Fandom

Ventura Daniel Wiki

עקרונות הלוח העברי

7,414דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

עקרונות הלוח העברי לפי הרב משה קובלסקי בשיעור על דף י"ג במסכת בבא בתרא תש"ע

  1. שנת חמה 365 שנת לבנה 354. החודשים לפי הלבנה - הפרש 11 יום - נקח 17 שנה שלא נעבר את השנים נקבל 181 יום - כאשר יש הפרש כזה נקבל את ליל הסדר בראש השנה.
  2. מה הבעיה:החגים צריכים להיות צמודים למזג האוויר - דהינו למצב של השמש.
  3. יש לנו ארבע תקופות: 365 נחלק ל4 = 91 בין תקופה לתקופה יש להמתין 81 יום.
  4. אם פסח באביב וסוכות בתקופת האסיף - צריך לסדר את הפסח וסוכות שיתאים לשמש.
  5. היום והחודשים לפי הלבנה איך פותרים את הבעיה כל 3 שנים עוד חודש. פעמיים אדר - הוא מאזן בין השמש לבין הירח

כללי הגמראעריכה

מתי מעברים את השנה. על כך יש מחלוקת כפולה:

  1. כמה ימים מחודש סוכות צריכיןם להיות בתקופת תשרי. החג צריך להיות באסיף - די יום אחד, חול המועד (אסיף זה פעולה שנעשית בחול המועד), יום ראשון. אם צריך מהיום הראשון, אם מגלים במאזן תגמר תקופת תמוז ביום השני של חול"ל המועד אני צריך לעבר את השנה
  2. יום ראשון של פסח הוא תקופת האביב - כאשר הירח עדיין בהתחדשותו - 14 יום - בתוך 14 יום הראשונים. אם נגלה יצא היום הראשון בתקופת טבת אז צריך לעבר את השנה כדי לסדר את התקופה. אם יש יום אחד בעייה עם התקופה תקופת ניסן מתחילה ביום ראשון פסח - אנו בחודש אדר - די לעבר יום אחד את חודש אדר - נהפוך את חודש אדר לחודש מלא. הצלנו את המצב.
  3. לפעמים מגלים בעיה נוספת לפני ראש השנה. . שכן ראש השנה לא יחול בימים : א ד ו. ולא בדו פסח. סידרו את הלוח כך שלא יכול להיות בדו פסח (בימי חז"ל שקבעו מראש - בין פסח לראש השנה יכולתי לסדר את החודשים שראש השנה לא יצא בא ד ו.) תקופת תשרי אם יש בעיה לא אוכל לעבר את חודש אלול. הגענו למצב בו מעברים את השנה ולא את החודש. בתשרי יש לעבר את החודש - בניסן אפשר להסתפק בעיבור החודש
  4. בין תקופה לתקופה 91 יום ורבע. כל תקופה מתחילה בשעה אחרת הראשונה 6 בבוקר הבאה ב-12. היום שהתקופה נופלת האם זה בתקופה שעברה או בתקופה שתבוא ? אם טבת מתחיל ביום זה יום ראשון. ט"ז תשרי תחל תשרי - היום הראשון של חול המועד - האם אני מסודר או לא ? כבר היום הראשון זה חג האסיף. יד דעה כזאת ודעה אחרת

לסיכום, סוכות - אסיף, פסח - אביב - האם יום השינוי לתקופה קודמת או לתקופה הבאה ?

עכשיו נגש לחשבוןעריכה

(דף יג,א גמרא ) רבי יוסי אומר: אחד ועשרים יום ושניהם מקרא אחד . דרשו (שמות לד) "חג האסיף תקופת השנה". מר סבר: כוליה חג בעינן בתקופה חדשה ומר סבר מקצת חג בעינן בתקופה חדשה מאי קא סברי אי קסברי יום תקופה גומר בלאו הכי נמי לא למ"ד כוליה חג איכא ולא למאן דאמר מקצת חג איכא אלא קסברי יום תקופה מתחיל מיתיבי יום תקופה גומר .

דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר יום תקופה מתחיל ועוד תניא אין מעברין את השנה אלא א"כ היתה תקופה חסירה רובו של חודש וכמה רובו של חדש ששה עשר יום (תקופת תמוז ברוב חודש תשרי - אם תתחיל בי"ז פיספסטי). ר' יהודה אומר שתי ידות (שני שליש) בחודש וכמה שתי ידות בחדש . כ' יום ר' יוסי אומר מחשבין ששה עשר לפני הפסח מעברין ששה עשר לפני החג אין מעברין. ר"ש אומר אף ששה עשר לפני החג מעברין אחרים אומרים מיעוטו וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום . קשיא אמר מר רבי יהודה אומר שתי ידות בחודש עשרים יום. רבי יוסי אומר מחשבין ששה עשר יום לפני הפסח מעברין היינו רבי יהודה יום תקופה גומר (שייך לתקופה קודמת) ויום תקופה מתחיל (לתקופה חדשה). איכא בינייהו אמר מר ששה עשר לפני החג אין מעברין אלא לרבי יוסי ששה עשר לפני החג (הפסח) . (אם י"ז ניסן תחל תקופת ניסן אז עד כ"ב תשרי (תקופת תשרי) - 182 יום - פיספסתי את התקופה. אם אני מגלה זאת - גם אם לא מפריע לי חודש האביב אני כבר מעבר כי אחרת בסוכות אני אתקע. אם תקופת תמוז אפילו ט"ז תשרי - אם זה קורה ב"ז ניסן אני חייב לעבר.) הוא דלא הא שיבסר ותמניסר מעברין והאמר ששה עשר לפני הפסח אין בציר לא לא אידי ואידי אין מעברין ואיידי. דתנא רישא ששה עשר לפני הפסח תנא נמי ששה עשר לפני החג . ר"ש אומר אף ששה עשר לפני החג מעברין. היינו תנא קמא (רבי שמעון)

(דף יג,ב גמרא) איכא בינייהו, יום תקופה מתחיל ויום תקופה גומר ולא מסיימי אחרים אומרים מיעוטו וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום. מאי קסברי (למה י"ד תשרי) אי קסברי יום תקופה גומר וכוליה חג בעינן האיכא. אמר רב שמואל בר רב יצחק אחרים בתקופת ניסן קיימי דכתיב (דברים טז) שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן (עד 14 הימים הראשונים) וליעבריה לאדר (תעבר אדר ופתרת את הבעיה) . אמר רב אחא בר יעקב תנא מלמעלה למטה קחשיב (עד מתי לא צריך לעבר - אם תקופת טבת 18 תעבר 16 תעבר 15 תעבר - 14 אין צןרך - אני אוסיף יום אחד בחודש ולא צריך לעבר) . והכי קאמר עד מיעוטו מעברין וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום רבינא אמר לעולם אחרים בתשרי קיימי וקסברי אחרים כוליה חג בעינן ויו"ט ראשון יום טוב ראשון חג האסיף כתיב חג הבא בזמן אסיפה (גם הוא צריך להיות בתקופה והוא כבר יהיה בתקופה החדשה - חג שבא בזמן האסיפה):

סמיכת זקניםעריכה

סמיכת זקנים: (היתה טעטת אכלו חלב - פר העלם גבר) ת"ר (ויקרא ד) וסמכו זקני יכול זקני השוק (אולי הסוחרים הזקנים יעשו זאת) תלמוד לומר עדה (דיינים) אי עדה יכול קטני עדה ת"ל העדה מיוחדין שבעדה (המיוחדים) וכמה הן וסמכו שנים זקני שנים (ארבע) ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן חמשה דברי רבי יהודה . רבי שמעון אומר זקני שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה. ור' שמעון הכתיב וסמכו ההוא מיבעי ליה לגופיה ורבי יהודה לגופיה לא צריך דאם כן דלא אתי וסמכו לדרשה ליכתוב זקני העדה ידיהם על ראש הפר (לסמוך על הראש) ור' שמעון אי כתיב הכי הוה אמינא מאי על בסמוך (תוספת הסמיכן הוא שיהיו עוד 2) . ורבי יהודה גמר ראש ראש מעולה ור"ש לא גמר ראש ראש מעולה תנא סמיכה וסמיכת זקנים בג' מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים א"ר יוחנן מיסמך סבי א"ל אביי לרב יוסף מיסמך סבי (אומרים "רבי" (התנאים רבי והאמוראים רב - הם כבר לא נסמכו) בשלשה מנלן אילימא מדכתיב (במדבר כז) ויסמוך את ידיו עליו אי הכי תסגי בחד וכי תימא משה במקום שבעים וחד קאי אי הכי ליבעי שבעים וחד ( די היום שיסמוך אחד) קשיא אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי בידא ממש סמכין ליה אמר ליה סמכין ליה בשמא קרי ליה רבי ויהבי ליה רשותא למידן דיני קנסות (זה מה שיוצא מסמיכה) וחד לא סמיך והא אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאילמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו נגרוסינהו אלא

סיכוםעריכה

(מתוך סיכומי בבבא בתרא)

  1. מהי הסמיכה. שהסומכים קוראים לנסמך בשם "רבי", ונותנים לו רשות לדון דיני קנסות, אבל אין צריכים להניח את ידיהם על ראשו.
  2. . כמה סומכים. שלושה. [וכן הלכה, אף שלא נמצא טעם לדבר, שהרי אם נלמד ממשה שסמך את יהושע, יש לנו ללמוד שיחיד סומך, כמשה שסמך יחידי. א"נ יש ללמוד ששבעים ואחד סומכים, שהרי משה שקול כשבעים ואחד].
  3. היכן סומכים. אך ורק בארץ ישראל, ולא רק הסומכים צריכים להיות בארץ, אלא גם הנסמכים, כי הנסמכים צריכים להיות אצל הסומכים. [כן מבואר בדף י"ד].

הערך הבאעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית