Fandom

Ventura Daniel Wiki

סיור קבוצת דנטה אליגיירי באומבריה 2009 - 1. הרקע ההיסטורי

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

1. הרקע ההיסטורי

סיכום הטיול לאומבריה יוני 2009 - מאת ד"ר רפאל ירחי - ברשותו האדיבה

בסיכום זה אני מתיחס רק לדברים ולמקומות שטיילנו בהם. סיכום זה אינו מתיימר להיות מדריך טיולים באומבריה. יש מקום להעיר על טעויות ואי דיוקים. יש להתייחס לחלקי תאור הטיול כחטיבה אחת, שמפאת מגבלות טכניות הטיול מוצג כאן בחלקים אחדים בכל חלק יש להתייחס למבוא המסביר מידי פעם את הנאמר על הערים השונות של אותו חלק


ותודה לדוד פטסי ועליזה בן-עבו על הארגון המעולה של הסיור.



היכן היא אומבריה

המפה נטענת...
המפה נטענת...

view nearer

view from up


Tabulae Iguvinae.jpg

"הלוחות האיגוביים" - השריד מהשפה האומברית העתיקה - מופיע עם תרגום לטיני - המאה ה-3 לפנה"ם, צילם:דר' רפאל ירחי

Porta Augusta PERUGIA .jpg

ה"שער האטרוסקי או פורטה האוגוסטה בפרוג'ה - מהווה ביטוי חשוב לאומנות הבנייה האטרוסקית. השער עשוי מקשה אחת , עם חלון בודד ושני משקופים בצורת טרפז וכולל גם אלמנטים רומאיים - צילם:דר' רפאל ירחי

Map of Roman roads in Italy.png

חשיבות המחוז לרומאיים - שליטה על הדרך לצפון "ויה פלמיניה" - מקור התמונה:ויקישיתוף, ערך: NiefsF

הרקע ההיסטורי של אומבריה מוצג בתור מבוא לתיאור הסיור קבוצת דנטה אליגיירי במחוז בשנת 2009. תולדות אומבריה החלה עם התיישבות העם האומברי, אשר לפי המסורת התגורר בו מאז ימי ה"מבול". באלף הראשון לפני הספירה נכבש האזור על-ידי האטרוסקים ולאחר מכם היה לחלק מהקיסרות הרומית.


הכיבוש הרומיעריכה

במאה השביעית לפנה"ס התרבות האטרוסקית הייתה המפותחת והדומיננטית ושלטה בחלקים רבים של איטליה בין השנים 730 - 530 לפנה"ס. התרבות האטרוסקית גם הותירה את רישומה על רומא בצורת מוסד המלוכה. הרומאים כוננו במקום מוסד המלוכה האטרוסקי את הרפובליקה הרומית.

עד הכיבוש הרומי בשנת 295 לפנה"ס, הטריטוריה של אומבריה נחלקה לשני איזורי שליטה: בצד המערבי של הטיבר היתה מערכת ערים אטרוסקיות עשירות, בעוד שבצד המזרחי של הטיבר היתה השליטה של האומברים, שעליהם ידוע מה"הלוחות האיגוביים" ‏‏[1] שראינו בגוביו, ושנתגלו בשנת 1444. אלו נכתבו במאה השניה לפה"ס גם ב- א-ב אומברי מימין לשמאל וגם ב- א-ב לטיני.

ערים שנוסדו ע"י האומברים הם טודי, אסיזי Spello, Gualdo-Tadino. פרוג'ה נחשבת לאטרוסקית. עם הכיבוש הרומי האטרוסקים מרדו ברומי והצבאות הרומיים הרסו ערים אטרוטסקיות כמו פרוג'ה ואילו האומברים דוקא סייעו לרומאים ולכן קבלו תנאים לשקט ולהתפתחות. במאה הראשונה לספירה האומברים נבלעו בעם הרומאי וקבלו את השפה הלטינית. בסופו של דבר גם האטרוסקים מסתגלים ונטמעים בתרבות הרומית.

תחת שלטון הרומאי נסללו שתי דרכי אורך: מרומא לאומבריה לים האדריאטי שנקראה ויה פלמיניה (Via Flaminia) , שעברה דרך ספולטו וממזרח לאסיזי ופנתה מזרחה לים האדריאטי ודרך אורך שניה שנקראה , Via Amerina שעברה מדרום לצפון דרך טודי, פרוג'ה ו- צ'יטה די קסטלו ומשם מערבה. Via Flaminia היא הדרך החשובה יותר מפני שהיא עוברת דרך האיזור האומברי והיא מקבילה למדינת האפיפיור (ראה להלן). ב- 217 נחלו הצבאות הרומיים מפלה מול צבא חניבעל בקרב שהתנהל בסמוך לאגם טרסימנה . צבא חניבעל נעצר באורביאטו ובספולטו. הרומאים שהיו מהנדסים אזרחיים גדולים השאירו בערים האומבריות שלושה מונומנטים קבועים: תיאטרון, מקדש ופורום. באסיזי,ראינו את מקדש מינרווה ואת העיר שנחשפה מהמאה הראשונה לפה"ס. תיאטרון ראינו בגוביו, בטודי ובספולטו. מלבד זאת בנו הרומאים מפעלים כמו תעלות מים (אקוודוקטים) כמו התעלה שהובילה מים לפרוג'ה וחברו את הנהרות Velino הגבוה עם הנהר Nera הנמוך ליד העיר טרני וכך נוצרו מפלי מרמורה.

בתקופת השקט שבשלטון הרומאי (Pax Romana) התפתחו החקלאות והמסחר ודרכים חיברו את הערים נרני, פרוג'ה וגוביו ל- Via Amerina. התושבים התרחקו מהגבעות ובנו את בתיהם בעמקים.


פלישת הגוטיםעריכה

418px-Italy 1000 AD svg.png

מאז המאה ה-6 עד ראשית המאה ה-13 המחוז נשלט על-ידי הדוכסות של ספולטו - מקור התמונה:ויקישיתוף, ערך: MapMaster

Perugia palazzo di priori.jpg

ארמון הראשונים - Palazo dei Priori בפרוג'ה , צילם: דר' רפאל ירחי

בשלהי השלטון הרומי בערך באמצע המאה הששית פרצו באגרסיביות שבטי הגותים וההונים ללומברדיה (הצפונית לאומבריה) והתושבים נסוגו לערים שבראשי הגבעות. החיים בעיר נעשו צפופים, ורעב ומחלות הציפו את האיזור. איזורים קטנים נתפסו לשלטון פיאודלי של אדונים ומשפחות ששלטו על שטח קטן באמצעות טירות, מבצרים וצריחים. באותה התקופה דוכסות ספולטו מהצד המזרחי של הטיבר נחשבה לישות פוליטית חשובה של האזור והסטוריונים וגיאוגרפים המדברים על אומבריה בתקופה ההיא מתכוונים לדוכסות ספולטו (ראה להלן על ספולטו). בשנים שלפני שנת ה- 1000 בצבצו באזור מנזרים (monasteries & convents) שהיו מנותקים ובלתי נגישים. אחרי שנת האלף נשתנתה המגמה של בניית מבצרים בראשי ההרים ובהדרגה יושבו שטחים נמוכים ונוצרו ערים שיושבו על ידי איכרים שהשתחררו משלטון פיאודלי. זה יצר מצב של שלטון עצמי עירוני שהתפתח באיטליה לערי קומונות במאות ה-12 וה- 13.

ערי הקומונותעריכה

ההתקדמות הכלכלית והגידול הדמוגרפי של הערים במאות ה-12 וה-13 הביא להתפשטות העיר. החומות הורחבו כמו שראינו ב-טודי ובספולטו. העיר נוהלה במינהל רפובליקני דהיינו תושבי הערים בהתאם לגילדות בחרו את נציגיהם לשלטון. בתוך העיר נבנו מוסדות כמו קתדרלות וכן מבנים אזרחיים כמו Palazo dei Priori (האבות הראשונים המיסדים), Palazo dei Popolo בית העיריה; Palazo dei Podesta - הפודסטה שהוא איש המינהל שהוזמן מחוץ לעיר כדי לנהל את ענייני העיר לחצי שנה עד שנה, תוך כדי מתן דין וחשבון על הצלחותיו לקומונה של העיר וכן בנין הקפיטן Palazo del Capitano הוא מפקד המשטרה הממונה על הסדר והבטחון. עצמאות הערים מתבטאת בכך שבתחילת המאה ה- 12 האפיפיור מתלונן שערי אומבריה אינן מכירות בסמכות האפיפיור. באותו זמן נבנו בפרוג'ה פלצו די פופולו, הקתדרלה באורביאטו והבסיליקה באסיזי. יחד עם גידול הערים הייתה זו תקופת מלחמות פנימיות כדי להשיג שליטה ובמקביל זעזעו את האוכלוסיה מגיפות ורעידות אדמה. כל הערים שבהם בקרנו היו ערי קומונות ובהם מבנים מהמאות ה-13 ואילך. בעיר טודי ראינו את הככר שסביבה ניצבים שלושת הבנינים הללו זה ליד זה. בפרוג'ה ליד המזרקה שכן בנין העיריה שבחלקו היום הוא משמש אולם מפגשים ומופעים ובקומתו העליונה הוא מוזיאון. בככר Mateotti ממוקם בנין הפודסטה. ב- צ'יטה די קסטלו התארחנו בבנין העיריה הקומונלי. כמעט דרך קבע, שכנו בכיכר המרכזית של העיר, זה מול זה, או זה ליד זה, הקתדרלה המסמלת את השלטון הדתי והפלצו די פופולו המסמל את השלטון האזרחי. בפרוג'ה שני בנינים אלו עומדים זה מול זה ובצ'יטה די קסטלו הם ניצבים זה ליד זה.

מדינת האפיפיורעריכה

Italy 1796 heb.jpg

מדינת האפיפיור כללה את אומבריה מהמאה ה-13 עד המאה ה-19 - מועד הקמת הרפובליקה האיטלקית - מקור המפה: הויקיפדיה העברית - רוליג

בשנת 488 נכבשה איטליה בידי הגותים ובחלקה על ידי ביזנטיון. במחצית שניה של המאה השביעית כבשו הלנגוברדים (או הלומברדים) את רוב איטליה. במאה השמינית פנה האפיפיור (סטפנוס השלישי) לפיפין שעמד בראש השבט הפרנקי החזק בבקשה לשחרר את צפון איטליה מכיבוש הלומברדים שבאו מצפון. באמצע המאה השמינית כבש פיפין את רובה של איטליה מידי הלומברדים. פפין התחייב להעניק לאפיפיור שטחי שליטה נרחבים באיטליה, בתמורה תמך האפיפיור בשלטונו של פיפין. בסוף המאה השמינית קרל הגדול (בנו של פיפין) הגדיל את שטחי השליטה הריבונית של האפיפיור, מרומא בדרום ועד רוונה בצפון. בסוף המאה ה- 8 נוספו מספר ערים איטלקיות לשלטון האפיפיור. בשנת 800 הכתיר האפיפיור (ליאו השלישי) את קרל הגדול לקיסר. תחת שלטון הפרנקים הוכנס הפיאודליזם לאיטליה והיא נחלקה לדוכסיות שעברו בירושה. כך נוסדה מדינת האפיפיור. במהלך מאתיים השנים הבאות. שטחה של מדינת האפיפיור הלך וקטן ובאמצע המאה ה-11 היה שלטון האפיפיורים מוגבל לדוכסות רומא ולשטחים שסביבה בלבד, עקב התנגדות הקיסרים לאשר את התפשטות מדינת האפיפיור לשטחים בצפון איטליה. בתחילת המאה ה- 14 היו ערי מדינת האפיפיור וגם שאר הנסיכויות האיטלקיות עצמאיות בפועל. השליטה במחוזות של מדינת האפיפיור שמחוץ לאזור "נחלת פטרוס הקדוש" (רומא וסביבותיה) התחלקה בין שלושה גורמים עיקריים.

  1. שלטון נציג האפיפיור
  2. שלטון אצילים מקומיים שהיו ואסלים של האפיפיור.
  3. שלטון מוסדות שלטון קומנאליים (של הקומונות ששלטו בחלק מהערים) שקבלו פריבילגיות מהאפיפיור.

המינהל האפיפיורי ניסה כל העת להתחזק על חשבון הגורמים האחרים. כך למשל ניטלה מידי כמה מהקומונות הזכות למנות ראש עיר, זכות החקיקה והשיפוט. במהלך תקופת הרנסאנס שטחי מדינת האפיפיור התרחבו בצורה ניכרת. האפיפיורים נאבקו על השליטה בלא הרף. האפיפיור הפך לאחד השליטים החשובים ביותר באיטליה. בנוסף להיותו ראש הכנסייה, הוא עמד בראש צבא שלחם בשליטים שכנים וכרת עמם בריתות. עם זאת, השלטון האמיתי על רוב שטחה של מדינת האפיפיור היה נתון בידיהם של נסיכים מקומיים. במשך המאה ה-15 עברו על מדינת האפיפיור זעזועים שנבעו ממרידות פנימיות בהם החלו אישים, שאימצו את הרעיונות החדשים של הרנסאנס. לקרוא לשחרור מהרודנות האפיפיורית. האפיפיור יוליוס השני (תחילת המאה ה- 16) החל בשורת מסעות כיבוש שהחזירו למדינת האפיפיור שטחים שהיו בבעלותה בעבר ואף הרחיבה אותה. במסגרת זו הוא כבש את פרוג'ה ובולוניה.

גוולפים וגיבלניםעריכה

Cortenuova.jpg

עוד מימי פרידריך השני, מהמאה ה-12 והלאה אלו נחלקו תושבי הערים או לתומכי האפיפיור (גוולפים - Guelfi) או לתומכי הקיסר (גיבלני - ghibellini) ‏‏[2] הגוולפים באו בדרך כלל ממשפחות סוחרים עשירות בעוד שהגיבלנים באו מערים שעושרם התבסס בדרך כלל מחקלאות. הערים הגוולפיות היו אלו שהקיסר איים על האינטרסים המקומיים שלהם והאפיפיור איים פחות. הערים הגיבלניות היו אלו שהרחבת שלטון האפיפיור איים עליהן ושלטון בקיסר הטיב עמהם. ערים קטנות נטו להיות גיבלניות אם העיר הגדולה שלידם היתה גוולפית. טודי וספולטו היו גיבלנים בעוד שפרוג'ה ואורביאטו היו גוולפים. לאלו גם אלו היו סמלים למשל בבניה. שנתות מרובעות בראש הבנין או בליטה מזוותת, כפי שראינו בראשי הבנינים בטודי. החלוקה לגולפים ולגיבלנים היתה לעתים בין ערים שנלחמו זו בזו וולעתים בתוך העיר כאשר אלו נצחו את אלו וגרשו מהעיר את היריבים, כפי שנראה בתיאור הערים עצמן.

ערים ואזורים רבים ניתנו על ידי האפיפיורים במהלך השנים כנחלה לקרובי משפחתם והשלטון בהם עבר בירושה לבנים זכרים. הממשל הכנסייתי כמעט שלא נקט שום צעדים לקידום הכלכלה הנחשלת של מדינת האפיפיור. האדמות רוכזו בידי מספר מצומצם של משפחות אצילים שהחכירו אותן בתנאים קשים לאריסים. (ראה למשל להלן אודות פרוג'ה שהיתה בהשפעת משפחת בליוני בחסות האפיפיור) על מנת לעמוד בתנאי החכירה גרמו האריסים לניצול יתר של האדמות ולדלדולן או שפנו למעשי שוד, ולכן האזור הכפרי של מדינת הכנסייה התאפיין בדרך כלל בעוני יחסי ובחוסר ביטחון.

במחצית השניה של המאה ה-19, בסדרת קרבות נוצח צבאו של האפיפיור וב–1861 הכריז ויטוריו אמנואלה השני ‏‏[3] על עצמו כמלך איטליה, למעט מחוז ונטו והעיר רומא. ב-20 בספטמבר 1870, נכנסו כוחותיו של ויטוריו אמנואלה לרומא. משאל עם אישר את סיפוח רומא לאיטליה וב- 1871 נקבעה רומא כבירת הממלכה האיטלקית החדשה. רק ב-1929 הגיעו האפיפיור וממשלת איטליה להסדר בהסכמים הלטרניים שהביאו להקמת מדינת קריית הוותיקן כפי שהיא היום.



ראו המשך תאור הסיור כאן בעיר פרוג'ה

Umbria Provincesupdate.png

הערים והאתרים החשובים באומבריה

הערות שולייםעריכה

  1. סדרה של שבעה לוחות ברונזה המתעדות את טקסים דתיים - בשפה אומברית ותרגום ללטינית - מכאן חשיבותם להכרת השפה פרטים נוספים בויקיפדיה האנגלית
  2. פרטים עליהם בויקיפדיה האנגלית
  3. פרטים על בויקיפדיה העברית

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית