Fandom

Ventura Daniel Wiki

עזה

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Ph1259467211037576929.jpg

קיצה של קהילת יהודי עזה - מתוך תצוגת מוזיאון מורשת עזה בנצרים החרבה

עַזָּה היא עיר, גדולה וחשובה, בחלק הדרומי של שפלת יהודה. היא מרכז השלטון של שפלת עזה - היום בשליטה ערבית - פלג ה"חמאס". בתחילת 2009 נאמדת האוכלוסיה של העיר ב-400,000 נפש. רוב תושבי העיר הם פליטים שברחו משטחי ארץ ישראל לאחר מלחמת העצמאות. הפליטים גרים במחנות מיוחדים בעיר למעלה מ-60 שנה. הם מתקיימים מתרומות של מדינות העולם. הנסיונות לשקם אותם על ידי יישובם בבתים לא הצליחו. לעם הערבי היה עניין לשמור על מעמדם כפליטים והם מנעו כל יוזמה לשיקומם. שאר תושבי העיר עוסקים במסחר, תעשייה זעירה וחקלאות. מעט גם עוסקים בדייג.

קרבות קשים התנהלו על עזה במלחמת העולם הראשונה ובמלחמות ישראל :מבצע סיני ומלחמת ששת הימים. מאז מלחמת ששת הימים היא הייתה תחת שלטון ישראלי 27 שנה. מאז 1994, בהתאם להסכמי אוסלו, ישראל נסוגה מעזה במסגרת ההסדר "עזה ויריחו תחילה". מאז העיר הפכה למרכז עויין בו הוכנו ההתקפות על מדינת ישראל.

ביישוב נצרים, אשר היה בגוש קטיף שנחרב בשנת 2005 היה מכון למורשת יהודי עזה, אשר הציג את תולדות הישוב היהודי בעיר עד שבא אל קיצו בשנת 1929 לאחר התנכלות הערבים בעיר.

הפסיפס שנמצא בבית הכנסת בעזה, שעליו דמותו של דוד המלך מוצג במוזיאון הפסיפסיים במעלה אדומים.

עזה המקראיתעריכה

Samson-in-DagonTemple.jpg

שמשון ממוטט את מקדש דגון על כל החוגגים, תחריט גוסטב דורה ויקישיתוף - Noon

עזה היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. היא ממוקמת על "דרך ארץ פלישתים" או דרך הים בין מצרים לבין סוריה ו"ארם נהרים". היא נחשבה לעיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל וסביבה ניטשו קרבות ומערכות במהלך תקופות רבות.

עזה נחשבה לאחת מחמשת ערי הפלישתים. הפלישתים מוזכרים במקרא בסיפורי האבות אצל אברהם אבינו ויצחק אבינו, בספר שופטים - כאשר שמשון הגיבור מפיל את שערי העיר אך בעיקר במלחמות הרצופות בספר שמואל במלחמות שאוּל ודוד.

על מקורם של הפלישתים נאמר בספר דברים, בהקשר לעמים שנחלו את ארץ ישראל, "וְהָעַוִּים הַיּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד-עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם" [1]. ידוע כי הם שייכים ל"גויי הים" ופלשו לשפלה בימי קדם.

יהושע בן נון כבש את העיר וכך מובא בספר יהושע:"וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד-עַזָּה וְאֵת כָּל-אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד-גִּבְעוֹן" [2]. לפי הכתוב הגבול הדרומי של הכיבוש היה ארץ גושן - דרומית משפלת עזה.

הכיבוש של יהושע עדיין לא עשה את עזה לנחלת שבט יהודה. בספר שופטים נאמר כי עדיין היה צריך להשלים את כיבוש עזה:" וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלָהּ וְאֶת-אַשְׁקְלוֹן וְאֶת-גְּבוּלָהּ וְאֶת-עֶקְרוֹן וְאֶת-גְּבוּלָהּ" [3]

רק בימי שלמה המלך ניתן היה לסכם:"כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד-עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָדָיו מִסָּבִיב" [4]

במלחמת העולם הראשונהעריכה

ראו ערך מורחב:עזה ואנשיה: גלות וחורבן - במלחמת העולם הראשונה

525px-Azza1917.jpg

עזה בקרבות 1917

עזה הייתה במוקד הקרבות לכיבוש ארץ ישראל על-ידי "האימפריה הבריטית" מה"האימפריה העות'מאנית" במלחמת העולם הראשונה - בשנים 1916 - 1918. תחילה עות'מאניים - הטורקים - ניסו להשיג את השליטה על תעלת סואץ ולכן חדרו לחצי האי סיני. הם בקשו לפגוע בעורך התחבורה הראשי של האימפריה הבריטית - תעלת סואץ - מהאיים הבריטיים להודו ולמזרח הרחוק. אך הכוחות הבריטיים הצליחו להדןף את הטורקים מחצי האי סיני ובתחילת שנת 1917 הם כבר היו בכניסה לשפלת עזה. הטורקים נערכו בקו הגנה בין עזה ובין באר שבע. שלושה קרבות נערכו באזור עזה, אשר נחשבה כנקודת מפתח לכיבוש ארץ ישראל.

  • קרב עזה הראשון - התנהל על רכס "עלי מונטר" - מזרחית לעזה. לאחר קרב קשה, הצליח חיל הרגלים הבריטי לכתר את את העיר מכל עבריה, אך בסוף נסוגו.
  • לאחר הבריטים נוכחו כי הושלם בניית מסילת הברזל וקו המים שבנו בחצי האי סיני והאספקה ותגבורת ממצרים הגיעה עד לחזית, החליטו לתקוף את עזה בשנית. אלא שבמשך שלושת השבועות שחלפו מהקרב הראשון, חיזקו התורכים לפי הצעת יועציהם הגרמנים את עמדותיו בקו עזה-באר שבע וההתקפת הבריטית נהדפה תוך אבדות כבדות.
  • בקרב עזה השלישי, לאחר נפילת באר שבע , נפלה גם עזה בידי הכוחות הבריטים. מאז התקדם הצבא הבריטי צפונה עד לכיבוש ירושלים בחנוכה תשע"ח (11 דצמבר 1917).

בעזה נמצא בית קברות צבאי הגדול בארץ לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בבית הקברות קבורים 3,215 חללים. מתוכם: 2,049 בריטיים, 120 מאוסטרליה וניו-זלנד ו-40 מהודו .

יהודי עזהעריכה

Ph1259466494037576929.jpg

תחילת הישוב היהודי - מתוך תצוגת מכון למורשת יהודי עזה בנצרים החרבה

Ph1259466606037576929.jpg

הבנייה מחדש במאה ה-19 מתוך תצוגת מכון למורשת יהודי עזה בנצרים החרבה


החשמונאים היו היהודים הראשונים בעזה. יונתן החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי כבש את העיר בשנת 145 לפנה"ס. שמעון אחיו הושיב בה יהודים.

בתקופת המשנה הייתה קהילה גדולה בעיר. מאותה תקופה נמצאה כתובת "חנניה בן יעקב" ומעליה חקוקה מנורה עם שופר ואתרוג, על אחד העמודים במסגד בעיר [5] (להלן).

בשנת 1965 נמצאה על שפת הים רצפת פסיפס גדולה של בית כנסת מאותה תקופה. בה מופיע דמות מנגנת בנבל ומעליה הכתובת דויד (ראו תמונה). בכתובת המרכזית היה רשום:"אנו מנחם וישוע בני ישי המנוח סוחרי עצים, כאות הערצה לאתר הקדוש ביותר תרמנו את הפסיפס הזה". בית הכנסת נחרב בעת הכיבוש הערבי.

התקופה הממלוכית והעות'מאניתעריכה

היישוב היהודי חרב עם הכיבוש הצלבני. לאחר הכיבוש הממלוכי של העיר חזרו אליה יהודים ובעיר קמה קהילה יהודית שוקקת. בתקופת "האימפריה העות'מאנית" יצא מעזה "נתן העזתי" שהכריז על "שבתי צבי" כעל "משיח"

משולם מוולטרה מתאר בבמסעו לארץ ישראל בשנת 1481 את העיר עזה: "ארץ טובה ושמנה ופרותיה משובחים מאד. יש שם לחם ויין, שרק היהודים מכינים. היא בעלת אוכלוסיה גדולה. יש בה כ-70 משפחות יהודיות . הוא מספר כי היהודים יושבים בחלק העליון של העיר - "בראש (נמצאת) הייודיקה - ‏הרובע היהודי - ובה הבית של דלילה (הפלישתית) , והיה דר בתוכה שמשון הגיבור". כמו כן הוא ראה את "החצר הגדול אשר הפיל בחוזקתו ובתוקפו" והוא מוצא כי הבתים ההם עדיין חרבות ושוממות "כי יראה כי החצר ההוא היה דבר גדול לפי מה שיראה עד היום הזה".

על קהילת היהודים הוא מספר כי יש בית כנסת יפה וקטן. יש להם שדות וכרמים. הנוסע הזכיר שמות של שני יהודים מעזה: ר' משה ב"ר יהודה ספרדי וחותנו ר' מאיר ספרדי צורף.

חגי הוברמן כתב [6] כי בשכונה היהודית, המכונה בפי ערביי העיר "חארת אל-יהוד", דהיינו "חצר היהודים" מצויה כנסיה הפונה לביוון ירושלים (תופעה נדירה). בחצר הכנסייה נתגלו שברים של סורגים קדומים, אשר על אחד מהן היה חרוט:"המלאך נגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים". מסתבר כי הכנסיה נבנתה על שרידי בית כנסת עתיק מתקופת ימי הביניים ומכאן צורתו המיוחדת [7] .

הרב ישראל נג'ארהעריכה

הרב ישראל נג'ארה (צפת 1550 – עזה 1628) לערך היה רבה המפורסם של קהילת עזה.היה גם משורר וחיבר שירים בעברית ארמית וערבית. לעת זקנתו התיישב בעזה ושם נפטר בשנת 1628. מעטים מפזמוניו הובאו בסדר התפילות, והיפה שבהם הוא "כתובת ישראל" לחג השבועות.

הוא חיבר את הזמר "יה ריבון עלם ועלמיא" בארמית. הנה הבית הראשון מתוך הזמר המפורסך לשבת:
יָה רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא.
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא:
עוֹבְדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא.
שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָא:

בעת החדשהעריכה

היישוב היהודי בעזה התחדש בסוף המאה ה-19. היהודים עסקו בסחר התבואה. לתנועה הציונית היו תוכניות רבות להתיישבות בעזה וסביבתה. מהם יצא לפועל רק ההתיישבות בישוב רוחמה. בתחילת 1919 הגיעו יהודים נוספים לעיר והוקם בה הית ספר בשם שמשון. אל לא היו בו יורת ממנין תלמידים. באב תרפ"ט (1929) לאחר המאורעות בחברון, הבריטים פינו את יהודי עזה לתל אביב. מאז לא חודש היישוב היהודי בעיר.

מרדכי אלקייםעריכה

מרדכי אלקיים נולד בעזה בשנת 1910. לאחר שיהודי עזה נאלצו לצאת ממנה היה מפקד בכיר בהגנה. בשנת 1956 היה סגן המושל הצבאי של "רצועת עזה". הוא חיבר ספר מקיף, כ-400 עמוד, על יהדות העיר משנת 1885. ההתיישבות היהודית בעיר עברה את הלבטים, הקשיים, האכזבות וההצלחות של בני העלייה הראשונה. בספרו הוא מתאר את חיי היהודים בעיר ואת היחסים שהיו בינם לבין תושבי המקום.

הספר יצא לאור בעזרת מוזיאון מורשת עזה בנצרים החרבה.

פסיפס ביהכנ"ס של עזהעריכה

Ph1259467323037576929.jpg

כינור דוד מעזה מתוך תצוגת מוזיאון מורשת עזה בנצרים החרבה

במוזיאון הפסיפסים הראשון בישראל במעלה אדומים מוצג פסיפס ביהכנ"ס העתיק של עזה [8]

דוד מנגן מופיע בפסיפס עזתי עתיק. על בית הכנסת העתיק בעזה ניתן ללמוד באריכות מאתר קטיף נט. להלן כמה ציטטות מתוכו:

ראשיתו של בית הכנסת בימיו של קונסטנטינוס הגדול שציווה בעת עלייתו לשלטון, בשנת 331 לספירה, לנקות את העיר עזה מיהודים. באותה תקופה הוקם בעיר עזה מיומס (עזה ים), בית הכנסת הגדול של העיר שנבנה על ידי הקהילה שהתיישבה בעיר

בית הכנסת התגלה באקראי כאשר טרקטור שעבר במקום בשנת 1965 במטרה להתחיל לחפור יסודות לקזינו, חשף לפתע את יסודותיו ורצפת הפסיפס של בית הכנסת הגדול של עזה.

יצוין כי את דבר קיומו של הפסיפס פרסם לראשונה החוקר הצרפתי לה-קלן במאמר בביטאון כנסייתי בו דיווח על הכתובת 'דויד' שבמרכזו.

בשנת 67 עם שוב היהודים לשלוט ברצועה, המשיכה מלאכת חשיפת בית הכנסת בניהולו של פרופ' אשר עובדיה. פעולות החשיפה גילו כי במקום היה גם, בנוסף לבית הכנסת, מרכז קהילתי יהודי תרבותי ורוחני.

בית הכנסת שנתגלה, חריג בגודלו, כלל חמישה מרחבים, בעוד ששאר בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל כללו שלשה מפלסים בלבד. גודלו של בית הכנסת העיד על עושרם הרב של הקהילה היהודית בעזה-מיומס. פני בית הכנסת פונים למזרח, לכיוון ירושלים. במרכז בית הכנסת נתגלה הציור של דוד המלך, נעים זמירות ישראל, אוחז נבל בידו וסביבו חיות הפרא רוגעות לצלילי הנבל, ולצידו של דוד מופיע שמו "דויד" באותיות עבריות.

בחלקו הדרומי של בית הכנסת נתגלה פסיפס נוסף ובו מצוירות חיות אפריקאיות עטורות מדליונים, פרי יצרתם של אמנים מקומיים מהתקופה הביזנטית שהתמחו ביצירת רצפות פסיפס.

את רצפת הפסיפס תרמו באותה התקופה שני אחים, מנחם וישי בן ישוע, שהיו מוכרים כ"סוחרי העצים היהודים מעזה ים". הסוחרים לא היו אחראים רק להקמת הפסיפס אלא תרמו להקמת בית הכנסת בכלל, ולאחר בניית בית הכנסת בו היו שותפים, התקינו מכספם את רצפת הפסיפס.[9]

מנורה, שופר ולולב במסגד בעזהעריכה

Aza synagogue.jpg

הכתובת במסגד הגדול - הושמדה על ידי הערבים - המקור:מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי - 1941

Menorah engraving, Great Mosque of Gaza.jpg

Jewish bas-relief at Menorah engraving illustration, 1873[6] the Great Mosque of Gaza (now destroyed). המקור: Clermont-Ganneau, Charles; Stewart, Aubrey; Macfarlane, John. - Archaeological researches in Palestine during the years 1873-1874 (1896


ישכר גולדרט מספר באתר של זאב גלילי "היגיון בשיגעון" על כך ש"זכיתי להיות היהודי והחוקר האחרון שצילם את המנורה הזו לפני שהושחתה ע"י בני עוולה" - ראו תמונה משמאל.

לדעתו, המנורה החקוקה על העמוד המרכזישל המסגד, עשויה להעיד כי בעבר היה במקום בית הכנסת המרכזי של קהילת עזה בתקופה הרומית ובחלק מן התקופה הביזנטית. לימים בנו הצלבנים על מקומו את הקתדרלה ע"ש יוחנן הקדוש והשתמשו באבני בית הכנסת בשימוש מישני.

הוא צילם את העמוד בשנת 1975 (ראו בקישור מטה) ובשנת 1978 לא היה יותר זכר לאיזכור היהודי.

לקריאה נוספתעריכה

  • מרדכי אלקיים , 40 שנות יישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה, כסלו תשנ"ה - דצמבר 1994.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים עריכה

  1. ב',כ"ג
  2. י',מ"א
  3. א', י"ח
  4. ספר מלכים א',ה',ד'
  5. הכתובת הושמדה על ידי ערביי עזה
  6. ב"עולם קטן" מי"ד טבת תשס"ט
  7. כנסיה דומה מצויה בעכו וגם היא בנויה על בסיס בית כנסת
  8. שמעון כהן מחר: יחנך מוזיאון ובו פסיפס ביהכנ"ס של עזה 3 יוני 2009 ערוץ שבע
  9. הטקסט המלא על בית הכנסת נכתב כעבודה ע"י אלחנן סנדלר, נער מעקורי גוש קטיף

לקריאה נוספתעריכה

  • מרדכי אלקיים , 40 שנות יישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה, כסלו תשנ"ה - דצמבר 1994.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית