Fandom

Ventura Daniel Wiki

ספר תהילים

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Bible from hapoli.jpg

הדפסה עתיקה מנאפולי הספריה הלאומית

כנגד חמשת חמשי תורהעריכה

אורה רבקה וינגורט כתבה בעלון לשבת לפרשת במדבר תשע"ב על חמישה חומשי תהילים

חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הוא גם יום הולדתו והסתלקותו של דוד המלך, כותב ספר התהילים. ב"יְהִי רָצוֹן" שנאמר לאחר אמירת כל אחד מחמשת ספרי תהילים, אנו למדים כי הם מקבילים לחמישה חומשי תורה. להלן ננסה לתת כיוונים ראשוניים לקשר בין שתי המערכות הללו, בתקווה שתוספת ההתבוננות תעמיק גם את עבודת הלב שבתפילה.

ספר ראשון שבתהלים שהוא כנגד ספר בראשית - במילים הפותחות את שני הספרים ניתן לראות את הדמיון - "בראשית", "אשרי". ואולם, השוני בין הספרים נגלה בהמשך הפסוק - "בראשית ברא א-להים..." לעומת "אשרי האיש". נדמה, שבהבדל זה מונח סוד ההקבלה בין ספר התורה לתהילים: המאפיין את חמישה חומשי תורה הוא הנתינה מלמעלה למטה, בעוד ספר תהילים משקף את תנועת האדם מלמטה למעלה. הזווית האנושית באה לידי ביטוי כבר במזמור הפותח את ספר ראשון שבתהילים, והוא האושר של האדם הדבק בתורה: "אשרי האיש אשר... בתורת ה' חפצו ובתורתו יהיה... והיה כעץ שתול על פלגי מים... וכל אשר יעשה יצליח".

קווי דמיון נוספים עם ספר בראשית הם ריבוי התחינות בלשון יחיד, כשם שבבראשית אנו עוסקים בעבודת היחידים; וכן ריכוז המזמורים בעלי התוכן המוסרי (כגון: יג, כה, לד), שהם בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה", כמאפיין את ספר בראשית המכונה "ספר הישר".

ספר שני כנגד ספר שמות - ספר שמות, כלשון הרמב"ן בהקדמתו, הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, הגאולה החלה ביציאת מצרים, המשיכה במתן תורה, והגיעה לשיאה בהשראת השכינה במשכן, כפי שמתואר בסיום הספר. התנועה הא-להית המאפיינת את הספר היא של הופעה והתגלות. ספר שני שבתהילים פותח בקולו של האדם המהדהד מנגד, בקול הכמיהה להתגלות, והצימאון לא-ל חי, "מתי אבוא ואֵראה פני א-להים" (מב,ג). בסיום הספר מצוי מזמור שמתאר בפרוטרוט את מעמד הר סיני, מנקודת מבטה של הארץ: "ארץ רעשה... זה סיני..." (סח,ט).

ספר שלישי כנגד ספר ויקרא - ספר שלישי בתהילים מתחלק באופן בולט לשניים. קבוצת המזמורים הראשונה המיוחסת לאסף, ובה פרקים קשים על מחיר הדמים אותו שלמו ישראל. נראה, כי במקביל לעבודת הקרבנות המתוארת בתחילת ספר ויקרא, עולה הזעקה האנושית לנוכח קרבנות האדם הרבים אותם שילמנו במשך דורות.

במעבר חד עובר הספר לפרקים רכים יותר, ולעומת האדמה הספוגה בדם מגיעים תיאורי רצון בארץ ישראל: "רצית ה' ארצך" (פה,ב). פסוקים שנראים מקבילים לפרשיות בהר-בחוקותי שחותמות את ספר ויקרא.

ספר רביעי כנגד ספר במדבר - הספר פותח בתפילת משה, המתאר את ה' כ"מָעוֹן" (צ,א). קריאתו של הא-ל על פי תפילה זו היא לתשובת האדם "ותאמר שובו בני אדם" (צ,ג). נראה, כי הדבר מתאים במיוחד לספר במדבר, שמלא יותר משאר חומשי התורה בתיאור חטאיהם של בני ישראל. דווקא במדבר התגלה ה' כמעון, כ'מקום' המכיל ומגן לא רק בצד הפיזי, אלא גם בצד הרוחני, כפי שמשתקף בהמתנתו לשובנו אליו. המזמור המסיים את הספר, מכיל אף תיאורים פרטניים של קורות ישראל במדבר - קברות התאווה, קורח ועדתו, בעל פעור, ועוד. הזווית האנושית המשתקפת כאן היא של התפעלות מרחמיו האינסופיים של הא-ל, על אף חטאי בני האדם הנשנים: "פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם... ויזכור... בריתו וינחם כרוב חסדיו" (קו,מג-מה).

ספר חמשי כנגד ספר דברים - המזמור הפותח את הספר האחרון בתהילים הוא מזמור הודיה והלל המושר בפי "גאולי ה' אשר גאלם מיד צר..." (קז, ב) והלל הגדול (קלו), כיאה לסיום נדדי המדבר. דווקא בספר דברים אנו מכירים את תיאור התורה כשירה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא,יט). מזמור נוסף הבולט בספר זה הוא מזמור קיט, שמתאר את התפעלותו של דוד המלך מהתורה. מה נאה מלמצוא מזמור זה במקביל לספר דברים המכונה "משנה תורה". כאן נישא קולו של האדם ברמה, על השמחה והעונג שנפלו בחלקו כלומד תורה. נצטרף גם אנו לשירו של דוד המלך ונאמר בפה מלא: "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" (קיט,צז).

קישורים חיצונייםעריכה

תהילים קישור לויקיפדיה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית