FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו גם: עפרה המקראית

ראו מפה מפורטת יותר מאתר הישוב למטה

מבט על גבעת צבי - מדרום למרכז ההיסטורי של הישוב צילם : יעקב שץ - צפה בתמונה הרחבה בעזרת הזזת העכבר בסרגל בתחתית התמונה
מבט על גבעת צבי - מדרום למרכז ההיסטורי של הישוב צילם : יעקב שץ - צפה בתמונה הרחבה בעזרת הזזת העכבר בסרגל בתחתית התמונה
Ofra logo.jpg

מסמל:גג – קהילתיות, בית : מתחת – תלמים של חקלאות, וצורה הרומזת להר – איזור ההר: למטה – תעשייה מימין ומנורה משמאל, שילוב בין תורה ועבודה, אמונה וחיי המעשה - אמן כן יהיה רצון

עפרה הוא ישוב קהילתי דתי במטה בנימין, כ-20 ק"מ מצפון לירושלים. בעפרה קהילה בת 650 בתי אב, מוסדות חינוך ותרבות, וענפי תעשיה, מסחר ותיירות. השם המקורי של הישוב:"עפרה - כפר שיתופי להתיישבות בע”מ"

הישוב נקרא על-שם כפר יהודי קדום בנחלת שבט בנימין כאמור:"וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ...וּבֵית-אֵל... וְעָפְרָה. כד וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) [1]. מניחים כי היישוב הערבי א-טיבה הסמוך מרמז על השם הקדום של המקום. עפרה הוא ראשון הישובים היהודיים שקמו בשומרון אחרי מלחמת ששת הימים.[2]

עפרה שוכנת בגובה: 850 מטר מעל פני הים. אקלימה הררי.

עפרה הקדומהעריכה

קיימים מקומות שונים בארץ ישראל בשם זה, לפחות שמונה.
על אחד מהם ניתן לקרוא כאן עפרה - זיהויה של עפרה אבי העזרי

האידאל הישוביעריכה

GivatZvi183.jpg

מבט כללי על הישוב צילם:יעקב שץ

עפרה חותרת ליישב את אדמת הארץ תוך מעורבות גבוהה בסוגיות ציבוריות וקשר חזק להוויה הישראלית. היישוב שואף לעצמאות כלכלית ומעודד פיתוח מקורות תעסוקה ושירותים בתוך תחום היישוב. היישוב פועל לשמר את הערבות ההדדית והמעורבות הקהילתית שהנן לו אבן יסוד מראשיתו. עפרה היא יישוב גדול ומפותח האוצר בתוכו עושר אנושי מרתק, אוירה קהילתית חמה וגאווה מקומית.

הוא המשיך לשמור על צביונו המיוחד. בהתאם להחלטות הקיימות, מתבצעת הבנייה ביישוב באופן מרוכז. בכל שלב נבנים מספר בתים, אשר נבנים באופן השומר על מראה אחיד של השכונה כולה. הבתים בעפרה נבנים על מגרשים בשטח של כחצי דונם כל אחד.(לפי הויקיפדיה העברית)

תולדות היושבעריכה

עפרה הוקמה ביום ט' באייר תשל"ה (20 באפריל 1975). עפרה הוקמה כמחנה עובדים למקימי הגדר של המחנה הצבאי בהר בעל חצור. אל העובדים בהר, פעילי גוש אמונים, חברו אנשי גרעין שילה, ובהוראת שר הביטחון דאז, שמעון פרס, הותר להם ללון במקום. עפרה הייתה לראשון היישובים בשומרון אחרי מלחמת ששת הימים ובה עוצב דגם היישוב הקהילתי הלכה למעשה.

הסיפור המלאעריכה

(מתוך אתר הישוב)

Machane zvai.jpg

ימים ראשונים בעפרה מתוך אתר הישוב

ניסיונותיהם של פעילי גוש אמונים, אנשי גרעין שילה ואנשי גרעין אלון מורה, להתיישב בשומרון, החלו בראשית קיץ תשל"ד (יוני 1974). עד לעלייה לסבסטיה בחנוכה תשל"ו (דצמבר 1975) הסתיימו כל הניסיונות הללו בפינוי המתיישבים ע"י ממשלת ישראל. כולם חוץ מאחד – ניסיון ההתיישבות בעפרה.

בקיץ 1974 החל הקבלן זלמן בראשי בהקמת המחנה הצבאי בהר בעל חצור. בסיור באזור העלתה אלמנת הנשיא השני של מדינת ישראל, רחל ינאית בן צבי, רעיון באוזניו של חנן פורת. היא הציעה להקים קבוצת עבודה מאנשי גוש אמונים, שתעבוד בהר, ובדרך זו תשיג דריסת רגל במקום.

בתוך ימים ספורים הצליח יהודה עציון לקבל לידיו קבלנות משנה להקמת גדר כפולה ומאסיבית באורך 4 ק"מ שתקיף את המחנה. העבודה החלה בראשית תשל"ה, והייתה כרוכה בקשיים גדולים של כח אדם, תנאי מזג אוויר וחוסר ניסיון בעבודה מסוג זה. העובדים, בראשם יוסי אינדור, הגיעו בכל בוקר מירושלים ושבו אליה בתום יום העבודה המפרך. כך במשך שישה חודשים.

למרגלות הר בעל חצור, ממזרח לכפר הערבי עין יברוד, החלה לפני מלחמת ששת הימים בנייתו של מחנה צבאי ע"י השלטון הירדני. העבודות נקטעו עם פורץ המלחמה, ובסיומה נותרו במקום שלדי מבנים שבנייתם לא הושלמה. אתר זה נבחר לשמש כמחנה החדש של העובדים בהר.

ביום ראשון, ט' באייר תשל"ה (20.4.1975), נכנסו העובדים למחנה עין יברוד בסוף יום עבודתם. אל העובדים חברה קבוצת אנשים מגרעין שילה, בראשם פנחס ולרשטיין, מוכנים ללינת לילה במקום. באותן שעות עמל חנן פורת על השגת אישור להקמת מחנה העובדים במשרדו של שר הביטחון דאז, שמעון פרס, בקריה בתל-אביב. בסופו של אותו ערב קיבל המושל הצבאי של רמאללה, משה פלדמן, הוראה ממשרד הביטחון: "לא לעזור, לא להפריע".

על המבנה הראשון ששימש ללינה נכתב: "מחנה עבודה בעל חצור". חנן פורת מחה על שההתיישבות החדשה קיבלה שם של עבודת אלילים וקבע כי שמו של המקום יהיה עפרה, כשם הזיהוי המקראי של הכפר הסמוך טייבה.

מאז אותו יום החלו המתיישבים בעבודות להכשרת המקום למגורים. בנות זוג וילדים החלו להגיע כבר מסוף אותו שבוע, ובמחנה העובדים הלך ונבנה מרקם תוסס של חיים יהודיים מתחדשים. עבודות הגידור בהר נמשכו עוד קרוב לשנה, ועפרה הלכה והתפתחה ליישוב קהילתי אידיאולוגי, הנכון להירתם למשימות לאומיות.

הכרה רשמית קיבלה רק לאחר עליית הליכוד לשלטון, בשנת 1977, ועם השנים התרחבה והתפתחה לבלי הכר

תחילת הישוב היהודי בגב ההר בעת החדשהעריכה

דור תש"ח - חלוצי ההתחדשות היהודית בגב ההר היו משפחת שרתוק, משפחתו של משה שרת (לימים ראש ממשלת ישראל), שעלתה מאוקראינה והתיישבה בכפר עין סיניה שבבנימין (תרס"ו-תרס"ח 1906-1908), קילומטרים אחדים מערבה מעפרה. ביתם היה הבית העברי הראשון בגב ההר לאחר 2,000 שנות גלות!
בשנת תרע"ב (1912) נרכשים כאלף דונם מאדמות הכפר קלנדיה (מצפון לירושלים) ע"י חברת הכשרת היישוב. כשנתיים אחר כך עולים עשרה חלוצים על הקרקע – לנטיעות ולהכשרת השטח, אולם הם נאלצים לנטוש עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ב (1922), ימי העלייה השלישית, מוקם על אדמות אלה המושב עטרות, ראשון היישובים המתחדשים בחבל בנימין. שנתיים לאחר מכן מוקם בקרבתו "נווה יעקב – כפר עברי". עם פרוץ מלחמת השחרור והתגברות מתקפות הערבים, עזבו תושבי עטרות ונווה יעקב את יישוביהם וצעדו רגלית בליל הכרזת המדינה לעבר הר הצופים הנצור. חבל בנימין כולו נפל במלחמת השחרור בידי הערבים ונותר מחוץ לגבולות מדינת ישראל העצמאית של תש"ח, בשליטת ממלכת ירדן.
מלחמת ששת הימים (1967) השיבה את עם ישראל אל האזורים שהם לב הארץ מבחינה גיאוגרפית, היסטורית ורוחנית: ירושלים השלמה, יהודה, בנימין והשומרון.
ראשוני החלוצים שהעיזו ופרצו צפונה מחוץ לגבולות ירושלים, היו שבע משפחות שהתיישבו בבית השבעה בלב שכונת בית חנינא. בשנת 1969 קם היישוב מבוא חורון במורדות הדרום-מערביים של הרי בנימין. ירושלים החלה מתפתחת צפונה, ושנים אחדות אח"כ הוקם אזור התעשייה עטרות. שכונת "נווה יעקב" נבנתה על אדמות הכפר שחרב בתש"ח, וחוברה לירושלים ברצף של שכונות חדשות, שהלכו והתרחבו.

בט' באייר תשל"ה הוקמה עפרה, ראשון היישובים בגב ההר מצפון לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ובעקבותיה קמו בשומרון ובבנימין עשרות יישובים יהודיים.[3]

חינוך ושירותים עריכה

בעפרה מעון בן 12 כיתות, 7 גני ילדים, 3 בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ואולפנה אזורית לבנות, מדרשה ליהדות 'המדרשה בארץ בנימין', מדרשת 'שובה', כולל 'משפטי ארץ', בית ספר שדה, מרכז לחקר מערות, מקווה, ספריה, סניף דואר, קופת חולים כללית, קופת חולים מכבי, סופרמרקט, חנות פרות וירקות, סניף המוסד לביטוח לאומי, יד שרה, תחנת דלק, תחנת כיבוי חילוץ והצלה, 3 בתי כנסת, עמותת 'לב בנימין', בני עקיבא, מועדון קשישים, גלריה לאמנות, מרכז פיס – אולם ספורט, ברכת שחייה, אזורי תעשייה וחקלאות, מרכז מסחרי, מוסך, ואמפיתיאטרון טבעי. בעפרה מערך חוגי ספורט, אמנות, טבע ומוסיקה לילדים, המצמיח נבחרות כדורגל ושחמט. תלמוד תורה פועל בשעות אחה"צ ומושך אליו כ-250 ילדים. מרכז נוער מטופח, משפחה מאמצת לכל שכבה בגיל הנעורים ורכז נוער נותנים מענה לגיל זה. לצד שיעורי תורה קבועים לגברים, לנשים ולנוער, מוזמנים לעפרה אנשי תורה מגוונים מבחוץ, ואחת לחודש פועל בה בית מדרש אזורי לתנ"ך. פעילות התרבות לילדים, למבוגרים ולמשפחות כוללת מופעי תיאטרון ומוסיקה, הרצאות וסיורים, ירידים וסדנאות.

המקור:אתר מועצת בנימין

בית ספר שדה עפרהעריכה

Logo beth sefer ofra.jpg

לוגו בית הספר

ראו ערך מורחב: בית ספר שדה עפרה
בית ספר שדה עפרה מתרכז בהנחלת ערכי טבע ומורשת באזורים המהווים את "ערש" התנ"ך. העיסוק בחשיפת ובשימור העבר הינו חלק בלתי-נפרד מהעבודה היומיומית בבית ספר שדה עפרה. מעבר לעבודה השוטפת של הדרכות בנושאי תנ"ך ותולדות ישראל בית הספר עוסק גם בשמירת הטבע. צוות בית הספר פועל בירושלים, תוך עבודה צמודה עם בתי ספר ירושלמיים ושילוב תכני הטיולים עם חומר הלימודים, נושאי הלימוד של בית הספר או חגי ישראל.

אולפנת עפרהעריכה

Ulpanat ofara.jpg

הכניסה לאולפנה המקור: אתר האולפנה

האולפנא בעפרה הינה בית החינוך האזורי השש-שנתי. ככזאת, אוצרת בתוכה האולפנא מגוון של בנות המהות פסיפס אנושי מרתק ומעשיר. על מנת להגיע לכל בת ובת מציעה האולפנא מגוון של פעילויות חינוכיות המתקיימות בעיקר בלילות הפנימייה, בימי שני ורביעי, ע"י אנשי צוות מהאולפנא ומחוצה לה.

מערכת הקשרים והיחסים בין אנשי הצוות לבנות הינה מערכת חמה ומשפחתית. אנו רואים בבנות שותפות אמיתיות לשיח ולעיצוב היום-יום באולפנא ובקביעת הפעולות בהן אנו והן רוצים לפעול.

עוד על האולפנה באתר שלה

מכון משפטי ארץ עפרהעריכה

Din-tora.jpg

לוגו המכון

ראו ערך מורחב: מכון משפטי ארץ עפרה
מכון משפטי ארץ עפרה פועל בישוב עפרה שבחבל ארץ בנימין . הוא הוקם בחודש אלול תש"ם כאשר יעדו נקבע: מתן מענה תורני לשאלות העולות במשפט המודרני.

בראש הישיבה הפועלת במכון עומד רב היישוב עפרה, הרב אברהם גיסר. בראש צוות המחקר של המכון עומד הרב ד"ר איתמר ורהפטיג.

נושאי המחקר : צוות המחקר של המכון "משפטי ארץ" חקר נושאים תורניים במטרה שהמשפט העברי יהיה למערכת חיה ומתפתחת במדינת ישראל. קהלי יעד הם: הציבור הרחב, דייני בתי הדין, לומדי המשפט העברי וכן חברי כנסת.

חקלאות הישובעריכה

שטחי החקלאות המעטים משמשים בעיקר לגידול דובדבנים, נקטרינות, גפנים וזיתים. במקום פועלים גם יקבי בוטיק.

יקב תניאעריכה

ראו ערך מורחב: יקב תניא

Yecav tania.jpg

המקור:אתר היקב

יקב תניא הנו יקב משפחתי שהוקם בשנת 2001 על ידי יורם כהן ונקרא כשם בתו. השם תניא נלקח מתוך הגמרא "תניא אמר רבי ישמעאל" וכן בעוד מקומות רבים בתלמוד.

היקב שהחל את דרכו עם כ-800 בקבוקים בשנת 2002 כיקב משפחתי וחלוקה לחברים, ציין בשנת 2007 גידול מרשים של כ-30,000 בקבוקים בשנה. בשנים 2007-2009 זכו היינות ב-9 מדליות, מתוכן, 5 זהב, 3 כסף ואחת ארד.

כרמי היקב נטועים על גב ההר המרכזי למדרון מתון, באדמת גיר טרשית. בסמוך, ובתוך הישוב עפרה, בגובה של 900 מטר מעל פני הים. בכרם מקפידים על יבול נמוך מאוד של כ-900 קילוגרם לדונם ענבים. כדי לקבל ענבים עם ריכוז גבוה של טעמים וניחוחות הבאים לידי ביטוי ביינות היקב. הענבים נבצרים באופן ידני לפנות בוקר אל תוך ארגזים קטנים, על מנת למנוע לחץ ומעיכה של הענבים, זליגת תירוש ותסיסה מוקדמת. בכרמים של יקב תניא על שטח של 32 דונם גדלים ענבי קברנה סוביניון, מרלו, שירז ושרדונה

המקור:אתר היקב

יקב דומיין ונטורהעריכה

ראו ערך מורחב: יקב דומיין ונטורה

Domaine Ventura Winery.jpg

המקור:אתר פייסבוק

יקב דומיין ונטורה הוא יקב בוטיק השוכן בעפרה אשר בחבל ארץ בנימין. הוא הוקם בשנת 2006 על-ידי היינן דוד ונטורה. היקף היצור 13,000 בקבוקים לשנה המקור.


השם המקורי ונטורה מגיע מצרפת, מקום הולדת בעלי היקב. מקום בו נלמד סוד היין הצרפתי. משמעות המילה דומיין היא אחוזה. יקב דומיין ונטורה ממוקם בעופרה, שבהרי מטה בנימין, בגובה כ– 900 מטר מעל פני הים. אזור זה היה משופע בכרמים וביקבים בעת העתיקה ששרידיהם קיימים עד היום. כרמי היקב ממוקמים אף הם באזור זה המקור.


אתר היקב (באנגלית)

מרכז לחקר מערות מלח"םעריכה

מלח"ם עוסק בעיקר במחקר ואיסוף מידע על מערות ישראל, וכן בשמירה על מערות ותופעות קרסטיות מפני פגיעה.

המלח"ם מנוהל על ידי פרופ' עמוס פרומקין, ובמסגרתו פועלים סטודנטים ומתנדבים. המלח"ם מבצע מחקרים מפורטים בנושאים ואזורים נבחרים, ברובם במסגרת עבודות מוסמך ודוקטורט של סטודנטים. מתבצעים גם סקרים, מיפויי מערות ומחקרים מוזמנים לטובת גופים ממשלתיים ופרטיים, וכן הרצאות והדרכות מוזמנות.

המלח"ם פועל במסגרת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. למלח"ם גם משרד בישוב עפרה

מיסוד הישובעריכה

עיבוד מתוך לפי מסד הנתונים של משרד הבטחון פורסם:12/8/2009 - הקישור הוסר

החלטת ממשלה:

  • 26/7/77 – הכרה בישוב עפרה כישוב קבע. – ( א. 835 (הת/ 20

"מחליטים : הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית מכירה בישובים אלון מורה , עפרה ומעלה אדומים כישובים לכל דבר ; ומטילה על המוסדות המיישבים לטפל בהם כמקובל."

  • 2/8/77 – האחריות לטיפול במעלה אדומים ועפרה. – ב. הת/ 23

"מחליטים בהמשך להחלטה מספר הת / 20 של הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמ ית , מיום 26/7/77 : לקבוע את אחריות הטיפול בישובים מעלה אדומים ועפרה כדלקמן : -

    • מעלה אדומים – הטיפול בישוב מוטל על משרד הבינוי והשיכון.
    • עפרה – הטיפול בישוב מוטל על המחלקה להתיישבות."

סטאטוס מקרקעין:{{ש)) הרוב פרטי – מוסדר, חלק נוסף אדמות מדינה רשומות, חלק נפקדים וחלק רכישות פרטיות.

מאחזים בלתי מורשים בסמיכות:עריכה

  1. עמונה – הוקם באוגוסט 1995 , ע"ג קרקע פרטית, במקום מתגוררות 25 משפחות, תכולה: 60 קרוואנים עם מכולה ומבנה שירותים – משמשים בית כנסת, 3 מחוברים משמשים גן ילדים, 3 מחוברים משמשים גן ילדים נוסף, מבנה קבע המשמש מקווה,
  2. עופרה מ זר ח – הוקם במאי 2004 , ע"ג אדמות פרטיות שנרשו ע"י הימנותא

בהקצאה לה סתצ "י ( 12/88-12/2037. במקום מתגוררות 10 משפחות

  1. עופרה דרום מזרח – הוקם במאי 2004 , ע"ג קרקע פרטית, לא מאוכלס.

תכנון הישובעריכה

לא ק יימות תוכניות תכנון בתוקף לגבי הבנייה בישוב. במהלך השנים שממועד הקמת הישוב הוגשו תוכניות תכנון לשם הסדרת הבנייה במקום .

כל הישוב אינו מוסדר בתוכניות מתאר בתוקף. רוב הב יה בישו ב על אדמות פרטיות רשומות ללא בסיס חוקי כלשהו וללא אפשרות הכשרה.

  1. היישוב הוותיק - למעלה מ- 200 מבני קבע למגורים, מבנים חקלאיים, מבני ציבור, הכשרות שטחים, דרכים, מטעים בתחום היישוב הוותיק (שלגביו הוגשה ת כנית 221 , שכאמור, לא קודמה בשל בעי ית בעלות).
  2. בנוסף, בתחום ה יישוב הוותיק, ניתן לזהות 2 מקבצי קרוואנים עיקריי ם: האחד, בחלק המער בי ש ל היישוב כ- 35 קרוואנים ו סכ כות. השני, בחלק הדרום מערבי של היישוב מקבץ של כ- 22 קרוואנים, המשמשים כשכונה של עולים חדשים.
  3. שכונת רמת צבי – מדרום ליישוב הוותיק – כ- 200 מבני קבע וכן הכשרות שטח ופיתוח לבנ יית ק בע נוספת, כולה על אדמות פרטיות תוך השגת גבול.

הסכמי הרשאותעריכה

  1. הסכם הרשאה – ההסתדרות הציונית – כ – 400 דונם – הקמת היישוב – עד 12/2,033
  2. הסכם הרשאה – ההסתדרות הציונית – כ – 20 דונם – הרחבה – עד 5/2,043
  3. הסכם הרשאה – ההסתדרות הציונית – כ – 200 דונם – שטחים חקלאיים – עד 2,043
  4. הסכם הרשאה – ההסתדרות הציונית – כ – 131 דונם – שטחים חקלאיים – עד 2,044

אקטואליה:יוסדר תחום השיפוטעריכה

חיים לוינסון כתב ביום 15 ספטמבר 2011 בעיתון הארץ לראשונה בעפרה: יוסדר תחום שיפוט

"36 שנה אחרי שהוקמה חלוצת ההתנחלויות בגב ההר, עפרה, החליטה הממשלה לקדם הכנת "תחום יישוב" (תחום שיפוט) להתנחלות, כדי להסדיר רטרואקטיבית את הבנייה בה. רוב השטח הבנוי בעפרה הוא קרקע פלסטינית פרטית.

בעפרה יש שלושה סוגי קרקעות: החלק הישן של ההתנחלות, שהוקם על קרקעות שהפקיעו הירדנים ועל קרקעות שהפקיעה ישראל. עם זאת, ההפקעה נועדה לשמש לצורכי ציבור, ולא לבניית בתים פרטים. חלק נוסף, קטן, הוא של שתי חלקות שרכשו יהודים, שיש עליהן בעיקר מבנים חקלאיים. החלק האחרון, הגדול, המהווה 58% לפחות מ-670 הדונמים הבנויים של עפרה, הוא קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים, הרשומות על שמם בטאבו. בשל כך נדחו כל תוכניות הבנייה להתנחלות. "

תמונות מעפרהעריכה

צילם:יעקב שץ

מפת האזורעריכה

המקןר:אתר הישוב

Map ofra.jpg

הערות שולייםעריכה

  1. יהושע י"ח, כ"ג.
  2. המקור: אתר הישוב
  3. המקור: נכתב בסיוע מרכז המבקרים "התיישבות בהר" עמונה

יישובי מועצה אזורית מטה בנימיןעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית