Wikia

Ventura Daniel Wiki

עזרא הסופר

הערות0
5,870דפים באתר זה

עזרא הסופר – יום פטירתו נזכר לדורות עריכה

יום פטירתו של עזרא הסופר היה בי' טבת. הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, כתב עליו ועל עשרת התקנות (להלן) שחיבר בעלון לשבת קול צופיך. וכל כתב במבוא:
אחד האנשים שפטירתם נזכרה לדורות הוא עזרא הסופר. בקינות של י' בטבת היא מוזכרת. "זוֹעַמְתִּי בְּתִשְׁעָה בוֹ בִּכְלִמָה וָחֵפֶר. חָשַׂךְ מֵעָלַי מְעִיל הוֹד וָצֶפֶר. טָרוֹף טוֹרַף בּוֹ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר. הוּא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר". בקינות של הספרדים מוזכרת פטירתו של עזרא הסופר בעשרה בטבת. "ובו נאסף ראש הסף הוא עזרא הכהן".

חכמינו טרחו להזכיר את יום פטירתו של עזרא הסופר לדורות כיון שפטירתו משמעותית לדורות. וכדי שלא יתקיים בנו "הצדיק אבד ואין איש שם על לב". נשים לב לפעולתו של הצדיק הזה שמשפיעה לדורי דורות עד ימינו.

מהי פירוש "הסופר"? השם "עזרא הסופר" נמצא בפסוק עצמו בספר עזרא. שם כתוב היחוס שלו ומובא שם: "...עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה...בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ: הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"

האם הכוונה היא שהוא היה סופר הכותב ספרי תורה? ה'אבן עזרא' מסביר את המילה הזאת משמעות התואר הזה הוא אדם שמספר דברים להשפיע על העם ודבריו נשמעים. לפי זה "סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה" פירושו אדם שמספר מהר וטוב את תורת משה רבינו. בהמשך נראה כי יש משמעות לעזרא השפעה גדולה על כל עניני ספרי התורה מימיו ועד ימינו ובכללם התקנות לקריאה בתורה בשבתות ובימי החול.

מצאצאי אהרון הכהן שתפקידו להפיץ תורה - הפסוק מזכיר שיחוסו של עזרא הוא עד אהרון הכהן. זה מסביר למה עזרא לקח על עצמו ללמד תורה לישראל. "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט". (עזרא ז') הסיבה נובעת מהיותו כהן בן כהן עד אהרון הכהן.

על אהרון הכהן נאמר. "הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (אבות פרק א יב). כך היה עזרא מצאצאיו. שכך נאמר על הכהנים: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. כי מלאך ה' צבאות הוא". וכך נאמר עליהם עוד "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

לקריאת המאמר במלואו

תקנות עזרא הסופרעריכה

להלן התקנות כפי שמובאות בעלון "קול צופיך"

תקנות לקריאת התורה עריכה

  1. לקרוא בתורה בשני וחמישי - הגמרא אומרת (בבא קמא דף פב/א) כי עשר תקנות תיקן עזרא כשעלה מבבל. חלקם נוגע לכלל וחלקם נוגע לפרט. הגמרא אומרת שיש כמה תקנות שקשורות לקריאת התורה בציבור. תקנות שנועדו לקשר את כלל ישראל יותר לתורה. ובכללם התקנה לקרוא בתורה בשני וחמישי ובמנחה בשבת. מקשה הגמרא וכי זו הייתה התקנה של עזרא? והלא משה רבינו כבר התקין את התקנה הזו. ולמה מייחסים אותה לעזרא? על זה יש שני תירוצים. אחד של התלמוד הבבלי ואחד של התלמוד הירושלמי. הגמרא בתלמוד בבלי אומרת שבאמת משה תיקן לקרוא בתורה במנחה של שבת ובשני וחמישי כדי שלא יהיו בני ישראל בלי תורה שלושה ימים. וכמובן שלא מדובר כאן על תלמידי החכמים שהם נמצאים בתורה כל יום. אלא מדובר על כלל האנשים שהם צריכים להיות מחוברים גם לתורה וגם לתפילה. אבל עזרא חיזק את התקנה וקבע שיקראו שלושה אנשים שלושה פסוקים כל אחד. ובסך הכל עשרה פסוקים. אמנם בגמרא ירושלמי (מגילה ד' א') מובאה שכל התקנה היא של עזרא "משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה".לפי זה שואל הירושלמי על קריאת מגילת אסתר, על פי המשנה במגילה שאומרת כי בני הכפרים יכולים לקרוא את המגילה בי"א י"ב וי"ג אדר אם זה יוצא בימי שני וחמישי שבהם הם באים לכרכים לשמוע את קריאת התורה. מקשה הירושלמי והלא מרדכי ואסתר היו לפני עזרא. ואם עזרא תיקן שני וחמישי – איך הם קבעו את ימי קריאת המגילה לפני התקנה? עונה הירושלמי שבאמת הימים י"א י"ב וי"ג אדר הם לא תקנת מרדכי ואסתר, אע"פ שיש להם סמך מהמגילה. התקנה לקרוא מגילה בימים אלו נקבעה מאוחר יותר בעקבות תקנת עזרא לקרוא בתורה בשני וחמישי. מהשאלה והתשובה של הירושלמי אתה יכול להבין שבימי מרדכי ואסתר לא קראו בתורה בכלל בשני וחמישי. (ברכי יוסף אורח חיים סימן קלה). אמנם הרמב"ם כתב כמו בתלמוד הבבלי. שזו תקנה של משה ואילו עזרא רק חיזק אותה. שכך כתב בהלכות תפלה ונשיאת כפים (פרק יב א) "משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים". בין כך ובין כך עולה שתקנתו של עזרא הסופר על קריאת התורה היא כל כך חזקה שהיא עומדת גם בימינו אלפיים וארבע מאות שנה אחרי פטירתו של עזרא הסופר. על זה נאמר "כל מי שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים". ראו איזה יראת שמים הייתה לעזרא. אולי זו הסיבה שבגללה הוא נקרא "עזרא הסופר" לא רק בגלל כוחו לדבר ולספר את תורת משה אלא בגלל התעסקותו בכתב ובהלכות קריאת ספר תורה ותקנה לדורות.
  2. חלוקת הפרשות – תקנת עזרא - יש עוד כמה תקנות שקשורות לקריאת התורה שנתקנו על ידי עזרא. הגמרא במגילה אומרת (ל ע"ב): "תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, עֶזְרָא תִקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים קֹדֶם עֲצֶרֶת. וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבַּיֵּי, וְאִי תֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ, כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה הַשָּׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ. בִּשְׁלָמָא, שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, אִיכָּא - כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ. אֶלָּא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אַטּוּ "עֲצֶרֶת" רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא? ! אִין, עֲצֶרֶת נַמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא, דִּתְנָן, וּבַעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן".לפי זה מסתבר שכל החלוקה של פרשיות התורה איך שאנו קוראים אותם היום בשבתות היא תוצאה של אותה תקנה של עזרא. שכדי לסדר את הפרשות הללו בזמנים הללו צריך לחלק את הקריאה של התורה לשנה אחת במקום שלוש שנים. ולחלק אותה כפי שהיא מתחלקת היום.
  3. הנקודות על מילים בתורה, מתקנת עזרא - כולנו מכירים את הנקודות על המילה וישקהו האמורה בעשו. (בראשית פרק לג ד) "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" רש"י במקום מביא כי בספר התורה יש נקודות על המילה וישקהו. למה זה נקוד? אומר רש"י: "נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי. יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר) אמר רבי שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר)". ומי תיקן את הנקודות הללו בספר התורה? בברכי יוסף כתוב שמצא בפסקי תוס' דמנחות אות רי"א, וז"ל: "כשכתב עזרא התורה עשה נקודה, אמר אם יאמר משה: למה נקדת? אשיב: הלא לא מחקתי". בט"ז (בסימן רעד ס"ק ז) כתב "אם לא נקד נקודות אלו שאמרו רז"ל, הס"ת כשר, אף שעדיין לא נתקנו, כיון שהתורה כתובה כנתינתה מסיני, שהנקודות האלו הם מתקנת עזרא, כמ"ש התוס' בזבחים פרק ר' ישמעאל כשכתב עזרא הס"ת עשה נקודות ואמר אם יאמר משה למה נקדת? יאמר: הלא לא מחקתי". הרב מהר"ם בן חביב בספר עזרת נשים בקונטריס שמות הגיטין בשם גמיל"ה דף ל"א ע"ב, כתב על דברי הט"ז הללו שלא מצא את הדברים בתוס' אבל מצא מעין דוגמא במדרש במדבר רבה פ"ג. ובאמת אומר החיד"א שהדברים נמצאים בפסקי התוס ולא בתוס' עצמו.
  4. קריאת ההפטרה – תקנת עזרא - יש דיון בין הראשונים מתי תיקנו את קריאת ההפטרות אחרי קריאת התורה. אחד מן הראשונים 'ר' ישעיה דטרני הזקן' או 'הראשון' ובקיצור 'רי"ד' כתב בספר המכריע (סי' לא) בשם ר"ת כי קריאת ההפטרות היא תקנה של עזרא הסופר.
  5. דנין בבתי דין בימים שני וחמישי - הגמרא אומרת שבתי דין יושבים בשני וחמישי מתקנת עזרא ואילך. והסביר תוס' שלפני כן היו יושבים רק בערים גדולות ותיקן עזרא הסופר שישבו גם בעיירות קטנות בשני וחמישי. (בבא קמא דף פב/א). "וא"ת והלא קודם תקנת עזרא היו בבית דין קבועין בכל יום כדאמר בכתובות (דף ג. ושם) א"כ מה תיקן עזרא וכי תיקן שלא יהיו קבועין אלא בב' ובה'? ואומר ר"ת שלא היו קבועין תחילה בכל יום אלא בעיר אחת. והוא תיקן בכל עיר ועיר בב' וה'". ובטור (חושן משפט הלכות דיינים סימן א) הסביר שהתקנה הזו קשורה לתקנה של קריאת התורה בשני וחמישי. שהרי בית דין צריכים ספר תורה בכדי להשביע את התובע או את הנתבע לפי הצורך. ולא רצו להוציא ספר תורה פעמיים. לכן קבעו את בתי הדין ביום חמישי. כך הטור גורס בגמרא "שיהו בתי דינין קבועים בב' ובה' ואמרינן מ"ט משום דשכיחי בהו רבים איבעית אימא משום טירחא לאפוקי ספר תורה". בבית יוסף שם העיר שבנוסחאות שלנו לא כתוב כך. ולפי נוסחא זו אין משם ראיה שצריך שיהא ספר תורה מצוי בבית דין.

תקנות לכבוד שבתעריכה

  1. לכבס ביום חמישי - יש כמה תקנות שנתקנו על ידי עזרא לכבוד שבת. הם תקנות לכל משפחה ומשפחה ולא לכלל הציבור כמו התקנות הקודמות. והגמרא מונה כמה תקנות. אחת מהם "ומכבסים בחמישי בשבת" והטעם הוא משום כבוד שבת. שאם יקדימו מידי – לא יהיו בגדים נקיים. ואם יאחרו ליום שישי – לא יספיקו להתארגן לשבת. השו"ע כותב (סי' רמ"ב) וז"ל: "מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת". כתב המג"א (שם ס"ק ג') שכוונת התקנה כדי שיהיו פנויים בערב שבת להכנות של שבת. לפי זה אם יש לאדם בגד נקי שכבר לבשו שבת אחת ונשאר לבן ונקי לא חייב לכבס. וכן מי שיש לו ערימה של בגדים מכובסים. לא חייב לכבס כל יום חמישי. וכך נהגו. אבל בהחלט יש חובה שלא ללבוש בגד שכבר נלבש קודם בשבת אחרת. (משנה ברורה או"ח סי' רמ"ב סק"ה) וגם יש חובה לא לכבס ביום שישי שצריכים את הזמן לשבת. אמנם מי שהבן שלה חייל ובא לקראת שבת. יכולה לשם במכונת הכביסה את הבגדים שלו ביום שישי. ואוכלין שום בערב שבת – הגמרא אומרת שהתקנה הזאת היא למען זוגיות טובה ושלום בית. וזה חשוב במיוחד בשבת שנמצאים בני הזוג ביחד. ובגמרא "תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשום: משביע, ומשחין, ומצהיל פנים, ומרבה הזרע, והורג כנים שבבני מעיים. ויש אומרים מכניס אהבה ומוציא את הקנאה".
  2. ושתהא אשה משכמת ואופה - יש אומרים שהכוונה בערב שבת. (כך גרס באגודה וכן מובא בדרכי משה) של התקנה היא שהעניים מגיעים לבית האדם לבקש צדקה לקראת שבת. הם לא באים אחרי חצות היום אלא בבוקר. אם האשה תאפה בבוקר – יהיה לה מה לתת לעניים. אבל אם תאפה מאוחר. לא יהיה לה לתת להם אוכל. וברש"י שם הסביר שהכוונה לא רק בערב שבת אלא בכל יום. "ביום שהיא צריכה לאפות ואופה שחרית כדמפרש שתהא פת מצויה לעני המחזר" על הפתחים. יש שואלים האם גם היום יש חובה לאשה לאפות או יכולה לקנות בחנויות חלות לשבת. וכבר פסק מו"ר הרב זצוק"ל שאם יש במאפיה עוגות יותר טעימות היא יכולה לקנות מהם. אבל צריך להקדים את הקניה הזו שלא תשאר בלי חלות לעצמה או לאחרים. ובודאי אם יודעת לאפות עוגות או חלות טעימות. בודאי טעמם של עוגות הבית טעים יותר כמו שכתוב רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו. ולפחות פעם אחת בשנה תאפה בכדי לזכות במצוות הפרשת חלה. ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות – הגמרא בירושלמי אומרת שטעם התקנה הוא "משום כבודם של בנות ישראל". ברש"י על הגמרא (בבלי ב"ק לעיל) מסביר שהרוכלים מביאים להם בגדים ובשמים ותכשיטים וכך האשה תהיה חביבה על בעלה. ולא יכולים בני המקום לעכב ולומר להם זו העיר שלנו ולמה אתם מוכרים פה. והטעם "משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהם". כך כתוב השולחן ערוך חושן משפט (הלכות נזקי שכנים סימן קנו סעיף ו) "רוכלים המחזרים בעיירות, אין בני המדינה יכולין לעכבן, שתקנת עזרא היא שיהיו מחזרין כדי שיהיו הבשמים מצויין לבנות ישראל".

תקנות שקשורות לצניעות עריכה

  1. שתהא אשה חוגרת בסינר – סינר הוא סוג של בגד קדמי שנועד לחזק את נושא הצניעות. בימינו לא נהגו בזה כי צורת הלבוש השתנתה. ולרש"י שאומר שם "דוגמת מכנסים קטנים". אנו נוהגים בזה גם היום. כנראה שתקנה זו של צניעות נועדה להרחיק יותר ולבדל את ישראל קדושים ממנהגם של אומות העולם שהיו שרויים בתוכם. וכמו שהבדיל עזרא את ישראל מאומות העולם בנישואין. כך הבדיל אותם בלבוש שיהיה יותר צנוע לכבודן של בנות ישראל. שהיה צורך להבדיל אותם ממנהגי הגויים שמזלזלים בצניעות.
  2. ושתהא אשה חופפת וטובלת - כל אשה שטובלת צריכה למנוע חציצה בין המים לגופה. מדין תורה מספיק שתראה האשה את גופה שהוא נקי ויכולה לטבול. אבל עזרא תיקן שצריכה להתרחץ ולחפוף את שערה ולא להסתפק בבדיקה בלבד. ודבר זה הוא בודאי היה מרבה את האהבה ומוציא את הקנאה כמו שראינו לעיל ששקד עזרא על תקנתן של בנות ישראל.
  3. ותיקן טבילה לבעלי קריין – ואע"פ שגם על פי התורה חייב בעל קרי לטבול לפני שהוא אוכל קודש אונכנס למקדש. תיקן עזרא שגם בשביל ללמוד דברי תורה צריך טבילה. אחר כך הרחיבו את תקנתו גם על תפילה. אחר כך כתבו שדי בתשעה קבין של מים שאובים במקום טבילה. וכמה הם תשעה קבין? כמעט שתים עשרה ליטר מים. כתבו התוס' שהלימוד של עזרא הסופר "והודעתם לבניך" וסמיך ליה "יום אשר עמדת לפני ה'" וכמו שבמעמד הר סיני היה אסור לבעלי קרי לעמוד לפני מתן תורה כך בכל לימוד תורה צריכים טבילה קודם לכן. אומר על זה תוס' שזה לא דין תורה אלא אסמכתא היא, ועיקר הדבר עזרא תיקן.אמנם הגמרא אומרת שהתקנה הזאת בוטלה (ברכות דף כב/א) "תניא רבי יהודה בן בתירא היה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה. מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתירא (כיון שהיה בעל קרי ולא רצה לקרוא את דברי התורה) אמר ליה: בני, פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה. שנאמר 'הלא כה דברי כאש נאם ה מה אש אינו מקבל טומאה - אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה".הרמב"ם כתב בסוף הלכות ק"ש (פ"ד ה"ח) כתב שנהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות ק"ש (אע"פ ש)הן בעלי קריין. ובפ"ד מהלכות תפילה (ה"ד) כתב שעזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בדברי תורה עד שיטבול. ובית דין שעמדו אח"כ התקינו אף לתפילה שלא יתפלל בעל קרי עד שיטבול. וכבר בטלה תקנה זו של תפילה לפי שלא פשטה בכל ישראל ולא היה כח בצבור לעמוד בה. ואח"כ (ה"ו) כתב: "מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים משום (עמוס ד יב) הכון לקראת אלהיך ישראל במה דברים אמורים בבריא או בחולה שבעל אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מן הרחיצה ואין בזה מנהג וכן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע אין בהם מנהג אלא מקנחין עצמן ורוחצין ידיהם ומתפללים". בספר שו"ת מן השמים (סימן ה) של רבי יעקב ממויריש שהיה שואל ומשיבים לו מן השמים כתב "עזרא כשתיקן - ברוח הקודש ראה ותיקן" וביטול תקנת עזרא "גורם אורך הגלות, כי אם היתה תפלת ישראל כתקונה כבר נתקבלה תפלתם זה ימים רבים, אך סבלות הגלות ותלמוד תורה ומעשים טובים הם העומדים לישראל". בסוף כתב שלפחות שליח הציבור יטבול. גם בכתבי האריז"ל איתא בענין השגת החכמה אין דבר מועיל אליה כמו ענין הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל עת. ויהי רצון שנזכה להתפלל בטהרה גדולה ולהביא גאולה לעולם. אכי"ר.

קישורים חיצונייםעריכה

עזרא_הסופר Pedia

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית