Fandom

Ventura Daniel Wiki

נחלת שבט ראובן

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

12 staemme israels heb.svg

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט ראובן": בצהוב בהיר - בדרום עבר הירדן- מזרחית לים המלח

Wadi Mujib1.jpg

Wadi Mujib הוא נחל ארנון - הגבול הדרומי של נחלת שבט ראובן - מבט לעבר המערב:ים המלח וארץ ישראל צילם: Effi Schweizer 2008 ויקישיתוף

נחלת שבט ראובן מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (לפי ספר נחמיה, ט' כ"א). תאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. כך מתקבל התחום של נחלת השבט, שלו גבולות טבעיים: בצפון - נחל חשבון, המערב ים המלח, הדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. בתיאור תחום השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "המישור", "הר העמק" - הר הירד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" - שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן . בנחלה כלול גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

זכריה קלעי עומד על התופעה ומגירה כך : תאור הנחלה של שבט ראובן כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר , המוכר לנו מערבות מואב - מושב שבטי ישראל - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי יהושע בן נון.

תאור הגבולעריכה

בספר יהושע מובא גבולות שבט ראובן כפי שהובטחו להם על משה רבינו. וכך נאמר:" וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ, אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר; דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל, וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת, וּמֵפָעַת. וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה, וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק. וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. וְכֹל, עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן... וַיְהִי, גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל: מקור:((י"ג, ט"ו-כ"ג בדילוגים") הגבול הדרומי מוגדר, והוא נחל ארנון, המערבי הוא נהר הירדן בפועל [[ים המלח, המזרחי הוא המדבר לא מיושבת, ומשיק לארץ בני עמון. הגבול הצפוני תוחם את נחלת שבט גד והוא אפיק "נחל חשבון".

הקשר עם שבט גדעריכה

זאב ארליך במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות" מצביע את תופעה מענינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן. ןכך כתוב בספר במדבר: "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער ואת עטרות שופן..." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואלו הרי ערים בנחלת שבט ראובן.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר" כותב : אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה - עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" (ל"ב, א').כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד..."

זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף ואת וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי הענין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית.

בדרום הם בנו את דיבון, עטרות, ערוער ועטרות שופן - כנגד מואב. בצפון-מזרח הם בונים את יעזר ויגבהה - כנגד עמון. בצפון-מערב הם בונים את בית נמרה ובית הרן - כנגד הכנענים אשר ממערב לירדן.

בני ראובן, הם אמנם בעלי "מקנה רב", אך לא "עצום מאד", בונים ערים בתוך השטח ומוגנים מפני מתקפה מן החוץ על ידי בני שבט גד.

הכתוב מציין, דווקא בערים שנבנו ע"י בני גד כולל ארבע ערי ראובן אלה, כי הם - "ערי מבצר וגדרות צאן" (במדבר ל"ב, לו). מכאן גם מובנת בקשתם : "וישב טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ" (במדבר ל"ב, יז). בערים שבנו בני ראובן, ללא הארבע המדוברות, לא מצאנו הגדרה כזו...

לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות" (ילקוט שמעוני דברים תתקסא).

נחלת שבט ראובןעריכה

Nachalat reuven 2.jpg

נחלת שבט ראובן

לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967

קישורים חיצונייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית