Fandom

Ventura Daniel Wiki

משה מונטיפיורי

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Montefiore100.jpg

משה מונטיפיורי בגיל 100 ויקיפדיה

Montegioerebill.jpg

שטר לזכר מונטיפיורי - ויקיפדיה

משה (חיים) מונטיפיורי (1784 - 1885), היה נדבן יהודי מאנגליה. הוא פעל רבות למענם של יהודים בארצות שונות. בשנת 1846 זכה לתואר אצולה מן המלכה ויקטוריה, אשר אישרה לו גם לקבוע על סמל משפחתו את הכיתוב "ירושלם" באותיות עבריות.

הוא נולד בשנת 1784 בעיר ליוורנו שבאיטליה למשפחה יהודית ספרדית, בצעירותו עבר עם משפחתו לאנגליה בה גדל והתחנך. בבגרותו השתלם במסחר והיה אחד מ-12 הברוקרים היהודים בבורסה של לונדון. הוא נכנס לעסקי מסחר עם אחיו אברהם ועשה חיל בעסקיו. ב-1812 נשא את יהודית כהן, בתו של לוי ברנט כהן, בת למשפחה עשירה וגיסתו של איל ההון נתן מאיר רוטשילד. מונטיפיורי נכנס לעסקי בורסה וביטוח עם משפחת רוטשילד והתעשר מאוד, עד כי בשנת 1824, בגיל 40, יכול היה לפרוש ולהקדיש את כל זמנו לעשייה ציבורית.


פעילות ציבורית עריכה

Tura22.jpg

חלק מצוואת יהודה טורא שהופיע בעיתון המגיד ב-1859. הקטע המודגש מציין את העיזבון שניתן למשה מונטיפיורי, בו השתמש להקמת משכנות שאננים - ויקיפדיה

הוא ייסד קרן התיישבות יהודית, שנקראה "מזכרת משה" ותרם רבות להקמת שכונות בירושלים. בשנת 1840 הוא פעל לביטול עלילת דמשק. לאחר מכן, נסע להיפגש עם הצאר ניקולאי הראשון , בניסיון (שנכשל) לבטל פקודת גירוש נגד יהודים במערב רוסיה. בשנת 1859 בא לרומא ועזר למשפחת מורטארה שבנם אדגרדו מורטארה הוטבל לנצרות. כן פעל למען יהודי מרוקו, ו-יהדות רומניה

פעילות בארץ ישראל עריכה

Montefiori tomp of rachel.jpg

שרידי הכתובת בקבר רחל לזכר משפחת מונטיפיורי ששיקמו את המצבה מעל הקבר. פרטי הכתובת: "הבית אשר בנה השר הגדול בישראל סיר משה מונטיפייורי נ"ר ואשתו הגב' בת המלכים, סניורה יהודית, יזכו לראות משיח צדקנו. שנת רא"ת(1841) ‏‏[1]

מונטיפיורי ביקר בארץ ישראל שבע פעמים. הסיורים האלה במאה ה-19 היו רצופים בקשיים ובסכנות, הן בשל תנאי הביטחון והן בשל מצב הדרכים. בתקופה זו שררו בארץ ישראל עוני ומחלות, וביקורו של מונטיפיורי תרם רבות לקיומן של הקהילות בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.

  1. באוקטובר 1827 נסע בפעם הראשונה לארץ ישראל, באוניית מלחמה בריטית שהביאה אותו לאלכסנדריה. במצרים נמסר לו על מצב הביטחון בארץ, תקופה בה היו מרידות נגד השלטון. בנוסף לכך הוא חלה וסבל משינויי האקלים. בכל זאת שמח "לצאת ממצרים" והגיע ליפו. בירושלים הוא מצא "50 משפחות ספרדים, 40 - אשכנזים ו-200 אלמנות זקנות - בעוני ובחוסר כל" [2]. יהוא ורעייתו הרימו תרומה לתושבי העיר ומוסדותיה. בדרך חזרה, אוניות מלחמה טורקיות תקפו בטעות את ספינתו והפסיקו את ההתקפה רק בהגיע האוניה לאלכסנדריה.
  2. במאי 1839 הגיע לארץ כאשר היה לו מושג על מצבה. הפעם הקדיש את תשומת הלב לשיפור מצבם של היהודים. הוא שמע מהם כי "עבודת האדמה היא הפתרון היחידי למצבם" [2]. הוא הגיע לארץ דרך נמל ביירות. עבר בצפת ובטבריה ונתן לכל אחת מהתושבים מענק כספי. ביקר בחברון. בירושלים נאלץ לחנות בהר הזיתים בשל המגפות שפרצו בעיר. הפעם החליט לקדם בנייה של מפעלי הרפואה ולשם כך שלח רופא מלונדון וארגן חלוקת תרופות בחינם. כן החל ליזום הקמת בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. הוא החליט כי יבקש עזרה למפעלו מיהודי העולם, אך ללא הצלחה [2]. במסע זה החלה אשתו לכתוב את יומן המסעות שלה.
  3. בשנת 1849 התקבל בשמחה על ידי תושבי ירושלים. בשובו החלו לפעול המפעלים הבאים: קופת תמיכה ליולדות עניות, אריגים לתפירה ומכונת דפוס עבור ישראל ב"ק. כן הוסיף חלק למבנה של קבר רחל וכך הוקם המבנה הקיים עד היום על קברה. בשנת 1854 שלח לעיר מכונות להקמת בית אריגה אך הנסיון לא הצליח.
  4. בשנת 1855 הוא הגיע לארץ עם ירושה שקבל מהנדבן היהודי יהודה טורא. על אדמה שקנה מכספו בנה טחנת קמח, על מנת להוזיל לתושבי ירושלים את ייצור הקמח. הניח אבן פינה לבית חולים, בנה בית ספר לבנות וקנה פרדס גדול ליד יפו מידי יהודה הלוי מרגוזה וקרא לו "גן מונטיפיורי", לימים תוקם עליו "שכונת מונטיפיורי"[3]. בנסיעתו זו גם קידם את רעיון עבודת האדמה: 35 משפחות מצפת נבחרו להתיישבות, קבוצה דומה התארגנה בטבריה. וכן קבוצת יתומים הוכשרה לעבודת האדמה[2].
  5. בשנת 1857 גילה כי ניסיונות התיישבות החקלאית נכשלו. הוא הביא עמו רישיון לבניית בית הכנסת אשר כונה בית הכנסת החורבה. היות שהיה כבר בעיר בית חולים שבנה רוטשילד, החליט לבנות את שכונת משכנות שאננים.
  6. בשנת 1865 ניסה לקדם שוב את היישוב החקלאי בארץ, כולל בפקיעין.
  7. בשנת 1875 הייתה הנסיעה האחרונה לו לארץ ישראל. הוא כבר היה בן 90 והספיק רק לבקר במקומות הקדושים. היה מרוצה מהקמת השכונות בעיר ומהקמת בית הספר החקלאי במקווה ישראל.

בחמישה ביקורים מתוך שבעת הביקורים של מונטיפיורי בארץ ישראל, ציווה על קיום מיפקד בקרב תושביה היהודיים בעיקר בערי הקודש, מיפקד ראשון בשנת 1839, ואחרון ב-1875. [4]

Montifioreheraldry.jpg

סמל משפחת מונטיפיורי, עם הכיתוב "ירושלם" בעברית - הויקיפדיה העברית

בכל מסעותיו סייע להתפתחות היישוב העברי בארץ ישראל ולהקלת תנאי החיים של היהודים בה. בין השאר הודות לכבוד שרחשו לו השלטונות הטורקיים והקונסולים הזרים בארץ הודות למעמדו הבריטי. מונטיפיורי קידם את התיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים. סייע לפרנסת תושבי העיר ועודד את העבודה היצרנית ואת עבודת האדמה. כמו כן פעל לשיפור שירותי הרפואה בירושלים. מוכרת במיוחד טחנת הקמח שהקים ועומדת עד היום בשכונת ימין משה, הנקראת על שמו. הטחנה משכנת היום מוזיאון קטן על מונטיפיורי ופועלו, ובצדה העתק משוחזר של המרכבה שבה נהג לתור את הארץ.

חמש שכונות נקראות על שמו בירושלים: "מזכרת משה", "זיכרון משה", "אוהל משה", "ימין משה" - בנחלאות ובעיר הישנה, ו"קרית משה", שהפכה לשכונה גדולה בכניסה לירושלים.


הערות שוליים עריכה

  1. ‏מקור:נדב שרגאי עמ' 59‏
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 ראשון החולמים
  3. דברי ימי הציונות
  4. ‏המיפקדים המקוריים נשמרים בארכיון בלונדון. בספרייה הלאומית בירושלים ישנם העתקים במיקרופילם.‏‏ מידע מפורט על מיפקדים אלו נמצא באתר החברה הגניאולוגית הישראלית.‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית