Fandom

Ventura Daniel Wiki

משנה תורה

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

RambamPocket.jpg

מראה עתידי של סדרת ספרי כיס מבוארת בהוצאת מפעל משנה תורה

משנה תורה או כפי שמכונה גם הי"ד החזקה (לפי 14 הפרקים שבה) לרמב"ם מהווה חיבור יסודי בנושא תורה שבעל-פה. נכתב על-ידי רבי משה בן מימון הוא הרמב"ם.

נרכש עותק "משנה תורה" מהמאה ה-15עריכה

658204854.jpg

איור ספר שופטים בעותק האיטלקי של כתב היד. צילום: ארדון בר חמה מאתר עיתון הארץ

ניר חסון דיווח בעיתון הארץ ביום 29 באפריל 2013 מוזיאון ישראל והמטרופוליטן רכשו במשותף כתב יד נדיר של הרמב"ם - כתב היד הוא עותק איטלקי של "משנה תורה" מהמאה ה-15 והוא יוצג לסירוגין בירושלים ובניו יורק. במוזיאון ישראל סירבו לגלות את עלות הרכישה

"מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון המטרופוליטן בניו יורק רכשו במשותף עותק נדיר של כתב יד של ספרו החשוב ביותר של הרמב"ם – "משנה תורה". כתב היד הועתק באיטליה בשנת 1457 בקירוב והיה עד לאחרונה בבעלותם של יהודית ומיכאל שטיינהרדט שהחליטו לאחרונה למכור את אוסף היודאיקה שלהם.

משנה תורה נכתב במקור על ידי הרמב"ם ב-1180 ומאז הועתק בכתבי יד. כתב היד שנרכש מאויר בצבעים ובעלי זהב ונחשב לאחד מכתבי היד היפים שנוצרו בעברית. לדברי מנכ"ל מוזיאון ישראל ג'יימס שניידר, כתב היד הזה נוצר כבר לאחר המצאת הדפוס והדפסת תנ"ך גוטנברג, וחשיבותו בכך שהוא אחד האחרונים שנוצרו בשיטה הידנית. "הוא מייצג את שיאה של אומנות כתב היד העברית בתקופת הרנסנס", אמר שניידר."

מטרת הספר על פי הרמב"םעריכה

בהקדמה למשנה תורה הובאו 45 סעיפים ובין השאר נאמר בהם:

  • המקורכל המצוות שניתנו לו למשה בסיניי--בפירושן ניתנו, שנאמר "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה" (שמות כד,יב): "תורה", זו תורה שבכתב; ו"מצוה", זה פירושה. וציוונו לעשות התורה, על פי המצוה. ומצוה זו, היא הנקראת תורה שבעל פה. (א)
  • על התורה שבעל פה - "והמצוה, שהיא פירוש התורה--לא כתבה; אלא ציווה בה לזקנים וליהושוע ולשאר כל ישראל, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות . . ." (דברים יג,א). ומפני זה נקראת תורה שבעל פה.(ג)
  • מחברי התורה שבעל-פה - ממשה רבינו עד רבי יהודה הנשיא כאמור: "רבן גמליאל הזקן קיבל מרבן שמעון אביו, בנו של הילל; ורבן שמעון בנו קיבל ממנו, ורבן גמליאל בנו קיבל ממנו, ורבן שמעון בנו קיבל ממנו. ורבי יהודה בנו של רבן שמעון, זה הוא הנקרא רבנו הקדוש, והוא קיבל מאביו, ומרבי אלעזר בן שמוע ומרבי שמעון חברו. רבנו הקדוש חיבר המשנה. ומימות משה ועד רבנו הקדוש, לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה; אלא בכל דור ודור, ראש בית דין או נביא שיהיה באותו הדור, כותב לעצמו זיכרון בשמועות ששמע מרבותיו, והוא מלמד על פה ברבים. (ח"א -י"ב)
  • המניע לכתיבת המשנה - "ולמה עשה רבנו הקדוש כך, ולא הניח הדבר כמות שהיה--לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים, והצרות מתחדשות ובאות, וממלכת הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלים והולכים לקצוות: חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה ולא יישכח; וישב כל ימיו הוא ובית דינו, ולימד המשנה ברבים.(ט"ו)
  • יוזמתו של הרמב"ם - "ובזמן הזה תכפו צרות יתרות, ודחקה שעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה; לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין ענייניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר, התלמוד עצמו: הבבלי, והירושלמי, וספרא, וספרי, והתוספתות--שהן צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך, ואחר כך ייוודע מהן הדרך הנכוחה בדברים האסורין והמותרין ושאר דיני תורה היאך היא.(מ)
  • על עצמו - "ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירב מיימון הספרדי, ונשענתי על הצור ברוך הוא, ובינותי בכל אלו הספרים; וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול--בלא קושיה ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו.(מ"א)

ומסכם:"ומניין מצוות של תורה הנוהגות לדורות, שש מאות ושלוש עשרה מצוות: מהן מצוות עשה מאתיים שמונה וארבעים, סימן להן מניין אבריו של אדם; ומהן מצוות לא תעשה שלוש מאות חמש ושישים, סימן להן מניין ימות החמה." (מ"ה)

המקור :אתר שערי שכם

מבנה החיבורעריכה

חיבור משנה תורה מורכב מהקדמה ולאחריה ארבעה עשר חלקים ("ספרים").

  1. הקדמת החיבור: הכוללת פתיחת המחבר על שלשלת המסורת והצורך בספר, רשימת מצוות עשה ומצוות לא תעשה, וכותרות ארבעה עשר ה"ספרים" וה"הלכות" הכלולות בכל אחד מהם.
  2. ספר המדע: הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, הלכות תשובה.
  3. ספר אהבה: הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה וברכת כוהנים, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, הלכות ציצית, הלכות ברכות, הלכות מילה, סדר התפילה.
  4. ספר זמנים: הלכות שבת, הלכות ערובין, הלכות שביתת עשור, הלכות שביתת יום טוב, הלכות חמץ ומצה, הלכות שופר וסוכה ולולב, הלכות שקלים, הלכות קידוש החודש, הלכות תעניות, הלכות מגילה וחנוכה
  5. ספר נשים: הלכות אישות, הלכות גירושין, הלכות ייבום וחליצה, הלכות נערה בתולה, הלכות סוטה
  6. ספר קדושה: הלכות איסורי ביאה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות שחיטה
  7. ספר הפלאה: הלכות שבועות, הלכות נדרים, הלכות נזירות, הלכות ערכים וחרמים
  8. ספר זרעים: הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים, הלכות תרומות, הלכות מעשרות, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, הלכות שמיטה ויובל
  9. ספר עבודה: הלכות בית הבחירה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, הלכות ביאת המקדש, הלכות איסורי מזבח, הלכות מעשה הקרבנות, הלכות תמידין ומוספין, הלכות פסולי המוקדשין, הלכות עבודת יום הכיפורים, הלכות מעילה
  10. ספר קרבנות: הלכות קרבן פסח, הלכות חגיגה, הלכות בכורות, הלכות שגגות, הלכות מחוסרי כפרה, הלכות תמורה
  11. ספר טהרה: הלכות טומאת מת, הלכות פרה אדומה, הלכות טומאת צרעת, הלכות מטמאי משכב ומושב, הלכות שאר אבות הטמאות, הלכות טומאת אוכלין, הלכות כלים, הלכות מקוואות
  12. ספר נזיקין: הלכות נזקי ממון, הלכות גניבה, הלכות גזילה ואבידה, הלכות חובל ומזיק, הלכות רוצח ושמירת נפש
  13. ספר קניין: הלכות מכירה, הלכות זכייה ומתנה, הלכות שכנים, הלכות שלוחין ושותפין, הלכות עבדים
  14. ספר משפטים: הלכות שכירות, הלכות שאלה ופיקדון, הלכות מלווה ולווה, הלכות טוען ונטען, הלכות נחלות
  15. ספר שופטים: הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, הלכות עדות, הלכות ממרים, הלכות אבל, הלכות מלכים ומלחמות.

אתר שערי שכם - הביא פירוט מלא של הספרים


שלבי הכתיבהעריכה

(לפי הויקיפדיה העברית}

עוד בזמן חיבורו של פירוש המשנה, החל בכתיבת ספר המצוות (בערבית) כמפתח ותוכנית ל"משנה תורה". בחיבורו זה עסק הרמב"ם כעשר שנים, מתחילת שנת ד'תתקכ"ח (1167) עד שנת ד'תתקל"ז (1177). בשלהי ד'תתקל"ח (1178) הוסיף הרמב"ם לחיבורו את החלק האחרון של הלכות קידוש החודש, שהיה אז כעין חיבור עצמאי. העתקתו ושכלולו של החיבור נמשכו עוד מספר שנים, ולפי מסורת אחת נסתיימו בכסלו ד'תתקמ"א (1180), אף כי במשך כל חייו לא פסק הרמב"ם מלהגיה ולתקן את חיבורו (כמו גם את פירושו למשנה). עם יציאתו של הספר לאור הועתק פעמים רבות מכתבי יד ונתרבו בו השיבושים שהחמירו עם יציאת הדפוס, "תיקוני" חכמים, והשמטות הצנזורה נוצרית. חלקם נותרו בו עד ימינו (ראו בהמשך על המהדורות המתוקנות החדישות).

קישורים חיצונייםעריכה

משנה_תורה קישור לויקיפדיה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית