם כאשר כתבה התורה הקדושה "מחצית השקל .. עשרים גרה השקל " ולא כתבה בסתם "כסף עשרה גרה ", לכאורה משמע שכמות כסף זאת שהייתה מעין מטבע ,הייתה כמות ידועה וקבועה ועוברת לסוחר באותה תקופה .

מכאן נראה כי אי אפשר לשקול מחצית השקל בכל מטבע או המחאה או כל אמצעי תשלום אחר שאיננו כולל בתוכה את המתכת כסף בפועל . אמנם בזמן התורה טרם היו מטבעות אולם עם ההתפתחות הכלכלית והסוציו-אקונומית חייבו חז"ל שקילת מחצית השקל דרך מטבע ותו לא .

מצווה לדורות ? עריכה

האם מצוות מחצית השקל היא מצווה לדורות - על פי הכתוב בפרשת ויקהל שימש הכסף שהתקבל בעקבות הציווי על מחצית השקל ליציקת האדנים לקרשי המשכן .

ישנו גם חישוב כמותי מדויק המופיע ברש"י כי מכפלת מספר בני ישראל בכמות כסף של עשרים גרה תואמת במדויק את נפח הכסף שנדרש עבור אדני הכסף של המשכן . מסתבר כי מחצית השקל של משה רבינו הייתה למעשה תרומה בסיסית נוספת ל"בדק הבית ", כאשר נדרשה כמות כסף שכנראה לא נתנה דרך ההתנדבות האישית שהוזכרה בפרשת תרומה .

על פי התורה שבעל פה והמשנה במסכת שקלים השימוש במחציות השקל בזמן הבית השני שמשה לקניית הקרבנות ולתיפעול המקדש . נמצאנו למדים כי יש שינוי בשימוש שנעשה על ידי אוצר המקדש לאורך התקופות השונות . בין זמן המשכן וזמן התורה לבין זמן בית ראשון- המוזכרת אצל יהואש- יאשיהו (להלן )לבין זמן בית שני . ואולי זהו היסוד להלכה כי " המקדיש שקלו ( לבדק הבית ) – הרי זה קודש".

הרלב"ג כתב כי יש סברה כי מצוות מחצית השקל הייתה מצווה לשעתה בלבד , כן חשב לדעתו דוד המלך שלא מנה את ישראל על ידי מחציות שקל ולפניו שאול המלך שפקד את צבאו בטלאים . .רבים השיגו על דעתו זו של הרלב"ג. .

יש לציין על פי ביקורת המקרא ציון מצוות מחצית השקל בתורה היא אנאכרוניזם שהושתל בדיעבד בתורה שבכתב על ידי כהני ירושלים אם בזמן יאשיהו או על ידי עריכה מאוחרת בזמן עזרא .

בימי הבית הראשוןעריכה

האם נהגה מצוות מחצית השקל בזמן בית ראשון - לא מוזכר כלל בתורה ובנביאים על קיום מצוות מחצית השקל עד זמנו של יהואש . ולהיפך , בשני המפקדים של בני ישראל במדבר לא נזכרת מנייה על ידי שקלים . עם הקמת הצבא העברי הראשון על ידי שאול המלך , נפקדו יוצאי הצבא בחרסים ולאחר מכן בטלאים ולא בשקלים . גם בהכנות לבניית המקדש על ידי דוד המלך ושלמה בנו –לא נזכרו השקלים כלל . אמנם נמצאו משקולות בחפירות ארכיאולוגיות שונות ששימשו לשקילת כסף אולם זאת השערה בלבד. כאשר השקל עצמו לא נמצא .

מפשט הכתובים משמע כי הקרבנות הציבוריים במקדש ניתנו על ידי המלכים ולא על ידי כספי שקלים . ידוע כי ארמון המלך נסמך למקדש ירושלים פיסית וכלכלית ובין חצרותיהם היה שער . כשתואר איסוף החומרים להקמת מקדש ירושלים לא צוין כלל כי הוא נעשה דרך מצוות מחצית השקל העממית אלא נעשה כמפעל ממלכתי על ידי המלכים בעצמם ומכוחם.

מאיזה גיל החיובעריכה

האם החיוב הוא מבן עשרים שנה או מגיל מצוות ? - כפי הכתוב בתורה שבכתב גיל חיוב שקילת מחצית השקל הינו מגיל עשרים שנה ומעלה –"כל יוצא צבא " ולא מגיל שלוש עשרה גיל החיוב של שאר מצוות התורה .

כן כתב הרמב"ן בפירושו לתורה כי החיוב במצווה זאת הוא מגיל שלוש עשרה . לדעתו ,זאת גם הסיבה לדמיון המספרי לשני המפקדים הנוספים בספר במדבר שם נמנו ישראל החל מגיל שלוש עשרה אולם ללא הכוהנים ועוד .


חישוב הערךעריכה

האם ערכו של מחצית השקל הוא קבוע או משתנה לפי ערך המטבע הנסחר במדינה - על פי התורה שבכתב ערכו נשל הכסף הנשקל עבור מצווה זו הוא עשרה גרה מתוך שקל שמשקלו עשרים גרה כסף טהור . גרה הוא גרגר החרוב . על פי התורה שבעל פה יש לתת מטבע שיש בה לפחות כמות כסף זאת . ישנה מחלוקת אם מחצית השקל שוויה 7 גרם או תשעה גרם כסף ..

על פי הרמב"ן שמצא בעכו מטבע שקל צורי יש לקבוע כי יש לשקול מחצית שקל שיש בה שבעה גרם כסף . על פי חוקר הנומיסטיקה יעקב משורר השקל הצורי שהוטבע בעיר צור ,על אף שלא הוטבע על ידי הממלכה השלטת רומא, היה המטבע העובר לסוחר לאורך כל תקופת בית שני. לטענתו ,עצם השימוש בשקל הצורי למצוות מחצית השקל היה העיניין שהביא ליציבותו המוניטרית של מטבע זה כמו איכותו ומשקלו הקבוע ומאחר שהייתה בו כמות הכסף הנצרכת של 10 גרה . השקל הצורי הוחלף במטבע ישראלית על ידי המורדים ברומאים, שנים ספורות לפני חורבן הבית השני . באמת מאז נפסק השימוש במטבע זו . לא נתברר מי היו הטובעים של המטבע בצור – האם יהודים ? .

על פי זה חידש הגביר רבי ראובן פרגר הלוי וטבע לראשונה בזמן החדש מטבע מחודשת העשויה משבעה גרם כסף טהור . מטבע זאת נטבעת כל שנה מחדש עם סמלים גרפיים של המקדש וכליו עם ציון שנת ההטבעה .

מנין לוחמים - לפי השקל ? עריכה

הקשר ביו מנין לוחמי ישראל לנתינת מחצית השקל - כאורה משמע מפשט הכתוב כי מצות מחצית השקל הינה רשות ותלויה ברצון לפקוד את העם כך נכתב "כי תישא את ראש בני ישראל", משמע שהיא מצווה רשותית . אכן , נענש דוד המלך כי מנה את בני ישראל נגד התורה הכתובה ולמרות רצונו של יואב בן צרויה ,שר הצבא והרמטכ"ל שלו שהיה לו מעין בבואה רוחנית . בין מוני המצוות טרם מצאתי מי שחייב וכתב לחייב מניית לוחמי הצבא במחצית השקל. למרות זאת הגביר ראובן פרגר הכין ערכה מיוחדת של מחצית השקל הנדרשת לתרומת\ מפקד החיילים .

מסקנותעריכה

רבי שמעון המוזכר בירושלמי דידן שהלכה כמותו בעניין הקדשת השקלים בזמן הזה הוא קרוב לודאי רבי שמעון בר יוחאי ,תלמידו המובהק של רבי עקיבא, המורד הגדול יחד עם בר כוכבא נשיא ישראל .

בית המקדש היה חרב באותו זמן וספק אם הקריבו אז קרבנות . אם כך רבי שמעון דיבר על זמנו וכתב שהוא "בפני הבית" על אף שברור שלא היה בנוי אז. נפסק בירושלמי על ידי אמוראי הבבלי כי הלכה כרבי שמעון . גם ישנן ראיות על המשך תרומת מתצית השקל לאחר חורבן בית שני .

כיום , מדינת ישראל החדשה היא הריבון על ארץ ישראל ,ירושלים והר הבית .מצד שני ,היא מונעת את הקמת המקדש והקרבת הקרבנות . למרות זאת , לדעת הרב ישראל אריאל אנחנו נמצאים בפועל "בפני הבית "או "בזמן הבית "- על פי ספר החינוך .

החל מכ"ח באייר התשכ"ז,יום שחרור ירושלים יש אפשרות בידינו לבנות מקדש ומזבח . והיא בטווח המושג ההלכתי "לפנינו", מצב הלכתי המתיר לנו לפעול למען המצווה זאת גם במחיר של עקיפה או ביטול של גזירות מדרבנן כמו המצווה לבנות בטומאה בהר הבית , לחלל שבת מפני פיקוח נפש ,לנוול מתים על מנת לקחת איברים מצילי חיים . .

כך למשל לאחר שחרור ירושלים קרא הרב המנוח מנחם מנדל מלובביץ' ,להתרחק מירושלים בערבי פסחים מאחר שסבר שיש חיוב הקרבת קרבן פסח .

אם נשווה לענייננו ,לדעת רבי שמעון ישנה אפשרות להקדיש את מחצית השקל העכשווי לפחות לבדק הבית כמו בזמן הקמת המשכן שם נגבו מחציות השקל על מנת לצקת מהן אדנים לדפנות המשכן . ולא לצרכי המזבח . אם כן גם היום שהוא זמן המקדש ישנה אפשרות לתרמן לאוצר המקדש שיכול להשתמש בהן לרכישת חומרי הגלם הנדרשים לבניין המקדש .

אמנם ,מחצית השקל אמורה להיתרם תוך שימוש במטבע עוברת לסוחר ,מטבע מדינה מוכרת בעוד שמחצית השקל הנתרמת היום לאוצר המקדש נתרמת בצורת מטבע כסף פרטית . אולם יש לומר שמאחר שאין מטבע ידועה שיש בה שבעה גרם כסף טהור אין כל אפשרות לצאת ידי חובת המצווה בכל מטבע האחרת . מכל מקום מטבע זאת היא נחשבת כהקדש על ידי התורם אותה לאוצר המקדש .

גם לגבי החשש לתקלה המוזכר בתוספות ,התקלה יכולה להתרחש כאשר המבע הוקדשה על ידי התורם אולם עדיין לא הועברה לידי נאמניי אוצר המקדש או הוכנסה לתוך קופות האוצר .אולם הסבירות למעול בה הוא קטן ולהיפך , עצם היותה בלתי נסחרת גורם הדבר כי במקרה הגרוע היא מגיעה לאוסף נוסמיטי ואין נוהגים בה מנהג ביזיון .


בתרומת מטבע זאת לאוצר המקדש יוצאים ידי חובת המצווה הקדמונית "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לתרום מחצית השקל ".














C:\Documents and Settings\Owner\My Documents\משאת משה .doc

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית