Fandom

Ventura Daniel Wiki

ספר תורה

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

  • חיים לוי מתחיל את הכתיבה בפסוק ראשון מספר בראשית
  • חיים החל בכתיבה
  • המשפחה צופה בכתיבה

צולם על-ידי משפחת לאודון רבי שמואל אליהו כתב בעלון לשבת קול צופיך לכבוד הכנסת ספר תורה בפרשת וירא תשע"ב על תולדות כתיבת ספר התורה.

כתיבת ספר התורה על-ידי משה רבינועריכה

אחד הדברים שעשה משה רבינו לפני פטירתו הוא כתיבת ספר התורה ומסירתו בידי הלויים. (דברים פרק לא) "וַיְצַו משֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד". בודאי נכתבו הרבה ספרים בעם ישראל לצורך לימוד תורה. ובאמת זו מצוות עשה לכל איש יהודי לכתוב ספר תורה. "ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם".

הספר זה שכתבו משה נועד להיות בקודש הקודשים. והוא נועד להורות את עם ישראל ברגעים הקשים שלהם. כך ממשיך משה ואומר: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי" וכאן משה קורא להקהיל אותם ולהזהירם כנראה גם לימוד לימים הבאים.

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם".

יג ספרים כתב משה עריכה

רש"י (דברים כט ג) מביא בשם המדרש "שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי כמ"ש בפ' וילך "ויתנה אל הכהנים בני לוי" באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו: משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה וניתנה לנו. ומה אתה משליט את בני שבטך עליה? ויאמרו לנו יום מחר, לא לכם ניתנה, לנו ניתנה. ושמח משה על הדבר. ועל זאת אמר להם "היום הזה נהיית לעם" וגו' היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום". ולכן כתב משה עוד שתים עשר ספרי תורה אחרים ונתן לכל שבט ושבט ספר תורה. אמנם ספר התורה שניתן לבני לוי, הושם "מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' ". (במדרש רבה פ' וילך) וכן מביא הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות על משה "וכשהיה לפני מותו החל לכתוב התורה בספרים, וכתב י"ג ספרי תורה גוילים, כולם מבי"ת בראשית עד למ"ד לעיני כל ישראל (ב"ב פ"ק, דף ט"ו). ונתן ספר לכל שבט ושבט להתנהג בו וללכת בחוקותיו, והספר הי"ג נתנו ללוים ואמר להם, לקוח את ספר התורה הזה (דברים לא).

היכן היה מונח ספר תורה שנמסר ללוים? עריכה

ספר התורה שנמסר ללויים היה מונח בקודש הקודשים ליד לוחות הברית. בגמרא (בבא בתרא יד) יש מחלוקת בין רמי מאיר לרבי יהודה האם הספר התורה הזה היה מונח בתוך הארון ליד הלוחות או בצד הארון על מדף או על ארגז. וכך מובא בגמרא. בתחילה דעתו של רבי מאיר: "אָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה אַמָּתַיִים וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וַחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וַחֵצִי קוֹמָתוֹ בַּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה. וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָין שְׁלֹשָׁה, וּמוּנָחוֹת כְּנֶגֶד אוֹרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן. וְכַמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת (תופסות) בָּאָרוֹן? שְׁנֵיִם עָשָׂר טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים צֵא מֵהֶם טֶפַח מֶחֱצָה לְכּוֹתֵל זֶה, וּמֶחֱצָה לְכּוֹתֵל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁבָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה מוּנָּח וכו' דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר".

שם בגמרא מובא כי לדעת רבי מאיר רוחב שני הטפחים הללו היו כדי שספר התורה לא יכנס ויצא בדוחק. ולכן היו פותחים אותו מעט ולא גוללים אותו עד סופו כמו שעושים היום עם ספרי התורה שלנו שהם לא גלולים כמו מגילת אסתר עד סופה, אלא גלולים לאמצע. וכך רוחבו לא היה גדול והיה נכנס ויוצא בתוך הארון שלא בדוחק. זו דעת רבי מאיר. לדעת רבי יהודה התורה קבעה את מידות הארון גובה ורוחב אמה וחצי, ואורך שתים וחצי אמות. אבל האמות הללו היו בנות חמשה טפחים כל אחת. לפי רבי יהודה לא היה מקום בארון לספר התורה. ולפי רבי יהודה גם הדפנות של הארון היו הרבה יותר דקות. "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּאַמָּה בַת חֲמִשָּׁה טְפָחִים, וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָין שְׁלֹשָׁה, מוּנָּחוֹת בְּאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן. כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בַּאָרוֹן? שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. נִשְׁתַיֵּיר שָׁם חֲצִי טֶפַח, אֶצְבַּע לְכּוֹתֵל זֶה וְאֶצְבַּע לְכּוֹתֵל זֶה.

פִּרְנָסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ, צֵא וּפַרְנֵס אָרוֹן לְרָחְבּוֹ, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹגְדוֹת בַּאָרוֹן? שִׁשָׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. צֵא מֵהֶן חֲצִי טֶפַח אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכּוֹתֶל זֶה, וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכּוֹתֵל זֶה, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם טֶפַח, שֶׁשָׁם עַמּוּדִים עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר, (ש"ה ג) "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעַצֵי הַלְּבָנוֹן". (וכתיב,) (שם) "עֲמּוּדָיו עָשָׂה כֶּסֶף" וְגוֹ'. והסביר שם רש"י כי בתוך הארון היו שני עמודי כסף, כמין עמודי ספר תורה. שוכבים לארכו והלוחות ביניהן שנאמר עמודיו עשה כסף". לדעת רבי יהודה היה בתוך קודש הקודשים גם אַרְגָּז שֶׁשִׁיגְּרוּ בּוֹ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לְאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוּנָּח (שם) בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (ש"א ) "וְאֶת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁיבוֹתֶם לוֹ אָשָׁם, תָּשִׂימוּ בָאַרְגָּז מִצִדּוֹ" [גו']. וְעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מוּנָח, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים לא) "לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אוֹתוֹ מִצַּד אָרוֹן בְּרִית ה'", מִצִדוֹ מוּנָּח וְלֹא בְתוֹכוֹ. ולפני ששיגרו הפלשתים את הארגז שלהם היו מניחים את הספר תורה על מדף מיוחד ששם היה מקומו.

(עוד אומרת הגמרא כי שברי הלוחות הראשונים גם היו מונחים הארון. ובאמת זה פלא היכן היה להם מקום. כי הגמרא מחשבת כל מקום פנוי בחלל ארון הברית. ואם הנפח של הלוחות השניים היה כמו של הלוחות הראשונים, היכן מצאו להם מקום. וצריך לשים לב כי בנושא שברי הלוחות אין מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה. שניהם מסכימים שהם היו בתוך הארון).


מתי מוציאין ספר תורה זה? עריכה

שואל שם תוס' למה צריך "שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס כשהוא דחוק" - וא"ת והלא לא היו מוציאין אותו מן הארון דהא אסור ליכנס בבית קדש הקדשים? וביום הכפורים לא אשכחן בסדר יומא שהיה מוציאו." לא מצאנו שהכהן הגדול שהיה נכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים היה פותח את ארון הברית וקורא בו. אם כן למה רבי מאיר מחשב את המקום של ספר התורה בתוך הארון באופן שלא יכנס ויצא בדוחק?

מתרץ תוס' "ויש לומר דלצורך כדי לתקן שרי ליכנס בבית קדש הקדשים. כדאמרינן בעירובין (דף קה.) וה"נ יכולין ליכנס שם כדי לתקן ספר תורה כדי שלא יתעפש ויתקלקל. וגם משחרב משכן שילה עד שבנה שלמה בית המקדש היו יכולין להוציאו מן הארון ולעיין בו".

ובשביל מה היו מעיינים בו. אולי בשביל להגיה ממנו ספרים אחרים. וכך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ג א) "בעת שישב המלך על כסא מלכותו כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו ומגיהו מספר העזרה על פי בית דין של שבעים ואחד. אם לא הניחו לו אבותיו או שנאבד - כותב שני ספרי תורה. אחד מניחו בבית גנזיו שהוא מצווה בו ככל אחד מישראל והשני לא יזוז מלפניו, אלא בעת שיכנס לבית הכסא או לבית המרחץ או למקום שאין ראוי לקריאה. יוצא למלחמה - והוא עמו. נכנס - והוא עמו. יושב בדין - והוא עמו. מיסב - והוא כנגדו. שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו". ספר העזרה הזה שמגיהים ממנו יכול להיות הספר שכתבו משה ונתנו ללווים שהוא שמור, או אחד מהספרים האחרים שכתב משה. אולי זה היה ספר אחר שהיו קוראים בו והיה מדויק ביותר על פי ספרו של משה. כך מספר הרמב"ם על מה שעשו במצרים. (הלכות תפילין מזוזה וספר תורה פרק ח ד) "ראיתי לכתוב הנה כל פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת השירות כדי לתקן עליהם כל הספרים ולהגיה מהם. וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי". ואפשר שכך היו עושים גם בירושלים עם ספר תורה שהיה בעזרה.

הגהת ספרים מספר עזרה הגמרא (מסכת מועד קטן דף יח/ב) כותבת: "אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא". מסביר שם רש"י: "ספר תורה של עזרא, ואני שמעתי עזרה בה', ופירושו ספר מוגה היה בעזרה, שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה". ובגמרא (כתובות קו.) "מגיהי ספרים שבירושלים היו נוטלים שכרם מתרומת-הלשכה" (רמב"ם שקלים פ"ד ה"ז) ובגמרא ירושלמי (מו"ק יח:) אמרו מגיהי ספר תורה שהיה בעזרה היו נוטלים שכרם מתרומת הלשכה. ופירש היפה עינים בכתובות (קו) על הירושלמי שהיו מגיהים כל הספרים מאותו ספר שהיה בעזרה.


לדעת רש"י היו קוראים בספר תורה שכתבו משה עריכה

רש"י פירש שם בגמרא בבא בתרא על מה שאומרת הגמרא שצריך להוציא את הספר תורה בנחת כי ב"ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל, וכהן גדול ביום הכיפורים". הרש"ש (שם בבא בתרא דף יד/א) מסביר כי אפשר לפרש את דברי רש"י על ימי הבית השני שבהם נגנז ארון הברית ולא נגנז ספר התורה עימו. שהרי הגמרא ביומא (נ"ב ב) לא מנתה את ספר התורה של משה אם הדברים שנגנזו על ידי יאשיהו. "ועוד הרי כתב י"ג ס"ת כדאיתא במדרש ס"פ וילך. ואולי היה בבית שני אחת מהן".

ולבסוף מסביר את דברי רש"י גם על בית ראשון. וכותב שראייתם של תוס' שלא קראו בספר שהיה בקודש הקודשים מתוך שלא כתוב במשנה ובגמרא ביומא שהכהן הגדול הוציא מקודש הקדשים את ספר התורה אינה ראיה. כיון שהמשנה והגמרא מדברות על ימי הבית השני ושם באמת לא היה ארון הברית בקודש הקודשים. אבל בימי הבית הראשון אולי באמת היו מוציאם את ספר התורה מתוך ארון הברית וקראים בו.

ובשו"ת קול מבשר (חלק ב סימן כח) כתב כי יש קצת הוכחה לכך שהיו קוראים בספר התורה שכתבו משה והיה מונח בקודש הקדשים מכך שכתוב בספר נחמיה (ח) על מעמד ראש השנה בימי עזרא ונחמיה "וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי".

עזרא קורא בספר התורה והעם כולו שומע את הדברים ואחר כך הם בוכים מרוב צער על כך שהם הושיבו נשים נכריות ולא שמרו שבת ועוד מצוות רבות שכתובות בתורה. "וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה".

ושואל הרב שם למה שלחו את עזרא להביא את ספר התורה לפני הקהל. וכי שמש או חזן הכנסת חלילה הי' עזרא שנשתמשו בו הקהל להביא להם התורה ומה משמיענו הכתוב בזה?

ואולי הפירוש הוא כמו שכתב רש"י שהיו קוראים בספר התורה שכתב משה והוא היה נמצא בקודש הקדשים. את הספר הזה הביא עזרא שהיה כהן גדול (כמ"ש בהקדמת הרמב"ם ובמדרש שה"ש) שיכול להכנס לקודש הקדשים ולהביא את "אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה" הספר שכתב משה.

ואע"פ שזה היה בראש השנה ולא ביום כיפור או בהקהל אולי למדו עזרא משם שמותר להוציאו. ואפשר שהסתמך על הפסוק שבו נכתב הציווי למשה לכתוב את ספר התורה הזה על מנת להוכיח את עם ישראל בהקהל בשעה כזו שהעם צריך חיזוק רוחני גדול. : "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי".ושם משה מקהיל את העם למרות שלא מדובר בסוכות בהקהל.

ספר תורה שמצא יאשיהו מעמד נוסף שבו השתמשו בספר התורה הזה בעת צרה היא בעת שלטונו של יאשיהו המלך. יאשיהו חוזר בתשובה אל ה' יחד עם כל ישראל. הוא רואה את העזובה בבית המקדש, מחדש את תרומת מחצית השקל ומשקם את בית המקדש. תוך כדי השיקום הם מוצאים את ספר התורה שכתבו משה. וכך כתוב שם: (מלכים ב פרק כב) "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהו" שפן הסופר מביא את ספר התורה הזה למלך יאשיהו והוא שומע מה כתוב בו "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה ויִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו". מסבירים המפרשים שם כי הספר שנמצא הוא ספר התורה שכתבו משה. "יתכן שעל כי אחז המלך שרף את התורה כמ"ש רז"ל, לזה פחדו הכהנים פן ישלח ידו גם בספר התורה המונח מצד הארון אשר כתב משה מפי ה', ולקחו הס"ת ההיא והטמינו מפניו. ולאחר מותו חפשו אחריה ולא מצאוה. וכאשר היה הכהן הגדול מחפש אחר הכסף המובא ואחרי בדקי הבית מצאה". (מצודות) מיד מצווה המלך יאשיהו את אנשיו לפעול על פי הכתוב בספר התורה הזה ואומר להם: "לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ". כל הפרק אחר כך מתאר איך מטהר יאשיהו את ארץ ישראל מעבודה זרה. הוא מצליח במה שלא הצליח שום מלך אחר. "וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה".


מה זעזע את יאשיהו? עריכה

יש שואלים וכי עד שלא מצאו את ספר התורה לא ידע יאשיהו הלכות ותורה. הרי במשך שמונה שנים הם מחזק את עם ישראל ומחזיר אותם בתשובה. ומה היה מיוחד בספר הזה שזעזע אותו כל כך לטהר את כל ארץ ישראל? הגמרא (מסכת הוריות דף יב/א) אומרת שהוא מצא את הספר פתוח במילים "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן: וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה". (דברים פרק כח לו). וראה בזה את דבר ה' השלוח לו לחורבן שקרב ובא. רבינו בחיי (דברים פרק י) כותב כי יאשיהו ראה בארון הברית סימן הנסיעה, והוא שהבדים שהאריכו בימי שלמה נתקצרו בימיו וחזרו לאותה מדה שהיו בימי משה. "והכיר יאשיהו בזה שהארון מזומן לנסיעה ומתכנס והולך".

הרשב"א (שו"ת הרשב"א החדשות סימן שסז) כותב: "כי באמת יש לכל בעל שכל לשאול למה היתה החרדה אשר חרד עתה יאשיהו על דברי הספר הזה, וכאלו לא ידע עד עתה המתחייב עליו בעבודה בעשיית המצות ומן האזהרות? ושידע שחטאו המלכים אשר קדמוהו בעשותם התועבות ההם, והלא הוא בעודנו נער החל לדרוש לאלהי דוד אביו ככתוב בדברי הימים "ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער וכו' ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והמסכות ועצמות הכהנים שרף באש על מזבחותם ויטהר את יהודה וירושלם".

אם כן באמת היה יודע שאסרה תורה כן ואבותיו שעשו כן נתכה בהם חמת ה', ואם לא היה בידו ספר התורה האיך ידע ואיך תתכן אליו עבודת השם יתברך על דרך האמת. גם נביאים היו בימי אבותיו ובימיו לא סרו מעולם מהוכיח אותם ומהודיעם דברי תורת משה, ואיך עמדו כל כך שנים שלא נמצא ספר תורה ביד אדם, והוא מחויב היה לכתוב לעצמו ספר תורה כמו שכתוב וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.

ועוד כי באמת למן היום הראשון אשר נתן המלך אל לבו לדרוש לאלהי אמת, נתחזקו נביאי האמת ועובדי השי"ת להחזיק בדת להורות את העם, והספר הזה לא נמצא עד שנת שמונה למלכו, ואם כן לא נמצאת תורת משה בידם כל אותם עשר שנים אף על פי שנתחזק יאשיהו בדרכי השם יתברך וכל עובדי השם עמו? זו דבר שאין השכל מקבלו כלל.

אלא שמצא את הספר בבית ה' במקום שלא ידעוהו ולא מצאוהו עד עתה, ונכר בו כי הוא נשאר שם מקדם מימות המלכים הראשונים, ואף על פי שמנשה ואמון בטלו עבודת השם עד שהכניסו פסל הסמל בבית האלהים, ואלו מצאוהו הוציאוהו משם. ועתה נתגלה להם ולא נתגלה להם עד עתה, ויודעים היו באמת כי כל עניניהם והקורות אותם לא היו להם דרך מקרה רק בסבות אלהיות ליסרם ולהוכיחם ולהודיעם ית' כי עיניו פקוחות על דרכיהם, וידעו באמת כי נהיה זה בסבה מכוונת כדי שיתבוננו בו בינה".

למה נגנז ארון הברית? עריכה

הגמרא אומרת כי כתוצאה ממציאת ספר התורה הזה מבין יאשיהו כי ישראל הולכים לצאת לגלות כפי שאכן קורה בימי המלך יהויקים בנו. המלך יהויכין נכדו. וצדקיהו המלך שגם הוא בנו של יאשיהו. בימיו עלה נבוכנאצר והחריב ושרף את בית המקדש אחרי שהוא בוזז את כל כליו קודם לכן.

כך אומרת הגמרא (יומא נב) "וְהָתַנְיָא, מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן, נִגְנְזָה עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן, וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, בִּשְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וְאַרְגָּז שֶׁשָּׁלְחוּ פְלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמואל א ו) "וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת (כל) כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם - תָּשִׂימוּ בָאַרְגָּז מִצִּדּוֹ, וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ".

וּמִי גְנָזוֹ? יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה גְּנָזוֹ. מֶה רָאָה שֶׁגְּנָזוֹ? מָצָא כָּתוּב בּוֹ (דברים כח), "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ" וְגוֹ'. עָמַד וּגְנָזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (דה"ב לה) "וַיֹּאמֶר לַלְּוִיִּים הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה', תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, (כי) אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַכָּתֵף, עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".

וברמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ד א) "אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה". "ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה וכל אלו לא חזרו בבית שני ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקדש ולא היו נשאלין בהן שנאמר עד עמוד כהן לאורים ותומים ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמנה בגדים לכהן גדול כדי שלא יהא מחוסר בגדים".

ירושלמי – איפה הארון גנוז? עריכה

בתלמוד ירושלמי (מסכת שקלים פרק ו דף מט טור ג /ה"א) מובאת דעה כי הארון גלה לבבל. "תני בשם רבי אליעזר הארון גלה עמהן לבבל מה טעמא לא יוותר דבר אמר יי' אין דבר אלא שהדיברות לתוכו וכן הוא אומר ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית יי' אי זהו חמדת בית יי' זה הארון רבי שמעון בן לקיש אמר במקומו היה הארון גנוז וכו' זאת אומרת בקודש הקודשים למטה למטה היה גנוז. רבנן אמרין בלישכת דיר העצים היה הארון גנוז מעשה בכהן אחד בעל מום שהיה עומד ומפציע עצים בלישכת דיר העצים וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמר לחבירו בוא וראה את הרצפה הזאת שהיא משונה מחברותיה לא הספיקו לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו בייחוד ששם הארון גנוז. תני רבי הושעיה הקיש עליה בקורנס ויצאת אש ושרפתו". המשנה במסכת שקלים (טו, ב) מתארת שכל מי שהיה בא לבית המקדש היה משתחווה שלוש עשרה השתחויות כנגד שלוש עשרה פרצות שפרצו היוונים בבית המקדש. "של בית רבן גמליאל ושל בית חנניא סגן הכהנים היו משתחוין בארבע עשרה מקומות. והיכן הייתה יתירה? כנגד דיר העצים. שכן מסורת בידם ששם הארון נגנז".


הארון והלוחות האבן עדיין קיימים בבית המקדש עריכה

הרמב"ם פסק כמו חכמים שהארון נגנז. למה זה חשוב כל כך? כתוב בשולחן ערוך (סימן צד ס"ע א) בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ - יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בארץ ישראל - יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים - יחזיר פניו למקדש ויכוין גם כן לבית קדשי הקדשים. היה עומד אחורי הכפורת - מחזיר פניו לכפורת". ולפי השו"ע (צד,ב) המתפלל י"ח "יחשוב כאילו עומד בבית המקדש". והסביר המשנה ברורה שפירוש המילה "יכוון". "שיחשוב בלבו ורעיונו כאלו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים". וכן שכעומד אחרי הכפורת "יראה את עצמו כאלו הוא עומד לפני הכפורת". ההלכה הזאת קיימת גם כשאין היום בית המקדש. כיון שארון הברית. הלוחות והכרובים עדיין נמצאים שם והם הם עיקר העיקרים של בית המקדש. אדם צריך לחשוב בדעתו כאילו הוא נמצא בבית המקדש. ובבית קודש הקדשים. ושמא יאמר אדם אין שם ארון ואין לוחות. ואין כרובים ולמה אכוון שאני נמצא במקום שיש שם שועלים וגרועים מהם? יאמרו לו אתה מכוון לשער השמים. לפתחי עולם. לבית מקדש של מעלה. ועוד אתה צריך לדעת שעדין במקום הקודש נמצא הלב של בית המקדש. קודש הקדשים. ושם נמצאים הכרובים אשר עליהם נאמר "ה' יושב הכרובים". ללמדך שגם היום הארון קיים והלוחות קיימים במקום המקדש. גם היום הם משפיעים את שפע החיים באופן נסתר. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". שהרי השכינה לא זזה ממקומה. ושם מקומה תמיד. זה מה שאומר השל"ה הקדוש (תרומה ז) על ארון הברית: "והנה לא נעדר חלילה, רק נגנז, ועדיין רישומו ניכר". וכן כותב הרמ"ק בפירושו לזוהר (אור יקר שמות כט). "עיקר האמונה לדעת שהכל שם אפילו בחורבנו". ויהי רצון שנראה בת המקדש בבנינו עם הארון והכרובים וספר התורה של משה עמהם. אכי"ר.


לקריאת השיעור כולו באתר הרב לפרשת וירא



קישור חיצוניעריכה

  1. הפניה הערך ספר תורה בויקיפדיה העברית

קטגןריה:ספר תורה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית