Fandom

Ventura Daniel Wiki

פאץ' אדאמס (סרט)

7,436דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

(הערך נכתב על-ידי דניאל ונטורה היה בויקיפדיה העברית שם שונה עד לבלתי הכר)

Patch Adams.jpg

סרטון

אדאמס הוא סרט קולנוע, דרמה קומית המהווה ביוגרפיה של הנטר (פאץ') אדאמס, סטודנט לרפואה, ממייסדי המקצוע "ליצנות רפואית". את אדאמס מגלם בסרט רובין ויליאמס.

אדאמס הקים ב-1972 את המוסד הרפואי "גזונטהייט" (Gesundheit Institute), המספק שירות רפואי חינם לתושבי מערב וירג'יניה. הסרט עוקב אחרי התהליך שהביא אותו לההחלטה ליזום את שיטת הטיפול הייחודית שלו ולהקמת המוסד והבאתו לדגם מוביל ברפואה מסוג זה בעולם. הסרט זכה בשנת 1997 לפרס: (AwardASCAP - Best Supporting Actor Academy Award) ובשנת 1999 והיה מועמד לפרס אוסקר ולשישה פרסים נוספים.

במהלך הסרט באה לידי ביטוי ההתנגשות בין הממסד הרפואי הדוגל במדעי הרפואה לבין הנטר אדאמס הטוען כי גם הצחוק הוא תרופה וכי מטרת הצוות הרפואי והרופא בראשו היא גם "לשפר את איכות חייו של החולה ולא רק לדחות את מותו".

עלילת הסרטעריכה

החידושעריכה

בשנת 1969 הנטר אדאמס החליט להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. הוא עושה זאת לרצונו בשל הדכאון ממנו הוא סבל. באוטובוס הנוסע לבית החולים נשמעים ברקע דבריו של המשורר דנטה אליגיירי :"באמצע המסע של חיי מצאתי את עצמי ביער אפל...כי איבדתי את הדרך הנכונה". במשך הסרטה תלווה את הצופה התחושה כי החזרה ל"דרך הנכונה" - הבריאה - אינה רק באמצעות תרופות.

הנטר הגיע לבית חולים פיירפאקס (FairFax), מרואיין על-ידי רופא. המומחה לפסיכיאטריה, מפגין אדישות לשמע התשובות שהוא מקבל ממנו, בתגובה לשאלות שהוא עצמו הציג. הצופה נוכח לראות כי השאלות הוצגו אר כדי למלא חובה. האזנה לתשובות לא נכללת במסגרת התפקיד הרפואי הקונוונציונלי. בסצנת פתיחה זאת, הטיפול שהרופא הראשי נותן למערכת אביזרי משקה הקפה על שולחנו, זוכה ליותר תשומת לב מאשר החולה שזה עתה הגיע לבית החולים.

הוא מקבל חדר למגורים ומגלה כי שותפו לחדר סובל, בצורה חמורה, מפחדים. הוא חושש כי סנאיים הגיעו חדר בעקבות פתיחת הדלת להנטר. הוא הופתע לראות איך , בבת אחת, כאשר הוא הוזה בקיומם, הוא קופץ מהמיטה, נמלט לפינות החדר ואף מנסה לטפס על הקירות על-מנת לנוס מהסנאיים הדמיוניים. הוא הזעיק את הצוות הרפואי, אשר הוסיף להגברת פחדו של החולה, כאשר הוא נתפס בכפיה המטרה לתת לו זריקת הרגעה . הוא נוכח כי בשיטות דומות מטפלים גם בשאר החולים. הנטר הסתובב זמן מה במחלקה הפסיכיאטרית ובעזרת משחק הוא הצליח להרגיע את שכנו לחדר ולעורר שמחת חיים אצל חבריו לטיפול הקבוצתי. הוא החליט כי ייעודו בחיים יהיה לעזור לאנשים חולים בשיטה שונה מהמקובלת. הוא עוזב את בית חולים ונרשם ללימודי הרפואה ונפרד מהמומחה לפסיכיאטריה, שהוא גם מנהל בית החולים, באומרו:" אתה גרוע בטיפול בחולים. אתה אפילו לא מסתכל עליהם שהם מדברים".

בבית הספר לרפואהעריכה

הנטר נרשם ללימודים בבית ספר לרפואה :וירג'יניה מדיקל סקול (Virginia Medical School) ‏‏[1]. הסתבר לו כי הוא המבוגר מהתלמידים ווחש כי הוא היחידי המכיר את מצבו של החולה וכיצד יש להביאו למצבו היציב: היותו בריא. שותפו לחדרו, פיליפ סימור הופמן, בתפקיד מיטץ', הוא בן למשפחת רופאים. הוא הציג את יוקרת המקצוע של אביו הרופא. מיטץ' השקיע את מרצו בלימודים כך שיהיה לתפארת שושלת משפחת הרופאים. הוא מקנא בהצלחותיו של שותפו לחבר בבחינות. ‏‏[2] הנטר אדאמס מוצא שותף לרעיונות שלו בין הסטודנטים, הוא דניאל לונדון, המגלם את תפקיד חברו טרומן. הוא עוזר להנטר לבצע מטלות קומיות בפני חולים "חשוכי מרפא" ומגלה עד כמה אפקטיבית שיטתו. בנוסף להנטר הוא מגייס גם את הסטודנטית קארין, היא מוניקה פוטר. תחילה היא אינה שותפה לגישתו הרפואית, עוינת את שיטתו תוך הדגשה שכל מטרתה היא "החלוק הלבן של הרופא". בהמשך היא עוברת תפנית חדה בדעתה.

בבית הספר לרפואה הוא הפגין את יכולתו, תחילה, במחלקת הילדים: חולי הסרטן. בהיכנסו למחלקה הוא חש בה ב"דממת מוות" -כאלו הילדים-החולים המתינו רק שיגיע קיצם - סצנה מרשימה לכל מהלכה. הילדים נמים במיטתם, לא עוסקים בדבר ומשותקים מכל פעילות -לכאורה ממתינים באפטיה לקץ גורלם. הוא נכנס לחדרם, התיישב ליד אחד הילדים, החל בשיחה עימו ואט אט הוא מעלה חיוך רחב על פניו וכובש את ליבו. אחד מרגעי השיא בסצנה היא (ראו בצילום), כאשר הוא נוטל עגבניה האדומה מעל מגש האוכל (שנשאר מלא מפאת חוסר התיאבון של החולה). הוא חותך את הירק האדום ומצמיד את חלקה לאפו. החולה, הילד, פורץ בצחוק, נראה, כי מזמן הוא לא נהנה כך! שאר הילדים, המאזינים לצחוק מצטרפים לחוויה. הוא המשיך לבוא לבקר את הילדים חולי הסרטן וחדר החולים הופך להיות אולפן להצגות וחדר משחקים להפתעת האחיות ובני המשפחה. הילדים זכו לקבל מעט שמחת חיים.

האחיות הראו להנטר כי בחדר סמוך יש חולים מבוגרים אשר התייאשו מגורלם. האחיות שותפות לדאגה לחולים והוא ממלא את בקשתם. הסרט הדגיש את גישתן האנושית של האחיות לעומת יחסם או חוסר יחסם של רופאי בית החולים לחולים - המקפידים כי המורשת הקיימת תעבור - תוך לימוד קפדני לרופאים החדשים. שלושת הסטודנטים, הוא וידידו וידידתו, הגיעו לאחד החולים הקשים למלא חלום נעורים. הם מחופשים לאינדיאנים. הוא נהנה למלא את חלום חייו כלוחם בהם, היורה לכל עבר עם אקדח צעצוע. התרגיל החזיר לו את חיוך לפנים וכעבור זמן מה אנו צופים בו כאשר הוא יושב לבוש, ככל האדם, בריא ושלם בחיק בני משפחתו - אמנם עדין בבית החולים - אך נראה כ"אדם" רגיל לכל דבר.

הם הגשימו לחולה אחרת, הקרובה לקיצה ושקועה באדישות מוחלטת את חלומה, לטבול בגיגית ענקית מלאה בפסטה. היא מובלת למקום ההתרחשות , נכנסת לגיגית ופוצחת בריקוד עם הנטר. הצוות הרפואי לא מאמין למראה עיניים: חולה אפאטית לקראת סוף חייה רוקדת ושרה. הנטר הגשים את חלום חייה, עכשיו היא רגועה, אולי אפילו תבריא (את זה הסרט אינו מראה).

מנהל בית החולים, וולקוט, סבור אחרת. הוא קורא ל"ליצן הרפואי", המנסה לשפר את איכות החיים של החולים, ומספר לו כי הוא כבר שמע מידידו, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי, את תעלוליו בעבר ומבטיח לו כי כאן לא יוכל לבצע את מה שעשה בעבר. הוא קבע בהחלטיות משכנעת כי:"החולים לא צריכים בידור וחבר, הם זקוקים לרופא ואם אתה רוצה להיות ליצן - לך לקרקס". הוא מורה לו להסיר מייד את חלוק הסטודנט לרפואה ולא להיכנס יותר לבין כתלי בית חולים. אמנם רמת הציונים הגבוהה של הנטר אינה מאפשרת את סילוקו מבית הספר ולכן הוא יימשיך את לימודי הרפואה ויורשה להיות רק בכיתות.

ההכרהעריכה

ידידו טרומן הציע לו "להוריד פרופיל" אם הוא רוצה לסיים את הלימודים. אך הוא הפר את הוראה ובא לבית החולים לבקר את ביל -חולה סופני מיוחד במינו - המוכר בבית החולים בתור אחד שמגרש מחדרו כל אחד מהצוות הרפואי מחשש כי ידרשו ממנו עוד תשלום. הוא בא אליו לבוש בלבן, כמו מלאך, עם זוג כנפיים על גבו. הוא בקש להגזים בתיאור מצבו, אליו הוא עמד להגיע, עד לגבול האפשרי. הוא שר לו שיר פרידה מן העולם הזה:"שמיים כחולים מחייכים אלי...מעכשיו והלאה רק הם יביטו בי..." והצליח לעלות בדל צחוק על פניו - לראשונה מאז אישפוזו. (כעבור ימים אחדים יבוא לבקרו על ערש דווי וביל ייפרד מן העולם, לפי בקשתו, תוך שמיעת השיר).

וולקוט, מנהל בית הספר, עומד לארח סמינר של רופאים גינקולוגיים. הוא מודע לכישרונות של הנטר אדאמס והיות והוא גם התלמיד המצטיין, הוא הכריז בפני ציבור התלמידים על האירוע הצפוי והודיע כי אדאמס יארגן את קבלת פנים ומבקש ממנו כי הם "יתקבלו באופן המתאים לחשיבותם ולמעמדם". ואכן הוא עושה זאת ב"צורה מקורית" והתוצאה היא כי ווולקוט הודיע לו כי הוא מסולק מיידית מבית הספר.

הנטר פונה למנכ"ל הראשי ומבקש בכל זאת לסיים את לימודיו. תחילה המנכ"ל מהסס, הוא חייב לתת גיבוי למנהל בית הספר "אני חייב לסמוך על הצוות שלי". אף הוסיף שנודע לו כי הוא תורם רבות לחולים, נגע לליבו טיפולו בביל והיות והוא "משפר את איכות החיים של החולים" הוא מרשה לו בכל זאת להישאר בבית הספר אך לא להיכנס יותר לבית החולים.

והנה הגיע הרגע בו יאבד כלל את אימונו בממסד הרפואי. הוא צופה באימא הנזעקת לבית החולים ולא יכולה לפגוש את בתה התינוקת שנפגעה בתאונת דרכים קשה - בטרם תמלא טפסים רפואיים. הגיעו לידיעתו נוהלי הממסד הקיים: על תוספתן שהתפוצץ כי הטפסים איחרו להגיע לבית החולים ועל התשלומים הגבוהים שנדרשו רק לשם גילוי נקיעת קרסול ועוד. הוא לא מתאפק יותר ומקבל החלטה.

מוסד חדשעריכה

הנטר מעיר בלילה את קארין ידידתו, לוקח אותה לספסל בגן ומכתיב לה את התוכנית החדשה ל"בית חולים בחינם" המיועדת לקהילת החולים שההנאה תהיה דרך החיים שלה:

  • יהיה בו חדר משחקים.
  • הטיפול בכאב ובסבל יהיה בעזרת הומור.
  • רופאים וחולים יהיו חברים זה לזה.
  • אין יותר מנהלים !
  • מתנדבים מכל העולם יבואו לעבוד בו.

עברו 3 שנים עד אשר יגיע להקמת המוסד החדש. הוא מקבל מאחד החולים שלו לשעבר זכות שימוש בשטח ובמבנה רעוע מעץ . יחד עם קארין וטרומן הם מתחילים לקבל חולים. החולים עוסקים בשיפוץ בית העץ, מכינים את האוכל לחולים ועוזרים איש לרעהו. בחדרים, אין סדר וארגון, אך מפוזרים בהם חולים מחייכים. האווירה עליזה - רחוק מכל הווי של בית חולים ממסדי. שמו של בית החולים עובר ברחבי המדינה והחולים נוהרים אליו.

קארין זוכה לאהבה, לראשונה בחייה, היא מגלה להנטר כי תמיד שנאה גברים ועכשיו היא בפני שינוי חד בהתייחסות לבני אדם בכלל ולגברים בפרט. היא מודה לו בהתרגשות :"יש לך מתנה נפלאה - אתה יכול לדבר עם אנשים". הם עומדים בפני בניית עתידם. אך כך לא קורה. חולה נפש בבית החולים שולח מכתב לקארין ומבקש כי תבוא לביתו, שם הוא רוצח אותה ומתאבד. להלוויה הגיע חברו לחדר, מיטץ', המבקש ממנו סיוע בטיפול בחולה שלו שכבר שבועיים לא טועמת דבר - הוא גילה כי כל מה שלמד לא מצליח להביא מזור לחולה. הוא הופך להיות לידידו הטוב. הנטר נוחל אכזבה ממה שקרה לאהובתו. אימונו בחולים יורד והוא פורש זמנית מהמוסד החדש שהקים. טרומן המשיך לנהל אותו.

הלימודים בבית הספר לרפואה עומדים לפני סיומם. וולקוט, מנהל בית הספר, הודיע להנטר כי יועמד לדין בפני ועדה רפואית על עיסוק ברפואה ללא רישיון בבית העץ שלו. הדיון נערך באולם בית הספר בנוכחות התלמידים, האחיות וחבר הרופאים. הנטר הסביר כי במוסד שלו החולים היו הצוות - הם המטפלים בחולים - כולנו רופאים. בטרם תתקבל החלטה, הגיעו לאולם הילדים חולי הסרטן, עם תחפושות ושמחת חיים - הקהל מריע להם. הדיון המשפטי הסתיים ולראש ההרכב לא נותר אלה לקבוע:"הלהבה שאתה הבערת, הלוואי ותתפשט על פני כל בתי החולים". ולדייקן בית הספר הוא אומר, הלוואי שיהיו התלמידים שלך בעלי "עליזות מופרזת" ! כמו הנטר. סצנה אחרונה: הנטר מקבל תעודת רופא. לוחץ את ידו של המנהל, פונה לאחור והפתעה אחרונה בטרם נפרד ממנו...

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ‏או (Medical College of Virginia) במקור‏
  2. ‏בהמשך הקנאה גם תביא אותו לידי הלשנה‏

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית