Fandom

Ventura Daniel Wiki

עיר דוד

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

הקלטה של דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד03:35

הקלטה של דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד

רשות העתיקות מציגה את עיר דוד

דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד מדריך קבוצה בסיור ב"בית המעיין"

עיר דוד - פרסומת01:46

עיר דוד - פרסומת

סיפור עיר דוד ב-60 שניות02:10

סיפור עיר דוד ב-60 שניות

עיר דוד - פירסומת

סיור בעיר דוד 60 שניות

The City of David.jpg

עיר דוד בדגם מימי בית שני במוזיאון ישראל - צילם:Ariely

חדש - ראו ערך מורחב:עיר דוד - תעלת הניקוז הגדולה בדרך עולי הרגל

פתוח עתה לסיורים: הסיור בבריכת השילוח והרחובות ההרודיאניים שנחשפו לאחרונה בעיר דוד מחזירים אותנו לימיה המפוארים של תקופת הבית השני, נפסע בדרך הקדומה שבה עלו עולי רגל בשלוש הרגלים לפני למעלה מ- 2000 שנה. כמו כן, נבקר בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים מימי הבית השני שנפתחה לאחרונה לקהל הרחב.

חלקים מהערך ומהתמונות הועתקו מהויקיפדיה העברית
עיר דוד היא במורד הדרומי של הר הבית, האזור בו הייתה התיישבות יהודית החל מימי דוד המלך עד ימי הבית השני. היא קרובה למקור המים מעיין הגיחון ולהר הבית -המקום קדוש מימי קדם. עיר דוד הייתה מרכז השלטון היהודי בימי שלמה המלך ושאר מלכי יהודה. מאז חורבן בית המקדש נעזב השטח. לאחר מלחמת ששת הימים בוצעו בשטח חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות, בין השאר לאיתור מקומו של ארמון דוד המלך. החפירות מאורגנות על-ידי עמותת אלעד, אשר הפכה את עיר דוד לאחד האתרים הפופלריים בירושלים. לעמותה אתר אינטרנט, אשר זכה לציון לשבח, אשר מתאר את תולדות המקום ואת המימצאים. אחת לשנה, העמותה מקיימת יום עיון ובו מוצגים חידושי המחקר בעיר דוד.

מפות עיר דודעריכה

קישורים חיצוניים - מבט ראשוני על עיר דודעריכה


קישורים התוך האתר


קישורים אחרים

האתריםעריכה

המבוא

(מתוך אתר עמותת אל-עד)

כל נושא כולל את החלקים הבאים: תאור המקום בימי ירושלים הקדומה, תמונות, ציטוטים מן המקורות ומאמרים.

1. בית הצופה
כאן מתחיל הסיור בעיר דוד. מכאן אפשר לצפות על סביבת עיר דוד ועל העיר עצמה. גבעת עיר דוד משתרעת מדרום להר הבית. על הגבעה הוקמה במאה ה-18 לפנה"ס עיר מבוצרת היטב, זאת על אף שלא ניחנה בתכונות הטופוגרפיות, האסטרטגיות והכלכליות הטובות ביותר. הגבעה נבחרה כמקום יישוב בשל סיבות אחדות והעיקרית שבהן

  • היא קרבתה למעיין הגיחון - מהגדולים שבמעיינות הרי יהודה.
  • הסיבה השנייה לבחירת מיקום זה הוא היתרון האסטרטגי היחסי שיש לגבעה
  • יכולה הייתה להפוך לסמל לאחדות העם. מה גם שהמקרא קושר בהר המוריה.
    המקור והמשך, באתר עמותת אל עד

2. קרית השלטון (אזור G)
בתקופת השלטון היבוסי נבנה בצמוד למדרון המזרחי של הגבעה מבנה אבן מדורג אדיר ממדים ששימש קיר תמך למצודת העיר שהתנשאה ממעל, ככל הנראה היא "מצודת ציון" שכבש דוד. רק חלקים ממבנה האבן שרדו כיום. בתקופת בית ראשון נבנו אל תוך קיר האבן המדורג מבני מגורים מטיפוס "בית ארבעת המרחבים", האופייני לתקופה זו. הבית המצוי מולנו ובחצרו שברי ארבעה עמודים זכה לכינוי "בית אחיאל" על שם אחיאל הנזכר על שברי חרס שנתגלו בבית. איכות בניית הבתים והתנאים הנוחים ששררו בהם (כגון שירותים ורהיטים מעץ מיובא), רומזים לכך שבאזור זה התגוררו אנשים רמי מעלה.
המקור והמשך, באתר עמותת אל עד

3. מערכת המים פיר וורן
מקור המים העיקרי של תושבי ירושלים היה מעיין הגיחון הנובע בשיפולי המדרון המזרחי של גבעת עיר דוד. מערכת המים קרויה על שמו של צ'ארלס וורן שגילה אותה בשנת 1867. יש הרואים במערכת זו את ה"צינור" המקראי דרכו כבש דוד את העיר: "וילכוד דוד את מצֻדת ציון היא עיר דוד. ויאמר דוד ביום ההוא כל-מכה יבֻסי ויגע בצינור..." (שמואל ב', ה ז-ח).
המקור והמשך, כולל תרשים בנייה לפי תקופות וסיור וירטואלי

4 מעיין הגיחון
מעיין הגיחון הוא מעיין קרסטי הנובע בתוך המערה התת קרקעית שבמורד המדרגות. בעבר התגברה ונחלשה זרימת מימיו לסירוגין (מכאן הכינוי "מעיין פועם"). המעיין איננו פועם מזה עשרות שנים בעקבות שינויים שהתרחשו במבנה החללים התת קרקעיים הקשורים אליו. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית (המכונה תעלה 2) על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. ליד מעיין זה הומלך שלמה, בנו של דוד למלך ישראל. מי המעיין שימשו גם לעבודת הקודש בבית המקדש, לניסוך המים, לטהרה ולמי חטאת.

מקור התמונות:ויקישיתוף

המקור והמשך באתר עיר עמותת אלעד
5.נקבת חיזקיהו
בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, חיזק חזקיהו מלך יהודה את ביצורי העיר והקיף בחומה את השכונות החדשות שנבנו בה. חזקיהו אף היטה את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות בדרום העיר. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה לאורך 533 מ' במבצע הנדסי מופלא. כתובת בכתב עברי קדום שנתגלתה ב-1880, כ-6 מ' לפני מוצא הנקבה, מתארת מבצע זה. המקור והמשך באתר עיר עמותת אלעד

המקור: הויקיפדיה העברית


6.התעלה הכנענית או תעלה 2
התעלה הכנענית או תעלה 2 (זהו הכינוי שהעניק לה החוקר הצרפתי ונסאן בראשית המאה ה-20) נחצבה, ככל הנראה, בה בעת עם הקמת ביצורי העיר בתקופת הברונזה התיכונה ב. חלקה הצפוני חצוב ומקורה באבני ענק ובחלקה הדרומי היא מנהרה חצובה. בתעלה זו הוזרמו מי המעיין דרומה לצורכי חקלאות. מספר מטרים לאחר תחילת התעלה מתפצלת ממנה מנהרה צרה, המזרימה חלק מן המים מערבה לברכה החצובה. עודפי המים המשיכו לזרום בתעלה הכנענית לעבר ברכת אגירה בדרום העיר. בשנים האחרונות הועלתה הסברה כי חלקה הדרומי של התעלה הכנענית איננו מתקופת הברונזה התיכונה כי אם מימי הבית הראשון.
המקור והמשך באתר עיר עמותת אלעד
7. בריכת השילוח
ברכת השילוח הקטנה שאליה זורמים מי הנקבה כיום, היא חלק מברכה מן התקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה). שברי העמודים בברכה הם כפי הנראה שרידי כנסיית השילוח שנבנתה במקום. הארכאולוגים סבורים שבימי הבית השני המשיכו המים לזרום דרומה ונאגרו בברכה נוספת גדולת ממדים ששרידיה המרשמים החלו להיחשף בחפירות שנערכו בקיץ 2004, וממשיכים להיחשף גם היום. גודל הברכה בת ימי הבית השני הגיע לכ-3 דונם. רחוב ומדרגות רחבי ידים הובילו אליה. החופרים מניחים שברכה זו בנויה על שרידיה של ברכת השילוח הקדומה מימי הבית הראשון שאליה היטה חזקיהו המלך את מי הגיחון.
המקור והמשך התאור באתר עמותת אל עד
8. הטיילת הגדולה
הטיילת העליונה משקיפה אל חומת העיר המזרחית, שעברה בתוואי זה כבר בתקופת הברונזה התיכונה ב - היא תקופת האבות. קטעים מן החומה הקדומה ששוקמו המשיכו לשמש להגנת העיר עד סוף ימי הבית הראשון. בסוף המאה ה-8 נבנתה בצד זה חומה נוספת, חיצונית, כדי להגן על השכונה החדשה שנוסדה ממזרח לקו החומה הקדומה.
המקור והמשך התאור באתר עמותת אל עד
.9.בית מיוחס וקברי בית דוד
בשנת 1873 יצאה משפחת מיוחס מהעיר העתיקה שאת שעריה נעלו באותם הימים עם חשכה, ובנתה את ביתה באזור זה. בשנים 1914-1913 חפר הארכאולוג היהודי צרפתי ריימונד וייל בשטח זה, הוא גילה כאן מספר מערות שאותן זיהה עם קברי בית דוד.... ההתיישבות היהודית באזור התחדשה בשנת 1991 וכיום מתגוררות כאן 5 משפחות.

בחפירה נחשפה כתובת ביוונית המזכירה בית כנסת ירושלמי וכן אדם בשם תיאודוטוס בן וֶטנוס שהוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת כבר בימי בית שני. ממצא זה הוא עדות ארכאולוגית לכך שבירושלים היו בתי כנסת גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו.
המקוא והמשך התאור, כולל על ההתיישבות היהודית בכפר השילוח, באתר עמותת אלעד.
10.בור מים
ירידה של כ-7 מ' לבטן האדמה מובילה אותנו לבור מים ציבורי החצוב בסֶלַע הַאֵם בצפון עיר דוד, בסמוך לקריית השלטון של ראשית ימי המקרא. בור זה נחשף בקיץ 1998 במהלך עבודות פיתוח האתר. קוטרו של הבור כ-15 מ', ולו שבעה פתחים. בורות המים היו חלק ממערך אספקת המים בירושלים בכל הדורות.
המקור והמשך התאור, כולל על ההתיישבות היהודית בכפר השילוח, באתר עמותת אלעד.

11. הרחוב ההרודיאני עלה מבריכת השילוח עד להר הבית. הוא שרת את עולי הרגל. הוא עשוי מלוחות אבן חצובות. רק חלק מרוחב הרחוב נחשף עד היום.

12. תעלת הניקוז של מי הגשמים נחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני. במקומות מסויימים נופצה תקרת התעלה. לפי יוסף בית מתיתיהו, תושבי ירושלים ניסו להנלט דרך התעלה והרומאים תפסו אותם. ייתכן כי התקרות נופצו בידי הרומאים.

13. המקום המשוער של ארמון דוד המלך

החופרים בעיר דוד עושים מאמץ על מנת למצוא את הארמון ולאמת את היותו של דוד המלך. עדיין לא הצליחו, אך מקום משוער לכך נמצא. בחפירות שניהלה שם הארכאולוגית ד"ר אילת מזר, נמצאו שרידי המבנה הגדול ובו הממצאים המוקדמים ביותר הם מהמאה ה-11 לפנה"ס. עוד נמצאה במקום בולה עם חותמו של שר החצר של צדקיהו המלך. אולי זה ארמון מלכי יהודה, אשר שרת אותם מימי דוד המלך עד חורבן בית ראשון, והממצאים שנמצאו במקום, מיקום המבנה, גודלו וסגנונו, מתאימים מאוד לתאור המקראי על ארמון דוד המלך [1].

עוד קודם לכן, הארכאולוגית קתלין קניון מצאה בשנת 1963 שרידי קרמיקה מהמאה ה-10 לפנה"ס - תקופת מלכותם של דוד ושלמה לפי המסורת המקראית וכן כותרת אבן פניקית (בנאי הארמון) מאותה תקופה המתאימה למבנה ממלכתי .

סירטוניםעריכה

(אולי לא ניתן לצפיה)

Elad Funds Municipality plans03:36

Elad Funds Municipality plans

עמותת המתנחלים אלע"ד, מממנת עבור העירייה תכנית בנייה בסילוואן. התכנית משרתת היטב את האינטרסים של אלע"ד. היועץ המשפטי בודק. כתבה בערוץ 2, חיים רבלין, 10/6/09 Settlers Association funds the Jerusalem Municality plans in Silwan in order to edorse its interests in the site. Channel 2, 10/6/0

עמותת אלע00:00

עמותת אלע

עמותת אלע"ד פועלת מזה שנים בשיתוף עם רשות העתיקות לקידום החפירות הארכיאולוגיות בכפר סילְוָאן (בעברית כפר השילוח). כתוצאה מפעילות זו של עמותת אלע"ד נחשף לאחרונה רחוב מדרגות רחב ידיים, מתקופת הבית השני ומתחתיו בתוך תעלות ניקוז שתיאורן מופיע אצל יוסף בן מתתיהו, נמצאו סירי בישול, כלי אבן וחפצים שונים נוספים. לכאן, על פי ההשערה, נמלטו אחרוני המורדים. במקום זה הם הוסיפו לחיות עוד זמן מה לאחר שהרומאים החריבו את המקדש. לאורך רחוב המדרגות הזה, הנמתח בין בריכת השילוח ועד למרגלות הר הבית (מדרום לצפון) צעדו כנראה מנסכי המים ששאבו את המים מהשילוח, לעבר בית המקדש. כאן אולי פסעו עולי הרגל שהגיעו לבית המקדש מדרום, ממש כפי שצעדו מכיוונים אחרים, למשל מאזור בריכת בית חיסדא, מצפון לדרום. על פי הממצאים בשטח, והשערת הארכיאולוגים החופרים במקום, פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות, מדובר באחד הגילויים החשובים זה שנים בירושלים בכלל ובעיר דוד בפרט. http://www.cityofdavid.org.il/discove...

סיור בגן לאומי עיר דוד בדקה וחצי!!!00:00

סיור בגן לאומי עיר דוד בדקה וחצי!!!

עמותת אלע"ד היא עמותה המממנת את הגילויים הארכיאולוגיים האחרונים של רשות העתיקות. בביקור בעיר דוד ניתן לצפות במיצג תלת מימד ונסייר בפיר וורן ובנקבת חזקיהו. דקה וחצי על עיר דוד- גבעת עיר דוד משתרעת מדרום להר הבית. על הגבעה הוקמה במאה ה-18 לפנה"ס עיר מבוצרת היטב, זאת על אף שלא ניחנה בתכונות הטופוגרפיות, האסטרטגיות והכלכליות הטובות ביותר. הגבעה נבחרה כמקום יישוב בשל סיבות אחדות והעיקרית שבהן היא הקירבה למעיין הגיחון - מהגדולים שבמעיינות הרי יהודה. הסיבה השנייה לבחירת מיקום זה הוא היתרון האסטרטגי היחסי שיש לגבעה. אמנם היא מוקפת הרים - הר הבית מצפון, הר ציון ממערב, רכס אבו תור מדרום ורכס הר הזיתים ממזרח- כפי שמופיע בתהילים: "ירושלַם הרים סביב לה..." (קכה ב) אך היא תחומה בשלושה עבריה על ידי נחל קדרון (ממזרח) והגיא המרכזי (ממערב ומדרום) המעניקים לה הגנה טבעית. נקודת התורפה של העיר הייתה מצפון. בחירת דוד לכונן כאן את בירת ממלכתו קשורה במניעים נוספים: מבחינה מדינית הייתה ירושלים, קודם לימי דוד, מובלעת יבוסית שלא הייתה שייכת בפועל לאף לא אחד מן השבטים ועל כן יכולה הייתה להפוך לסמל לאחדות העם. מה גם שהמקרא קושר בהר המוריה, הסמוך לעיר דוד, את מסורת עקידת יצחק שהתרחשה ב"ארץ המריה...על אחד ההרים" (בראשית כב ב). להזמנת סיור בטלפון: 6033* או באתר http://www.cityofdavid.co.il/hp.asp

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית