Fandom

Ventura Daniel Wiki

נחלת שבט מנשה

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

במרכז המפה העיר שכם - הגבול הדרומי של הנחלה - העיר ג'נין בפאתי עמק יזרעאל - הגבול הצפוני, הגבול המזרחי: הירדן, הגבול המערבי: הים התיכון


12 staemme israels heb svg.png

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים. נחלת שבט מנשה נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. לשבט שתי נחלאות , האחד, העבר הירדן המזרחי והשניה בעבר הירדן המערבי. מושב בני השבט משתרע מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. ברכת משה רבינו התקיימה בהם:"וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם [1].

הגורל אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. יהושע בן נון מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את חבל ארץ שומרון . בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלו הם עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, יש בהר אפרים ובהר מנשה שטחי יערות, שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.

העובדה כי מדובר באזורים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך באה לידי ביטוי בדלילות האוכלוסייה בהם. בכתבי אל-עמארנה, המתארים את שמות הערים שנכבשו בארץ ישראל, לא מופיעות ערים מהר שומרון. מיעוט האוכלוסייה באיזור איפשר ל"שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ " לומר לבני יעקב, בבואו לבקש את דינה לבנו: "וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת-יָדַיִם, לִפְנֵיהֶם" [2]. ואכן בני יעקב מוצאים את המרחב נוח למרעה ורועים בו את צאנם בשכם :"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם"" [3].

תמיכה נוספת יש גם בממצאים הארכאולוגיים בסקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח שנערך בשומרון נמצאו מעט שרידים מהתקופות שקדמו לתקופת התנחלות בני ישראל .

הגבול הצפוני של נחלת אפרים - לשאלת הערים המבדלותעריכה

בתקופת התנ"ך שימש הנחל גבול בין נחלת שבט אפרים לנחלת שבט מנשה. לפי האמור בספר יהושע: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. [4].

הוא מוזכר גם בהקשר לעובדה כי בני שבט אפרים קבלו חלקות אדמה, בצידו השני של נחל קנה, בתוך התחום של שבט מנשה כאמור:"עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה" . יש לכך גם ביטוי גם בהווה: ערביי הכפר דיר אסטיא מדרום לנחל מנחלת שבט אפרים מחזיקים באדמות מצפון לנחל ליד מעלה שומרון מנחלת שבט מנשה.

יהודה אליצור במאמרו: גבולות נחלת אפרים [5] אעלה בהקשר לשאלה את ההצעות הבאות:

גבול מנשה-אפרים טיפס מנחל קנה מזרחה עד לתפוח, ומכאן פנה לצפון מזרח, לעבר המכמתת. הגבול עבר בתוך יחידת הטריטוריה הכנענית של מלכות תפוח, ופיצל אותה: העיר ניתנה לאפרים, ושטחיה (ארץ תפוח) ההרים שמצפון לה, ניתנו למנשה: "למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים" (יהושע יז, ח).

כמו כן, הוא הוסיף לנחלת שבט אפרים בנוסף לנחלתו המתוחמת, קיבל שבט אפרים גם ערים בתוך נחלת מנשה: "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה" (יהושע יז, ט), "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (יהושע טז, ט).

אחת מערים אלו הייתה כנראה פרעתון , היא הכפר פרעתה (9 ק"מ מדרום מערב לשכם): "וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי" (שופ' יב, טו). הר העמלקי הוא לפי זה הרכס הנמשך משכם לקלקיליה. אזור זה נמצא לפי גבולות יהושע בנחלת מנשה, שבט שלרשותו עמדו שטחים נרחבים ביחס למספר אנשיו. במשך הזמן סופח האזור כנראה לשבט אפרים, החזק והרב יותר. ראיה נוספת לדבר בשירה דבורה: "מני אפרים שרשם בעמלק" (שופ' ה, יד).

פרעתון בארץ אפריםעריכה

גרשון גליל, פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בכחידס [6] סבר אחרת:

המונח "ארץ אפרים", שנזכר במקרא פעם אחת בלבד והוא מכוון לנחלת שבט אפרים. הגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה עבר לאורך נחל-קנה , ועל כן לא ניתן, לכאורה, לזהות את פרעתון עם פרעתה, שכן אתר זה שוכן מצפון לנחל. כנגד טענה זו העלתה האפשרות שהמונח 'ארץ אפרים' חל בתקופת ההתנחלות גם על חבלים מצפון לנחל-קנה.

המקרא ציין במפורש את 'הערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת מנשה', כתוב המעיד שנחלת אפרים המורחבת כללה חבלים שהיו חלק מנחלת שבט מנשה . כמו כן מעידים חרסי שומרון שמצפון לנחל-קנה, באזור הכפר אמתין (=אלמתן), הסמוך לפרעתה, ישבה במאות התשיעית-השמינית לפנה"ס משפחת אביעזר, שנמנתה, כידוע, עם שבט מנשה.

הוא מסכם כי:"העדויות המקראיות והחיצוניות מלמדות אפוא שאזור פרעתה לא נכלל בנחלה הגרעינית של אפרים ואף לא בנחלה המורחבת, ועל כן אין לבקש בפרעתה את פרעתון"

על מובלעת "ארץ תפוח"עריכה

אהרן טבגר - מהמחלקה ללימודי ארץ בכנס יהודה ושומרון תשע"א אעלה הצעה לשאלת :"וְהֶעָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה" (ספר שופטים, ט"ז,ט')

בתיאור נחלות השבטים בספר יהושע מתואר גבול פשוט וברור בין נחלות אפרים ומנשה, היורד מתפוח לאורך נחל קנה. למרות זאת, התיאור המפורט על קיומן של ערים מבדלות השייכות לאפרים בתוך שטח מנשה העלה קושי בפני חוקרים רבים להבין מאיזה עבר של נחל קנה נמצאות ערים אלו, ולמי היה שייך השטח בו הן נמצאו. החוקרים בעבר נאלצו לסרס את הפסוקים או לשער על שינויי גבול במהלך תקופת הברזל אך הסבריהם אינם מניחים את הדעת.

המקרא מספר:" וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה." [7]. יוצא כי "הערים" הם בנחלת מנשה הוא מצפון לנחל (קנה). אך גם יש אפשרות כי הם "נגבה לנחל". גם התיאור המובא בנחלת שבט מנשה עשוי לתמוך בהשערה:" מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה; זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְמִשְׁפְּחֹתָם. ט וְהֶעָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה--כָּל-הֶעָרִים, וְחַצְרֵיהֶן" [8] . דהיינו מדרום לנחל קנה.

טגנר הציע פירוש חדש לפסוקים המסתמך על מפת תפוצת האתרים של סקר הר אפרים, ללא כל צורך לסרס את הפסוקים או להפרידם לתקופות שונות. על פי הצעתנו, הפסוקים מתחלקים לשני חלקים המתארים את המציאות הגאוגרפית של תוואי הגבול בצורה מדויקת.

החלק הראשון של תוואי הגבול הוא הקטע של ואדי יאסוף (בסיס הנביעה:דרומית-מערבית לישוב תפוח הנוכחי) מתפוח (תפוח התנכי"ת הייתה אף היא דרומית לישוב הנוכחי) ועד למפגש עם נחל קנה (בערך ליד הישוב עמנואל היום) אשר מצפון אליו מתארים הפסוקים את הערים המבדלות. בשטח זה נמצאו בסקר אתרים שניתן לזהותן עם ערים אלו.

לדוגמא:ג'מעין,

החלק השני הוא הקטע לאורך נחל קנה עד הים.

תפרוסת היישובים הדלילה בתקופת הברזל בסמוך לקו גבול זה מאפשרת להסביר את התיאור הסכֵמתי שניתן לו בפסוקים. לאור הצעה זאת ובמבט על המפה הגאולוגית, נראה כי מציאות הערים המבדלות של אפרים בתוך נחלת מנשה משקפת את ההבדל בין המציאות הגאוגרפית לבין המציאות הגאולוגית של האזור.

המחשת הגבולעריכה

:

משמאל:ואדי יאסוף שהוא המפתח להבנת הסוגיה. הוא יובל הנשפך לנחל קנה וכך "הערים הנבדלות" הן ב"ארץ תפוח" שהן - באזור הצפוני שלו - וכך מצד אחד מדרום לנחל קנה המוכר לנו - בחלקו המערבי - ומצד שני מצפון ליובל נחל קנה - בחלקו המזרחי. הקו הכחול - הגבול בין השבטים

את ההחשה נעשה לפי המפות משנת 1880 כאשר תוואי השטח יותר ברור. Palestine Exploration Fund. Map of Western Palestine in 26 sheets [cartographic material] : from surveys conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund 1880. MAP RM 1949. Tile f3.


באותו נושא כתב זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ארץ ימיני והוא הבחין בין "ארץ" לבין "נחלה" והביא לכך דוגמאות נוספות:

"ארץ", כאן, באה לציין שטח- אדמה, חבל ארץ או מחוז. אין "ארץ" בהקשרה כאן מציינת את כל הארץ כולה אלא רק מחוז. דוגמה נאה לך - "לכו ראו את הארץ ואת יריחו" [9] יהושע אינו שולח את המרגלים לרגל את כל-הארץ אלא את "ארץ יריחו" בלבד.

דוגמה נוספת לתושבים בני שבט אחד, בתוך תחומי שבט אחר, אפשר למצא מצפון לבנימין,במנשה: "ויהי למנשה ביששכר ובאשר..." [10] . ואף באפרים - "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה..." [11] . "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים ומצריהן..." [12] .

על עיר אחת - של אפרים - ששכנה בתוך תחום מנשה אנו שומעים עם קבורתו של השופט עבדון בן הלל הפרעתוני -"וימת עבדון בן הלל הפרעתוני, ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר-העמלקי" [13]. פרעתון זו מזוהה בכפר פרעתה מדרום- מערב לשכם. כפר זה נמצא מצפון לנחל קנה - בתחום נחלת מנשה, כמצויין "וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל... וגבול מנשה מצפון לנחל... נגבה לאפרים וצפונה למנשה..." [14] , אך הוא מגדר "בפרעתון, בארץ אפרים". אף כאן נאמר - כמו "ארץ ימיני" - ארצ ימיני - בני בנימין בתוך "הר אפרים", כך "ארץ אפרים -ארץ אפרים - בני אפרים בתוך "גבול מנשה".

מצאנו, אם כן, שתופעה זו - שיחידות שבטיות אינן גרות בתחום שבטן-הן, אלא כמובלעות בשבט שמצפון להן מצויה אצל בני בנימין בתוך אפרים ("ארץ ימיני") , בני אפרים בתוך מנשה ("מבדלות" ו"ארץ אפרים"), ובני מנשה ביששכר ובאשר ("ויהי למנשה..."). יתכן וגם יחידות שבטיות נכריות התגוררו בין גבולות שבטי- ישראל: "הארכי", "היפלטי" בגבולו הצפון- מערבי של בנימין - אפרים.

יתרון החזקעריכה

בית יוסף אינו סבור כי די לו בשטחים הרחבים שעלו בגורלו והוא פונה בטענות כלפי יהושע בו נון: " וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם רָב, עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה'[15].

יהושע משיב כי דווקא היותם "עם רב" נותן להם את היתרון להתנחל בהרים: " וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אִם-עַם-רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם, בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים: כִּי-אָץ לְךָ, הַר-אֶפְרָיִם." ואז מסתבר כי השבטים מבקשים דןןקא שטחים חקלאיים במישור : " וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, לֹא-יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר; וְרֶכֶב בַּרְזֶל, בְּכָל-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ-הָעֵמֶק, לַאֲשֶׁר בְּבֵית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ, וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" [16] .

ובתאור נחלת שבט ממנשה מתואר המצב הקיים:" וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וַיְהִי, כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, לָמַס; וְהוֹרֵשׁ, לֹא הוֹרִישׁוֹ. [17].

יהושע מסכם, כי בעזרת כוחם ייתגברו על כך: " וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: עַם רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד. כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו: כִּי-תוֹרִישׁ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק, הוּא [18]. מסתבר כי בשטח הרחב שניתן לשבטי בית יוסף היה עליהם להתגבר על העמים הזרים ועל היערות בהרים.

תאור הנחלהעריכה

תאור נחלת שבט מנשה בעבר בירדן המערבי לפי ספר יהושע הוא קצר במיוחד, כדלקמן:

" וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. [19].

בתאור בולטים האזורים החריגים: "תפוח" בתחום מנשה אך שייכת לאפרים. ואילו לשבט מנשה יש אחיזה בנחלות של: יששכר ובאשר.

הגבול הדרומי של השבט מקביל לגבול הצפוני בנחלת שבט אפרים. נקודת המוצא היא מכמתת מזרחית לעיר שכם, עד עין תפוח, כולל ארץ תפוח, אבל לא את העיר תפוח. הגבול יורד בנחל קנה עד הים התיכון.

הגבול הצפוני מתואר רק באמצעות תחומי נחלת שבט יששכר ונחלת שבט אשר, כולל חמש ערים ו"בנותיהם".

תרשים הנחלהעריכה

Nenashe 5.jpg

נחלת שבט מנשה בעבר הירדן המערבי

עבר הירדן המזרחיעריכה

GolanLandscape.jpg

רמת הגולן - ויקישיתוך

שבט מנשה קבל נחלה גם בעבר הירדן המזרחי. היא ניתנה לחצי-שבט המנשה עוד על ידי משה רבינו. וכך הנחלה מתוארת בספר יהושע: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה; וַיְהִי, לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי-מְנַשֶּׁה--לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מִמַּחֲנַיִם כָּל-הַבָּשָׁן כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן וְכָל-חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר. וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי, עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן, לִבְנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לַחֲצִי בְנֵי-מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. [20]

לפי הרמב"ן היה להם גם את הגלעד וגם את הבשן:"ומה שאמר הכתוב בספר יהושע (יז א) ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן, גם כן על בניו שהיו אנשי מלחמה כי הם הלכו גלעדה וילכדוה, ולכך נתן להם משה חלק גדול מהם. ואולי היה עדין מכיר קיים, ולא נגזרה עליו גזירת המדבר לפי שלא היה מפקודי משה ואהרן שהיה לו יותר מששים שנה, והאריך שנים כדורות הראשונים


Nenashe 6.jpg

נחלת שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי


נחלת אביעזרעריכה

ראו ערך מורחב:נחלת אביעזר

Nachalon.png

מיקומה של קדומים בנחלת שבט מנשה - המפה המקורית מקורה במאמרו של אריה בורשטיין
מיקומה של עפרה אבי העזרי הוא כנראה מדרום-מערב לשכם ולא בדרום המפה

נחלת אביעזר בתחום נחלת שבט מנשה הוגדרה על-ידי אריה בורשטיין בהתאם לחרסי שומרון[21]. תחילה הוא קבע איזה ישובים יכללו בנחלה ולאחר מכן אותרו "מרחבי ההשפעה" של הערים בשיטת הפוליגונים של טיסן (thiessen polygon) עוצבה מפת הנחלה. בהתאם לכך הוא הגיע למסקנה לגבי גודל מרחב הנחלה: 224,650 דונם לעומת ממוצע של 124,361 דונם בשאר הנחלות [21]. בורשטיין מניח כי העובדה קשורה לעובדת הזכרתו של אביעזר כבכור למנשה, ולפי "משפט הבכורה" הגיע לו פי-שנים [22]

הערות שוליים עריכה

  1. ספר דברים ל"ג, ט"ו
  2. בראשית, ל"ד, כ"א
  3. שם, ל"ז, י"ב
  4. י"ז,ז', י'
  5. ע' פרומקין (עורך), החברה להגנת הטבע, בית ספר שדה עפרה, ירושלים תשל"ח
  6. נושא המאמר: זיהוי מיקומה של פרעתון ותמנתה - . מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, ניסן תשנ"ב, אפריל 1992, . חוברת מספר 63 הוצאת יד בן צבי, ירושלים
  7. י"ז,ט'
  8. ט"ז, ח'-ט'
  9. ספר יהושע, ב', א'
  10. שם, י"ז, יא
  11. שם, שם, ט
  12. שם, ט"ו ט
  13. שופטים י"ב,טו
  14. ספר יהושע, י"ז, ט- י
  15. ספר יהושע, י"ז, י"ד
  16. שם, שם, ט"ו,י"ח
  17. שם, שם,י"ב -י"ג
  18. שם,שם, י"ד-י"ח
  19. י"ז,ז', י'
  20. ל"ב, ל"ט -מ"ב
  21. 21.0 21.1 אריה בורנשטיין, "מינהל וכלכלה של ארץ מנשה - לאור ניתו מחודש של חרסי שומרון" (בתוך: זאב ח. ארליך ויעקב אשל, "מחקרי יהודה ושומרון - דברי הכנס הראשון, תשנ"א - 1991" - מכום מחקר, מכללת יהודה ושומרון, קדומים-אריאל, הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים - 1992
  22. דברים, י"ז, ט"ו


לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית