Fandom

Ventura Daniel Wiki

נדידת ציפורים

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Formation flight.jpg

נדידה "מאורגנת" - המקור:ויקישיתוף, צילם:kumon

Latrun Radar 1.jpg

המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ

Vogelzug.png

מסלולי נדידת הצפורים - המקור:ויקישיתוף:Lanzi, צילם:Lanzi

The remains of planes that fall because metting with bird.jpg

שברי מטוסים שנפלו עקב התנגשות עם מטוסים

Yossy leshem.jpg

יוסי לשם - מומחה הציפורים

נדידת ציפורים היא תופעה הנראית בשמי ארץ ישראל פעמיים בשנה: בסתיו, לקראת החורף, הציפורים נודדות לאזורים חמים יותר בדרום כדור הארץ ובאביב הן חוזרות לקינהם לקראת עונת הקיץ בצפון כדור הארץ. תהליך הנדידה העיקרי מתרחש בין אירופה לבין אפריקה , בין אמריקה הצפונית והדרומית ואף בין הקוטב הצפוני לדרומי. רובם של העופות הנודדים מאירופה עוברים במסלול הנדידה דרך שמי ארצנו. מספר העופות בכל "גל נדידה" נאמד כחצי מיליארד. תהליך הנדידה הוא מדוייק להפליא הן במיקום המסלול והם בעיתוי ליציאה ולשיבה. סבורים כי הסיבה לכך הוא ב"השעון הביולוגי" של מיני הציפורים. הוא הקובע מתי ייצאו לדרך, היכן ייחנו ומתי יש לפנות הביתה.

החסידה במקראעריכה

על סגולות הנדידה של הציפורים עמד כבר ירמיהו הנביא והביא לדוגמא את החסידה וכן ציפורים אחרות: "גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם, יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וסוס (וְסִיס) וְעָגוּר, שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה; וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ, אֵת מִשְׁפַּט ה'" (ח',ז'). ירמיהו אשר היה רועה צאן במדבר ענתות, בספר המדבר - אחד מנתיבי הנדידה המוכרים - היה מודע למועדיה של החסידה ול"עת בואנה" של התר, סיס ועגור - כולן ציפורים ידועות.

בשמות רבה מצויינת תכונת העוף להמריא למרומים ולקנון במקומות בטוחים. כך מוצע לבני ישראל לנהוג :"על זה נאמר הוא מרומים ישכון. דבר אחר : "הוא מרומים ישכון" - הדא הוא דכתיב (איוב לט, יג-יח) כנף רננים נעלסה כי תעזוב לארץ ביציה הקשיח בניה ללא לה וגו' כעת במרום תמריא וגו'. משל לחסידה שהיתה יולדת בעפר הארץ והיו העוברים והשבים דשין אותה ומאבדין אותה. מי גרם לה על שהיתה יולדת בארץ ? אלא משעלתה למרום ותלד לשם, אין בריה מזיקתה, אבל היא משחקת מן הכל. כך ישראל כנף רננים נעלסה כנף (יחזקאל טז, ח), ואפרוש כנפי עליך רננים (תהלים לג, א), רננו צדיקים בה' נעלסה (משלי ז, יח), נתעלסה באהבים אם אברהם (תהלים נה, ז). ואומר מי יתן לי אבר כיונה חסידה (ירמיה ח, ז) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה כי תעזוב לארץ ביציה (שם יב, ז) (פרשת בשלח, פרק כ"ה, ח') [1]

שלמה המלך רואה בהתפעלות את הדרך בא הנשר עף בשמים ותוהה בספר משלי:"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר, בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ, עֲלֵי-צוּר; דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.(סםר משלי,ל', י"ח-י"ט).

הסיכון שבנדידת הצפוריםעריכה

מערכת היחסים בשמי ארצנו בין המטוסים הטסים באויר ולידם מיליוני ציפורים, היא קטלנית. המפגש בין הציפורים למטוסים גרם בעבר לתאונות אוויריות קטלניות, אשר הביאו לאבדן חיי אדם ונזקים כספיים גדולים.

בתצפיות שנערכו התברר כי כמיליון ציפורים עוברות מיידי שנה מעל הארץ. התוצאה הייתה כי ב-25 שנה האחרונות (עד 2005) הסתכמו הנזקים כתוצאה מהתנגשויות עם מטוסים כדלקמן: 3 טייסים נהרגו, 9 מטוסים התרסקו, 75 תאונות עם נזקים מעל חצי מיליון דולר, כל תאונה, ואלפי תאונות עם נזקים.

מומחה הציפורים, יוסי לשם, בנה מפות נדידה של הציפורים, במימון חיל האוויר בעזרת דאונים, מכ"מים, רשת צופים ומזלטים. בין השאר, הוא דאה בדאון במשך 270 יום על מנת להשלים את המעקב אחרי מסלולי התעופה של הציפורים. בסופו של דבר נקבעה שיטת מעקב ודרכי התראה לחיל האוויר, כל זה מתבצע היום במרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. חישובים שנעשו מראים כי לחיל האוויר נחסך עד 2007 סכום של 730 מיליון דולר.

המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרוןעריכה

המרכז הבינלאומי הוקם בלטרון שבשפלת יהודה. מיקומו של המרכז נבחר, בין השאר, היות והוא נמצא בלבו של ציר הנדידה המערבי של הציפורים בארץ ישראל (ציר הנדידה המזרחי עובר מעל בקעת הירדן. בלטרון הוצב מכ"ם, המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים, ברדיוס של 50 ק"מ. המכ"ם הובא מרוסיה והוסב בארץ לתפקידו ובאמצעותו מתקיים מעקב אחרי נדידת להקות ציפורים בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר .

פעילות המרכזעריכה

המרכז הוקם ביוזמת אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע בבנין המשטרה הבריטית לשעבר, בלטרון . "עמותת השריון", המפעילה במקום מוסיאון-זיכרון, היקצתה כ-25 דונם קרקע משטחה, עבורו . מיקומו של האתר נבחר, לא רק בשל העובדה שהוא בציר הנדידה של הציפורים, אלא גם במטרה שהקהל הרחב המגיע ללטרון ייחשף בנוסף לנושאי מרכז ההנצחה - מורשת העבר וזיכרון לנופלים - גם לנושאי העתיד: מחקר, היי-טק, שימור הסביבה והטבע ונדידת הציפורים. הכרזה המסבירה זו מופיעה במסך הפתיחה לאתר האינטרנט של המרכז למורשת לטרון. ב"יד לשריון", כך מכונה אתר ההנצחה, מבקרים מדי שנה כ-400,000 מבקרים.

מנהל המרכז הוא ד"ר יוסי לשם מהמחלקה ל זואולוגיה באוניברסיטת ת"א.(עליו ראו בהמשך)

פעילויות המרכזעריכה

פעילויות המרכז, בחלקן בשיתוף הדוק עם מרכז הצפרות של "החברה להגנת הטבע, הן:

  • מחקר - כבר בוצעו כעשר מחקרים שונים בקשר עם גורמים בישראל ובחו"ל, בחלקם כמחקרים רב שנתיים.
  • בטיחות טיסה - ההישגים במחקר המשותף עם "חיל האוויר הישראלי" הקטינו את התאונות מציפורים נודדות .
  • חינוך - פיתוח הפרויקט הלימודי "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות" בשיתוף עם משרד החינוך.
  • תיירות טבע (Eco-tourism) - המרכז בלטרון כמוקד ארצי בפיתוח רשת של 10 תחנות תיירות ציפורים.
  • שימור הטבע וחקלאות ידידותית לסביבה - כולל בפתרון קונפליקטים עם החקלאים ובקידום חקלאות ידידותית לסביבה.
  • חיזוי שינויים אקלימיים - - הציפורים הנודדות יכולות לשמש כחיישן חדשני לחיזוי שינויים אקלימיים.

דר' יוסי לשםעריכה

דר' יוסי לשם, מהמחלקה ל זואולוגיה באוניברסיטת ת"א, נחשב למומחה הישראלי ל"צפרות", מדע העוסק בחקר הציפורים. הוא בוגר חשיבת בני עקיבא בנחלים, ומגדיר עצמו "חובש כיפה סרוגה מבחירה דתי מתוך החלטה פנימית, ולא מפני שנולדתי כזה"

בבטאון המורים הדתיים הם מגדירים את עבודתו כך: "ציפורי ארץ-ישראל נמצאות אצלו במקום ראשון". אמנם ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ-ישראל כבודן במקומו מונח, אך בשבילו ארץ-ישראל בלי ציפורים היא ארץ-ישראל שלוקה בחסר. בלי ציפורים אין לה צבע. "אני רוצה שהנכד שלי יידע, שהנשר המוזכר 28 פעמים בתנ"ך, יש לו משמעות במורשת שלנו".

פריצת דרך משמעותית לצפרות בישראל!עריכה

ביום ראשון, ט' ניסן תשע"ב, 1 לאפריל 2012, בשיא נדידת האביב, החליטה ממשלת ישראל החלטה יוצאת דופן וייחודית למימון של רשת מוקדי הצפרות הלאומית בסך של 39.2 מיליון שקלים.

על פי התוכנית יוקמו ארבעה מוקדי צפרות חדשים בשדה בוקר, עין גדי, לוטן וחצבה, וישודרגו שלושת המרכזים הקיימים בכפר רופין, מעגן מיכאל ואילת. מטרת ההחלטה הינה לקדם את התיירות, החינוך, הסביבה והמחקר בתחום הצפרות.

מיקומה של ישראל במפגש בין שלוש יבשות, מהווה נתיב נדידה מרכזי של 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו מאירופה ומערב אסיה לאפריקה וחזרה באביב. בתי הגידול בישראל מגוונים ומושכים מגוון ביולוגי של 540 מינים, תופעה ייחודית למדינה קטנה כמו ישראל. השילוב של כמות אדירה ומגוונת של ציפורים, לצד תשתית תיירותית מצוינת ומזג אוויר נוח הופכים את ישראל ל"גן עדן" בתצפיות על ציפורים.

יוסי לשם כתב:" זו החלטה משמעותיות ביותר לקידום הצפרות בישראל שהייתה פרי יוזמתנו, ועליה טרחנו למעלה מחמש שנים רצופות. אנו בטוחים שבעקבות ההחלטה בנושא הצפרות, תזכה לפריצת דרך חדשה, ותהווה דגם לשיתוף פעולה בין גורמי ממשלה, גופים ציבוריים ואקדמיים.

המקור

קישורים חיצונייםעריכה

תמונות מנדידת ציפוריםעריכה

מקור התמונות : ויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. המקור למבואות בספר מדרש שטח לזכרו של נפתלי בן-ציון לנצקרון הי"ד בהוצאת ישיבת בני עקיבא לחנוך סביבתי - סוסיא

קישורים חיצוניים עריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית