FANDOM


Shelomo hamelech

שלמה המלך בערוב ימיו (אולי כאשר כתב את ספר קהלת) תחריט של גוסטב דורה - הספרים שבתמונה מסמלים את משלי החכמה הרבים שחיבר לפי שנאמר:"ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ, לעשר ולחכמה" (מלכים א' י, כג).

האשכנזים נהגו לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות על פי המנהג המובא באבודרהם ובמהרי"ל. לפי מנהג "טרוייש" המיוחס לרש"י‏‏[1], נהגו לקוראה בשמיני עצרת. ולכן כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד קוראים אותה בשמיני עצרת‏‏[2].

למה נקרא בסוכותעריכה

משום שסוכות נקרא זמן שמחתנו, ובקהלת כתוב: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה."‏‏[3].

  • משום שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה." המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת‏‏[4].

עוד, מאחר ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות‏‏[5].

ועוד, מפני שנאמר בה: "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" הלועג להבלי שמחת העולם ומחזק את עיקר השמחה האמיתית שהיא שמחת התורה‏‏[6].

ולסיום, היות ששלמה המלך חנך את בית המקדש הראשון בימים אלו, כמובא בספר מלכים א'‏‏[7]: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם" ומפרש רש"י: שבעת ימים של חינוך המקדש ושבעת ימים חג הסוכות. רמז לכך נמצא בפיוט ההושענות "אום נצורה", הנאמר בשבת חול המועד: "כְּהוֹשַׁעְתָּ קֹהֶלֶת וְעַמּוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים. רִצּוּךָ בְּחָגְגָם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה יָמִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא", ולכן היות שמזכירים בפיוט את חשיבות חנוכת הבית קוראים את דברי קהלת באותו היום‏‏[8].

אופן קריאת המגילהעריכה

על פי ההלכה, יש הנוהגים לקרוא אותה בציבור על ידי בעל קורא, מתוך מגילהכשרה הכתובה על קלף, ומברכים על קריאתה שתי ברכות; "על מקרא מגילה", ו"שהחיינו"‏‏[9], וכך מנהג הליטאים. ויש אומרים: שכל אחד קורא את המגילה מתוך מחזור תפילה מודפס, ואין לברך על קריאתה, וכך מנהג החסידים. ויש מי שפסק, כי על מגילת קהלת אין לברך גם מתוך הקלף‏‏[10].

מתוך קהלת Pedia


מבוא לפירוש למגילה משנת 1605עריכה

Coelet beur 1605

ארכיון בית הספרים הלאומי - מכיר, משה בן יהודה אבן סדר היום : והוא פירוש ... על התפלות ... ובסוף הספר פי' ... על משנת בן חמש שנים למקרא ופירוש על מגלת קהלת ... ויניציאה : דפוס זואן דגארא, שס"ה.

הלקח ממגילת קבלתעריכה

ממגילת קהלת - עו"ד דניאל שמואלי כתב בדף שבועי בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

מגילת "קֹהלת" נקראת, כידוע, בשבת חול המועד סוכות. המגילה מיוחסת לשלמה המלך על פי תוכנה ועל פי הכתוב בה: " אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם " (א:יב). המגילה מתאפיינת בתיאורים קודרים של החיים, בחשבון נפש ובאמירות של מי שלכאורה אינו מוצא טעם של ממש בחיים ומסכמם באמירה המקפלת בתוכה את המסר העיקרי של המגילה: " הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל " (א:ב).

אילו נאמרו הדברים מפי אדם מן היישוב, לא היינו מייחסים להם משמעות רבה והיינו אומרים שכתב אותם אדם על סף ייאוש, שלא מצא בחייו מה לעשות ולא מיצה את עצמו ועל כן במרירותו אמר דברים אלה. אולם כשהדברים נאמרים מפיו של שלמה המלך, שעליו נאמר שהיה חכם מכל אדם, מופלג בעושרו וידוע בצדקותו ואף זכה לבנות את בית המקדש, הם מפתיעים. ומאחר שנאמרו מפיו, ברי שיש בהם לקח מניסיונו של מי שחווה כמעט הכול. כדי לעמוד על משמעות הדברים יש לעקוב אחרי הנרטיב שבמגילה ולגלות את המסר המרכזי בהגותו של קהלת.

ומסיים- שלא כפי שהדברים נראים במבט שטחי, אין במגילה דברי ייאוש ופסימיות, בוודאי לא כתכלית לעצמם, אלא נהפוך הוא: מסע ההגות שבמגילה מספק טעם ומשמעות לחיים על ידי העמדת האלטרנטיבות השונות בבחירתו של האדם; מחד חיים חומריים שבהם האדם מציב את עצמו ואת צרכיו ומיצוי כל שאיפותיו הגשמיות כמטרה עליונה, כאשר נראה לו שבדרך זו תיגרם לו שמחה והתעלות רוחנית. אך זוהי התעלות רוחנית מדומה שסופה להתנפץ בתחושת ריקנות וייאוש. מאידך, מתן משמעות לחיים על ידי הצבת תכלית רוחנית ה"מחיה" את החיים ומעשירה אותם.

כדי להגיע לתובנות האלה על האדם לעבור את המסע ולהבין שחיים ללא מטרה הם הבל, ובאופן פרדוקסלי כדי שהאדם ימצא את המטרה לחייו עליו לחוות את אפסותו ואת הבלותו ביחס למטרה. לשון אחר – על האדם להבין שקיומו האישי וסיפוק צרכיו אינם המטרה אלא אמצעי לקראת המטרה, ואז הקיום האישי יקבל את משמעותו. מתוך הבלותם של החיים צומחת משמעות החיים, וכדי שתהיה שמחה אמיתית ולא מדומה בלב האדם כמצוות שמחת החג, על האדם להשלים את מסעו ולמצוא את תכלית חייו, שאם לא כן, לא יֵדע שמחה אמיתית מהי.

מדרש קהלת רבה מהדורה סינופטיתעריכה

מהדורה סינופטית - חיבר: שאול ברוכי

ייעוץ אקדמי: פרופ' מנחם הירשמן, דר' ראובן קיפרווסר

בתמיכת הקרן הלאומית למדע (מס. 1234/08)

תודתנו נתונה למכון שכטר ולעומדים בראשו על היוזמה באירגון פרוייקט מהדורות מדעיות למדרשי חמש המגילות.

אנו מודים לאקדמיה ללשון עברית על שהעמידו לרשותנו את העתקתם האלקטרונית של כתב יד וטיקן. כמו כן אנו אסירי תודה לספריות בהם מונחים כתבי היד וקטעי הגניזה, וכן לפרוייקט פרידברג לחקר הגניזה על ריכוז הקטעים והצגתם הנהדרת באתר שלהם.

למדרש קהלת רבה חמשה כתבי יד שלמים, כת"י נוסף - ליקוט מפרשות א-ו, דפוס ראשון, וכן קטעים קצרים מכתבי יד שונים, וקטעי גניזה, כמפורט במקראה.

הפרטים המלאים על כתבי היד יופיעו במהדורה הביקורתית של המדרש. כאן נעיר מספר הערות החשובות לצורך קריאת הסינופסיס:

כת"י בהמ"ד לרבנים, ניו יורק: מספר עמודים חסרים.

כת"י מוסקבה, גינזבורג: א. מספר עמודים חסרים, ויש מספר דילוגים. ב. יש הבדלים משמעותיים בינו לבין כתבי יד אחרים - דרשות נוספות, והבדלים בסדר הדרשות.

כת"י סנט פטרבורג, פירקוביץ: עמודים רבים התפוררו, והם חסרים וקשים לקריאה.

כת"י פריס: ליקוט מפרשות א-ו, ובתוכו גם כמה קטעים מפרשה ז. בכמה מקומות סדר הדרשות שונה מהמצוי בכתבי היד האחרים, בכלל זה שלושה מקומות בהם נכנסה הוספה מגליון בגוף כתב היד, עם הציון "גליון/גלויין... ע"כ". הקטעים הועברו לשם ההשוואה למקומם הרגיל, ומסומנים בסוגריים - { }.

העברות דומות נעשו גם בחלק מקטעי הגניזה. מצורפת כאן רשימה של השינויים. המעיין יוכל להשתמש גם בהעתקה המלאה של כתב היד והקטעים.

פרשות:

פרשה א פרשה ב פרשה ג פרשה ד פרשה ה פרשה ו פרשה ז פרשה ח פרשה ט פרשה י פרשה יא פרשה יב

לצפיה בעדי הנוסח וסימוליהם לחצו כאן

ציטוטים נבחריםעריכה

להלן ציטוטים נבחרים: - אפשר כל פיסקה להקדיש לאירוע אקטואלי

  1. "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת." - (א'.ד')
  2. "מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." - (א'.ט')
  3. * "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת." - (א'.ט"ו)
  4. "כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב." - (א'.י"ח)
  5. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים – וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
  6. "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד: אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ." - (ד.י')
  7. "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל." -(ד'.י"ג)
  8. "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" -(ה'.י"ב)
  9. "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים." -(ט'.י"ז)
  10. "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ." - (י"ב.א')

"סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם -- אִם טוֹב, וְאִם רָע." - (י"ב.י"ג)

"עת למות"עריכה

ראובן קיפרווסר כתב על ביקורו של החכם הכפרי בעיר הגדולה :אינטרטקסטואליות והקשר במעשה חכמים בקהלת רבה מובאים שני סיפורים שלובים בפסקה שדןרשת את הכתוב המקראי "עת למות" (קהלת ג',2,) . בשניהם פועל ר' שמעון בן חלפתא איש עין תאנה שהיתה מרוחקת מרחק הליכה מציפורי. הוא מבקר בעיר ושם מתרחשים המעשים המיוחסים לו:(להלן)
ההערכה -


  • רבי חלפתא והנערים -

מעשה באחד מגדולי צפורי שבאתה לו מילה. ועלו אנשי עין תאנה לכבדו, ועלה עמהם ר' שמעון בן חלפתא. כד אתון לפילן אשכחון קל טלייא קיימין מדחכין קומי חדא דרתא, חמן לרבי שמעון בן חלפתא עולין ויאה, אמרון: לית את זיע מן הכא עד דאת מרקיד לן ציבחר. אמר לון: לית דא מן דידי דאנא גבר סב, וזעף לון ולא איזדעזעו ולא איתכנעון. תלה אפוי וחמא הדא דרתא הפיכא, אמר לון: אניסון אבתרי מה דאנא אמר לכון, איזלון אמר להדין מרא דהדא דרתא: אין דמיך יתעיר, דרישיה דחטייה חלי וסופיה מריר. מן קל מיליהון איתעיר מרא דהדא דרתא, ונפק ליה ורבע ליה על ריגליה, אמר: רבי, אנא בעי מינך לא תסתכל למיליהון, דאינון טליין ושטיין. אמר ליה: מה נעביד לך וגזירתא גזירא, ברם תלי אנא לך עד זמן דתפיק כל מה דאית לך בדרתא. כיון דאפיק כל מה דאית ליה בדרתא סליקת ההיא דרתא ונחתת לה. אזלין למקיימה מצותא דגזירתא.

(עברית) - יצאו למסיבת ברית מילה של אחד מחשובי ציפורי. החכם הותקף בידי נערי ציפורי משום מה רצו לרקוד עמו. לפי מדרשת קהלת רבה העימות הגורלי בין החכם לנערי הערי התרחש באתר מוגדר ליד שער העיר נוסף לכך ציין המספר כי השוחקים היו ליד מבנה מסויים "חד דרתא" - פרט שיש לו חשיבות לקראת סופו של הסיפור. ר' שמעון ניסה לסרב, אך ללא הועיל - הנערים לא הירפו ממנו בשלב זה הבחין ב"דרתא הפיכה" - כלומר מבנה הרוס, עקום או נוטה להתהפך, ופנה לנערים והציע להם לחזור אחריו ולומר פתגם עממי חריף שאמור לבשר את הבאות בסיפור מתחילה מתוק החטא אך בסופו של מר כלענה של מוות".
רבי שמעון בר חלפתא שאל על טיבו של המבנה ונענה כי עמד תמיד בצורה זו. הוא חזר על השאלה ואמרו לו שהמבנה עתיד להמשיך לעמוד בצורה כזאת. לאחר מכן מסבה השיחה על הישנים בתוך המבנה. בסוף מסופר שהמבנה העקום החל להתמוטט. בעל המבנה העקום התעורר מקול המתדיינים טחיש מהר התערב בנעשה ובקש שרבי שמעון בר חלפתא יסלח לנערים כי הם צעירים וטיפשים. מן הדברים יכול להווצר רשום כי בימי שמחה הנערים התנהגו כך וראו בזה מעשה נערות בעלמה. נוכחות ר' שמעון בר חלפתא מנעה את הריסת הבנין עד לפינוי הסופי ואז נפל הבניין והוכיח את צדקתו.
התנהגותו החסידית גרמה לאנשי העיר להווכח בבעיה החברתית שנוצרה בעיר

  • רבי שמעון בר חלפתא ומלאך המוות

, והוה אבוי דמיינוקא משקי לון חמר עתיק, ואמר: שתון מן הדין חמרא טבא, דאנא רחיץ במאריה דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה, וענו בתריה: כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה ולחופה. מן קל מיליהון נפק ר' שמעון בן חלפתא בחשיכתא ופגע ביה שליחהון דברייתא, אמר ליה: מן בגין דאתון רחצין על עובדיכון טביא אתון נפקין על שעה דלא שעה. אמר לו: את מאן את. אמר לו: אנא שליחהון דברייתא. אמר לו: ולמה אפיך בישין. אמר: מן קל מיליא קשיאתא דאנא שמע מן ברייתא בכל יום. אמר לו: ומה אינון. אמר לו: הדין מיינוקא דגזרתון יומא דין פתקיה גבי דאינסב יתיה מן הכא לתלתין יומין, והוה אבוי משקי לכון, ואמר: אישתון חמר טב דאנא רחיץ במארי דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה, ושמעית ועצבית דצלותהון מבטלה יתיה. אמר לו: חייך, דאת מחמי לי פיטקי. אמר: לית אנא שליט על דידך ולא על דלחברך. אמר לו: למה. אמר: דבכל יום ויום אתון עמלין בתורה ובמצות ועושין צדקות והקב"ה מוסיף ימים על ימיכם. אמר ליה: יהא רעוא מקמיה קוב"ה היך מה דלית את שליט על פיטקינן כך לא יהא לך רשו לעבור על מילנן ובעין רחמי מן שמיא, וחיי מינוקא.

ראובן קיפרווסר כתב על כך:"גיבור הסיפור ונכבדי העיר יצא

מעשה היה בימי ר"ש בן חלפתא שהלך לברית מילה וסעד שם אביו של תינוק והשקה אותן יין ישן בן ז' שנים אמר להן מן היין הזה אני מיישן לשמחתו של בני היו סועדין עד חצי הלילה. ר"ש בן חלפתא שהיה בטוח על כחו יצא לו בחצי הלילה לילך לעירו. מצא שם מלאך המות בדרך וראה אותו משונה א"ל מי אתה א"ל שלוחו של מקום א"ל ומפני מה אתה משונה א"ל אני משיחתן של בריות שהן אומרים כך וכך אנו עתידין לעשות ואינו יודע אימתי הוא נקרא למות אותו האיש שהיית סועד אצלו ואמר לכם מן היין הזה אני מיישן לשמחת בני והרי הגיע פרקו ליטול אחר ל' יום. אמר לו הראה לי את פרקי אמר לו לא עליך ולא על כיוצא בך אני שולט פעמים שהקב"ה חפץ במעשים הטובים ומוסיף בכם חיים שנאמר (משלי י, כז): "יראת ה' תוסיף ימים".

רבנן אמרי קשה לפני הקב"ה לגזור מיתה על הצדיקים מנין שנאמר (תהלים קטז, טו): "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" תדע לך כך היה צ"ל למשה הנה אתה מת ולא אמר כך אלא הניח אותו ותלה המיתה בימים מניין ממה שקרינו בענין "הן קרבו ימיך למות":
(מובא גם בדברים רבה ט' א')

ובמדרש קהלת:{{ש} מעשה באחד מגדולי צפורי שבאתה לו מילה ועלו אנשי עין תאנה לכבדו ועלה עמהם ר"ש בן חלפתא כד אתון לפילן אשכחון קל טלייא קיימין מדחכין קומי חדא דרתא חמן לרבי שמעון בן חלפתא עולין ויאה אמרון לית את זיע מן הכא עד דאת מרקיד לן ציבחר אמר לון לית דא מן דידי דאנא גבר סב וזעף לון ולא איזדעזעו ולא איתכנעון תלה אפוי וחמא הדא דרתא הפיכא אמר לון אניסון אבתרי מה דאנא אמר לכון איזלון אמר להדין מרא דהדא דרתא אין דמיך יתעיר דרישיה דחטייה חלי וסופיה מריר מן קל מיליהון איתעיר מרא דהדא דרתא ונפק ליה ורבע ליה על ריגליה אמר רבי אנא בעי מינך לא תסתכל למיליהון דאינון טליין ושטיין א"ל מה נעביד לך וגזירתא גזירא ברם תלי אנא לך עד זמן דתפיק כל מה דאית לך בדרתא כיון דאפיק כל מה דאית ליה בדרתא סליקת ההיא דרתא ונחתת לה אזלין למקיימה מצותא דגזירתא והוה אבוי דמיינוקא משקי לון חמר עתיק ואמר שתון מן הדין חמרא טבא דאנא רחיץ במאריה דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה וענו בתריה כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה ולחופה מן קל מיליהון נפק ר"ש בן חלפתא בחשיכתא ופגע ביה שליחהון דברייתא א"ל מן בגין דאתון רחצין על עובדיכון טביא אתון נפקין על שעה דלא שעה אמר לו את מאן את אמר לו אנא שליחהון דברייתא אמר לו ולמה אפיך בישין אמר מן קל מיליא קשיאתא דאנא שמע מן ברייתא בכל יום א"ל ומה אינון א"ל הדין מיינוקא דגזרתון יומא דין פתקיה גבי דאינסב יתיה מן הכא לתלתין יומין והוה אבוי משקי לכון ואמר אישתון חמר טב דאנא רחיץ במארי דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה ושמעית ועצבית דצלותהון מבטלה יתיה א"ל חייך דאת מחמי לי פיטקי אמר לית אנא שליט על דידך ולא על דלחברך א"ל למה אמר דבכל יום ויום אתון עמלין בתורה ובמצות ועושין צדקות והקב"ה מוסיף ימים על ימיכם אמר ליה יהא רעוא מקמיה קוב"ה היך מה דלית את שליט על פיטקינן כך לא יהא לך רשו לעבור על מילנן ובעין רחמי מן שמיא וחיי מינוקא

תרגום הסייפא - "אמר לו:ברוך הוא! כמו שאין אתה שולט על פתקינו כך לא יהי לך רשות ךהתרב לנימול! ובקשו רחמים מן השמים וחי הילד.

מגילת קהלת - הכנה לעתידעריכה

בני פרל כתב במוסף השבת של מקור ראשון על מגילת קהלת. בפתיח נאמר חינוך לקראת העידן הבתר־פוסט־מודרני - אם כך הרי מדובר באקטואליה. בין השאר הוא מסכם:

קהלת מציע גם פתרון. אולי פתרון זה הוא המלצה לתקופה הבתר פוסט מודרנית. אין־סוף האפשרויות מצביע על הרעיון שאמנם קיים אין־סוף וזה כשלעצמו כבר נשמע מאוד משמח ואפילו קצת דתי. אבל קהלת דואג גם להגיש לנו תקציר חד: סוף דבר, הכול נשמע. מעבר לשאלה מי כתב את הפסוקים האחרונים בקהלת (הרשב"ם, למשל, טען שעורכי הספר הוסיפו אותם, ונימוקו: המעבר לגוף שלישי; והיו גם שראו בפסוקים אלו ניסיון להכשיר את הספר) ומעבר לשאלת הפרשנות לביטוי "הכל נשמע", נראה שפירוש הביטוי הוא כפי שהוא על פי פשוטם של דברים: באמת אפשר לשמוע את הכול, רק שאז תצטרך לומר שיש א־לוהים לפחות במובן זה שיש "הכל" ושלעולם לא אצליח להבין אותו באמת.

בעוד הפוסט מודרניזם הישן טען שאין אמת, התקופה החדשה תטען שיש אמת והאמת הזו כבר לא מצומצמת, היא אמת של "הכל נשמע". זהו שינוי משמעותי ביותר בהבנת הקיום האנושי, זו הבנה שביסודה ההנחה שבכל זאת יש דבר מה מעל הקרנבל.

זהו קיום דתי מסוג גבוה מאוד שיש לו השלכות חינוכיות קונקרטיות.

  • הראשונה שבהן היא ש"את הא־לוהים ירא". העובדה שהכול יכול להיות והכול אמת מעוררת תחושה של יראה, של הבנה שבאמת יש שלמות בהפכים ושאת כל זה האדם לעולם לא ישיג. תודעה זו עצמה היא כבר יראת שמים מאוד רצינית.
  • ההשלכה השנייה היא: "ואת מצוותיו שמור". אם אתה לא מקור הסמכות ואם אין שום מקור סמכות, אז רק מה שמחוץ למערכי השיח האנושיים יכול להיות בעל סמכות (כמובן, לכל אדם תהיה סמכות משלו לבחור במקור הסמכות, אולם לעולם סמכות זו תתבקש להיות טרנסצנדנטלית ולא אימננטית).
  • ההשלכה החינוכית השלישית היא הקשה מכולם: "כי את כל מעשה הא־לוהים יביא במשפט". אחרי שפרשתי את שלל האמירות שלי, מי שיכול לשפוט, אומר קהלת, הוא רק הא־לוהים ולא האדם. התקופה הבתר פוסט מודרנית תדרוש מהאדם להפסיק לשפוט. מי שיקבע אם הזולת הוא טוב, דתי, צדיק וכיוצא באלו הוא ריבונו של עולם, שאותו לא נדע לעולם. וזה האתגר החינוכי הקשה ביותר לקהילה הדתית ולא רק היהודית.


חכמת שלמה - קהלתעריכה

חכמת שלמה - קהלת חלק א'50:59

חכמת שלמה - קהלת חלק א'

חכמת שלמה - קהלת חלק א'

חכמת שלמה - קהלת חלק ב'44:40

חכמת שלמה - קהלת חלק ב'

חכמת שלמה - קהלת חלק ב'

המקור: hrav zamir choen Idabrut

תכונות החשיבה בפסקות ההתבוננות בספר קהלתעריכה

תכונות החשיבה בפסקות ההתבוננות בספר קהלת כמפתח לחשיפת מבנה הספר - שיעורה של דר' נאוה כהן בקונגרס העולמי השישה-עשר למדעי היהדות.

פיסקאות פרגמטיות תוצאה של גורמים שיש לאדם שליטה עליהם

Cquote2 הִנֵּה אֲשֶׁר-רָאִיתִי אָנִי, טוֹב אֲשֶׁר-יָפֶה לֶאֱכוֹל-וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת-הַשֶּׁמֶשׁ מִסְפַּר יְמֵי-חַיָּו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹקים--כִּי-הוּא חֶלְקוֹ (קהלת ה',י"ז Cquote1

Cquote2 ז וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה הֶבֶל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ח יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין-לוֹ, וְאֵין קֵץ לְכָל-עֲמָלוֹ--גַּם-עיניו (עֵינוֹ), לֹא-תִשְׂבַּע עֹשֶׁר; וּלְמִי אֲנִי עָמֵל, וּמְחַסֵּר אֶת-נַפְשִׁי מִטּוֹבָה--גַּם-זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע, הוּא. ט טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, מִן-הָאֶחָד: אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב, בַּעֲמָלָם. י כִּי אִם-יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ; וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל, וְאֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ. יא גַּם אִם-יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם, וְחַם לָהֶם; וּלְאֶחָד, אֵיךְ יֵחָם. יב וְאִם-יִתְקְפוֹ, הָאֶחָד--הַשְּׁנַיִם, יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט, הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה, יִנָּתֵק (ד', ז'-י"ב Cquote1

פיסקת חתימה - לא תמיד עובד. הטבעיות לא תמיד עובדת

Cquote2 כִּי אֶת-כָּל-זֶה נָתַתִּי אֶל-לִבִּי, וְלָבוּר אֶת-כָּל-זֶה, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם, בְּיַד הָאֱלֹהִים; גַּם-אַהֲבָה גַם-שִׂנְאָה, אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם--הַכֹּל, לִפְנֵיהֶם. ב הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, וְלַזֹּבֵחַ, וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ: כַּטּוֹב, כַּחֹטֶא--הַנִּשְׁבָּע, כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא. ג זֶה רָע, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ--כִּי-מִקְרֶה אֶחָד, לַכֹּל; וְגַם לֵב בְּנֵי-הָאָדָם מָלֵא-רָע וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם, בְּחַיֵּיהֶם, וְאַחֲרָיו, אֶל-הַמֵּתִים. ד כִּי-מִי אֲשֶׁר יבחר (יְחֻבַּר), אֶל כָּל-הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן: כִּי-לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב, מִן-הָאַרְיֵה הַמֵּת. ה כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר--כִּי נִשְׁכַּח, זִכְרָם. ו גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ז לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב-טוֹב יֵינֶךָ: כִּי כְבָר, רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ. ח בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים; וְשֶׁמֶן, עַל-רֹאשְׁךָ אַל-יֶחְסָר. ט רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ: כִּי הוּא חֶלְקְךָ, בַּחַיִּים, וּבַעֲמָלְךָ, אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ--עֲשֵׂה: כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה (ט',א'-י') Cquote1

עוד "פיסקאות תיאוצנטריות: ג' 10-12, י' 15-27 הכל מתת אלוקים. על האדם להנות מחייו.


אם יצא פירסום מדעי של השיעור, אציב קישור - בכל מקרה יהיה כדאי לעיין במאמר

הערות שולייםעריכה

  1. ‏הובא ב"סדר טרוייש" להחכם רבי מנחם בן יוסף חזן מרבני טרוייש במאה השלוש עשרה
  2. שולחן ערוךאורח חיים, סימן תרס"ג סעיף ב' בהגהת הרמ"א.
  3. ‏מגן אברהם סימן ת"צ סעיף ח'. ומשם במשנה ברורה ס"ק י"ז.
  4. פרי מגדים, שם באשל אברהם ס"ק ח'. ומקורו מה"דרכי משה" שם והאבודרהם.‏
  5. מחזור ויטרי ומטה משה סימן תתקס"ו.‏
  6. ‏"צדקת הצדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין, סימן ר"ב.‏
  7. ‏(ח', ס"ה)‏
  8. ‏הרב אליעזר יהודה ולדנברג, שו"ת "ציץ אליעזר" כרך כ"ב, סימן ל"ו‏
  9. ‏שולחן ערוך שם ובביאור הגר"א ובמעשה רב‏.
  10. ‏מגן אברהם, שם.‏

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית