Wikia

Ventura Daniel Wiki

ספר שופטים

הערות0
6,055דפים באתר זה

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.
ספר שופטים מכונה גם "ספר הירידה.
ספר יהושע מקשר בין התורה לבין ספרי הנביאים. חז"ל אמרו על ספר זה: "אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד" (נדרים כב: ב). כל דברי התורה מכוונים לכניסת ישראל לארץ. ספר יהושע מבצע את הדבר הזה: הספר מתאר את כניסת ישראל לארץ, את הגשמת ההבטחה שניתנה בתורה.

הרעיון המרכזי שבתורה חוזר בספר יהושע: בשעה שישראל שומעים בקול ה' ועושים את רצונו, מצליחים הם, ואויביהם נכנעים. אם ישראל חוטאים, סופם כישלון ומפלה. הרעיון הבסיסי הזה מודגש בספר יהושע בתחילתו, בדבר ה' ליהושע, והוא מודגם כאשר עכן מועל בחרם וכל ישראל ניגפים במלחמה. ושוב חוזר הרעיון בסוף הספר, כאשר יהושע נפרד מישראל ומוכיח אותם ומזהיר אותם על עבודת ה'.יהודה איזנברג - לסיכום ספר יהושע

המבואה במלואה:"אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא לא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, [מפני] שערכה של ארץ ישראל הוא. מאי טעמא? "כי ברוב חכמה רב כעס"." ועל כך רש"י פירש:

  • לא נתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע – שעיקרן של שאר נביאים לא היה אלא להוכיח ישראל על עבירות שבידם, ואלמלא לא חטאו, לא הוצרכו לתוכחה.
  • מפני שערכה של ארץ ישראל היא – שבספר יהושע מפורשות עיירות שבארץ ישראל והנחלות אשר נחלו, ולפיכך אפילו לא חטאו היו צריכין ספר יהושע.
  • שנאמר כי ברוב חכמה רב כעס – ברוב דברי חכמות הנביאים יש סימן לרוב כעס שהכעיסו ישראל להקדוש ברוך הוא.

ועוד במסכת בבא בתרא נאמר:"וא"ר יוחנן מאי דכתיב (רות א, א) ויהי בימי שפוט השופטים דור ששופט את שופטיו (בבא בתרא, ט"ו,ב').והרב ישראל רוזן כתב (שפוט השופטים, 14) " אל נאמר דורות של שפוט השופטים אלא דורו של שפוט השופטים, בלשון יחיד, מפני שכלל בזאת את כל ימי השופטים כאילו היה דור אחד"

ראו ערכים מורחבים:

הסיבה להדרדרותעריכה

חז"ל הניחו את האצבע בדיוק על נקודת הפתיחה של תקופת השופטים - רגע מותו של יהושע בן נון.

ברות רבה מובאת הציטטה מספר משלי:"עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב" (ט"ו,ט"ו) ושם הוא מבואר :

Cquote2 עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה - על ידי שנתעצלו ישראל לעשות גמול חסד ליהושע הה"ד (יהושע כד, ל) "ויקברו אותו בגבול נחלתו מצפון להר געש" א"ר ברכיה חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו געש. ומהו הר געש ע"י שנתגעשו ישראל מעשות גמילות חסד ליהושע באותה שעה נחלקה א"י והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי והיו ישראל עוסקין במלאכתן זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו וזה עוסק בזיתיו וזה עוסק בפוצמו לפרש "וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב" נתגעשו מעשות ג"ח ליהושע ובקש הקב"ה להרעיש את העולם כולו על יושביו כמד"א (תהלים יח, ח) "ותגעש ותרעש הארץ" "וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב" על שהיו מרמין להקדוש ברוך הוא מהם עובדי עבודת כוכבים לכך הרעיבן הקב"ה מרוח הקדש דכתיב (ש"א ג, א) "ודבר ה' היה יקר בימים ההם". Cquote1

ונחלת יוסף על מגילת רות נאמר:"כי מידת החסד מהי? זוהי המידה שאדם מתפשט מעט או הרבה מאנוכיותו למען זולתו. אך מי ששקוע ראשו ורובו בקבינים חמריים ובהול על טובת הנאתו שלו גרידא אינו מסוגל למעשה של חסד.


מבוא לספרעריכה

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

Maarten van Heemskerck 024

"Gideon thanks God for the miracle of the dew", painting by תפילת ההודיה של גדעון Maarten van Heemskerck (Musée des Beaux-Arts de Strasbourg)


ספר שופטים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

שם הספר, שופטים, עתיק, ונמצא כבר בברייתא במסכת בבא בתרא, בה מנויים ומסודרים ספרי התנ"ך. השם נובע מהשופטים - מנהיגי העם בעת ההיא, עליהם נסב חלקו העיקרי של ספר שופטים. בשם זה נקרא הספר גם בתרגום השבעים ובשאר תרגומי המקרא.

השם שופט, במובנו הרחב, מבטא לא רק את הדנים בין אנשים בעסקי ממונות, אלא גם מושלים ומצביאים, ההולכים בראש צבא עמם כדי להושיעו ולשפוט בינו לבין אויבו. שימוש כזה נמצא במספר מקומות במקרא, למשל בספר שופטים ג' ט': "ויקם ה' מושיע לבני ישראל... וישפט את ישראל ויצא למלחמה"[1] . גם תרגום יונתן מתרגם את המילה "שופטים" כ"נגידין" - כלומר מנהיגים. הפשיטתא מתרגם את שם הספר כ"ספר פרוקי" - ספר מושיעים. שימוש דומה בביטוי "שופט", אפשר לראות גם בשפה הפונית המכנה את המושלים בקרתגו וצפון אפריקה כ-Sufetes.

במהלך תקופת השופטים היו בני ישראל מפולגים לשבטים, בלי שלטון מרכזי ומסודר. נראה כי לרוב דאגו בני ישראל לנחלה המשפחתית והשבטית:

"ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו"

מדי פעם יצאו מספר שבטים יחד לעימות כזה או אחר. הפסוק הסוגר של ספר שופטים מתאר בצורה מיטבית את המצב: {{ציטוט|תוכן="בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" [2]. הספר מתאר נוסחה קבועה, לפיה שבט או שבטים מסוימים נתונים תחת עולו של אויב כזה או אחר (בשל אי הקפדה על חוקי הדת), ולאחר פניה לאל מקים האחרון שופט. זה מארגן את השבט או חלקים ממנו, ויוצא לעימות צבאי המסתיים בהבסת האויב וחזרה לתקופה של שקט.


המקור והקש כאן לקריאת הערך כולו ספר_שופטים Pedia


פרק א': היוצא דופןעריכה

ראו ערך מורחב:המלחמה בבזק

הפרק הראשון של הספר נראה כאילו שאינו שייך לספר שופטים. הוא כעין המשך לספר יהושע. הוא עוסק בנושאים הבאים:

  • הבכורה לשבט יהודה - "וַיֹּאמֶר ה', יְהוּדָה יַעֲלֶה: הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, בְּיָדוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן.

הבכורה עוברת משבט אפרים (ממנו בא יהושע בן-נון) לשבט יהודה. שבט אפרים אינו משלים עם זאת, אפילו לא למצב בו השופט בישראל יהיה משבט אחיו, מנשה - הוא גדעון, בוודאי לא כאשר השופט הוא יפתח הגלעדי, במקרה זה ההתנגשות מתפתחת למלחמה של ממש, ואחרון שמשון הגיבור, אשר "זקני יהודה" מסגירים אותו.

תופעה נוספת, שבט יהודה קושר את גורלו עם שבט שמעון . ועל כך נאמר:" עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי...וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ" - נכתב "בְגֹרָלִי" - ללא "ו". השמטת האות בשני מקרים לעומת 77 שהיה קיימת משמעותה "נזיפה וגערה אלוקית כנגד שבט יהודה. "ו" החיבור מאחדת וזה מה שהיה צריך שבט יהודה לעשות.

  • המלחמה בבזק - וַיִּתֵּן ה' אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם; וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ...וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיָּמָת שָׁם.

שמגר בן ענתעריכה

ראו ערך מורחב:שמגר בן ענת

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.

Speculum Darmstadt 2505 31r Sangor

איור משנת 1360 - המקור:ULB Darmstadt ויקישיתוף

שמגר בן ענת היה אחד השופטים, אשר הוזכר בספר שופטים. עליו נכתב משפט אחד:

Cquote2 וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל - ספר שופטים ג לא Cquote1

פעם ראשונה שאנו נתקלים בעם פלישתים, כאשר סופר כי שש מאות איש הוכו על ידו. דומה מעט למעשיה של שמשון הגיבור

פרשן התנ"ך משה יצחק אשכנזי סבר כי הם לא נהרגו.

אפשר להניח כי ההבדל בינו לבין אהוד בן גרא היה שהראשון ביצע פעולה מקומית ואילו אצל אהוד בן גרא זו הייתה פעולה בקני מידה ארצי. מכל מקום בשני המקרים היה שימוש בנשק לא קונבנציונלי

אהוד בן גראעריכה

ראו ערך מורחב:אהוד בן גרא

הערך עסק בנחלת שבט בנימין, אשר חלקה הפורה נשאר בידי הגבעונים ועל פעולות הלחימה של השבט עד ל"פלגש בגבעה".

על אהוד בן גרא סיפר יוסף בן מתתיהו:

Cquote2 עד שבא עליהם עגלון מלך מואב במלחמה, כי בז לאנדרלמוסיה בעסקי מדינתם; והוא היכה אותם בקרבות רבים והכניע תחתיו את המצוינים באומץ לב מיתר העם ודכא לגמרי את חילם של העברים והטיל עליהם מס עובד. וקבע את מקום שבתו ביריחו ועשאה לעיר בירתו ולא הזניח שום דבר להציק לעם והביאם לידי דלות במשך שמונה עשרה שנה"

ועוד - בעיר יריחו ישב בחור משבט בנימין ושמו אהוד בן גרא. אמיץ רוח ונועז מאוד ומוכשר להשתמש בכוח גופו לשם ביצוע מעשים, והוא חזק יותר ביד שמאלו, וממנה כל כוחו. והוא נעשה ידיד לעגלון, שכן היה מתרפס לפניו ומחניף לו במתנות, וכך קנה גם את ידידותם של האנשים הסובבים את המלך. ופעם בא בלוויית שני עבדים, והביא מתנות למלך, ונכנס אצלו והוא חגור בסתר חרב קטנה למותנו הימני. הייתה תקופת הקיץ, והשעה שעת הצהריים, והמשמרות מתרשלים מחמת החום ומחמת היותם עסוקים בסעודת הצהריים. והבחור נתן את המתנות לעגלון שישב בחדר נוח לקיץ, והם נכנסו בשיחה. והיו לבדם, שכן ציווה המלך אפילו למשרתיו שנכנסו לצאת, הואיל ושיחה לו עם אהוד. המלך ישב על כיסאו, ואהוד, פחד תקפו שמא יחטיא ולא יכהו מכת מוות, ועל כן ביקשו לקום, ואמר שמוטל עליו במצוות א-להים לספר לו חלום. והלה ירד מכיסאו מתוך שמחה על סיפור החלום, ואהוד הכהו בלבו, והשאיר את החרב הקטנה בתוכו, ויצא והגיף את הדלת אחריו, ואילו המשרתים ישבו בשקט כי סבורים היו שהמלך שרוי בשינה. קדמוניות היהודים ספר חמישי, ד)

Cquote1

ובמדרש תנחומא לפרשת ויחי י"ד נאמר: ויעש לו אהוד חרב ולה שתי פיות (שם ד), שהיא אוכלת בשני עולמים, שהיה עוסק בתורה שכתוב בה: חרב פיפיות בידם (תהלים קמט), שזוכה בעוה"ז ולעוה"ב. נכנס אצל עגלון א"ל: דבר אלהים לי אליך, ויקם מעל הכסא. אמר ליה הקדוש ברוך הוא: חלקת לי כבוד ועמדת מעל הכסא, חייך, אני מעמיד מבתך בן שישב על כיסאי.

פרקים ב'-ה':העמים והשופטיםעריכה

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.

19 Ehud kills Eglon - Judges 3 21 - Ford Madox Brown

אהוד מתנקש בעגלון Ford, Maddox, Brown Bible 1906

בשני הפרקים הראשונים של ספר שופטים הושם הדגש כי עדיין שבעת העמים שוכנים בארץ ולא הצליחו להורישם. היה זה מעין "סטטוס -קוו". בפרק ג' התגלו כבר אויבים חיצוניים :"כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם" (ג,'ז,) אשר כנראה התכוון לבזוז שלל, לפי המושיע עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז ייתכן שפלש רק לתחום שבט יהודה, "עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב" שהגיע עד "עיר התמרים" ולפי יוסף בן מתתיהו הקים שם את ארמונו - ובסוף הפרק שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת שפעל רק בתחום ארץ פלישתים - רק שנה אחת.

בפרק ד' הלחץ כבר על כל שבטי ישראל:" יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר-צְבָאוֹ, סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב, בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם" ולכן כבר המלחמה היא לאומית, שמונה שבטים נוטלים בה חלק (שש ישירות ושנים: יהודה ושמעון - בהגנה מהדרום) והאחרים ננזפו. אם שבטי הדרום הצטרפו למערכה, למרות שהיו רחוקים מחצור וחרושת גויים, סימן שכבר יש התפתחות יוצאת דופן. נוכל להבחין בהדרגתיות:

  1. משך השעבוד - ארם נהרים - 8 שנים, מואב - 18 וכנען -20.
  2. קושי השעבוד - ארם נהרים ומואב - "ויעבדו" ואצל כנען :"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"
  3. איכות המושיע: עתניאל "וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ-ה'" ואז "וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל", חז"ל מספרים שהיה ראש ה"זקנים" שקבלו תורה מיהושע ככתוב במשנה אבות א א : "ויהושע לזקנים", ועל גדלותו בתורה אמרו חכמים (בבלי תמורה טז א') שבימי האבל על משה, נשתכחו מישראל שלושת אלפים הלכות, ולא היה מי שידע להחזירן, עמד עתניאל והחזירן. היה משבט המלכות, שבט יהודה. תחילה שפט ואחר-כך יצא למלחמה. אחריו, אהוד בן גרא לוחם ומצביא אך לא שופט ועתה דבורה - שופטת וברק - איש צבא.
  4. צורת הישועה - עתניאל - מלחמה חזיתית, אהוד - העם מחכה לאות להתקפה ודבורה וברק - כינוס העם.

עמי כנען בראשות יבין מלך חצור ושר צבאו סיסרא בקשו להחזיר את שליטת כנען על ארץ ישראל ולכן חצו את תחום הישיבה של שבטי ישראל בעמק יזרעאל. בפני עם ישראל עמדה מלחמה קיומית, אחרי כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון, לפני 150 שנה

כיבוש חצורעריכה

Tel hatzor

תל חצור - צילום אוירי - צילם: אסף.צ

Tel kashish

זירת הקרב בין ברק בן אבינועם לבין סיסרא: באופק - גבעה ירוקה נמוכה היא "תל קשיש" מאחוריה בתי השכונות "אלרואי" ו"קרית חרושת", בתחום טבעון - קדימה - עמק יזרעאל ואפיק נחל קישון צילם:דניאל ונטורה

על כיבוש העיר יש לנו את המקורות הבאים:*

Cquote2 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים--הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה. יא וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב, הַחֲרֵם--לֹא נוֹתַר, כָּל-נְשָׁמָה; וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ. יב וְאֶת-כָּל-עָרֵי הַמְּלָכִים-הָאֵלֶּה וְאֶת-כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּכֵּם לְפִי-חֶרֶב--הֶחֱרִים אוֹתָם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה, מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה. יג רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם--לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ (ספר יהושע, י"א, י'- י"ג Cquote1
Cquote2 וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה, בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר-צְבָאוֹ, סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב, בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. Cquote1

אם חצור נשרפה בימי יהושע בן נון, כיצד היא קיימת בימי דבורה הנביאה ?
יהודה אליצור בספרו "ישראל והמקרא" לפרשת חצור, מציין כי יבין נזכר בספר שופטים 5 פעמים : מהם רק פעם אחת כמלך חצור, השאר כמלך כנען והוא מצטט את הרד"ק

Cquote2 (בלשון עבר) אשר מלך בחצור - קודם שהכם יהושע והחריבם ושרף את חצור ומלכה, הכה בחרב ויבין הוא שהיה מלך חצור אז, ומה שנשארו מאותה משפחה הלכו לחרשת הגוים ונתישבו שם, והמלך נקרא ג"כ יבין כמו המלך הראשון. Cquote1

כלומר, בעבר היה בחצור , היום הוא בחרושת גויים.

קויפמן כתב :"והוא יושב" - על שניהם, יבין וסיסרא. "יושב" פרושו "מושל".
ארליך כתב "אשר מלך בחצור" - לפנים, עד שנצחו יהושע ושרץ את עירו באש. לסיכום, אשר מלך הכוונה לזמן המכונה past perfect: יבין הוא מלך כנען אך אבי אבותיו מלך בחצור.

בסוף הפרק הובהר:

Cquote2 כג וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא, אֵת יָבִין מֶלֶךְ-כְּנָעַן, לִפְנֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כד וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הָלוֹךְ וְקָשָׁה, עַל, יָבִין מֶלֶךְ-כְּנָעַן--עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ, אֵת יָבִין מֶלֶךְ-כְּנָעַן (ד', כ"ג Cquote1
לאמור, יבין מלך כנען נכרת כליל.

אחת השאלות שהוקשו היית הכיצד שר הצבא גר כ-60 ק"מ מעיר הממלכה ובינהם שבטי ישראל. התשובה לפי הרד"ק "הוא יושב" הוא תואר של מצב.

גם אין בפרק כל רמז על כיבוש חצור. (גם לא בחפירות נמצא עדות לחורבן שני של העיר, מלבד החורבן בימי יהושע " בויקיפדיה העברית נאמר:"הממצאים הארכאולוגיים אכן מאשרים כי חצור נהרסה בשרפה בתקופת הברונזה המאוחרת, במאה ה-13 לפני הספירה וננטשה למשך 100 עד 150 שנים, אך קיימת מחלוקת אם אכן קיים קשר בין חורבן זה לבין הסיפור התנכי. "). המלחמה הייתה ב"תענך על מי מגידו" ליד נחל קישון, אולי כולל בקעת כסולות לרגלי הר תבור, חצור לא הופיע במפת הקרבות. חצור גם לא נכללת בתחילת ספר שופטים בין הערים שלא נכבשו מהעם הכנעני, יוצא כי חצור הייתה שרופה וכל סביביות חצןר וקדש נפתלי (מושב חבר הקני) היו בידי ישראל

זירת הקרבעריכה

המפה נטענת...

זירת הקרב: "חרושת גויים" היא ת"תל קשיש" במזרח המפה, מזרחה : נחל קישון, מערבית-דרומית: מגידו, צפונה ממנו : הר תבור וחצור בפינה הצפונית-מזרחית

דבורה וברקעריכה

יפתח הגלעדיעריכה

גדעון בן יואשעריכה

הערות שולייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית