Fandom

Ventura Daniel Wiki

עם אלנבי בכיבוש הארץ

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Alenbi in holy land.jpg

הוצאה: אריאל צולם מהוצאת "מצפה" - תל אביב שנת הוצאה: 1972, הוצאת מצפה 1938 - 159 עמודים

עם אלנבי בכיבוש הארץ הוא יומן מלחמה של עתונאי ושדרן רדיו אמריקאי לואיל תומאס על טיסותיו מעל שמי מצרים, חצי האי סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הוא כולל שיחות שניהל על "טוד גילני" - הקצין המקשר - ב"תחנת-האווירונים" הטורקי בירושלים ביום חג המולד של שנת 1917 המספר לו, לתומו, על הקרבות שהיה נוכח בהן מחצי האי סיני עד ירושלים.

הספר חובר על ידי קנת בראון קולינגס, טייס מארצות הברית שנפל במלחמת העולם השנייה והיה בזמן מלחמת העולם הראשונה בוושינגטון שבארצות הברית. השותף לכתיבה, לואיס תומאס, היה חברו הקרוב. תומאס נחשב לאיש הרדיו המפורסם ביותר בשנות ה-30 וה-40 למאה הקודמת. [1]

ההשראה הקדושה

בספר הסופר מביע את יחסו, המשקף בחלקו את היחס של האומה הבריטית, לתנ"ך, הברית החדשה, ארץ הקודש ולצלבנים. כבר בקטע הפותח את הסיפור מבוטאת דעתו :"היום יום חג-הלידה, בשנת 1917 בירושלים, הגיניראל אלנבי וצבאותיו הבריטיים לכדו זה עתה את עיר הקודש מיד הטורקים. המקומות הקדושים לנצרות נגאלו משלטון האישלם  !חלום שנות מאות, שחלמו הצלבנים קם והיה סןף סוף ! [2].

הטיסה הראשונה שלו הייתה בקהיר. והוא מסכם את שליחותו:"המראנו - הטייס ואני - מעל הפירמידות מצרים והספינקס: אז עברנו מעל תעלת סואיץ ונישאנו על פני מדבר סיני, שם קבל משה את עשרת הדברות, עפנו על פני הדרך בה הלכו בני ישראל:
בדרך זו הלכו גם הטורקים, פעמיים במלחמה זו - בבואם ובצאתם - מתוך נסיון לא יואמן, כמעט, לחצות את תעלת סואיץ ולהרעיש את הדלת האחורית של האימפריה הבריטית, בעודה עומדת בקשרי מלחמה נואשה, מלחמת חיים ומוות, עם גרמניה, במבואי חצרה שבאירופה.[3].

בפרק האחרון של הספר, הנקרא: "מלחמת גוג ומגוג" הוא כותכ : במשרדו אשר בדמשק סיים טוד גילני את סיפורו: " הטייס רוס סמית הוא הטייס אשר הכריע את הכף ב"מלחמת גוג ומגוג" עוד לפני שהתחילה". הוא טס ישר לעפולה, שם פגע במקום בו עברו "כל החוטים ממפקדת האוייב אל החזית". ה"חוטים" אשר שידרו את פקודות המפקדה הטורקית העליונה בנצרת. הוא מספר כי לאחר כיבוש עפולה נמצאו: "בתוך לועות של שלושת הרי-געש את קצותיהם של כל החוטים הטלגרפיים של הטורקים, כמעט". מסתבר כי המפקדה הטורקית-גרמנית גילה את ניתוק הקווים רק כעבור זמן. וכך בחזית ובמפקדות לא ידעו מה קורה בשדה הקרב. הדבר גרם לאי-ודאות שגררה נסיגה כללית והשמדה של הצבא הנסוג.

הרוזנת ווארבוטה

במהלך הספר מופיעה הרוזנת ווארבוטה. לא ברור האם היא דמות אמיתית או ספרותית. היא מתוארת כך"היפה בכל בנות מצרים, גבוהה וגמישה, שחור זפת לשערותיה ועיניה ירוקות; יופי, בו יכלה להרחיק לכת בו(שם, עמ' 28)

היו השערות לגביה: רוזנת רוסיה או מרגלת גרמניה. מכל מקום, היא נמצאה מסיתה למרד את תושבי מצרים נגד הבריטים, בעזה היא נפלה בשבי ונמלטה, שלחה מעטות נפץ, נתפסה בשיח מוניס אחרי חצית קו שתי העוג'ות ושוב נמלטה, נראתה בירושלים ובסוף נעלמה בדמשק.

במצרים

"טוד גילני", המספר את סיפור המלחמה למחברי הספר, היה צירוף של קצין קשר וסוכן הבולשת החשאית. טוד מספר כי הגנרל בארקלי הזמין אותו למשרדו בפורט סעיד וציווה עליו לעקוב אחרי הרוזנת ווארבוטה. הוא פוגש בה, הם משוחחים והיא מודיעה לו כי בערב היא יוצאת את מצרים. הוא מלווה אותה לאוניה ובדרך מותקף על ידי בריונים. הוא מדווח לממונים כי היא יצאה את מצרים באוניה והמודיעין הבריטי נושם לרווחה.

אחרי קרב רומני חוזר טוד גילני למפקדה הבריטית בפורט סעיד. בכניסה הוא פוגש אישה מצרית ורעלה שחורה מכסה את מחצית פניה התחתונה. רק עיניה היו גלויות. היו אלה "עיניה הירוקות כעשב זה ! אותה אישה רעולה לא הייתה אלא הרוזנת. [4] נשארה השאלה : למה חזרה למצרים ?

גילני מקבל לרשותו חייל בריטי בתור משרת אישי. מסתבר כי הוא היה פעם אנרכיסט והכיר היטב את שיטות הריגול. עליו הוטל לעקוב אחרי הרוזנת והוא עושה זאת בהצלחה. הוא מגלה בית, "מקום נפלא לסחר-מכר אסור בנשק ותחמושת" [5]. הם פושטים על הבית. נמצאו בו " שש מאות רובים גרמניים ויותר מעשרת אלפים כדורים. "בעוד ימים, שנים או שלושה, הייתה הרוזנת מחלקת את הרובים בין המאמינים המוסלמים, ומי יודע מה היה צפוי לנו - מסכם גילני את פועלו במצרים. החייל גם מדווח לו כי הרוזנת כבר בדרך הים לספרד.

בארץ ישראל

המפגש הראשון עם מעשי ידיה של הרוזנת הוא מול עזה, בהמתנה לכיבוש באר שבע. בנסון, משרתו של גילני מודיע לו על חבילה שהגיע עבורו מאנגליה , כנראה קופסת שוקולד. הוא החל לפתוח את העטיפה ואז בנסון, המומחה לחבלה, מריח אבק שריפה וצועק "עצור"! היא התפוצצה. היה בה די חומר נפץ לפוצץ 12 אנשים. הרוזנת חוששת כי גילני יזהה אותה ושולחת לו את החבילה.

הפגישה האחרונה עם המרגלת בארץ ישראל התקיים בשיח מוניס. הבריטים חצו את קו שתי העוג'ות. עלו לגבעה של הכפר הערבי, שיח מוניס, היכן שהייתה המפקדה הטורקית. מתאר טד גילני, גיבור סיפורם של לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס : בבית האחרון בכפר ראיתי אור, קצין טורקי עבד על המפות, הוא נפל בשבי. אחד החיילים הודיע כי יש גברת בפנים והיא רוצה לדבר עם קצין ממונה. טד, המוכרת לו, מגלה אותה, בטרם שנקט בצעד נוסף, היא שלפה אקדח והוא מוצא עצמו פצוע ביד בבית חולים צבאי ביפו. הרוזנת שוב נעלמת.

בדמשק

המערכה על סיני וארץ ישראל הגיע לסיומה. דמשק נכבשה. האימפריה העות'מאנית נכנעה. נחתמה שביתת נשק. הרוזנת נתפסה בבירות היא מוצגת בפני טד גילני לזיהוי. הוא חש בצלקת בידו שנגרמה מהיריה שלה. ואז, לפי הספר, פתח טד את פיו:"אנחנו נלחמנו כדי לגרש את הטורקים מארץ הקודש ולהשכין שלום בירושלים. זאת השגנו כעת - ונחה דעתי".

הוא הביט ברוזנת והכריז בפני שומריה: "אין זו אלא טעות. מימי לא ראיתי את האישה הזאת. תנו לה ללכת!."

והוא מסכם: ויהי שלום בארץ, ויהפך לב אדם אל אדם - ואל אישה אחת!

הערות שוליים

  1. מקור: [1] National Life Insurance Company
  2. ההדגשה במקור מקור=עמ' 3
  3. מקור=עמ' 5
  4. מקור:לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס, עמ' 47
  5. מקור:שם, עמ, 51

לקריאה נוספת

With Allenby in the Holy land / by Lowell Thomas with Kenneth Brown Collings, London : Cassell, 1938
.

קישורים חיצוניים

  • לואיס תומאס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם : ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

Allenbys arival to Jerusalem.jpg

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית