FANDOM


פורים איטלקית copy

פורים של יוצאי איטליה בירושלים

רמז לפורים מהתורהעריכה

הרב אביגדֹר הלוי נבנצל, ישיבת הכֹּתל - ירושלים, בשיעור לפרשת תרומה תשע"ב דן בנושא :"וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן" - וסעודת פורים וקישר בין שולחן הפנים ופורים.
בפרשת אמור מביאה התורה את סדר המועדים (ויקרא כג). התורה מפרטת שם את כל המועדים המקודשים - שבת, ומועדי ה', מניסן ועד תשרי. פרשה זו מסיימת בחג הסוכות. מיד אח"כ מופיעה פרשת הדלקת המנורה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁ מֶ ן זַ יִ ת זָ ךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד... עַל הַ מְּ נ ֹרָ ה הַ טְּ הֹרָ ה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת" וכו' (שם כד, א-ד). מדוע מופיעה פרשה זו לאחר פרשת המועדים? מה לה ו למועדים? כותב הרוקח (סי' רכ"ה וסי' ר"מ), שיש כאן רמז למועד נוסף שבא לאחר חג הסוכות, ומועד זה קשור לשמן זית ולהדלקת מנורה. מהו המועד הזה? כמובן, זהו חנוכה, שזמנו לאחר חג הסוכות. לכן נסמכה פרשה זו לפרשת המועדים המסתיימת בחג הסוכות. מיד לאחר פרשת השמן והמנורה מופיעה עוד פרשה אחת, וענינה - השולחן ולחם הפנים (ויקרא כד, ה-ט). מה פרשה זו עושה כאן? אומר הרוקח (סי' ר"מ), שגם בזה יש רמז למועד נוסף שבא לאחר חנוכה, ובמועד זה מצות היום היא סעודה ומשתה, [וגם הנס נעשה בו ע"י סעודה ומשתה - משתה אחשורוש, ומשתה אסתר הראשון והשני]. מהו מועד זה? - כמובן, מועד זה הוא פורים! הרי שפורים נרמז בתורה בפרשת לחם הפנים!
ועוד...

שמיעת מגילה עריכה

מאת: הרב יוסף צבי רימון - מתוןך העלון שבת בשבתו
הגמ' במגילה (יח,ב) אומרת שיש חילוק בין כתיבת המגילה לשמיעת המגילה. בכתיבת המגילה: אם השמיט הסופר אותיות או פסוקים, יצא ידי חובה, ובלבד שרוב המגילה כתובה. הראשונים ביארו שכל זה בתנאי שלא החסיר עניין שלם ולא דילג בתחילת המגילה (רמ"א תרצ,ג).
למרות זאת, לגבי שמיעת המגילה מבואר בגמ' שצריך לשמוע את כולה, ואם לא שמע אפילו פסוק אחד, לא יצא ידי חובה. לפי זה, צריך להיזהר להקשיב לכל מילה (על פי שו"ת הרשב"א א,תסז, והמ"ב תרצ ס"ק ה). במיוחד חשוב הדבר כשעייפים בבוקר וכד'; אם נמנם כששמע - לא יצא.
אם החסיר מילה כלשהי (כגון ב'המן') יכול לומר בעל פה או מתוך חומש, שהרי לא חייבים לומר הכול מתוך קלף, וכן כתב המג"א (תרצ, ס"ק יט) והמ"ב (שם ס"ק יט). ובביאור הלכה כתב שזה נכון גם לגבי הפסוקים הראשונים של המגילה. (דלא כ'בגדי ישע' המחמיר בכך).

תוקף החיוב לקרוא ממגילה - כדי לבאר יותר את משמעות הדברים, אענה על שאלה נוספת ששאל אותי חייל, שיודע שיהיה בפעילות מבצעית ולא תהיה לו מגילה. מה עליו לעשות?
הגמ' במגילה (יד,א) ובערכין (י,א) אומרת שהתקנה לקרוא במגילה נלמדה מק"ו מפסח: אם מעבדות לחירות אמרו שירה ק"ו ממיתה לחיים. על כך שואלת הגמ': מדוע לא אומרים גם הלל? ועונה שלוש תשובות:

  1. אין אומרים שירה על נס שבחוץ לארץ. (רבי יצחק)
  2. קריאתה של המגילה היא ההלל. (רב נחמן)
  3. עדיין עבדי אחשוורוש אנחנו; כלומר: נס הפורים הוא נס מקומי בתוך זמן הגלות. (רבא)

ישנו הבדל מהותי בין הדעות: לפי דעות א' ו-ג', באופן מהותי לא שייך לומר הלל על פורים (נס של חו"ל; אכתי עבדי אחשוורוש). לפי דעה ב', ניתן עקרונית לומר הלל בפורים, אלא שהמגילה מוציאה אותנו ידי חובה.

אמירת הלל כתחליף למגילה - אם כך, האם מי שאין לו מגילה יאמר הלל?
לדעת המאירי (מגילה יד,א) עיקר הטעם הוא הטעם השני (כרב נחמן), ולכן אם אין לאדם מגילה - יאמר הלל. המאירי מתבסס על שתי נקודות הנחה: א. להלכה קריאת המגילה היא סוג של הלל ב. בשעת הדחק ניתן לומר כל הלל שהוא. כדי לחלוק על המאירי די לחלוק על אחת מנקודות ההנחה.
ישנם אחרונים הסבורים שהלכה כרבא. כך סובר המגן אבררהם (תרצג ס"ק ב) והחיד"א (ברכי יוסף תרצג,ד. הוא כותב שהרי"ף גרס בגמ': "מתקיף לה רבא", ואם כך, היתה לו קושיה לרבא, שדחתה את ההנחה של רב נחמן). אולם, הרמב"ם (מגילה ג,ו) פסק כרב נחמן.
אולם, גם אם נאמר שהלכה כרב נחמן, ייתכן שאין לומר הלל. ראשית, ייתכן שכיוון שחז"ל לא תיקנו אמירת הלל הרי שאין לנו אפשרות לחדש זאת (וכ"כ בשערי תשובה, תרצג,ג). אולם, פרט לכך, אם מתאים לומר הלל, מדוע לא תיקנו לומר הלל בפורים כמו בכל החגים. מדוע להפוך את פורים לחג חריג?

לאור זאת מסתבר, שניתן להבין את רב נחמן בשתי צורות: א. המגילה = הלל. ב. המגילה שונה מהלל והיא משמשת כתחליף להלל, מכיוון שבפורים אי אפשר לומר הלל רגיל.

מדוע לא אומרים הלל בפורים? - כידוע, כל הנס בפורים הוא נס נסתר. באוצר הגאונים (מגילה) מבואר שכיוון שהנס המסופר במגילה היה נסתר, ומשום כך גם לא הוזכר שם ה' במגילה – לא שייך לומר על נס כזה הלל רגיל. נסים נסתרים פוקדים אותנו בכל עת, ואדרבה, אסור לומר עליהם הלל כדברי הגמרא (שבת קיח,ב) - "האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף". לעומת זאת, קריאת המגילה היא הלל ייחודי לניסים נסתרים, שכן השבח וההל שבה נוצר על ידי תשומת הלב לרצף של הפרטים והשתלשלות המגילה, נוכחים כולם לדעת את יד ה' במגילה. לכן, המגילה מהווה תחליף להלל שבפורים.

להלכה, כתב בשערי תשובה (תרצג,ג) כתב שאם אין לאדם מגילה יקרא הלל בלא ברכה.

חשיבות הדקדוק באותיות המגילה - מכאן נלמד גם לחשיבות לאמירת כל מילה ולשמוע כל מילה. נראה, שדווקא בגלל שהנס נסתר, הרי שכל נקודה קטנה, הנראית שולית, יש בה הכוונה א-לקית, גם אם אין אנו מבינים זאת בשעת מעשה, ואפילו לאחר שעת מעשה. הקושי בהודאה על ניסי ה' הנסתרים הוא גדול, וכדי להיווכח שאין כאן מקרה, אלא יד ה', צריך להקשיב בדקדקנות לכל אותיותיה ופרטיה של המגילה.

פורים - כיום הכפורים עריכה

הרב אביגדור נבנצל כתב בשיעורו לפרשת השבוע חטא ישראל בימי אחשורוש - כעין חטא העגל -
ידוע מה שכתוב בתיקוני זוהר (תיקון כ"א דף נז, ב), "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים". משמע, שיש איזה צד שווה בין פורים ליום הכפורים. מה הצד השווה ביניהם? - כבר דברנו בשבוע שעבר, ששניהם זמנים של קבלת התורה. אבל חוץ מזה חשבתי לבאר עוד, הרי למה יוה"כ גדול משאר ימים טובים? - כי יוה"כ הוא זמן של תשובה. ביוה"כ ה' אומר למשה "סלחתי כדברך" על חטא העגל, ולכך הוקבע ליום מחילה וסליחה לישראל לדורות (עי' רש"י דברים ט, יח). והנה, אמרו חז"ל, שבמקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין (ברכות לד, ב). לכן, מבחינה זו יוה"כ יותר גדול משאר המועדים, כי בו אנו במדריגה של בעלי תשובה. וכך גם בפורים. אחרי כל מה שחטאו במשתה אחשורוש, והשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, עשו תשובה בשק ואפר וצום וזעקה, ושבו וקבלו את התורה. הרי שגם פורים הוא זמן של תשובה, כמו יום הכפורים. יש מאמר חז"ל במדרש, "שכל המועדים עתידים [להיות] בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם... אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם" (מדרש משלי פרשה ט אות ב). [ולמדו כן מן הפסוקים (ע"ש)]. איך יתכן דבר כזה, שיתבטלו המועדים? הרי זאת התורה לא תהא מוחלפת! שמעתי (או ראיתי) שפירשו בזה, שאין הכוונה שהמועדים לא יהיו קיימים, אלא שהאור בזמן הגאולה העתידה יהיה כ"כ גדול, עד שלא ירגישו כבר את האור של המועדים הקודמים, כשרגא בטיהרא. ובכל זאת, את האור של פורים ויוה"כ ירגישו גם אז, כי זהו אור אחר, אור של תשובה, ואור זה הוא מיוחד ונעלה מאד, ויורגש אפילו בימות המשיח (כן כתב האברבנאל ב"ראש אמנה" פי"ג). האשכנזים הרי נוהגים להתחיל את תפילת יוה"כ בפסוק "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" (תהלים צז, יא). ואמרו טעם למנהג זה 7. אבל חשבתי עוד טעם, מה הוא ה"אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק"? חז"ל אומרים, שזהו האור שנברא ביום הראשון, שמאיר מסוף העולם ועד סופו, וגנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא (שמו"ר לה, א). ובכל זאת, פעמים בשנה אנו יכולים לזכות לאור הזה - ביום הכפורים, ובפורים. ביוה"כ - כי יוה"כ הוא זמן של תשובה, של עקירת החטא למפרע. תשובה היא אחד הדברים שנבראו קודם שנברא העולם (פסחים נד, א), היא מעל הזמן. אתמול חטאתי, והיום אני מתקן את האתמול. בכל התורה אי אפשר לפעול למפרע. לקדש אשה - אפשר רק מכאן להבא. אי אפשר לקדשה כך שתהיה מקודשת מאתמול. גם למכור בית אפשר רק מכאן ולהבא. אי אפשר לעשות קנין שיפעל כך, שהמכר יחול מאתמול. ובתשובה - פועלים למפרע! הופכים זדונות לזכויות! איך זה יתכן? - על ידי האור שנברא ביום הראשון, שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו. על ידו הופכים את העתיד לעבר ואת העבר לעתיד. אני פועל עכשיו על מה שהיה אתמול. זה ה"אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" של יוה"כ, [ולכן אומרים בתחילת יוה"כ - "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה"]. וכן בפורים, כיון שגם הוא זמן של תשובה - גם בו אפשר לזכות באור הזה 8. לכן שני המועדים האלו לא בטלים לימות המשיח, כי שניהם בסימן תשובה, שהיא בסימן של אור הגנוז שמתגלה לעתיד לבוא. כאמור, "יְ מֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (אסתר ט, כח), אפילו לימות המשיח. ובכל זאת, שמעתי ממו"ר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל 9, שדבר אחד שנוגע לפורים כן יתבטל לעתיד לבוא, וזהו החיוב להשתכר "עד דלא ידע". למה? - כי רק בעוה"ז, שיש בו כל כך הרבה צרות, קשה לשמוח כראוי בלי להתנתק מן המציאות. לכן צריך לבסומי "עד דלא ידע", כדי להגיע לשמחה שלֵמה. אבל בימות המשיח, שלא יהיו כבר צרות, לא נצטרך להתנתק מן המציאות כדי לשמוח. נוכל לשמוח עם ידיעה ברורה, כי אז המציאות עצמה תהיה משמחת! תהיה "שִׂ מְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם" (ישעיהו לה, י), במהרה בימינו, אמן.


מהלכות פורים (חלקית)עריכה

ההלכות היום לעילוי נשמת סגן אלון אברהם חי בביאן ז"ל בן ראובן וחיה שיחיו
קריאת מגילה

  1. דין הגמרא הוא שיש לקרוא לכתחילה את כל עשרת בני המן בנשימה אחת, מ'ואת פרשנדתא' ועד 'עשרת', כדי להודיע שכולם נהרגו וניתלו כאחד. והמנהג הוא להתחיל מ'חמש מאות איש' בנשימה אחת. ובדיעבד, אף אם לא קרא כלל בנשימה אחת, יצא. (שו"ע ומשנ"ב סי' תר"צ)
  2. הקורא את המגילה, לכתחילה לא יפסיק בין פסוק לפסוק יותר מכדי נשימה, כיון שצריך לקרותה כ'איגרת'. כשאומר 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' יגביה את קולו, כי שם מתחיל הנס. (שם)

מתנות לאביונים

  1. כל אדם, בין איש ובין אשה, חייב לתת בפורים לפחות שתי מתנות לשני עניים [לכל עני מתנה אחת], ממון או מאכלים. ומוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות, ודומה לשכינה, שנאמר 'להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים'. (שו"ע ומשנ"ב סי' תר"צ)
  2. את שתי המתנות - שהם החיוב מעיקר הדין - צריך האדם לתת משלו, אך את התוספת שמוסיף לתת לעניים נוספים, יכול לתת מכספי מעשר. (שם)

סעודת פורים

  1. מצוה להרבות בסעודת פורים, ובאכילת סעודה אחת יוצאים ידי חובה. וחיוב סעודה זו הוא דוקא ביום, אבל האוכל סעודת פורים בלילה לא יצא ידי חובתו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרצ"ה)
  2. ומכל מקום, גם בלילה יש לשמוח ולהרבות קצת בסעודה. וראוי ללבוש בגדי שבת כבר בליל פורים, ויהיה שולחנו ערוך ואורות דולקים וכדומה.

מתנות לאביונים

  1. אין מדקדקים במעות פורים, לבדוק מי עני באמת, אלא כל הפושט יד לבקש צדקה, נותנים לו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרצ"ד)
  2. במקום שנוהגים לתת מעות פורים אף לגויים, הדבר מותר, מפני דרכי שלום. (שם)

סעודת פורים

  1. מעיקר הדין אפשר לאכול סעודת פורים בבוקר, אך לא נהגו כן, כיון שטרודים במשלוח מנות עד שמגיע זמן מנחה, ואסור לאכול לפני מנחה. ויש להתפלל מנחה בעוד היום גדול, ויעשה את הסעודה באופן שרוב הסעודה תהיה ביום הפורים, ולא שיתחיל סמוך לשקיעת החמה, שאז עיקר הסעודה נאכלת במוצאי פורים. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרצ"ה)
  2. אולם כשחל פורים ביום שישי [כמו בשנה זו - בירושלים], יש לאכול את הסעודה בבוקר, משום כבוד השבת. (שם)
  3. טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל סעודת פורים, ורמז לדבר בפסוק 'ליהודים היתה אורה ושמחה', ודרשו חכמים ש'אורה' זו תורה. (שו"ע סי' תרצ"ה). וכל העוסק בתורה בין מגילה דלילה למגילה דיום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. (חתם סופר)
  4. יש לאדם לקבץ לסעודת פורים זו את בני ביתו וחבריו, כי אי אפשר לשמוח כראוי ביחידות. (שם)
  5. אומרים 'על הניסים' בברכת המזון, ואף אם התחיל את הסעודה ביום וסיימה בלילה, אומר 'על הניסים', כיון שהולכים אחר תחילת הסעודה. ואם התפלל ערבית קודם ברכת המזון, יש אומרים שאינו אומר 'על הניסים'. (שו"ע סי' תרצ"ה).
  6. אם שכח לומר על הניסים אינו חוזר, אלא מוסיף ב'הרחמן' ואומר 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר...'. (שם)
  7. יום הפורים נעשה בחלק מהמקומות בי"ד אדר ובחלקם בט"ו אדר, אולם בכל המקומות יש להרבות קצת במשתה ושמחה בשני הימים. (שו"ע סי' תרצ"ה).
  8. יש אומרים שיש לאכול מאכלי זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחבריו בבבל בבית נבוכדנצר, וכן אסתר המלכה אכלה זרעונים כשהיתה בבית הנשים של אחשורוש, כדי שלא להיכשל במאכלות אסורים.

משלוח מנות

  1. כל אדם חייב לשלוח לחבירו שתי מנות, של מיני מאכל או משקה, אך אין יוצאים ידי חובה בשליחת בגדים או כלים וכדומה. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרצ"ה).
  2. יש לשלוח מנות ביום הפורים דוקא, ולא בלילה. (שם)

המקור:הלכות ביום h22@bezeqint.net

על מה באה גזרת המן? עריכה

פורים נרמז בתורה בפרשת לחם הפנים, וגם החטא שבגללו באה הגזרה על ישראל קשור לעניני אכילה ושתיה. הגמרא מביאה (מגילה יב, א), שתלמידיו של רשב"י שאלו אותו, מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כְּליה? - הרי לא רק המן גזר מיתה על היהודים, אלא גם הקב"ה גזר כך, כפי שאמרו במדרש (אסת"ר ז, יח), וכפי שמובא בסליחות לתענית אסתר, ["צוּר הסְכִּים לִכְתּוֹב אִגֶּרֶת לְאַבֵּד שִׂבְרָם"] (ועי' רש"י אסתר ד, א). למה גזר הקב"ה גזרה כזו על ישראל? - כך שאלו תלמידיו של רשב"י את רבם. "אמר להם רשב"י, אִמְרוּ אַתֶּם. אָמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". אחשורוש עושה "לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים" (אסתר א, ה), וגם היהודים אשר בשושן משתתפים במשתה הזה - לכן נגזרה עליהם גזרת המן. מה היתה הבעיה להשתתף באותו משתה? בעיה אחת שהיתה שם, היא עצם הישיבה במשתה יחד עם גויים, מה שעלול להוביל להתקרבות למעשיהם ולהתבוללות בהם. אבל חוץ מזה, חז"ל מוסרים לנו שאחשוורוש עשה את אותו משתה מפני שלפי חשבונו עבר זמן גאולתם של ישראל, ללא שנגאלו. מזה הסיק אחשורוש, שאין עוד תקוה לישראל להגאל, ו"לכבוד" זה עשה את המשתה (מגילה יא, ב). חז"ל מוסרים עוד, ש"לכבוד" הארוע לבש אחשורוש את בגדי הכהן הגדול שנשדדו ע"י נבוכדנצר בחורבן הבית ונתגלגלו לידיו של אחשורוש (שם יב, א. ועי' רש"י שם), וכן צוה להוציא מן הגנזך "כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" (אסתר א, ז), הלא הם כלי כסף וזהב שנבזזו מן המקדש, ובהם הוגש היין לאורחי המשתה (אסת"ר א, יא). כיצד אפשר להשתתף במעמד נורא שכזה? ודאי שאסור להשתתף במשתה כזה! מרדכי באמת מזהיר את יהודי שושן שלא להשתתף במשתה, אבל הם לא שומעים לו (אסת"ר ז, יד). "הזקן הזה, מה הוא כבר מבין?... הרי ברור שחי יבים להשתתף במשתה הזה! יש כאן הזדמנות פז לטַפח יחסים טובים עם הגויים שאנו שוכנים בתוכם, וכן להוכיח נאמנות למלך. אם אף יהודי אחד לא יגיע למשתה, הדבר עלול להתפרש כחוסר נאמנות למלך, ומי יודע מה עלולות להיות התוצאות מזה"! מסיבות אלו, יהודי שושן מחליטים שלא לשמוע בקול מרדכי. הם הולכים למשתה, ובכך מביאים על עצמם את גזרתו של המן, "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". כך אמרו תלמידיו של רשב"י לרבם. לקריאת השיעור במלואו ראו הקישור לעיל

חנוכה לעומת פוריםעריכה

משמעות חג החנוכה - ד"ר צחי הרשקוביץ23:16

משמעות חג החנוכה - ד"ר צחי הרשקוביץ

משמעות חג החנוכה - ד"ר צחי הרשקוביץ

ד"ר צחי הרשקוביץ מעלה קושיה לגבי מקומם של שני החגים: חנוכה - מכונה על-ידי הרמב"ם:"מצוות נר חנוכה, מצווה חביבה היא עד מאוד. וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה - שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק" - מה שלא נאמר על אף חג אחר.

בחנוכה אומרים בהם הלל שלם. יחד עם זאת, אין לו זכר במקרא (ספרי המכבים הם ספרים חיצוניים). הרמב"ם רואה חשיבות באמירת הלל בחנוכה ולכן ההלכות הקשורות באמירת הלל מופיעות עם דיני חנוכה.

חנוכה זו דוגמא קלסית איך העם יכול להחזיר לעצמו את המלכות ועל כך כתב הרמב"ם:" והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה - עד החורבן השני:". לא לשווא הציונות ראתה בהם את המודל.

לעומת זאת, פורים - הוא למעשה זכרון ל"שואה" שעלולה להתחולל בעם ישראל המתבולל בגולה, כמובן, אין זה נושא להלל, יחד עם זאת "מגילת אסתר" נכללת במקרא. וחז"ל אמרו:"שאין אומרים הלל בפורים הוא ש"קריתה זוהי הללתה" כלומר בקריאת המגילה מקיימים גם את מצות ההלל", כלומר משקף את "הלל" של חג הפורים ! (מגילת אסתר לעומת הלל היא ללא אזכרת שם ה' ונאמרת בישיבה). המסקנה היא, שאין לנו מה לשמוח בחג הפורים: רצו לבזוז את היהודים ולהרוג אותם אך לא הצליחו! והסיבה לכך היא ההתבוללות. והמסקנה התבוללות יכלה להביא אותנו להשמדה.

המסקנה היא שעלינו ללמוד לקח מחג פורים ולחגוג את חג החנוכה. הרמב"ם כתב כל לעתיד לבוא, חג הפורים יימשיך להתקיים ומגילת אסתר תשאר - את חנוכה לא נחגוג !!! (יש גם גירסה שגם את חנוכה נחגוג)


להקת הבלט ההונגרי במגילת אסתרעריכה

הובא בטלביזיה האיטלקית המסרת המדור למורשה יהודית מעיין החיים (Source of life ) ארבע דקות
Purim, the happiest festival of the Jewish calendar, remembers the foiled murder of Jews in ancient Persia. The history of the festival interpreted by the Györ National Ballet of Hungary

Festa di purim

חגיגת הפורים של הבלט

הקש - שים לב מדובר בבלט קלאסי

קישורים חיצונייםעריכה

פורים Pedia


פורים שני עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית