Family Wiki
Register
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה שרגא פייבל כהנוב ( "חסלביץ" רוסיה, 1860 - 1952) עלה לארץ בשנת 1877 והתיישב בירושלים והקים בית מרקחת בעיר. בשנת 1887 עבר ליפו ונתמנה למזכיר ומנהל של חברת 'עזרת ישראל', אשר הפעילה בית חולים שער ציון ביפו ולאחר מכן בנתה את שכונת נווה צדק. היה מפעילי בני ברית ומוסדות העדה האשכנזית.

קבלת הפנים בארץ ישראל[]

הירידה לנמל יפו[]

כהנוב מספר איך הייתה הירידה לנמל יפו בבואו לארץ בראש חודש כסלו תרל"ז :

Cquote2 אך הספקנו להתפלל שחרית ולגמור הלל וכבר עלו על האוניה "הבחרים" - יורדי הים - בעלי הסירות, ובראשם הסרסורים היהודים. והתחילו מטילים חפצינו לתוך הסירות. הים סער מאד ואי-אפשר היה לשלשל את כבש האוניה. לפי-כך הושיבו את הנוסעים אחד-אחד בדף ממעל למעקה האוניה, וערבי אוחזו לבל יחליק מן הדף, ובהעלות הסירה בגל עד לאותו גובה תפסו המלחים-הערבים אשר בסירה את האיש והורידוהו לתחתית הסירה, שהייתה יורדת בינתיים בגל, ונדמה היה לו למוּרד האומלל שהוא יורד תהומות ופה תהה קבורתו. ומרוב סבל ובהלה לא ידענו נפשנו עד לבואנו אל המנוחה (אוי לאותה מנוחה!) באכסניה ביפו‏‏. Cquote1
יפו וירושלים והתחבורה בינהן


פני העיר יפו[]

תאור של העיר יפו בשנת 1885 מביא כהנוב: תחילה על היהודים שמספרם מועט.

Cquote2 הם לא נבדלים מן הערבים לא בתלבושתם ולא בכיסוי-ראשם. הספרדים היפואים, יוצאי המערב - [מרוקו]], תוניס ואלג'יר - לא נבדלו מן הערבים גם בלשונם. היהודים הראשונים שראינו ביפו, המה סרסורים, לא נבדלו מן הערבים גם במידת תרבותם". Cquote1

והוא ממשיך בתאור העיר יפו. הוא רואה כי בעיר מסתובבים סרסורים יהודים, הבחרים (יורדי הים), הסבלים , החמרים (מובילי החמורים) והגמלים (מובילי הגמלים ) ואז הוא ממשיך בתיאורו: .

Cquote2 זעקותיהם וצריחותיהם הגסות החרישו את האזנים. ודומה כי עוד רגע אחד ויקומו איש על חברו וירצחו איש את חברו נפש. וכל זה נצטרף בלבי לרושם אחד: עיר שכולה ערבים. Cquote1

עזרת ישראל[]

היוזמה להקמת השכונה באה מחברת "עזרת ישראל" מיפו אשר הוקמה במטרה לפעול לטובת הציבור. החברה נוסדה על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. לראשי החברה התמנו עוד אחדים מחשובי העדה ביפו: שמרלינג, ראובן בלטנר - אשר על שמו נרשם שטר הקנייה של נווה צדק, מאיר המבורגר ואחרים.

המפעל הראשון של החברה היה הקמת בית חולים שער ציון לעניי העיר ולפועלים שבמושבות שבאו לביקור אצל הרופאים בעיר. דר' מנחם שטין, שהיה רופא המושבות, טנבחר לתפקידו על ידי הברון רוטשילד וישב ביפו התנדב לבוא לבית החולים יום יום חינם. הוא נהג גם לבקר חולים עניים בביתם. תרופות יכלו לקבל הנזקקים במחיר זול לפי הפיתקאות שהחברה סיפקה.

אליעזר רוקח הרבה בפניות אל תורמים בחו"ל וזכה לקבל תרומות לשם החזקת בית החולים.

נווה צדק[]

פייבל כהנוב, שהיה מזכיר החברה "עזרת ישראל", כותב כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים, חילקו אותו לחלקים, מכרו אותו לתושבי יפו וקראו לשכונה בשם נוה שלום. כאשר ניגשו לבנייה הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.

אהרן שלוש שהיו לו קרקעות על גבול יפו הציע להם לקנות ממנו מגרש לבניית השכונה החדשה. ההנחה של שלוש הייתה שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו, יגדל היישוב היהודי מחוץ ליפו ויעלה ערך אדמותיו. לפי כך הוא הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה במחיר זול מאוד - עשרים אלף אמה באלפים וחמש מאות פרנק בערך. וגם את ה"תשלום הפעוט" הסכים לדחות לשנה. אך היה לו תנאי אחד, במשך השנה יש להתחיל בבנייה. הצעת שלוש התקבלה. השטח חולק ל-48 חלקות, שלוש מאות אמה החלק, מלבד השטח שהוקצב לרחובות. לשכונה החדשה קראו "נוה צדק".

בהנהגת העדה ביפו[]

שרגא פייבל כהנוב מונה ב-3 אפריל 1900 להנהגת העדה היהודית על ידי מושל יפו לאחר שלא עלה בידי העדה לקיים בחירות. וכך החליט הראשון לציון היש"א ברכה בתפקידו בתור החכם באשי, בהסכמה עם הפאשא של ירושלים, להטיל על מושל יפו למנות הנהגה לעדה היהודית בעיר.

ביום ד' בניסן ה'תר"ס פרסם הרב שבתי את המינויים של הקאימקאם:

" חיים בעקער למוכתר ראשון, ה' יצחק הררי למוכתר שני; ה' שלמה רוועמי , ה' ישראל פערילקווארט וה' פייוויל כהנוב לחברי ועד העדה. והנני מבקש בזה את העדה למלא בדיוק ובזריזות כל העניינים הנוגעים למשרת המינויים הנז' בחקי ממשלתינו הרוממה יר"ה ... וכל עניני המסים ויתר עניני העדה בנוגע להממשלה ימלאו נא במועדים ע"י שלשה חברי הועד הנז', בלי אחור וסרוב, לבלי יאלץ איש מאחינו להיות נדון בדיני קנסות וכו'... כהעתרת החותם בברכה, וואקיל חכם באשי פה עה"ק יפו ת"ו" [1]

פעילותו בשכם[]

לאחר שמכר את בית מרקחת שהיה לו בירושלים, בשנת 1884, הוא קבל משרה בשכם בתור פקיד בסוכנות "חברת לאנדו-שמרלינג" בחברת "רג'י עותומן", החברה הצרפתית בעלת הזיכיון למכירת טבק, שניתן לה בתמורה למתן הלוואה לממשלה העות'מאנית.

כהנוב הצליח לקשור קשרי ידידות עם נכבדי שכם ובעיקר עם משפחת עבדול-האדי, שהייתה השלטת במערבה של העיר, ורוב בני משפחה היו מראשי המימשל בעיר. נטע בהר עיבל מטע צברים מתוק שהתפרסם בטיבו. ועל כך נכתב , בין השאר, גם בספרו של הנרי בייקר טריסטראם מסע בארץ ישראל - יומן 1863 - 1864:

"בספרו של הנוסע וולני שביקר באזורנו בשנים 1785-1783 יש רמז לגידול הצבר וכנימת הצבע: "צמח הזהורית, הגדל לאורך כל החוף ההוא, מזין אולי כבר אותו חרק יקר ערך כמו במכסיקו ובסנט דומינגו". מידע ברור יותר מובא בספרו של הנרי בייקר טריסטרם, שביקר בארץ ישראל בשנים 1864-1863: "מדרוני עיבל מכוסים עד לגובה מסוים בצבר בלי קוצים, שמגדלים אותו כמזון לכנימה שמפיקים ממנה את צבע השני"[2]

כהנוב עצמו מספר: " כאשר הבשילו פרות הצבר, הועמדו שומרים לשמור על המטעים, והגנבים, כדי שלא ייתפסו, התפשטו עירומים ומשכו את גופם בשמן [3] משכם עבר לחיפה שם המשיך לנהל את משרדה המרכזי של החברה בעיר חיפה ובגליל.

לקריאה נוספת[]

הערות שוליים[]

  1. מקור: חנה רם, מחלוקת בקרב העדה היהודית ביפו, קתדרה 64, הוצאת יד יצחק בן צבי [1] - אתר סנונית
  2. אתר סנונית
  3. פ' כהנוב, "מן השמור בזכרוני", א' דרוינוב (עורך), מימים ראשונים, כרך ב 1935, עמ' 179- מקור
  4. המקור מצוטט כאן: ישראל ברטל, "ישוב ישן" ו"ישוב חדש" - הדימוי והמציאות. קתדרה 2, יד יצחק בן צבי מובא באתר סנונית [2]
Advertisement