FANDOM


100 2944

המערה מתחת לחוה השומרונית - אולי יש במ מטמון של כדי שמן זית ויינות - נמתין - אולי יותר מזה ?

ביישוב התגלו, נחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות, מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים אלו הם שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים ישוב בשם עצפה. [1]. האתר נחרב בימי מרד השומרונים. קדומים אינה מוזכרת בכתבי הושמרונים. מוזכרים כן ארבע אתרים בסביבה: כאמור - עצפה, חג'ה בשם קרת חגה, חרבת בזין (בית בזין) וג'ת (גת).

ב.ז. קדר במאמרו השומרונים תחת השלטון הפרנקי [2] כתב כי תעודה לטינית נרשם כי בשנת 1123 העניק איג השני, אדונה של יפו שורה של נכסים למנזר בעמק יהושפט ובינהם כפר מסויים שומרוני בשם Saphe (שם משוער לעצפה) . כן הוא כתב על ספר תורה מ"כנשת עדאפה" [3]

חלק מן המימצאים, כולל שיחזור מערת קבורה ופריטים נוספים על חיי השומרונים, מוצגים במוזיאון "קדם" לארכאולוגיה

על מרד השומרוניםעריכה

בבא רבה ארגן גם את העם השומרוני בארץ ישראל. הוא חילק את הארץ לאחד-עשר מחוזות שהשליטה בהם הוענקה למשפחות מכובדות. כן מינה מועצה לביצוע פעולות חינוך ולניהול בתי הכנסת. מינה שבעה שופטים בכפרי השומרון. הוא חי ב"תקופה השמינית" לכרונולוגיה השומרונית.

בבא רבה הוזמן לקונסטנטינופול, שם נאסר, מת ונקבר.

לאחר מותו פרצו ארבע מרידות של השומרונים: בשנת 484 השומרונים ביקש לנצל את המרד של אילוס (484 - 488) שבסיסו היה באנטיוכיה כדי לערער את השלטון הביזנטי בארץ ישראל. המרד זכה להצלחה ראשונית, אך המושל (דוכס - Dux) של ארץ ישראל הצליח לדכא את המרד והוציא את מנהיגו, יוסטאטס, להורג. המורדים נענשו ואף הוכנס חיל מצב ביזנטי בהר גריזים, הקודש לשומרונים.

הרקעעריכה

שמעון דר כתב במאמרו "עדויות ארכאולוגיות למרידות בשומרון" [2]


ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל בניהולו של צבי סלונים. במוזיאון ישנם ממצאים רבים שנמצאו באתרים ביישוב ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופיינים לעדה השומרונית.

המקוואות בקדומיםעריכה

המקווה בבית הבד העליון בקדומים

יצחק מגן מרשות העתיקות סקר את המקוואות שנמצאו בקדומים והנה הקישור למאמרו המקוואות בקדומים ישמירת הטהרה אצל השומרונים - וכך הובא במאמר

Cquote2 שרידים מן התקופה שלאחר חורבן הבית השני וימי בר-כוכבא כללו , בין השאר, קבר-כוכים .

במאה השנייה נבנה במקום יישוב שומרוני גדול שהתקיים שנים רבות. עיקרו היה בתי-מגורים בנויים אבן-גזית, על-פי מסורת הבנייה הרומית. בני היישוב הזה עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול זיתים לשמן . עד כה נתגלו באתר שלושה בתי-בד , בשטחים: במרכז האתר, בצפון-מזרח ובדרום-מערב.

בחפירות קדומים נחשפו שישה מקוואות-טהרה - שלושה לא בהקשר סטרטיגראפי ברור, ושלושה משולבים בשלושת בתי-הבד. מבחינה כרונולוגית משקפים המקוואות שלוש תקופות בחיי היישוב - במאה הראשונה ובמאות השלישית והשמינית.

זיהויו של המיקווה השומרוני מיתקן המים המדורג, שאנו מזהים אותו כמיקווה , הוא מיבנה אדריכלי מיוחד במינו, השונה ממיתקנים דומים - בורות המים , אשר רבים מסוגם התגלו בקדומים , ומערות האחסנה. המיקווה מורכב מבריכה חצובה בסלע וממדרגות היורדות עד לבריכת הטבילה . מידותיה של הבריכה הן כ- 4א 3 מ' וקיבולה המירבי הוא 6-5 מ"ק . המיקווה מטויח כולו , כולל תקרת הבריכה והמדרגות המובילות אליה . המדרגה התחתונה גבוהה במיוחד וככל הנראה היתה שקועה במים. בתחתית הבריכה שקע, לקליטת הפסולת והטיט המצטבר

Cquote1
.

רשמי סיורעריכה

(לפי דו"ח סיור לב השומרון בהדרכת ז'אבו זאב ארליך כתיבה: יואב יאיר. עריכה והדפסה: מלכה קוסוביץ 2 במאי 2004) המקור התגליות הארכיאולוגיות בקדומים: האתר הארכיאולוגי בקדומים שוכן כ- 10 ק"מ מערבית לעיר שכם על גבעה גבוהה השולטת על הדרך הראשית המוליכה משכם למישור החוף. עורק תחבורה זה היה מאז ומתמיד בעל חשיבות.

תולדות האתר: האתר של קדומים יושב לראשונה לפני כחמשת אלפים שנה (תקופת הברונזה הקדומה). מעידים על כך הממצאים הקרמיים שנתגלו בתוך הקברים שנחצבו בסלע פריך. תקופה זו קדמה להתפתחותם של ישובים עירוניים שהוקפו חומה. ישובים מעטים בלבד נחשפו עד כה מפרק זמן זה. בסקר הרי אפרים ומנשה שנעשה ע"י הבריטים עוד בשנת 1868-1882 בשם המלכה וברשות השולטן התורכי. הם נתנו מיפוי מושלם של א"י כ- 25 מפות יצאו מתחת ידם והם אוצר בלום של ידע מבחינות רבות. ישובים, מים, צמחיה דרכים.

שני בריטים שעשו זאת קונדרו ווקיצ'נר סקרו על בסיס התנ"ך. כל דבר שגילו וחשפו, בדקו בתנ"ך למצוא אסמכתא לכך. עבודתם איחדה מקורות היסטוריים, טופוגרפיה וארכיאולוגיה והם הצליחו להקיף את כל הארץ.

תפישתם הכוללת ואמונתם בתנ"ך מתאימים וחופפים לתקופתינו ורוחנו. הסקר בדרך כלל משתרע על שטח גדול. אבל אינו מעמיק. ע"י איחוד סקר וחפירה, נוצרה מתודה חשובה ומקיפה אותה עשה נלסון גליק – רב רפורמי אמריקאי, התחיל בה בשנות ה- 30. הוא איגד את תקופת הסקר והחפירה הארכיאולוגיות בהצלחה רבה. בחברו את שתי הדרכים הקדומות שחצו את ארץ ישראל:

  • דרך הים
  • ודרך במת ההר החוצה את שכם.

החפירות בקדומים חשובות מאוד על רקע העובדה שהמחקר הארכיאולוגי בשומרון התמקד עד כה בערים המרכזיות הידועות מהמקרא וממקורות היסטוריים אחרים כגון: שכם, תרצה, דותן, סבסטיה ותענך. אולם מעט מאוד נחקר אודות הישובים הכפריים והמידע אודותם חסר. החפירות בקדומים שופכים אור חדש במיוחד על תולדות השומרונים בשומרון בתקופה הרומית ביזנטית.

זיהוי האתר : האתר נמצא בלבו של אזור שומרוני שהיה מיושב בצפיפות מראשית דברי ימיה והתהוותה של העדה השומרונית ועד להתמעוטה והכחדתה. אזור זה נקרא בלשון חז"ל "מטלית של כותים" (איכה רבתי פרשה ג' ז') או "רצועה של כותים" (בבלי, חגיגה כ"ה א').

ישובים רבים בקרבת האתר שבקדומים דהיום נזכרים בכרוניקות שומרוניות: חג'א – קרית חג'ה, מדרום מערב לאתר ח'רבת עספה (עצפה), מדרום לקדומים (יצחק בן צבי – ספר החשמונאים). מאחר ואתר קדומים נמצא בקרבת עצפה יתכן והיה חלק מישוב זה. זיהוי האתר בקדומים כישוב שומרוני בלב אזור שומרוני מובהק אינו מוטל בספק.

מאוחר יותר נתגלתה תקופת הברונזה התיכונה – תקופת האבות. לא נמצאו ממצאים המעידים על תקופת מלכות ישראל ששומרון היתה המרכז שלה. במשך הזמן עם הקמת המוזיאון הפך למוזיאון אזורי ובו ממצאים נוספים.

מהמאה השניה מגיעים שבטים אחרים ביניהם הכותים-השומרונים ולהפתעתינו נמצא ישוב שומרוני עם בתים מסותתים, בתי בד לתעשיית השמן, חיו ברווחה כלכלית כ- 400 שנה. הפולחן הדתי התרכז בהר גריזים, הישוב השומרוני היה במרכז הישוב (קדומים) בו נתגלו מקוואות, בורות מים, בתים יפים ומערות קבורה. המערות נחשפו בגלל אבן הגיר הפריך הקל לחשיפה.


הערות שולייםעריכה

  1. ח'רבת עספה מדרום ליישוב הנוכחי של קדומים. ייתכן כי האתר בקדומים הוא חלק מהיישוב השומרוני בשם (עצפה). ממצאים שומרוניים במוזיאון "קדם" לארכאולוגיה
  2. 2.0 2.1 בקובץ ספר השומרונים
  3. פרטים בערך עצפה

קישורים חיצונייםעריכה

ספר השומרונים, שמעון דר, "עדויות ארכאולוגיות למרידות בשומרון", אפרים שטרן וחנן אשל (עורכים), יד יצחק בן-צבי, רשות העתיקות, המינהל האזרחי - קצין המטה לארכאולוגיה - יהודה ושומרון, ירושלים תשס"ב

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית