|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
נהריים הוא אתר בו פנחס רוטנברג, המכונה ה"זקן מנהריים" בנה תחנת כוח הידראלולית (בכוח מפלי המים) להפקת חשמל . לשם אספקת המים למפעל הוקמה מערכת סכרים ותעלות . המערכת נותרה עדות אילמת למפעל .
מה"אי השלום" נראה מפגש הנהרות הירדן וירמוך, רמות יששכר ממערב, התהוות השקע הסורי אפריקאי והרי הגלעד ממזרח. כן ניתן לצפות על תחנת הכוח, הישוב הנטוש "תל-אור" מגורי הפועלים ואת מיקום "הבית הלבן" - הוילה של פנחס רוטנברג.
במקום גם שרידי אחת מתחנות רכבת העמק שנבנתה בסגנון ה"באוהאוס".
תחנת הכוח בנהריים[]
ראו ערך מיוחד:נהרים של רוטנברג
(מהויקיפדיה העברית) השם הרשמי של התחנה "ירדן א" כאשר פנחס רוטנברג חשב להקים ארבע תחנות לאורך בקעת הירדן. התוכנית המקורית של רוטנברג הייתה הקמת 13 תחנות כוח הידרואלקטריות. רוטנברג קיבל ב-5 במרץ 1926 לאחר מאמצים, זיכיון לתקופה של שבעים שנה לניצול מי הירדן ומי הירמוך להספקת חשמל בארץ ישראל ובעבר הירדן.
עבודות הבנייה של המפעל בנהריים, אשר הוקם על ידי פנחס רוטנברג וכונה בפי העם "הזקן מנהריים" בהיותו מבוגר יחסית לפועלים שעבדו במקום, החלו באוגוסט שנת 1927. תכנון הפרויקט בוצע בהשתתפות בנימין אוראל.
כלים כבדים הועברו באמצעות מסילת הברזל הקרובה שהוספו לה שלוחות לאתר התחנה. במקום הוקמה גם תחנת רכבת להסעת העובדים. בנוסף למבנה תחנת הכוח תוכננו והוקמו מערכת של מאגרים, סכרים ותעלות. בפברואר 1932 היה במקום שיטפון גדול זמן קצר לפני שעמדו להפעיל את התחנה. ספיקת המים בשיטפון הוערכה ב-1200 ממ"ק - כמות כפולה מהמתוכנן. הדופן הדרומית של תעלת המים הראשית נפרצה ונגרם לאתר נזק רב כולל הרס אתר המיתוג שמוקם בין התעלה לבין הירדן. הפועלים העובדים היו מוכנים לתקן את הנזק ללא תשלום משכורות, תמורת מזון בלבד אך רוטנברג הצליח לגייס מימון להשלמת תחנת הכח.
בתחנה בנהריים הותקנו 3 טורבינות והוכן מקום לטורבינה רביעית שלא הותקנה. הספק התחנה היה כ-18 מגה ואט חשמל. ניסיונות ההרצה והפקת החשמל בתחנת הכוח בנהריים החלו בחורף שנת 1932. ב-9 ביולי 1932 נחנך האתר באופן רשמי, בהשתתפות הנציב העליון של ארץ ישראל סר ארתור ווקופ, נציב בריטניה בעבר הירדן קולונל קוקס, האמיר עבדאללה הראשון, מלך ירדןופנחס רוטנברג.
סמוך למפעל בנהריים הוקם בעבר הירדן המזרחי יישוב לשיכון עובדי המפעל ומשפחותיהם - תל אור. השם ניתן בהיותו קרוב וקשור לתחנת הכוח. בשל בידודו של היישוב ולמרות קוטנו, הוקם במקום בית ספר לילדי העובדים על ידי יוסף חנני.
אי השלום[]
אי השלום", מובלעת בגבול ישראל-ירדן, הפך בשניות לאי של מלחמה. 7 בנות כיתה ז' מבית שמש נרצחו ביריות על ידי חייל ירדני שצלף בהן מעמדת השמירה שלו.[1]
תמונות היסטוריות[]
תמונות מהווה[]
המקור:הויקיפדיה
קישורים חיצוניים[]
- יגאל מורג, מצגת על נהריים - תחנת החשמל של "הזקן מנהריים" - מצגת מפורטת - בנויה למופת - מומלצת
- הויקיפדיה העברית נהריים
- אתר אשדות תיירות - פרטים טכניים על הביקור