Fandom

Ventura Daniel Wiki

סיור לאורך כביש 55 כביש חוצה שומרון הצפוני

7,415דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

דביר רביב כתב באתר אקטואליה ביום 21 במאי 2008 על כביש 55 -"חוצה שומרון הצפוני"


תמצית: עריכה

אתרים לאורך דרך קלקיליה – שכם. הכביש העולה לשומרון מכפר סבא לשכם (כביש 55) עובר בתוואי דרך קדומה, החל מתקופת המקרא ועד ימינו. לאורך דרך זו מצויים מספר גדול של אלמנטים המעידים על כך – החל משרידי יישובים לאורך התקופות השונות, חאנים, ומצודות. בתקופת המקרא אף נחצב מפעל מים גדול לשירות העוברים בדרך

על הדרךעריכה

הכביש העולה לשומרון מכפר סבא לשכם (כביש 55) עובר בתוואי דרך קדומה, החל מתקופת המקרא ועד ימינו. לאורך דרך זו מצויים מספר גדול של אלמנטים המעידים על כך – החל משרידי יישובים לאורך התקופות השונות, חאנים, ומצודות. בתקופת המקרא אף נחצב מפעל מים גדול לשירות העוברים בדרך. דרך זו היא אחת הדרכים המובילות לשכם ולשומרון ממערב. בתקופות מסוימות, כתקופת המקרא והתקופה הרומית – ביזאנטית הייתה זו דרך מרכזית ובתקופות אחרות בהם השומרון היה מיושב בדלילות ירדה חשיבותה והיא שימשה כדרך מקומית. דרך זו נמשכת על גבי שלוחה של רכס גריזים ומקבילה לנחל קנה, שלוחה זו מכונה במקרא – "הר העמלקי" (להלן).

הדרך המקבילהעריכה

דרך נוספת המובילה לשכם ולשומרון ממערב היא דרך נחל שכם המובילה מטול כרם דרך ענבתא לשומרון ולשכם (כביש 57), דרך זו שימשה גם כן כדרך מרכזית בתקופת המקרא ובתקופה הרומית – ביזאנטית (דרך קיסריה – סבסטיה) בהיות קיסריה בירת ארץ ישראל.

במלחמת ששת הימיםעריכה

שני צירים אלו (דרך קלקיליה – שכם ודרך טול כרם – שכם) שימשו את חטיבה 5 במלחמת השחרור השנייה (מלחמת ששת הימים) כצירי התקדמות לעבר כיבוש שכם. בשונה משאר החטיבות שכבשו את השומרון מצפון ומדרום, חטיבה 5 אפשרה לערבים תושבי הכפרים שבדרך (לאורך שני הצירים) לנטוש את בתיהם ולברוח לכיוון שכם ומשם לגשר אדם ולעבר הירדן המזרחי. בין העוזבים חלק גדול מתושבי טול כרם. עם הגעת חטיבה 5 לשכם ממערב, הגיעו חטי' 9 וחטי' 37 לשכם ממזרח. אריה בורוכוביץ, קצין הקשר של חטי' 9 שהיה אחראי על התיאום בין הכוחות מספר – "עם הגעת כוחותינו לשכם החלה זרימה המונית של עשרות רבות של אוטובוסים ומשאיות מלאות בערבים מהערים ומהכפרים לכיוון גשר אדם ולעבר הירדן המזרחי. לאחר בירור קצר התברר כי חטיבה 5 שהתקדמה בצירים קלקיליה – שכם וטול כרם – שכם, אפשרה לאוכלוסיה הערבית לנטוש את בתיהם ולהתקדם לכיוון עבר הירדן. כששמע זאת סמח"ט חטי' 9, התקשר מיד למטכ"ל ושאל אם זאת המדיניות, מהמטכ"ל נמסר לו שלא ומיד ירדה פקודה לעצור את הנסיגה הערבית בגשר אדם ולהחזיר את האוכלוסייה הערבית לבתיהם". עד היום אנו סובלים מהכפרים שלאורך הצירים הללו (ביניהם קלקיליה, עזון, טול כרם ועוד).

לענייננו, דרך זו שימשה כאמור דרך מרכזית בתקופת המקרא, אשר קישרה בין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית והובילה מהשרון הדרומי לשומרון ולשכם. בתקופת זו פעלה דרך נוספת מדרום – הדרך בנחל קנה, על דרך זו יעידו המצדים בחרבת קנה וקצר חרמיה (השודדים) בקצה של היישוב עימנואל.

בתקופת המקראעריכה

ננסה לרגע לדמיין ביקור בדרך זו בתקופת המקרא, לצורך העניין נחזור בזמן כ-3,000 שנה – אנו בימי דויד ושלמה, הממלכה המאוחדת, הבירה היא כמובן ירושלים בה בנה שלמה המלך לפני כמה שנים את בית המקדש. אנו עולים בדרך ראשית המובילה מאזור חוף השרון הדרומי מזרחה, הדרך עולה במתינות על גבי השלוחות המערביות של השומרון, בצידי הדרך נבחין בחקלאות מדרגות מפותחת מאד, בעיקר גפנים וזיתים. לאחר כשעה, נביט ימינה (דרום) ונראה כפר ישראלי של בני שבט מנשה מן הסתם, שוכן על גבעה בצד הדרך, לכפר קוראים בשם 'אזה' / 'עיה' / 'עזה' (שמו של הכפר הישראלי השתמר בכפר עזון הסמוך. כיום האתר נקרא חרבת ג'מעין ומצוי בתוך היישוב מעלה שומרון), נמשיך בדרכינו מזרחה, לאחר כשעה קלה נגיע לחאן (פונדק דרכים) אשר סביבו כפר ישראלי קטן (כיום הכפר אל פונדוק), מהחאן נמשיך בדרכינו מזרחה ומיד עם צאתנו מהכפר נבחין מימין לנו (דרום-מזרח) בשני יישובים, התחתון נקרא 'אלמתן' (על שמו נקראת השכונה הדרומית של מעלה שומרון. כיום הכפר אימתין) והעליון נקרא 'פרעתון' (כיום הכפר פרעתה) – יישוב רציני של אנשי צבא וכוחות הביטחון. כבר מתקופת השופטים. מתקופה זו, אחד מבני היישוב, בחור בשם עבדון בן הלל שפט את עם ישראל 8 שנים. מעניין שבתיאור מקום קבורתו של השופט עבדון בן הילל נכתב כך – "ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי" (שופ' יב, טו). לפני כמה עשרות שנים אחד ממפקדי המילואים של דויד המלך התגורר במקום, בניהו שמו, בניהו הפרעתוני. על בניהו הקצין הבכיר נאמר כי הוא מבני אפרים (דבה"י א כז, יד).

ובכן, אנו מצויים כעת בנחלת מנשה, מצפון לנחל קנה, מה הקשר בין המקום הזה לאפרים ולעמלק? שאלה טובה. בוא נצא לרגע מהסרט לדיון קצר. ראשית, זיהוי פרעתון כאן בכפר פרעתה אינו ודאי – הצעה נוספת היא הכפר פרחה בסמוך לאריאל (בתחום נחלת אפרים). שנית, הגבול בין אפרים למנשה אינו ברור כל כך וככל הנראה הייתה חפיפה כלשהי – "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה" (יהו' טז, ט).

העמלקעריכה

לגבי עמלק – הרי כבר מצינו בתחילת ספר שופטים שישנו קשר בין עמלק לאפרים – "מני אפרים שרשם בעמלק" (שופ' ה, יד) – ובכן מה הקשר בין אזור זה עם עמלק? ננסה להציע הסבר. נחזור לדרכים. כאמור, באזור זה, בדרום מערב נחלת מנשה, עברו בתקופת המקרא שתי דרכים – האחת לאורך נחל קנה, והשנייה לאורך שלוחה של רכס גריזים המכונה "הר העמלקי" (כביש 55). עמלק מופיע בתנ"ך בהקשר של שוד וביזה, כבר מאזכורו הראשון של עמלק מיד לאחר צאת בני ישראל מארץ מצרים ניתן להבין כי מדובר בעם של שודדים ששמע על כמה מאות אלפי אנשים ("כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף") עם צאן ובקר ומקנה כבד מאד "שברחו ממצרים למדבר". דויד נלחם בעמלק כשהגן על יישובי ספר מדבר לפני היותו מלך ("חומה היו עלינו") ועוד. ובכן, מה הקשר בין הדרכים אותם תיארנו לבין עמלק? השליטה על הדרכים כמובן. אזור זה אשר במערב הר אפרים – אזור התפר בין נחלות אפרים ומנשה, בו עברו שני דרכי רוחב היה אזור בעייתי מבחינה ביטחונית בתקופות מסוימות (כמו באינתיפאדה האחרונה), כיוון שהסתובבו בו כל מיני שודדים למיניהם אשר שדדו את העוברים בדרך. המעניין הוא, שבכל אחת מהדרכים השתמר זיכרון זה של שוד וחוסר ביטחון – בדרך קלקיליה – שכם (כביש 55), מול מעלה שומרון ישנה מצודה קטנטנה החולשת על הדרך ונקראת 'קצר חרמיה' (מצודת השודדים). ומעל הדרך העוברת בנחל קנה, בסמוך לעימנואל ישנה מצודה קטנה הנקראת גם היא 'קצר חרמיה' (מצודת השודדים), זכר לעמלק (אותו אנו מצווים למחות). כיום, הדרך העוברת בנחל קנה אמנם כבר לא בשימוש, אבל לפחות בדרך קלקיליה – שכם עובר כיום כביש, לאורך הכביש הזה מצוי גם היום עמלק. העמלק הזה זורק מידי שבוע אבנים ולעיתים אף בקבוקי תבערה על העוברים בדרך. פעם היה זה קצין מקרני שומרון שנסע באופניים לכפר סבא ועמלק פגע בו וגנב לו את הנשק, ופעם היה זה פיגוע ירי בו נורה למוות עידו זולדן הי"ד לפני מספר חודשים. הכול משמים. העיקר שסמח"ט חטי' 9 הגדיל ראש והחזיר להר העמלקי את העמלקים...

פרעתוןעריכה

נחזור ברשותכם לתקופת התנ"ך, מימיננו אם כן היישוב 'אלמתן' ומעליו בראש הכיפה שוכנת 'פרעתון', מעבר לפרעתון ומשמאל (מזרחה), נבחין בכפר ישראלי נוסף השוכן על גבי כיפה גבוהה (כיום נראה מהכפר אל פונדוק כיפה גבוהה עם עצים משמאל לפרעתה, כיפה זו מכונה 'רג'ל אל ארבעין'), הכפר נקרא 'תתל' (בסמוך לו מצפון-מזרח מצוי הכפר תל המשמר את שמו). ובכן, נמשיך בדרכינו צפון-מזרחה, לאחר שחלפנו על פני 'פרעתון' ו-'אלמתן', נראה לפנינו כפר על כיפה ולצידו (ממערב) אוכף (טופוגראפי) גדול, באוכף עוברת הדרך בה אנו עוסקים. כפר זה הינו כפר ישראלי הנקרא 'גת' (כיום הכפר ג'ית) ומזוהה על ידי אבסביוס בספרו "אונומסטיקון" עם 'גת רימון' המקראית, עיר בנחלת מנשה המובדלת ללויים (נזכרת באותו הקשר גם בנחלת דן). למרגלות הכפר בסמוך לדרך מצוי מתקן מים עתיק – "הבריכה הגדולה אשר בגת". כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20 זיהה אברהם שבות מקדומים את המתקן הזה כמפעל מים מימי המלוכה (ימי בית ראשון – מימי דויד המלך עד חורבן ממלכת ישראל) – מפעל מים זה כולל בריכה ומנהרת מקור (ניקבה), שבות הראה כי ישנו דמיון רב לבריכה הגדולה בגבעון (צורה עגולה, מנהרת מקור, המידות ועוד). לדעתו, מבצע כחפירת הבריכה והמנהרה מצריך ידע, תכנון ובמיוחד יכולת ארגון וביצוע. פעולה בקנה מידה כזה אינה מתאימה לתקופות שלאחר כיבוש הארץ על ידי הערבים, ניתן להניח כי התקופות בהן נעשה מבצע זה הן תקופת המלוכה – ימי בית ראשון (על פי יכולת הארגון והביצוע, דמיון לברכה בגבעון) והתקופות הרומית והביזאנטית. ובכן, נשאלת השאלה – מדוע להקים מתקן מים כה גדול אם אין בסמוך לו עיר מרכזית מרובת תושבים? (כמו מפעלי המים הגדולים בגבעון, מגידו, חצור, יבלעם, באר שבע וכו').

התשובה נעוצה בשני גורמים, האחד הוא התנאים הטבעיים והשני הוא הדרך בה אנו עוסקים. כמה מילים על התנאים טבעיים = אנו מצויים בשולי קער שכם, אזור זה מתאפיין ברצועה של גבעות קירטון, הדרך בה אנו עוסקים חוצה את אותה רצועה ממערב למזרח. לרצועה זו נכנסנו כבר בעיקול הדרך (כק"מ לפני הכפר אל-פונדוק, בעיקול מוצב שלט פנייה לחי-בר ביקיר) לפני החאן (אל-פונדוק). אזור גבעות הקירטון יוצר נוף גבעי ייחודי (דומה לנוף הקירטוני בשפלת יהודה לדוגמה) מצד אחד. אך מצד שני, עקב אטימותו היחסית של המסלע הקירטוני למים, מי הגשמים כמעט ואינם מחלחלים דרכו אלא זורמים על פני השטח (כנגר עילי), דבר זה גורם למיעוט מעיינות.ברצועה זו. אם נשלב את הדרך המרכזית ואת מיעוט המעיינות ובעיית המים – נקבל צורך להקים מתקן מים מרכזי שישרת את העוברים בדרך, מתקן כזה כאמור יכול להתבצע רק בתקופות בהם הדרך מרכזית ולשלטון ישנה היכולת כמו תקופת המלוכה בישראל (ימי דויד המלך עד חורבן ממלכת ישראל ב-722 לפנה"ס). נחזור לסרט, לאחר ששתינו לרוויה והשקינו את גמלינו ממתקן המים שלמרגלות 'גת' (המכונה גם 'גת פראן'), נמשיך בדרכינו, הדרך בשלב זה פונה צפונה לכיוון שומרון ושכם, אנו עושים דרכינו לכיוון כפר ישראלי נוסף הנקרא 'קצה' (כיום הכפר קוצ'ין), מכאן נרד צפונה עד אשר נתחבר לדרך המרכזית שבנחל שכם (דרך שכם-שומרון). נבחין בזרימה האיתנה שבנחל ! (עדות לכך הם שרידי טחנות הקמח בכפר דיר שרף).

הצעת הטיולעריכה

נצא עם רכבינו מכפר סבא, נפנה ימינה בצומת קבר בנימין (אמנם לא נזכר מקום קבורתו בתנ"ך אך סביר שהוא לא נקבר כאן אלא בנחלתו), לאחר כ-2 ק"מ נגיע לצומת T בה נפנה שמאלה לכיוון יישובי השומרון. מיד לאחר הפנייה הכביש מתעקל ימינה (מזרחה) ועובר בגשר מעל כביש 6, נמשיך בנסיעה של כ-5 דקות (בדרך נעבור איזה מחסום) עד שנחצה כפר קטנטן הנקרא נבי אליאס (אליהו הנביא), אחרי הכפר הכביש עולה עד שהוא מתיישר, מיד נבחין משמאל (צפון) בתחנת דלק ומימין בכניסה המערבית לכפר עזון (שמשמר שם של יישוב ישראלי קדום), מכאן אנו על עוקף עזון. האמת, מזל שעשו עוקף לעזון, בזכות סלילת העוקף יש לנו אתר נחמד לבקר בו – מערת הנטיפים המכונה "מערת עזון", המערה מצויה מימין (דרום) לכביש מתחת לעמדת השמירה (פילבוקס), בין כביש הגישה לפילבוקס ובין הכניסה האמצעית לעזון (בצומת T), בפתח המערה ניתן להבחין מהכביש, כ-3 מטר מעל מפלס הכביש ומימין לו (לבאים מנבי אליאס), את הרכב נחנה בכניסה לכביש הגישה לפילבוקס. לאחר ביקור של חצי שעה במערת נטיפים בין היפות בשומרון, נחזור לרכבים ונמשיך בנסיעה מזרחה. לאחר כ-5 דקות נסיעה נבחין בפניה ימינה (דרומה) למעלה שומרון הבנויה על חורבות הכפר הישראלי אזה / עזה / עיה (חרבת ג'מעין), נפנה ימינה עד שנגיע לש.ג של מעלה שומרון. שם נחנה את רכבינו ונצא למסלול רגלי של כ-5 דקות (כל צד) למצודה קטנה המכונה – 'קצר חרמיה' (= מצודת השודדים), מהמצודה תתגלה לפנינו תצפית מרשימה על מערב השומרון – מעלה שומרון, עזון, ג'יוס, כור, בקה, הרכס של חומש, גבעת משה זר, קרני שומרון, וכו'. נחזור לרכבים ולכביש הראשי ונמשיך בנסיעה מזרחה, נחלוף על פני היישוב קרני שומרון רבתי (1200 משפחות), הכביש בשלב זה מקיף את הגבעה של משה זר, ומיד לאחר העיקול בו נראה משמאלנו את הכפר בקה ('בקה בני סעב') נבחין בשלט המורה ימינה לחי בר יקיר ולצידו חורשת אורנים, הכביש מתעקל שוב ימינה ואנחנו נכנסים לממלכת הקירטון – הנוף משתנה בבת אחת מנוף טרשי וקשה לנוף רך של גבעות עגולות וטראסות טבעיות גדולות, נחצה את הכפר אל-פונדוק המשמר את שמו של הפונדק הישראלי ששכן כאן בתקופת המקרא, בקצה (המזרחי) הכפר נראה מימין גל אבנים שהוצב במקום לזכר עידו זולדן הי"ד שנרצח כאן לפני מספר חודשים. נמשיך בנסיעה מזרחה ( (צפון-מזרח), מימין נראה את הכפרים פרעתה ('פרעתון'), אימאתין ('אלמתן') ובגבעה עם עצים משמאל ומאחורי פרעתה ('רג'ל אל ארבעין' – מקום הכפר הישראלי 'תתל'). נחלוף על פני הפניה לכפרים אלו ולאחר כק"מ נגיע לעיקול גדול שמאלה כשמימין לנו נבחין ביישוב החדש שבות עמי שהוקם לא מזמן חרף ההתנכלויות הרבות מצד כוחות המשטרה הישראלית, ומיד נתעקל עם הכביש ימינה ונראה לפנינו את קדומים (850 משפחות), קדומים היא היישוב השני בשומרון אחרי עופרה (בדרום השומרון), קדומים הוקמה ב-1976 לאחר העליות המפורסמות לסבסטיה ולנקודות שונות בשומרון – לאחר העלייה השמינית בחנוכה תשל"ו בתחנת הרכבת למרגלות שומרון הבירה, הועברו החלוצים ל-'מחנה קדום' הנמצא למרגלות היישוב (מדרום), במחנה נבחין משמאלנו עת נגיע לכניסה ליישוב, מכאן נמשיך בנסיעתנו מזרחה, הכביש מתעקל צפונה ומטפס לאוכף הגדול, מימין הכפר ג'ית אשר משמר ככל הנראה שם עברי של יישוב ישראלי בשם 'גת' – ר' אשתורי הפרחי מתאר במאה ה-14 את הכפר בספרו "כפתור ופרח": "לדרום שכם כשתי שעות על הר שאינו גבוה והוא לבדו, עיר ושמה ג'ית ולמערבו מישור הים". אזכרת מישור החוף, למרות המרחק הרב באה כנראה בעקבות התצפית היפה מהכפר על השרון. במאות ה-17 וה-18 היה המקום עזוב. באמצע המאה ה-19 התיישבו בו משפחות מהכפרים קדום ודיר איסתיא. מדיר איסתיא באו הראשונים שהיו מבני משפחתו של השייח צאדק, שהתיישב ליד ראש העין במגדל צדק. למרגלות הכפר, מעל ומימין (מזרח) לכביש מצוי מפעל המים, אך לצורך הביקור בו נצטרך לפנות שמאלה בפניה השנייה לקדומים (הפנייה מתחת לכפר ג'ית) ונחנה את רכבינו ב-ש.ג בצומת המכונה "צומת הורדים", על שם ורדים שגדלו במקום לפני כמה שנים. מש.ג "הורדים" נלך על הכביש כ-10 דקות בחזרה לצומת אשר מתחת לג'ית. מהצומת נלך כ-7 דקות דרומה מתחת לכפר עד למתקן המים המכונה – "הבריכה הגדולה אשר בגת", הבריכה נמצאת כ-40 מטר מתחת לג'ית. ניתן להבחין בבריכה אשר שופצה לאחרונה וצופתה בבטון אך צורת המבנה המקורי השתמרה (מדרגות לולייניות, צורה עגולה וכו'), בתחתית הבריכה מצויים מים כל ימות השנה, מהבריכה שואבים תושבי ג'ית מים במשאבה. מכאן נחזור לרכבים ונמשיך לתחנתנו האחרונה – עין א-שרף! אמנם אמרנו שאין כמעט מעיינות באזור אך הינה בסמוך לכביש ישנו מעיין יפהיפה הנקרא עין א-שרף. נחנה את רכבינו בצומת גלעד המכונה גם צומת ג'ית, בצומת ישנה אנדרטה לזכרו של גלעד זר ק. הביטחון שנרצח כאן לפני כ-7 שנים, על שמו הוקמו רמת גלעד בסמוך לגבעה של משה זר וחוות גלעד מעל ג'ית. משך ההליכה למעיין מצומת גלעד – כרבע שעה. המעיין נמצא כ-550 מטרים מצפון-צפון-מערב לצומת צרה המצויה כ-650 מטר ממזרח לצומת גלעד. למרגל

ממזרח לצומת גלעד. למרגלות חורבה הנקראת ראס א-תין (ראש התאנה) על שמה נקרא הוואדי למרגלות החורבה – נחל תאנים יובלו של נחל שכם, בסמוך לראס א-תין מצויה 'חרבת אם אל פחם', אשר בדומה לכפרים 'פחמה' ו-'אם אל פחם' גם כאן הייתה כנראה תעשייה של פחם בימים עברו. הבעיה המרכזית עם עין א-שרף היא העובדה שהוא לא תמיד מלא, לעיתים תכופות המקומיים מרוקנים אותו ואז מה שנשאר לראות זה את מוצא המעיין אך לא ניתן להתרחץ בו. לאחר ביקור במעיין ובתקווה שהבריכה תהיה מלאה, נחזור לקדומים דרך "ש.ג הורדים" ונעלה לגבעה הישיבה המכונה גבעת רש"י לאחת התצפיות היפות ביותר במערב השומרון! (נ.ג 510 ; מראש מגדל המים - המפתח אצל שמעון קב). מתצפית זו ניתן להבחין בעשרות רבות של יישובים וכפרים במערב השומרון, בהר גריזים ובהר עיבל, בגבעה של הבירה שומרון. ביום עם ראות טובה נוכל להבחין מהר בעל חצור וגבעת חרשה בדרום ועד לחומה האדירה שיוצר הרכס של חומש בצפון, מעל האוכף בין ראס רשן לראס עילן נבחין בכפר ציידא (!!!) כמו כן נבחין בארובות חדרה, וברצועה ארוכה מהים התיכון. זה מקום מצוין לסיים את סיורנו (בעיקר בשקיעה).


נושא הטיול: "חוצה שומרון הצפוני" – אתרים ומסלולים לאורך דרך קליקליה – שכם. נחלה: מנשה. סוג טיול: שילוב של רכוב ורגלי, מתאים למשפחות. ביקור בבריכה בגי'ת מתאים למשפחות מיטבי לכת עקב הנגישות (השבילים המסודרים הם רק מתוך הכפר). משך: סך כל המסלול כולל כל התחנות – בין 4 ל-5 שעות דלק: תחנות דלק בקרני שומרון (בצד השני של הכביש – מול נווה מנחם) ובקדומים. שירותים: בתחנות הדלק וביישובים. ביטחון ובטיחות: למערת הנטיפים בעזון, לבריכה מתחת ג'ית ולעין א-שרף כדאי להצטייד בלפחות נשק אחד ארוך. כמו כן ניתן לתאם עם הרבש"צים את המסלולים הללו. אתרים נוספים: אתר העתיקות בקדומים – יישוב שומרוני, שרידי מקוואות בתי בד ואפילו בית כנסת שומרוני. בנוסף "מוזיאון קדם", שכונת הר חמד (הוקמה ב-1996 על ידי נוער מקדומים) ועוד. תמונות מצורפות http://picasaweb.google.com/e llakoblents2/4

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית