Family Wiki
Register
Advertisement
Paamon choen gadol

פעמון הכהן הגדול. "ממצא נדיר ביותר", צילום: ולדמיר נייחין רשות העתיקות

thumb|300px|ימין|האם התגלה פעמון זהב של הכהן הגדול? - סרטון עיר דוד

רשות העתיקות דיווחה: פעמון זהב נדיר נתגלה בחפירות רשות העתיקות בתעלת הניקוז מימי הבית השני

במהלך חפירה ארכיאולוגית בתעלת הניקוז שתחילתה בבריכת השילוח והנמשכת מעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי של ירושלים ליד הכותל המערבי נתגלה פעמון זהב נדיר שבקצהו לולאה קטנה. החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד.

לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים אלי שוקרון ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "נראה שהפעמון נתפר על בגד שלבש איש רם מעלה בירושלים של סוף ימי הבית השני (מאה ראשונה לספירה). הפעמון נחשף בתוך תעלת הניקוז הראשית של ירושלים מאותה תקופה, בין שכבות העפר שנערמו על קרקעית התעלה. תעלת ניקוז זו נבנתה ונחצבה לאורך הכותל המערבי של הר הבית, על תחתית המדרון שיורד אל ערוץ הטירופיאון. תעלת ניקוז זו ניקזה את מי הגשמים מחלקי העיר השונים, דרך עיר דוד ובריכת השילוח אל ערוץ הקידרון."

באזור החפירה, מעל תעלת הניקוז, נמצא הרחוב הראשי של ירושלים אשר עלה מבריכת השילוח שבעיר דוד, ובו נבנה מחלף אשר דרכו נכנסו אל הר הבית, ואשר שרידו מוכר כ"קשת רובינזון". ככל הנראה האיש רם המעלה הלך ברחובה של ירושלים באזור קשת רובינזון ואיבד את פעמון הזהב אשר נפל מבגדו אל תוך תעלת הניקוז שמתחת לרחוב.

מן המקורות ידוע, כי הכוהנים הגדולים, אשר שירתו בבית המקדש, נהגו לתלות על שולי מעילם פעמוני זהב. כך, למשל, בפרשת "תצווה" בספר שמות מופיע תיאור מעילו של הכהן הגדול, אהרן הכהן: "כליל תכלת, מעשה אורג כפי תחרה. ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב, ופעמוני זהב בתוכם סביב" – לא ניתן לדעת אם אכן הפעמון היה שייך לאחד הכוהנים הגדולים, ואולם אין להוציא זאת מכלל אפשרות.

במשנה תורה[]

במשנה תורה לרמבם -הלכות בית המקדש פרק ט ד נאמר: ומביא תכלת וארגמן ותולעת שני, כל מין משלושתן שזור שמונה, לפי שנאמר בשוליו "מושזר" (שמות לט,כד); נמצאו חוטי השוליים ארבעה ועשרים. ועושה אותן כמין רימונים שלא פתחו פיהן, ותולה אותן במעיל. ומביא שבעים ושניים זוגים, ובהם שבעים ושניים ענבולים--הכול זהב; ותולה בו שלושים ושישה בשולי כנף זה, ושלושים ושישה בשולי כנף זה; והזוג עם הענבול התלוי בו שניהם כאחד, נקרא פעמון. עד שיהיו שוליו משני צדדיו, "פעמון ורימון פעמון ורימון" (שמות לט,כו).


ובספר שמות[]

וַיַּעַשׂ אֶת-מְעִיל הָאֵפֹד, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּלִיל, תְּכֵלֶת. כג וּפִי-הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ, כְּפִי תַחְרָא; שָׂפָה לְפִיו סָבִיב, לֹא יִקָּרֵעַ. כד וַיַּעֲשׂוּ, עַל-שׁוּלֵי הַמְּעִיל, רִמּוֹנֵי, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי--מָשְׁזָר. כה וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי, זָהָב טָהוֹר; וַיִּתְּנוּ אֶת-הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים, עַל-שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב--בְּתוֹךְ, הָרִמֹּנִים. כו פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן, עַל-שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב, לְשָׁרֵת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה. (ל"ט כ"ו)


מקורות[]

(לפי ויקיטקסט)

על מעילו של הכהן הגדול היו פעמונים מזהב, ותפקידם:(שמות כח לה): "והיה על אהרן לשרת, ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני ה' ובצאתו, ולא ימות"

רק הכהן הגדול רשאי להיכנס לקודש הקודשים, ומפסוק זה למדנו, שכאשר הוא נכנס לקודש הקודשים, הוא חייב ללבוש מעיל עם פעמונים שמשמיעים קול.

פסוק זה מעורר מספר שאלות:

  1. שאלה א: בפרשת עבודת יום הכיפורים נאמר:ויקרא טז א: " "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן - בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת - אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָאָרֹן, וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל-הַכַּפֹּרֶת. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל-הַקֹּדֶשׁ: בְּפַר בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת, וְאַיִל לְעֹלָה. כְּתֹנֶת -בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ, וּמִכְנְסֵי -בַד יִהְיוּ עַל-בְּשָׂרוֹ, וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר, וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף; בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ הֵם, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם" ." כלומר, כאשר הכהן הגדול רוצה להיכנס אל קודש הקודשים, הוא צריך ללבוש בגדי בד ("בגדי לבן" בלשון חז"ל) - והמעיל אינו אחד מהם! מצאתי שתי תשובות:
    1. החוק הראשון (שמות כח לה) נאמר לפני חטא העגל (שמות לב); ייתכן שלפני חטא העגל היה מותר לאהרן להיכנס לקודש הקודשים גם בבגדי הזהב שלו, אבל אחרי החטא זה נאסר עליו, כי הזהב שבבגדים מזכיר את עגל הזהב שעשה אהרן. וכך פירש רש"י על ויקרא טז ד: " "מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהן בחוץ, שיש בהן זהב, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, אלא בארבע, ככהן הדיוט" ", ומקורו בתלמוד בבלי, ראש השנה כו.
    2. החוק השני (ויקרא טז) נאמר "אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם אל ה' וימותו". ייתכן שלפני כן היה היה מותר לאהרן להיכנס אל הקודש בכל עת, גם כאשר הוא לובש את בגדי הזהב.
  2. שאלה ב: בכלל, מדוע צריך ש"יישמע קולו" כדי ש"לא ימות"? לכך לא מצאתי תשובה רצינית, אבל מצאתי תשובה דמיונית : הכהנים, כידוע, היו מאד קנאים, והיו מוכנים להרוג כל אדם שעובר על אחד מדיני הכהונה (ע' רמב"ם, "היד החזקה", ספר עבודה, הלכות ביאת המקדש). אם הם היו חושדים, שאחד מהכהנים הפשוטים נכנס לקודש הקודשים - הם מייד היו לוקחים רומח ארוך ודוקרים אותו מבחוץ, אפילו לפני שבדקו מי הוא. לכן היה צריך, שכאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים הוא ישמיע צלצול מיוחד ומוכר, וכך יידעו שהוא שם ולא יהרגו אותו...] אמנם, ביום הכיפורים אין צורך בכך, כי כולם יודעים את תפקידו של הכהן הגדול ביום הכיפורים, ולכן ביום הכיפורים הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים בבגדי בד בלבד.

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים לפורים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-03-01.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/pamonim

Advertisement