Fandom

Ventura Daniel Wiki

ערבה

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Salix alba leaves.jpg

ערבי נחל (Salix alba leaves) צילם:MPF הויקיפדיה העברית

ה"ערבה" היא אחת מארבעת המינים אשר ניטלים בחג סוכות כפי שנאמר במקרא:" וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים [1]

בנוסף לכך, קיימת גם מצות ערבה במקדש, הנזכרת במשנה מסכת סוכה:"מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא". אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים[2].

מהי ערבה כשרהעריכה

אבחנה חשובה היא בין הערבה שהיא "ערבי הנחל" לבין ה"צפצפה" שחז"ל קבעו:...והצפצפת--פסולה" יחד עם "ערבה גזולה ויבשה, פסולה. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסולה. נקטם ראשה, נפרצו עליה,.. כמושה, או שנשרו מקצת עליה, ושל בעל--כשרה. [3]

הרמב"ם במשנה תורה נותן גם סימנים להבחנה בין הערבי נחל לבין הצפצפות וכותב הערבי נחל :"האמורות בתורה, אינן כל דבר הגדל על הנחל, אלא מין ידוע, הוא הנקרא "ערבי נחל"; עלה שלו משוך ופיו חלק וקנה שלו אדום, וזה הוא הנקרא ערבה. ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נאמר "ערבי נחל"; ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר. [4].

זאת ובעקבות התלמוד בבלי המבחין בינהם:"ת"ר אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק צפצפה קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל [5]. גם תלמוד ירושלמי עושה את ההבחנה:"צפצפת: העשויה כמין מגל. תני כמין מגל פסולה, כמין מסר (פסולה) [כשירה]. ערבה פסולה: עלה עגול וקנה לבן. ערבה כשירה: עלה ארוך וקנה אדום. [6].


ראו ערך מורחב:ערבה: זיהוי מדעי ומסורת הלכתית

המקור: פרופ' זהר עמר, ערבה: זיהוי מדעי ומסורת הלכתית בטאון ישיבת שלעבים - ברשות המחבר]

הציווי מן התורה הוא לקחת למצוות נטילת לולב 'ערבי נחל' (ויקרא כג, מ), וחז"ל קבעו ש"הצפצפה פסולה" (סוכה פ"ג מ"ג). מכאן משמע שה'צפצפה' דומה היא לערבה, ולכן נדרשו חז"ל לתת סימנים להבחנה ביניהם:

א. סוכה לד, א:
תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה?
ערבה: קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק.
צפצפה: קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל.

ב. תוספתא סוכה ב, ז:
צפצפה: העשוי כמסר.
ערבה פסולה: קנה שלה לבן, עלה שלה עגול.

ג. ירושלמי סוכה פ"ג ה"ג]:
צפצפת: העשויה כמין מגל.
תני כמין מגל פסולה, כמין מסר (פסולה) [כשירה].
ערבה פסולה: עלה עגול וקנה לבן.
ערבה כשירה: עלה ארוך וקנה אדום.

פרופ' זהר עמר, המומחה לנושא מציג את הדילמא:"אם נבחן את כל המקורות התנאיים הללו נראה שקיימות גרסאות שונות, ואף סותרות, וחלק מהסימנים (עלה עגול וקנה לבן) שניתנו לאיפיון הצפצפה במקור אחד מופיעים כסימן לערבה פסולה במקורות האחרים. הבעיה היא בחילופי השמות, אך מבחינה הלכתית אין להם כמעט משמעות, שהרי לא מצאנו מי שיתיר ערבה ו\או צפצפה שעליה עגול. לעומת זאת, הסימן המתייחס לשינון של העלים עשוי להיות בעייתי בהגדרתו, ועליו יתכן שהיו חילוקי דעות; כנראה שזאת הסיבה שעל סימן זה התמקדו בסופו של דבר האמוראים בדיון בתלמוד הבבלי (סוכה לד, א), אחרי שנקבע שם שעלה הצפצפה דומה למגל:

והא תניא: דומה למגל – כשר, דומה למסר – פסול! אמר אביי: כי תניא ההיא – בחילפא גילא. אמר אביי: שמע מינה, האי חילפא גילא כשר להושענה.
מכאן שקיים סוג של ערבה שאינה זהה לערבה ה'קלאסית' אך בכל זאת היא כשרה לגמרי, והיא העץ שכונה 'חילפא גילא'.

זיהוי הערבה והצפצפה עריכה

חוקרי העת החדשה עסקו רבות בזיהוי הערבה והצפצפה, ובניסיון ליישב בין הגרסאות השונות של המקורות הקדומים. להלן נביא בטבלה סיכום חלק מדעות אלה (על פי המינוח המודרני)[7]

שם החוקר ערבה כשרה חילפא גילא ערבה פסולה/צפצפה
לעף מיני ערבה (Salix) ערבה לבנה צפצפת הפרת
צ'יזיקערבה מחודדתערבה לבנהצפצפה (Populus)
פלדמןערבה מחודדת;י"א ערבה לבנה Salix safsaf
כסלוערבה מחודדתערבת שלושת האבקניםערבה לבנה
הראובנימיני ערבהצפצפת הפרתצפצפה שחורה
פליקס מיני הערבהערבה לבנהצפצפת פרת וצפצפת מכסיפה שחורה

אולם מאחר שמקורות חז"ל שנזכרו לעיל הינם חלקיים ומקוטעים, וללא דיון של האמוראים בתלמוד הירושלמי, לא ניתן על פי הנתונים שבהם לבארם באופן חד משמעי, אלא רק להציע פרשנויות שונות. פרשנויות אלה, ככל שתהיינה חשובות, כאשר הן באות כניסיון לשחזר את המציאות הבוטנית שעליה דיברו חז"ל - הן תישארנה בגדר השערות שאין להן תוקף הלכתי. יתירה מזאת, פרשנות שמנסה לכוף מקור תנאי על ההלכה המעשית בימינו, ומתעלמת מספרות ההלכה שנכתבה ולמסורת ההלכה שנהגה בפועל מאז כהמשך ישיר לתלמוד הבבלי (כפי שעולה מכמה מחקרים חשובים שנכתבו בסוגיה), אינה יכולה להיות קבילה מבחינה הלכתית. לכן עלינו להסתפק בטקסט הבבלי, שחשיבותו להלכה המעשית היא מכרעת בכל קהילות ישראל. אנו אפוא נציע דרך אחרת לבחינת הסוגיה, כהמשך לספרות ההלכתית שנכתבה מאז ימי הגאונים.

הערות שולייםעריכה

  1. ספר ויקרא, כ"ג, מ"ג
  2. ד',ה'
  3. משנה,מסכת סוכה, ג',ג'
  4. הלכות שופר וסוכה ולולב,ז',ג'
  5. ל"ד,א'
  6. פרק ג',הלכה ג'
  7. ראו הערות בכתב היד המקורי - ראו קישור לעיל

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית