Fandom

Ventura Daniel Wiki

סוסיא העתיקה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

|centre=31.406323, 35.10179 |zoom=16 |type=hybrid |controls=pan,zoom,streetview,type }}

דרומא


Susia con gutman.jpg

שמריהו גוטמן מסביר

PikiWiki Israel 8017 ancient susya.jpg

צילם:דר' אישי רייכר

סוסיא העתיקה היה כפר יהודי עתיק מהתקופה הרומית-ביזאנטית. החפירות גילו כי במקום הייתה גדולה ומאורגנת, אשר שמה לא הופי בכתובים (קיימות השערות שונות - להלן). היישוב התפתח רק לאחר מרד בר כוכבא. מספר התושבים היהודים באזור גדל עד לסוף התקופה הביזנטית, ובתחילתה של התקופה המוסלמית הקדומה. לאחר הכיבוש הערבי עזבו אותה תושביה היהודיים (או התאסלמו) ובמקומו של בית הכנסת נבנה מסגד.

היישוב הקהילתי סוסיא הוקמה כשני קילומטרים דרומית לאתר, ובה פועל מרכז סיור ולימוד סוסיא האחראי להפעלת האתר.

חפירות ארכאולוגיותעריכה

תולדות החפירותעריכה

Susia synagogue fesifas.jpg

הפסיפס בבית הכנסת בסוסיה

על תולדות החפירות באתר סיפר זאב זיוון מאוניברסיטת-בן גוריון בכנס הספר והמדבר בארץ ישראל - הכנס השנתי השביעי שהתקיים בחנוכה תשע"ב. השלבים של חשיפת האתר היו:

  1. לפני 140 שנה על-ידי סוקרי ה-PEF .
  2. כבר בשנות השלושים למאה הקודמת היו באתר סוסיא העתיקה חופרי ומגלי בית הכנסת באשתמוע א. רייפנברג ות"א מאיר.
  3. בשנת 1970 החלו החפירות בניהול שמריהו גוטמן.
  4. מנחם תלמי כתב בעיתון מעריב מיום 28 באוגוסט 1970:"יישוב יהודי אלמוני נחשף בגבול המדבר". בניגוד לשכונותיה המפורסמות מהתנ"ך:מעון, כרמל , אשתמוע ויוטה.
  5. ראשוני החופרים היו : חניכי בני עקיבא מירושלים במסגרת בית ספר שדה גילה , שבראשו עמד פיצ'י(יורם בן-מאיר), שמצא את הנרתקס (המבואה) לבית הכנסת על הכתובת העברית שנתגלתה בה.

מנחם תלמי תיאר את רגע גילוי בית הכנסת:
"... אם היה בליבו של שמריהו גוטמן ספק כלשהו לגבי זהות המבנה, הרי מרגע ואילך פסק. כל השערותיו וניחושיו, אשר נתקלו בחיוכי לגלוג טובים, התאמתו ברגע זה., נרגש ונפעם מעוצם החוויה, כשהוא ניצב מעל האותיות העבריות הברורות, שלף שמריה את ספר התהילים הקטן אשר נושא עימו בכל אתר ואתר, והחל לקרוא בו בקול, כשבני הנוער הנקהלים סביבו מחרים מחזיקים אחריו"

זיוון סיפר עוד כי החופרים באתר התאכסנו במשטרת דהריה והיו אורחי משמר הגבול, שסייע לחפירות. אחרי העונה הראשונה הצטרפו לחפירות זאב ייבין ואהוד נצר. מלבד מתנדבי בתי ספר שדה הר-גילה וכפר עציון, השתתפו בחפירות פועלים ערבים מהכפר סמוע.

הגילויים לבסוף העלו כי:

  • הכניסה לבית הכנסת היתה ממזרח דרך שלושה פתחים.
  • סביב הרצפה המאיורת היו שלושה ספלים לישיבה.
  • גג הבניין נשען על הקירות ללא צורך בעמודים וקורה ברעפים ששבריהם הרבים נמצאו בחפירה.

בית הכנסת שימש מראשית המאה ה-5 עד לנטישתו במאה ה-9.(שמריהו גוטמן העיר שאין מקום לקרוא לתקופה זו "התקופה הביזנטית, עלינו לקרוא לה "תקופת המשנה והתלמוד".

על החפירותעריכה

Susia synagogue.jpg

בית הכנסת העתיק בסוסיה - 1980


בית הכנסת העתיק בסוסיה נחפר על ידי שמריה גוטמן, זאב יבין ואהוד נצר במסגרת החפירה הארכאולוגית הראשונה שנעשתה על ידי ישראלים בתחומי יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים. ייבין המשיך בחפירות באתר עד לשנות התשעים של המאה ה-20.

בין הארכאולוגים שחפרו באתר ניתן למנות את אברהם נגב, ויזהר הירשפלד מהאוניברסיטה העברית בירושלים ויובל ברוך מטעם רשות העתיקות. חפירותיו של ברוך לוו במחקר סביבתי מקיף.

גולת הכותרת של התגליות שהתגלו בחפירות בסוסיה הוא בית כנסת מהתקופה הביזנטית

בית הכנסת שהתגלה בסוסיה הוא מהגדולים והמפוארים מבתי הכנסת שהתגלו בארץ, רצפתו של בית הכנסת מעוטרת בפסיפסים מרהיבים, ובהם כתובות עבריות וארמיות. בתוך אולם התפילה נמצאו חלקים של במת התפילה העשויה שיש (כיום מוצגת הבמה במוזיאון ישראל שבירושלים).

בסוסיה התגלו מקוואות טהרה רבות שנחקרו ביסודיות על ידי יובל ברוך. ממצא זה מלמד על המשך ההקפדה על חוקי הדת בנושא טהרה גם בדורות שאחר חורבן הבית.

ביטוי ארכאולוגי להלכהעריכה

המימצאים הארכאולוגיים בסוסיא מאפשרים לדון בהיבטים הנוגעים לאופן שמירת ההלכה בדרום הרי חברון בכלל ובסוסיא העתיקה בפרט.

מיקוואות הטהרהעריכה

בחפירות שנערכו בסוסיא התגלו כ-35 מקוואות טהרה. זמנם הוא ממועד אחד והם משתלבים עם מבני המגורים שנמצאו. לא ניתן למצוא מקבילה לכך באתר אחר שנחפר בארץ ישראל. לפי ההערכה התגוררו בסוסיא 3,000 נפש ומספר המקוואות אינו תואם גודל כזה של אוכלוסייה.

פתחי בתי הכנסתעריכה

בארבעת בתי הכנסת שנחפרו בדרום הרי חברון[1] נמצא פתח בית הכנסת בצד מזרח. ואכן בהלכה נאמר כי "אין פותחים בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח, שנאמר: והחונים לפני המשכן קֵדמַ‏ה לפני אהל מועד מזרחה" (תוספתא, מגילה, פ"ג, הכ"א). הלכה זו לא באה לידי ביטוי בבתי הכנסת בשאר אזורי הארץ. היות ובתי הכנסת פנו לכיוון ירושלים, הרי ציר האורך בדרום הרי חברון צריך היה להיות צפון-דרום. אם אכן היו בונים את טורי העמודים, המחזיקים את המבנה, לאורך הציר, "היו "חוסמים" בכך את כיוון התפילה ויוצרים פגם אדריכלי אסטטי". הבעיה נפתרה על ידי הימנעות משימוש בעמודים. נראה כי מניעים הלכתיים היו חשובים דיים כדי לחרוג מהנוהג האדריכלי המקובל.

מנהגי קבורהעריכה

נוהג הקבורה בגלוסקמאות הצטמצם ב"יהודה" לקראת אמצע המאה ה-2. בדרום הרי חברון נמשך נוהג זה עד המאה ה-4. אמנם "גלוסקמאות הדרומא" היו פשוטות יותר ועשיות מאבן נארי מקומית, מעובדות באופן גס ונעדרות כל עיטור, אך הנוהג העתיק נשמר.

לשון הכתובותעריכה

הלשון של הכתובות בסוסיא ובאשתמוע מעידות על כך שהעברית והארמית השתמרו כשפת יום יום בדרום הרי חברון. לעומת זאת, בכתובות שנמצאו בגליל רווחת השפה היוונית. הדבר תואם את האמור בתלמוד הבבלי: " אמר רב יהודה, אמר רב: בני יהודה שהקפידו על לשונם - נתקיימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם - לא נתקיימה תורתם בידם" (מסכת עירובין, נ"ג, ע"א).

מוטיב המנורהעריכה

מוטיב המנורה חוזר על עצמו ברבים מבתי הכנסת בדרומא. בתל מעון התגלו שברי שיש של מנורת שבעת קנים בגובה משוער של 1.30 מטר. מנורה דומה נמצאה באשתמוע. בסוסיא נמצאה מנורת שיש קטנה יותר - 80 ס"מ על 80 ס"מ. עיטר זה חוזר על רצפת ה[[פסיפס] וכן על משקופים ברבים מהבתים ביישובים היהודיים. בולט מזפר באתר שהשתמר כמו באשתמוע.

מנהגי דרומאעריכה

ניתוח המימצאים מורה כי במאות ה-4 עד ה-8, האוכלוסייה היהודית בדרומא נהגה אחרת מזו שבגליל. היא הקפידה יותר על המסורת. דורון שר-אבי מעריך כי היו לכך נימוקים:

  • העדרם של תלמידי חכמים בדרומא. תופעה זו ניכרת בספרות חז"ל רוב החכמים המוזכרים בה אינם מדרום הרי חברון. נוכחות חכמים מאפשרת "מעין דינמיקה הלכתית" וזאת נעדרה בדרומא.
  • התפשטות היישוב הנוצרי באזור. התופעה גרמה להסתגרות הישוב היהודי ויצירת "תרבות מובלעת".
  • התחזקות מעמד הכהונה. מכאן התפתחות הזיקה לבית המקדש ולמנורה, ריבוי המקוואות, ההקפדה שפתח בית הכנסת יהיה במזרח, המשך השימוש בשיטת הקבורה העתיקה והשימוש בשפת הקודש.

תמונות מהעיר סוסיא העתיקהעריכה

תמונות מבית הכנסת העתיקעריכה


תמונות משנת 1982עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • דורון שר-אבי וחנן אשל - אוניברסיטת בר אילן , סוסיה בימי בית שני, בתוך (עורך) ד"ר יעקב אשל, מחקרי יהודה ושומרון - כרך שביעי, הוצאת מכון המחקר של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, תשנ"ז - קיים קישור ל אתר דעת
  • דורון שר-אבי, ביטויים ארכיאולוגיים להבדל הלכתי (בתוך) דרומא (עלון) , דצמבר 2007

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. בסוסיא, אשתמוע, מעון וענים

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית