Fandom

Ventura Daniel Wiki

סיור קבוצת דנטה אליגיירי באומבריה 2009 - 5. ערי אומבריה - המשך שני

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ערי אומבריה - המשך שני: שאר האתרים - גוביו, טודי, מפלי מרמורה, מעיין קולטונו, נורציה, המישורים של קסטלוצ'יו די נורצ'יה וספולטו


סיכום הטיול לאומבריה יוני 2009 - מאת ד"ר רפאל ירחי - ברשותו האדיבה

בסיכום זה אני מתיחס רק לדברים ולמקומות שטיילנו בהם. סיכום זה אינו מתיימר להיות מדריך טיולים באומבריה. יש מקום להעיר על טעויות ואי דיוקים. יש להתייחס לחלקי תאור הטיול כחטיבה אחת, שמפאת מגבלות טכניות הטיול מוצג כאן בחלקים אחדים בכל חלק יש להתייחס למבוא המסביר מידי פעם את הנאמר על הערים השונות של אותו חלק


ותודה לדוד פטסי ועליזה בן-עבו על הארגון המעולה של הסיור.



המפה נטענת...

Umbria-Bandiera.png

ה"נרות" של גוביו - סמל מחוז אומבריה - ויקישיתוף


4. אגם טראסימנו - איזולה מג'יורי, אורבייטו, אסיזי ו-Gualdo Tadino


גוביועריכה

Gubbio view.jpg

כמבט כללי - ויקישיתוף

Gubbio Palazzo dei Consoli z02.jpg

פלאצו דאי קונסולי - מקור:ויקישיתוף

Gubbio- Fontaine des pazzi.jpg

מזרקת המשוגעים - המקור:ויקישיתוף

Gubbio - palazzo dei Consoli.jpg

הכיכר לפני פלאצו דאי קונסולי - מקור:ויקישיתוף

Gubbio Corsa Ceri.jpg

הכיכר לפני פלאצו דאי קונסולי - מקור:ויקישיתוף

Tavole eugubine.jpg

הלוחות האיגוביים - המקור:ויקישיתוף

Teatro romano.jpg

התאטרון הרומאי - המקור:ויקישיתוף


גוביו - הויקיפדיה העברית - היא עיר אומברית בשם איגוביום: Iguvium. בשנת 2001 נמנו בה 30,000 תושבים. נמצאו בה לוחות ברונזה מהתקופה האטרוסקית, כתובים בשפה האומברית, שמכונים הלוחות האיגוביים (Iguvine Tables). העיר מוקפת חומה ובנויה על מדרונות תלולים של ההר אינג'ינו Monte Ingino)). תחת שלטון השלום הרומאי (Pax Romana) היתה עיר רומאית משגשגת שהתפשטה לעמק אולם לאחר הפלישה הנורמנדית (מאה 6 אחה"ס) חזרו התושבים לאזור ההר כי שם היו מוגנים יותר. במאות ה- 11 וה- 12 הייתה עיר חופשית (commune) חזקה, שנהנתה משיגשוג כלכלי ונבנו מסביבה חומות. מהעיר יצאו כאלף אבירים למסע הצלב הראשון. על-פי המסורת, הם היו הראשונים אשר הגיעו לכנסיית הקבר הקדוש.. במאה ה- 14 גוביו הייתה מעורבת במלחמות נגד הערים השכנות לה והייתה (למעט תקופות קצרות) בשליטת הכנסייה. ב-1384 כבשו אותה דוכסי אורבינו. העיר שקעה במיתון עד שעברה במאה ה- 15 לשליטת משפחת מונטפלטרו ואחר כן לשליטת משפחת דלה- רוברה, עד שב- 1624 גוביו נכללה במדינת האפיפיור. העיר שרחובותיה תלולים משמרת את האוירה של ימי הבינים. העיר בנויה מאבן צהובה שנלקחה מהר אינג'ינו. גוביו התפרסמה בזכות אומני הקירמיקה שלה. בראשית המאה ה- 16 מאסטרו ג'ורג'ו אנדראולי פיתח שיטות יצור יחודיות אותן חשף רק בפני עובדי סדנתו. לעיל סופר לנו על ידי האמן רובינו שאומני הקירמיקה של גואלדו טדינו השתמשו בשיטותיו של ג'ורג'יו ליצור קירמיקה. ב- 1860 צורפה לממלכת איטליה.

כיכר המרטירים (Plazza 40 Martiri)עריכה

בכיכר נפגשנו עם המדריכה. הכיכר לזכרם של ארבעים מתושבי העיר, גברים ונשים, שנורו בשנת 1944 בידי הגרמנים, כתגובה על פעילות הפרטיזנים ובה אנדרטה מאבן וברונזה לזכר הנופלים. מהכיכר מתנשא מעל ללוג'ה ארוכה הר אינג'ינו ובצלע ההר בולטת כנסית סן אובלדו בישוף גוביו במאה ה- 12 . בזמנו של אובלדו, פרידריך ברברוסה בקש לכבוש את גוביו וסן אובלדו בקש ממנו לא לכבוש את העיר. שנה לאחר מכן אנשי פרוג'ה תקפו את גוביו ואובלדו עמד בראש הצבא והכניע אותם. הניצחון נחשב בעיני אנשי גוביו לנס. אובלדו מת בשנת 1116. מספרים שזקנו צמח אחרי מותו והיה צריך לגלח אותו.

הלוג'יה של האורגיםעריכה

בככר שוכנת הלוג'יה של האורגים. זה מבנה דו קומתי. אולם מדובר בשני מבנים זה על גב זה. הקומה הראשונה מהמאה ה- 14 שמשה כבית חולים של ההוספיטלרים והעניים וכנסיה. הקומה השניה נבנתה בתקופת הרנסנס עבור גילדת הצמר שתרמה רבות לכלכלת העיר. האריגים תוצרת גוביו היו אחד מענפי היצור של העיר. באותה ככר נמצאת כנסית סן פרנצ'סקו מהמאה ה- 13 סגנון רומנסקי-גותי. לפי האגדה פרנצסקוס הקדוש הגיע לכאן ללא בגדים. מהכיכר ניתן להגיע ברכבל למרכז ההר. בגובהו של הר אינג'ינו רואים את הבסיליקה של סן אובלדו שגבוהה 800 מטר על פני הים ואת הקתדרלה שגבוהה 500 מ' מעל פני הים. בתחילת המעלה בעיר תעלת מים מקיפה בתים מהמאות ה-13 – ה-14. בתעלה זורמים מים כשיש שלג בהר.

דלת מתיםעריכה

דלת המתים – בגוביו רואים תופעה בדלתות הבית. יש דלת גדולה יחסית בגובה מפלס הדרך שבה נכנסים לבית ויש בצדה דלת גבוהה ממפלס הדרך וצרה יותר. זו דלת המתים. מכניסים את המת בדלת הגבוהה והצרה סוגרים את הדלת. בימי הביניים הגביהו את הדלת הצרה כדי לא לאפשר לאנשים להיכנס לחדר המת. לא ברור מתי קוברים את המת והיכן. מבנה כזה של שתי דלתות אחת גדולה ונמוכה ואחת צרה וגבוהה מפוזר במבנים שונים בעיר. בימינו, יש וסתמו את הדלת הקטנה והגבוהה ויש חנויות שנצלו את הדלת הזאת ועיצבו אותה מחדש כחלון ראוה.

מזרקת המשוגעיםעריכה

מזרקת המשוגעים - במעלה הדרך יש ככר קטנה ובה מזרקה מהמאה ה- 16 פונטמה דאי מאטי ((Fontana dei Matti. מולה רואים בבית את שתי הדלתות כנ"ל. מזקרה זו נקראת מזרקת המשוגעים. האמונה העממית גורסת שמי שיקיף את המזרקה בריצה שלוש פעמים יצא מדעתו. גירסה אחרת מספרת שכל אדם שרוצה לקבל אישור שהוא משוגע צריך להקיף את מזרקה בריצה שלוש פעמים ואז הוא מקבל מבעל החנות שממול למזרקה אישור רשמי ותעודה שהוא משוגע. אין הסבר לתופעה הזאת.

הפלאצו דאי קונסוליעריכה

בניין הפלאצו דאי קונסולי(Palazzo dei Consoli) בית הממשל החולש על הכיכר המרכזית. הבניין הזה משמש היום כמוזיאון של גוביו ובו ראינו את הלוחות האיגוביניים. הבנין נבנה במאה ב- 1432. גוביו בנויה במדרון ואת הרחבה השטוחה של הככר ישרו על ידי הנחת חביות ומילוי בעפר. הרצפה מצופה באבנים בצורת שלד של דג. האולם שבחדר הכניסה משמש לחדר מפגשים לדיונים פוליטיים וכלכליים. באולם מצד שמאל של הכניסה יש דלת שמשם הוציאו את הנידונים למות.

"מירוץ הנרות" (Corsa dei Ceri)עריכה

על פי הגרסה הרשמית, נחוג פסטיבל הצ'רי כאקט נאמנות של תושבי העיר לחשמן אובלדו בלדסיני, אשר הנהיג את העיר בשנים 1130־ 1160 והוביל את העיר לניצחון על 11 שכנותיה (ראה לעיל). תאריך המירוץ של הצ'רי נקבע על פי ערב יום מותו15 במאי 1160. לפי גרסה אחרת, הפסטיבל בגוביו איננו אלא גלגולו של פסטיבל פגאני לכבודה של האלה צ'רס (Ceres) אלת האסיף. בגרסתו הקתולית, נוספו לפסטיבל שני הקדושים האחרים; סן ג'יורג'יו, פטרונם של האומנים והסוחרים; וסן אנטוניו, פטרונם של האיכרים. כל ילד שנולד בעיר שואלים למי משלושת אלה הוא שייך. ב- 15 במאי בכל שנה מתחיל טכס הרמת הצ'רי בשעה 12 בדיוק כשמתחילים הפעמונים לצלצל במרומי הפלאצו דאי קונסולי. הצ'רי הללו אינם אלא שלושה בולי עץ ענקיים ומעוטרים ומזדקרים, באורך של כארבעה מטרים ובמשקל של כ־270 קילוגרם כל אחד נישאים על ידי הצ'ריולי (ceraioli) נושאי הצ'רי. כל קבוצה של המשתתפים הפעילים בטקס, לבושה בחולצה בצבע המזוהה עם הקדוש שלה: חולצה צהובה סנט אובלדו, חולצה כחולה של סן ג'יורג'יו ושחורה של סן אנטוניו, הצ'ריולי אמורים להקיף עם בולי העץ את העיר, חלק מהזמן בריצה. בסוף היום עליהם אף להחדיר את הצ'רי אל הכנסייה סן אובלדו שבראש הר אינג'ינו. בימי הבינים היו נושאים נרות שעווה, רק לקראת סוף המאה ה־16 הוחלפו הנרות בבולי העץ, ואכן ceri באיטלקית הם נרות שעווה.

הלוחות האיגובייםעריכה

בפלאצו דאי קונסולי מצויים שבעה הלוחות האיגוביים - בויקיפדיה האנגלית. אלו לוחות ברונזה שנתגלו ב- 1444 על ידי אחד התושבים של גוביו. חמישה לוחות כתובים באטרוסקית מימין לשמאל באותיות הדומות לאותיות יוניות. ושני לוחות כתובים בכתב לטיני. כך היה אפשר לפענח את תוכן הלוחות. תוכן הלוחות הוא חוקי רגולציה של נזירים. הם נכתבו בין השנים 250-150 לפה"ס. לוחות אלו מעידים על השפה האומברית. השפה האטרוסקית אינה שפה הינדו-אירופית בעוד שהשפה האומברית היא הינדו-אירופית כמו יונית ולטינית. לפי הכתוב רואים שלכותב לא נותר מקום בדף ואז הוא גולש לשוליים

שרידים רומאייםעריכה

מהרחבה של הפלאצו דאי קונסולי רואים נוף יפהפה ובעמק רואים תיאטרון רומאי שנבנה במאה הראשונה לספירה ובו 6000 מקומות ישיבה.

יהודים בגוביועריכה

כבערים אחרות באיטליה, גם בגוביו הייתה קיימת קהילה יהודית. בשנת 1486 גורשה הקהילה היהודית מן העיר, אך מאוחר יותר שבה אליה.

מפלי מרמורהעריכה

Cascatemarmore.jpg

המפלים - המקור:ויקישיתוף

מפלי מרמורה (Cascada della Marmora) הם מפלים ידועים כ'פארק המים (water park). מפלים אלו נוצרו על ידי הרומאים כאשר חברו בשנת 271 אחה"ס בתעלה מלאכותית את הנהרות Velino הגבוה עם הנהר Nera הנמוך ממנו. המפלים נשפכים מגובה של 165 מטר בשלוש מדרגות, והאויר מלא עד למרחוק זרזיפי מים המרטיבים את הבגדים. מסביב למפלים יש פארק יפה שבו שבילים מתפתלים הולכים ועולים בהר החל מהמפלים התחתונים אל המפלים העליונים.

מתוך השבילים הראשיים יוצאים שבילי משנה המובילים אל נקודות תצפית על המפלים בגבהים שונים. המפלים נמצאים ליד העיר טרני זו עיר תעשיית פלדה ומשנת 1920 הם משתמשים במים ההידרואלקטרוניים לצורך תעשיית הפלדה. אי לכך, המפלים 'פתוחים' בשעות מסויימות של היום - תלוי בעונות השנה ובימי השבוע - כמו משעה 11:00 לפה"צ עד שעה 13:30 אחה"צ ואח"כ נסגרים. בביקורנו בבוקר ראינו את המפלים בכל עוזם ואחר השעה 13:30 ראינו כיצד הם הולכים ודועכים.

טודיעריכה

Todi general view.jpg

מבט כללי - המקור:ויקישיתוף

Todi - Countryside View.jpg

מראה מהטייילת - המקור:ויקישיתוף

Todi square z01.jpg

ככר העיר - המקור:ויקישיתוף

Todi-Piazza del Popolo-Duomo.jpg

הדואומו - המקור:ויקישיתוף


טודי (Todi) נמצאת בגובה 400 מטר מעל פני הים. היא עיר גבול בממלכה האטרוסקית (השם נגזר מהמלה האטרוסקית tutere שפירושה 'גבול'). באימפריה הרומית לטודי היו שני ראשי גבעות שיושרו על מנת ליצור את רחבת הככר. החומה נבנתה סביב העיר האטרוסקית. טודי לא נראית היום שונה ממה שהיתה בימי הבינים כאשר העיר התרחבה והתחלקה לארבעה רבעים והוקפה בחומה שלישית כדי לכלול את החלקים שמחוץ לחומות הראשונות. העיר נכנסה לחסות מדינת האפיפיור יחד עם ערים אחרות באומבריה וגם בתקופת הרנסנס נעשו בה מעט שינויים. כיום בנו קרוניות לעלייה לפסגה. במקביל יש עליה רגלית מסודרת ויפה.

מרכז העיר Piazza del Popolo, הוא ה- foro romanoנשאר כפי שהייה בתקופה הרומית. בכיכר זו מרוכזים הדואומו וכן שלושה בנינים מונומנטליים: Palazzo del Popolo; Palazzo del Capitano; Palazzo del Priori .

פלצו דל פופולו שימש לאסיפות ציבוריות. הוא הבנין העתיק ביותר מסוגו באיטליה. בנייתו החלה ב- 1213. הוא נבנה בסגנון גותי. חזיתו פונה לכיכר גריבלדי. בראשו רואים שיניים מעין כתר (שני משולשים) והוא הסמל של הגוולפים (תומכי האפיפיור).

Palazzo del Capitano – נבנה במאה ה- 13. בחזיתו גרם מדרגות המחבר את הכניסה אליו ואל הפלצו דל פופולו שנמצא מימינו. גם חדר המדרגות משותף לשני הבנינים. בחלקו היום הוא מוזיאון לתרבות אטרוסקית רומנית.

Palazzo del priori – מסמל את האבות הראשונים של הקומונה. הבנין הפחות מרשים והמאוחר משני הבנינים שמימינו. הבניין נבנה בין השנים 1293- 1385. בראש הבנין מוצב נשר מברונזה (נוצר ב- 1339) שהוא סמל העיר טודי. ראש הבניין מוקף בשנתות מרובעות סמל הגיבלנים (תומכי הקיסר) במשך ימי הבינים שימש הבניין מושלים שונים של העיר כולל המושלים מטעם האפיפיור.

הדואומו הדואומו מוקדש ל –Maria Santissima Annunziata . הדואומו נבנה בסגנון רומנסקי במאה ה- 12 כנראה על שרידי מקדש רומי. בנייתו של הדואומו לא נסתיימה עד לאחר 200 שנים ושינויים נעשו במבנה גם לאחר מכן. חזיתה של הכנסייה פשוטה. החזית מחולקת על ידי שלושה כרכובים אופקיים. המדרגות מהמאה ה- 18 מובילים לדלת מגולפת מהמאה ה- 16. הרוזטה מהמאה ה- 15. בפנים, קשתות מקשרות עמודים רומנסקיים בצורה מתומנת. בצדדים קשתות גותיות. של עמודים. הכריסטוס הצלוב מהמאה ה- 13. הוא מת כאן כמו אדם ולא כמו אל, כגירסת הכפירה. מאחורנית (מעל לדלת הכניסה) העתק של הציור של מיכלאנגלו. בקשו להרוס את הציור משום שיש בו סצנות בלתי מוסריות.

Santa Maria della Consolazione - . הכנסייה ממוקמת מחוץ לחומות העיר נבנתה בין השנים 1508 – 1607 בסגנון רנסנס. לכנסיה צורה רבת צלעות בצורה של צלב יווני. הכנסייה עגולה ללא התחלה וללא סוף בדומה לפנתיאון שברומא. מסביב לכיפה המרכזית הגבוהה יש ארבע כיפות חיצוניות או גומחות פנימיות. הפנים סגנון רנסנסי אורירי ומואר ויוצר צורת צלב. ברנסנס האדם במרכז העולם. המבנה נמוך קרוב לאדם בהשוואה למבנה הגותי הגבוה והמרוחק מהאדם (ראה בכתוב על אורביאטו). הכנסיה נבנתה על דרך עתיקה המוליכה מהפתח עד לאורגן שבתוך הכנסיה. דלת הכניסה מסגנון ברוק מהמאות ה- 18 – 19.

מחוץ לכנסיה רואים את חומות העיר. מהפנורמה רואים את המבצר שהגן על העיר. המבצר נבנה למטה כי תחילת העיר האטרוסקית היתה למטה. אלא לפי האגדה הנשר הרים את השולחן לראש ההר ושם נבנתה העיר. כאמור הנשר הוא סמלה של טודי.

כנסייתSan Fotunato הכנסיה הפרנציסקנית הבלתי גמורה ממוקמת סמוך לכיכר המרכזית של טודי. בניית הכנסייה היתה בשני שלבים. השלב הראשון בין 1292-1328 והשני ב 1400. החזית בסגנון רומנסקי-גותי. עולים לכנסיה בגרם ענק של מדרגות רחבות. השער מגולף בסגנון גותי. הפנים האורירי אינו בסגנון כנסיות פרנציסקניות. הקירות מצויירים בפרסקות בסגנון האסכולה של ג'וטו. לפי הסיפור, האדריכל שבנה את הכנסיה נרצח ובנייתה נפסקה. הכנסיה התפרסמה עקב הקבר של Jacopone הקדוש של טודי. ג'קופונה היה איש עשיר שבעקבות מות אשתו נעשה איש מסטי ומשורר. הוא קדם לדנטה בכתיבת שירים בשפה עממית ולא בשפה לטינית. הוא דחה את הגישה הפרנציסקנית והואשם בכפירה. הוא מת ב- 1306 ובמשך הזמן זכרו התקדש כסמל של טודי.

המעיינות של קליטונועריכה

Fonti di clintone 1.JPG

מכאן נובעים המעיינות. צילם: SILVIO MILSZTEJN

המעיינות של קליטונו (Le Fonti del Clitunno) מצויים בויה פלמיניה בין טרבי לבין ספולטו בדרך הרומאית הידועה: Via Flaminia מרומא אל הים האדריאטי (ראה במבוא). מי המעינות הקרסטיים קרים וזורמים לאגם מנקבות הסלע המקיפים אותו. אדמת האתר ידועה כעתירת מים. הרומאים הכירו את סגולות המעינות ובנו במקום מרחצאות ומקום בילוי בחגים. לפי האגדה, השותה ממי המעיינות מתגבר על הצורך לשתות אלכוהול. כן נבנו מבנים אחדים שהיו מפוזרים על שפת הנהר קליטונו והיום הם נעלמו.

כקילומטר מצפון למעין היה המקדש הקטן של האל קלינטונו (Tempietto del Clitunno) שהיה אורקל של הנהר מהמאות 4-5 והוזנח אחר התקופה הרומאית. חוקרים רבים כיום סבורים שהמקדש נבנה במאה ה- 8 לספירה, כי נמצא שנבנה מאבנים שנלקחו ממבנה נוצרי. המקדש מכיל קריפטה וחדר פולחן. החדר מקושט בפרסקו מהמאה ה-7 שזה הציור הקדוש העתיק ביותר באומבריה.

הרמות של קסטלוצ'יו די נורצ'יהעריכה

Penisola italiana la Stivale.jpg

המרבד, כדוגמת "המגף" - חצי האי האיטלקי במורד ההר.הפריחה הצהובה מטה היא של עדשה תרבותית צילם:דוד פטסי

קסטלוצ'יו הוא כפר בן 150 תושבים בהרי האפנינים באומבריה ומרוחק 28 ק"מ מנורצ'יה.בדרך אליו עוברים את הרמות של קסטלוצ'יו די נורצ'יה (piani Grande Castelluccio di Norcia) כשעולים בהר מכייון נורצ'יה מגיעם לגובה 1500 מטר הכפר נראה מתנשא מרחוק בראש גבעה במראה מקסים על רקע המישורים שמסביבו. הכפר נמצא בגובה 1452 מטר מעל פני הים ונחשב למקום הישוב הגבוה ביותר של האפנינים. תאריך היווסד הכפר הוא המאה ה- 13 ואולי יותר מוקדם. מעליו מתנשא רכס האפננים Monte Vettore בגובה 2478 מטר. את הכפר מקיפים מישורים יפהפיים המכוסים בעונות מסויימות פרחים בצבעים מרהיבים.

אחד הגידולים המיוחדים של האזור הם עדשים שגידולם יוצר מרבדים בצבע צהוב. בכל החנויות והעגלות של רוכלים במקום ניתן לקנות שקיות ארוזות של עדשים. כמו כן מצטיין הכפר במכירת נקניקים מעולים כמו בנורצ'יה הסמוכה. עקב המישורים הפוריים יש שם גידול עדרי כבשים. במישור הסמוך לכפר הקימו חוות סוסים ובחווה מצויים גם גדיים וכבשים. בדרך ראינו אנשים שחונים שם לקמפינג. הרי האפנינים מזמינים בעונות החורף פעילות של סקי וכן פעילות של ריחוף במצנחים בגלל הרוחות המצויינות יש. הכפר עצמו נראה מוזנח ביותר ועני. הבתים עלובים ונראים כמו שכונת עוני בישראל.

העדשים למאכלעריכה

נורצ'יהעריכה

Norcia לא היתה לנו הדרכה במקום והסתובבנו בעיר בצורה חופשית. נורצ'יה היא עיר קומונאלית ליד האפנינים בפרובינציה של פרוג'ה בדרום מזרח אומבריה. האיזור מפורסם בנוף היפה שלו ומשמש מקום ספורט של טיפוס הרים וגלישה בחורף. כמו כן מאופיין המקום בציד חזירי בר ובתעשיית נקניקים משובחים עד שניתן לנקניקים האלו באיטליה השם norcino. עוד מצטיינת נורצ'יה בפטריות שחורות משובחות הנמכרות בחנויות. המקום יושב במאה החמישית לפה"ס. נכבש על ידי הרומאים ב- 290 לספירה, אולם נמצאו במקום שרידים רומאיים מהמאה הראשונה לספירה. העיר מפורסמת בכך שנולדו בו קדושים חשובים. במקום נולד סן בנדיקטו ב- 480 לספירה. באותה מאה נכבש המקום על ידי הלומברדים והיה מחוז של ספולטו. במאה התשיעית העיר סבלה מהתקפות סרצינים (סוג של תורכים) שגרם לעיר להתדרדר. במאה ה- 12 נורצ'יה נעשתה עיר קומונה בטריטוריה של האפיפיורות, עם עלית חשיבותה הפוליטית והכלכלית (גידול חזירים). ב- 1354 נכנסה לחסות מדינת האפיפיור. בניגוד לערים הראשיות של אומבריה, נורצ'יה יושבת על מישור היא מוקפת חומה מהתקופה הרומאית שחודשה במאה ה- 13 בעלת שמונה שערים. העיר סבלה מרעידות אדמה (הראשונה 1324 והאחרונה ב- 1979). עקב רעידות האדמה הראשונות הוציא האפיפיור הוראה לבנות את הבתים מחומרים מיוחדים העומדים ברעידות. העמק שמחוץ לעיר ניחן בשפע של מי נהר Sordo ומעינות המווסתים על ידי סכרים המעשירים את האזור ביבול שופע ובצמחיה עשירה. כל מערכת הרגולציה של המים הופעלה בעבר על ידי נזירים בנדיקטיניים שבעיר. יש בעמק טחנות קמח שהופעלו בזרימת מים. אחת מהן שוקמה לאחרונה והיא פועלת. הצמחיה בעמק הוכרזה כצמחיה מוגנת.

כיכר סן בנדטו היא מרכז העיר ובמרכזה ניצב פסלו של סן בנדטו מ- 1880. הבסיליקה הראשית מוקדשת ל- San Benedetto נבנתה במאה ה- 13 על שרידי מבנים רומאיים וצמודה למנזר בנדיקטיני. חזית הבסיליקה היא גותית מאופיינת ברוזטה ומסביבה סמלי ארבעת האונגליונים. פנים הכנסיה עוצב מחדש במאה ה- 18. על קירותיה בפנים פרסקות מהמאות הששית והשביעית. בכיכר משמאל Palazzo communale נבנה 1492. בדרום הכיכר עומד ה- Castelluna La שהוא ארמון מבוצר מרובע עם ארבעה מגדלים בקצותיו. נבנה לכבוד יוליוס השלישי ב- 1554. בקומה העליונה שלו יש היום מוזיאון. מול הארמון ניצב הדואומו (Santa Maria Argentea) נבנה ב- 1560. מגדל הפעמונים (קמפנלה) נבנה ב- 1869 . המזבח נבנה ב- 1469 והעיצוב בפנים נעשה ב- 1755.


ספולטועריכה

לפי המשוער, היה בספולטו (Spoleto) ישוב אומברי. אולם, האיזכור ההיסטורי הראשון של Spoletium הוא, שהיתה קולוניה רומאית ב- 241 לפה"ס ויש איזכור אחר האומר שהיתה קולוניה רק בשנת 95 לפה"ס. אחרי המלחמה נגד חניבעל על אגם טרסימני (217 לפה"ס), ספולטו הותקפה על ידי חניבעל ותושביה הדפו את ההתקפה. בחסות האימפריה הרומית העיר פרחה. עקב מיקומה הגבוה היא החזיקה מעמד בהתקפות של הונדלים והגותים (מאה 6). תחת שלטון הלומברדים (570 לספירה) ספולטו נעשתה עיר בירה של דוכסות ספולטו ששלטה על חלק של מרכז איטליה. במאה ה- 9 דוכסות ספולטו נבלעה בממלכה הקרולינגית. העיר נהרסה ב- 1155 על ידי פרידריך ברברוסה וב- 1213 נשלטה על ידי האפיפיור גרגוריוס התשיעי. במאה ה -14 הייתה בה מלחמה נמשכת בין הגוולפים והגיבלנים. ב- 1354 העיר נכללה במדינת האפיפיור והקרדינל אלבורנוז ((Albornos נשלח לשלוט בעיר בפקודת האפיפיור אינוצנטיוס הששי. אז נבנה המבצר (rocca) במזרח העיר בגבעה שמעל לאקודוקט בעל עשר הקשתות (Ponte della Tori) כדי להגן על העיר (רק חלק מהמטיילים בקרו במקום הזה, השאר הלכו לטקס קבלת הפנים). מאז 1958 העיר הפכה להיות עיר פסטיבלים בכל שנה בחודש יוני הנקראים"Festival of the two World" מתקיימים בה גם קונפרנסים בינלאומיים וקהל קוסמופוליטי של תיירים פוקדים את העיר לקראת האירועים החגיגיים. אנחנו ראינו את התכונה הזאת בחזרות שנעשו על במות שני תיאטרונים שבעיר עם וכל ההמולה הנלווית להם. העיר משנה את אופיה הביניימי ומשנת 1998 הוחלפו ברחובות המרכזיים אבני הרחוב הישנים במרצפות מודרניות בסגנון עצמות דגים. הרחובות היו מלאי אדם שנראים חוגגים וחלונות ראווה מודרניים מקשטים את הרחובות ומוסיפים לחגיגיות.

תיאטרון רומי התיאטרון נבנה בתקופה הרומית האימפריאלית ןמאוחר יותר שוחזר על ידי הרומאים עצמם. מקום התזמורת המסדרונות והמעברים נשארו כמו שהיו בתחילה. השורות מעל למדרגות שונו ושוקמו. הבמה נעלמה כתוצאה מבנית האכסדרה של הכנסיה הצמודה . כיום הצגות שונות מוצגות בקיץ על במת התיאטרון וכן מופעים הקשורים לעונת הפסטיבלים


מתחת לבית העיריה Palazzo Cummunale יש שרידים של הבית הרומי מן המאה הראשונה אחה"ס. לפי תיעוד זה היה ביתה של אמו של אספניאנוס. זה בית רומי טיפוסי יש בו בור מים ונראה כמו וילה לנופש. במרכז Atrium מקום קבלת האורחים (9-29 אנשים) שבמרכזו נמצאת ברכת שחיה קטנה impluvium שמעליה הגג פתוח לקבלת מי גשמים. במרחב הזה נמצא חדר אוכל triclinium. הרצפה מרוצפת שיש עם דגמים שונים. והתקרה מקושתת ונותרו שאריות של פרסקות במקומות אחדים.

הפורום הרומאי היה במקום שהיום הוא ככר השוק Piazza Mercato . שם עומד מבנה עם שער ובחלקו העליון שעון.

הקתדרלה Santa Maria Assunta נבנתה במאה ה- 12. מבנה הקתדרלה מורכב מסגנונות בניה שונים המשולבים ביחד תוך הרמוניה אדריכלית. הבנין נבנה מחומרים החל מהתקופה הרומית פרט הנראה במגדל הפעמונים. רוב המבנה הוא מימי הביניים דבר הבולט מהחזית הרומנסקית שלו. החזית מחולקת לשלושה חלקים על ידי שני כרכובים ומקושטת בשמונה רוזטות, חמש בחלק המרכזי ושלוש בחלק העליון. הרוזטות עשויות מוזאיקה משנת 1207. האכסדרה בחזית עם חמש קשתות על עמודים היא מתקופת הרנסנס. תוך הכנסיה מקושט בפרסקות מצוירות על ידי הצייר הרנסנסי הפלורנטיני פיליפו ליפי (Lippi) בשנים 1467-69. ציורי הפרסקו מתארים תמונות מחיי הבתולה. ליפי נקבר בקפלה שבתוך הכנסיה. הקתדרלה שוכנת בקצה של רחבה גדולה שממנה עולים במדרגות רחבות ומסוגננות אל ראש הגבעה, ומהווה רקע לחגיגות הפסטיבל המתקיימות בככר.

תיאטרון Caio Melisso תיאטרון האצולה נמצא ברחבה של הכנסייה וסמוך לה. תחילת בנייתו במאה ה- 17 . במחצית המאה ה- 18 שוכלל על ידי תוספות של ציורים ופיסול. במאה ה- 19 נבנה מחדש אחרי יסוד הממלכה (1860) ונקרא Caio Melisso Theare על שם איש רומי שנולד בספולטו בתקופת אוגוסטוס. התיאטרון הזה נחשב לתיאטרון האצולה. ההצגה הראשונה בתיאטרון זה הייתה בשנת 1864. התיאטרון מוחזק על ידי העיריה. בשעת ביקורנו היתה תכונה על הבמה לקראת הופעה שהיתה אמורה להתקיים באותו ערב.

Theatro Novo התיאטרון החדש נבנה ב- 1864 על מבנה שהיה לפני כן מנזר ע"ש סן אנדרו. התושבים של ספולטו רצו בתיאטרון עממי גדול יותר מהתיאטרון של האצולה. חזית המבנה היא קלסית ובתוכו אולם שמכיל 550 מקומות ישיבה המסודרים בשורות בצורת פרסה. הציורים והסטוקו הם מעשה ידיו של הצייר גוספה מרלה (Marella). בתיאטרון מתרחשים אירועים בכל השנה כולל הצגות בתקופת הפסטיבל השנתי.

מבצר Rocca כאמור לעיל במבוא לספולטו, רק חלק ממטיילי הקבוצה טרחו להגיע לאזור שבו יש תצפית על המבצר. המבצר ממוקם בצד הר Monteluco החולש על ספולטו ממזרח. המבצר נבנה במאה ה- 14 על ידי הקרדינל אלבורנז בפקודת האפיפיור כדי לבצר את שליטתו על ספולטו והוא נחשב כסמל לשלטון האפיפיור. במשך המאות המבצר הורחב ושוכלל ובתקופת הרנסנס גרו בו לוקרצ'יה בורגיה ואחיה צזרה (סוף המאה ה- 15) . במאה ה-16 זה היה ארמון מכובד ותוכו צויד בציוד לוקסוסי נינוח. בתקופות מסוימות המבצר שימש בית סוהר.

בתחתית הגבעה שעליו עומד המבצר מתוח אקודוקט Ponte della Tori המהווה גם גשר באורך 230 מטר. הגשר נשען על עשר קשתות מאסיביות מעל לעֵמק בגובה 80 מטר. הגשר נבנה במאה ה- 14 לפני המבצר והוא מחבר את הגבעה ממערב עם גבעת המבצר ממזרח לה. החוקרים חלוקים בדבר השרידים הרומיים שעליו נבנה הגשר. נראה שאותו אדריכל עיצב את שני המבנים המבצר והגשר. באמצע הגשר רואים חלון מרובע שאטום בזכוכית. בעבר נהגו להוציא להורג נאשמים בזריקה מחלון זה. מאחר והיו התאבדויות מחלון זה אטמו אותו בזכוכית.

אירוח אגודת דנטהעריכה

סוף הביקור הסתיים באירוח ובכיבוד. הוחלפו ברכות ומתנות וכל אחד מהמטיילים קבל אלבום מהודר של אומבריה.

ותודה לאגודת דנטה אליגיירי ירושלים אשר ארגנה את הסיור ולדוד פטסי ולעליזה בן-עבו אשר נטלו חלק במפעל.

Il goupo.jpg

קבוצת המטיילים צילם:דוד פטסי

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית