Fandom

Ventura Daniel Wiki

נחלת שבט דן

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

12 staemme israels heb.svg

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים למטה

נחלת שבט דן נקבעה בהגרלה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען, בטקס פומבי, יחד עם הגרלת נחלתם של שאר שבטי ישראל. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם אטלס דעת מקרא מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחֵבֶ‏ל צרעה ואשתאול". הסיבה למצבם היה כי העם האמורי, שעדיין היה בארץ כנען לא איפשר לשבט דן לנחול את עריו. וכך נאמר בספר שופטים: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק (מקור: א',ל"ד).

עם זאת, בשירת דבורה, נטען כלפי שבט דן:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שם,ה' י"ז) - מכאן שהיה לשבט דן מוצא לים תיכון.

מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של שמשון הגיבור אשר מתוארת כך: "וַתָּחֶל רוּחַ ה', לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (מקור:י"ג, כ"ה) - דהיינו שם היה מחנה דן.משפחת מנוח אבי שמשון היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל".

עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן" (מקור:שם,י"ט, מ"ז).

יוצאי מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים:

  1. מחנה דן בין צרעה לבין אשתאול .
  2. גוש דן בהווה , מנחל הירקון עד נחל שורק.
  3. דן ליד מקורות נהר הירדן

נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה בעת חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל. יפו הייתה הנמל המרכזי אליו הגיעו יהדות התפוצות וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", העיר העברית הראשונה תל אביב וגוש דן - המטרופולין של תל אביב.

תאור הנחלהעריכה

נחלת שבט דן לפי ספר יהושע היא כדלקמן

Cquote2.svg לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן. Cquote1.svg
– שם,י"ט,מ', מ"ז

השלוחה הצפוניתעריכה

מספר שופטים הסתבר כי: "בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה (שם,י"ח, א').

בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום דן ומגלים "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ". הם כובשים את העיר "וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב, וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. (מקור:שם, כ"ז, כ"ח).

כך הוקמה השלוחה הצפונית של השבט.

תרשים הנחלהעריכה

Nachala dan 4.jpg

נחלת שבט דן - אתרי ערי הגבול: בכחול

הגבול הצפוניעריכה

נחלת שבט דן היא דרומית לנחל הירקון ולקטע המערבי של נחל קנה. התוואי המפורט של הגבול הצפון-מערבי הוא החלק המערבי של כביש חוצה שומרון. תוואי הגבול הצפון-מזרחי הוא בכביש הישן לירושלים (לשעבר "כביש 1), דרך גזר, עד בית חורון תחתון.

הגבול המזרחיעריכה

הגבול המזרחי של "גוש דן" הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד מחלף מסובים - היא בני ברק עד לצפון מפתח תקווה - נחל הירקון ומשם לים תיכון

הגבול המזרחי של מחנה דן נושק לנחלת שבט בנימין ולנחלת שבט יהודה לאורך כביש 38 מצומת בית חורון דרומה לבית שמש.

הגבול הדרומיעריכה

הגבול הדרומי נושק לגבול לנחלת שבט יהודה

לקריאה נוספת עריכה

  • יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית