FANDOM


עלינו לשבח04:38

עלינו לשבח.wmv

עלינו לשבח - השירה העשירית

מוקדש למחנך ולמורה חיים צבי אנוך
המקור: חיים צבי אנוך, "עלינו לשבח" וברכות מלכויות [1]

חיים צבי אנוך ניסה במאמר להציע כיצד ללמד אל תפילת "עלינו לשבח" לבני הנעורים. הוא פירט במאמר את הדיונים שאפשר לקיים על הנושא, יחד שילוב נושאים צדדים מתוך פרקי התנ"ך. הצעתו המפורטת הובאה במאמר. ההנחה הכללית היא שיש ללמד את הנושא ב"מנות" קטנות - רבע שעה בכל פעם. להלן, אביא, מעט מהחומר הכלול במאמר.

"עמק הבכה"עריכה

בספר "עמק הבכה", אשר חיבר רופא יהודי, יוסף הכהן, בשנת 1550, הובא סיפור קצר הקשור לתפילת "עלינו לשבח". המחבר חי באיטליה, בה הונהג לקרוא מתוך סיפרו בצום תשעה באב. הכהן הגיע לאיטליה מצרפת לאחר שמשפחתו גורשה מספרד בשנת 1492 - גירוש ספרד.

לתפילת "עלינו לשבח" יש נוסח מלא יותר. היה קיים בנוסח זה משפט שהושמט ממנו:

...שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל־המונם, שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע, (יפסיק מעט, וכשיאמר ״ואנחנו משתחוים״ יכרע כל גופו) ואנחנו משהחוים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,...


על קטע זה ידועים הפרטים הבאים: בשנת 1399 העיד יהודי מומר באוזני מנהיגי הכנסייה הנוצרית, שהיהודים מבזים בתפילת "עלינו" את ישו הנוצרי בכנותם אותו "ריק" ! הכיצד ? אותו רשע שהיה לו "ראש יהודי" הסבר כי דבר הבזיון נאמר רק ברמיזה שכן בגימטריא ריק = ישו = 316.

אנוך הציע למורה להסביר כי הביטוי "הבל וריק" מקורו מישעיהו הנביא :"וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, רַהַב הֵם שָׁבֶת" [2] כאשר הנביא גוער על עם ישראל המבקשים בעת צרה עזרה אצל מצרים במקום לבטוח בה', לאמור על מצרים :"...לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל, כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם-לְחֶרְפָּה" (שם,ה'). אתם סומכים על מצרים והם כמו "כדור נפוח, המרשים בנפחו ומתנפץ בנכל. הוא הציע למורה לסכם:""הבל וריק" נאמר, כאשר מגיעים ממצב התרשמות על קיום כח וגבורה אל האכזבה בגלל חוסר ערך וחוסר ישע !

בקיצור, המונחים מוכרים זמן רב לפני בואו של "אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ" - שוב, אולי המומר יגלה גם כאן רמז !

מקבילות לפסוקי התפילה מספר ישעיהועריכה

נוסח התפילה (לפי נוסח ספרד)

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתּוֹרָתוֹ:

וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

מפסוקים אחדים בספר ישעיהו אפשר חעמוד על מקורה הקדום של התפילה.

  • "לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי: אֲנִי ה', וְאֵין עוֹד" [3]
  • "אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי"[4]
  • " אָכֵן, אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר--אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעַ"[5]
  • "כִּי כֹה אָמַר-ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ ... אֲנִי ה', וְאֵין עוֹד"[6]
  • "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי--יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר, וְלֹא יָשׁוּב: כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל-לָשׁוֹן[7]

דמיון רב יש בין הביטויים שבהם השתמש הנביא לבין אלו הכלולים בתפילה.

מי חיבר את "עלינו"עריכה

על כך יש דעות אחדות:

  1. יהושע בן נון חיבר את התפילה.
  2. דעה אחרת: אנשי הכנסת הגדולה.
  3. משה מנדלסון סבר כי בזמן שבית המקדש היה קיים שכן נאמר בה:"ואנחנו כורעים ומשתחים" - וזה קרה בבית המקדש.

הסיכוםעריכה

רעיונו העיקרי של תפילת "עלינו, הוא עתיק יומין, הוא מובע בתנ"ך ! זה הרעיון של "אמונת אמת" באל אחד שהוא בורא עולם, וכל אמונה אחרת היא אמונת שווא. בעלי אמונת השווא ("גויי הארצות") נדרשים להגיע - ואף יגיעו - אל אמונת האמת (אמונת ישראל) וככל שאמונת הנוצרים סוטה מאמונת ישראל באל אחד ("אני ה' ואין עוד") חל תוכן התפילה וחלים דברי התנ"ך, כמובן גם עליה  !

הערות שולייםעריכה

  1. חיים חמיאל, מאסף לעניני חינוך והוראה ט', ימים נוראים א', המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשכ"ח
  2. ל',ז,
  3. מ"ה,ו'
  4. שם,י"ב
  5. שם,ט"ו
  6. שם,י"ח
  7. שם,כ"ג

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית