Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו גם: Parma Collezione De Rossi

Piazza Garibaldi a Parma

מרכז העיר - ויקישיתוף

פארמה היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה, בין הערים מילאנו ובולוניה, מונה כ-180,000 תושבים (2008).

פירסומה של העיר בא מהנוף היפה מסביבה מהחקלאות העשירה, הגבינה המיוחדת וממבניה המפורסמים. העיר נחצית על-ידי נחל, בעל שם רומה:פרמה. בעיר אחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. מפורסמת בארכיון כתבי-יד העבריים שנמצאו בהשמה של העיר הוא ממוצא אטרוסקי ומשמעותו "מגן עגול" - אביזר לחימה.

"כמעט כל דבר במרכז העיר ההיסטורי נמצא במרחק הליכה קלה ונינוחה. אתרים מעבר לנהר דורשים הליכה קצת יותר אבל עדיין לא יותר מדי. השטח שטוח רכיבה הוא פופולרי מאוד בקרב המקומיים. מוניות זמינים בקלות בתחנת הרכבת. ישנן מכוניות שכורות בשדה התעופה הקטן רק מחוץ לעיר. חניה יכולה להיות במרכז אתגר. ישנו קו נרחב האוטובוס המקומי" מתוך אתר מידע לתיירים

ועוד מאותו אתר, המלצה לבקר במקומות אלו:

  1. The Museo Glauco Lombardi הוא מוזיאון מעניין במיוחד, כל הכבוד המתעד את חייו של מאריה לואיג'ה, אשתו השנייה של נפוליאון בונפרטה את הדוכסית פארמה. המוזיאון הוא מאוד אישי ומרתק עם חפצים וחפצים רבים של מריה מחונן, מוכשר ומשכיל. ובכן שווה את הביקור.
  2. Piazza Duomo הוא המקום שבו אתה תמצא הקתדרלה של העיר לבין הטבילה, הן נבנו במאה ה -12 המאוחרות. הטבילה תוכנן על ידי בנדטו Antelami והוא בנוי משיש ורוד שנקרא Rosso di Verona. נראה שיש שינוי צבע תלוי איך השמש פוגע בו. זהו אחד המבנים המוכרים ביותר של ימי הביניים בארץ.ציורי קיר בתוך המבנה הם מאוד מרגש, כמו גם את הפסלים הקלה על האבן פנים"

יהדות פרמה[]

ראו ערך מורחב: יהדות פרמה

הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקטנות באיטליה.

Parma Sinagoga

בית הכנסת היהודי בפרמה

צילום פנורמי של בית הכנסת - לפי האתר הוקם בשנת 1822, התפילה בנוסח מסורתי אשכנזי

על הקהילה: Comunità Ebraica di Parma V.lo Cervi, 4 – 43100 Tel. 0521/200243 – F Alexander Manea, presidente della Comunità ebraica di Parma

בשנת 1845 הופץ בקרב הקהילה עיתון בשם Rivista Israelitica di Parma Arbereshe e ebrei, due minoranze nel Risorgimento italiano


הקהילה היהודית מנתה לפני השואה, בשנת 1938 134 נפשות, בחלקם חקלאיים שגרו בישובי הסביבה. לפי חוקי הגזע באיטליה פוטרו 4 פרופסורים יהודיים מהאוניברסיטה. 74 יהודים גורשו מהעיר ו-23 היו לקרבנות השואה.

מתוך מסמך ממשלתי[]

(תרגום אוטמטי)

העקבות הראשונים של הנוכחות היהודית פארמה הם מהמאה ה-13-ה-14. בעשורים הבאים נהנו היהודים בשלווה יחסית של פארמה תחת חסותו של ויסקונטי ספורצה והיה הזדמנות לממש את העיסוקים ברפואה, מסחר ומתן הלוואות עד לעליית תסיסה אנטישמית חדשה. בשנת 1562 אוטביו הדוכס פרנזה הורשו להתיישב רק בשש עשרה ישובים, אשר בשנת 1574 הופחתו עד שבע. אלה היו עיירות קטנות שם קהילות, בין המאות התשע עשרה והעשרים, עברו היהודים לפארמה ולערים הגדולות של הצפון.

לתושבים היהודיים הוענקו זכויות אזרחיות ופוליטיות לפי החוקה Albertino משנת 1848 לאחר משאל העם ואת סיפוחה של פארמה למדינת Sardo בשנת (1859-1860).

בשנת 1865 העיר בחרה את הקהילה היהודית כדי ליצור "“Libera Società israelitica”", אשר דבק על בסיס התנדבותי, בניגוד לחוק מה סיפקה עבור 4 יולי 1857, לא 2325, על מערכות מנהליים וכלכליים של כת הישראלית ב Sardis (חוק Rattazzi). הבא R.D. לא 30 אוקטובר 1930 1731 (חוקי האיחוד של הקהילות היהודיות לבין הקהילה שלהם) אישר באופן משמעותי את הקווים של פיימונטה החוק. הרדיפה הגזענית של מלחמת העולם השנייה ואת הגירות של כמה חברים עכשיו יש הקטינה באופן משמעותי את מספר חברי הקהילה של תריסר פארמה, הכל, הגדרת אותו בתור אחד הקטן ביותר באיטליה.

הארכיון של הקהילה היהודית של פארמה נשמר באותו בניין, כי הבתים מאז 1866, בית הכנסת בעיר. העקביות שלה הוא כ. 200 יחידות ארכיוני, רוב רשומות קבצים, התכתבות המינהלי של אשר מכסים טווח זמן של יותר ממאתיים שנה מאז 1749. הארכיון סבלה נזקים והפסדים כתוצאה להסרת על ידי השלטונות הנאצים פשיסטית. בכל זאת הם התמזגו שבע שקיות של תיעוד לגבי אוניברסיטת הקהילה היהודית Fiorenzuola ד ארדה (PC), נכחד בשנת 1984.

מטרת היחידה הממשלתית: סידור מחדש של המלאי הכולל של הארכיון וניתוח.

תוצאות צפויות : עריכת המלאי אנליטית של הארכיון כולו פרסומו על מחבר האינטרנט של מדריך מודפס בארכיון של הקהילה היהודית של אמיליה רומניה.

הושק בשנת 2007, המלאי תושלם בשנת 2010. הפרויקט כולו יושלם ב -2011.

המקור

Le prime tracce di presenze ebraiche a Parma risalgono alla fine del XIII sec.-inizio del sec. XIV. Nei decenni seguenti gli ebrei di Parma godettero di relativa tranquillità sotto la protezione dei Visconti e degli Sforza ed ebbero l’opportunità di esercitare l’arte medica, il commercio e il prestito fino al sorgere di nuovi fermenti antisemiti. Nel 1562 il Duca Ottavio Farnese concesse loro di stabilirsi esclusivamente in sedici località del Ducato che nel 1574 furono ridotte a sette. Si trattava di centri minori le cui comunità, fra Ottocento e Novecento, sono andate svuotandosi a favore di Parma e delle grandi città del Nord.

Per gli ebrei parmensi il pieno godimento dei diritti civili e politici giunse con l’estensione dello Statuto Albertino (1848) dopo il plebiscito e l’annessione di Parma allo Stato Sardo (1859-1860). Nel 1865 la comunità ebraica cittadina scelse di costituirsi in “Libera Società israelitica”, cui si aderiva su base volontaria, al contrario di quanto prevedeva la legge 4 luglio 1857, n. 2325, sugli ordinamenti amministrativi ed economici del culto israelitico negli Stati Sardi (Legge Rattazzi). Il successivo R.D. 30 ottobre 1930 n. 1731 (Norme sulle comunità israelitiche e sulla Unione delle Comunità medesime) confermò sostanzialmente le linee della legge piemontese. Le persecuzioni razziali della seconda guerra mondiale e le emigrazioni di diversi membri hanno oggi ridotto notevolmente il numero degli iscritti della Comunità di Parma -una ventina in tutto-, configurandola come una delle più piccole in Italia.

L’Archivio della Comunità ebraica di Parma si conserva nello stesso immobile che ospita dal 1866 la Sinagoga cittadina. La sua consistenza è ca. di duecento unità archivistiche, in gran parte registri contabili e fascicoli, di carteggio amministrativo che coprono un arco cronologico di oltre due secoli a partire dal 1749. L'archivio ha subito danni e dispersioni a seguito delle asportazioni da parte delle autorità nazi-fasciste. In esso sono anche confluite sette buste di documentazione, relative all’Università israelitica e alla Comunità di Fiorenzuola d’Arda (PC), estinta nel 1984.

Interventi previsti Riordinamento complessivo dell'archivio e inventariazione analitica.

Risultati attesi Redazione di una inventario analitico dell'intero archivio e sua pubblicazione sul Web. Redazione di una guida a stampa agli archivi delle Comunità ebraiche dell'Emilia Romagna.

Tempi Avviato nel 2007, l'inventario sarà ultimato nel 2010. L'intero progetto si concluderà nel 2011.

Advertisement