FANDOM


Tel-Hai logo
34nof avir1

המקור:עלון המכללה

39nof-tel-hai1

המקור:עלון המכללה

33stud col 1

המקור:עלון המכללה

בשנת תש"ע למדו במכללה האקדמית תל חי 3,000 תלמידים ב-11 חוגי לימוד: החוגים הגדולים היו: לכלכלה - 490 סטודנטים, לחינוך - 450, ולעבודה סוציאלית - 410. מספר חברי הסגל הימנהלי היה 120 ומספר חברי הסגל האקדמי, הכולל מרצים בתקן ומורים מן החוץ עמד על 376. המכללה היא המעסיק הגדול ביותר באזור קריית שמונה.

בכל מסגרות הלימוד של המכללה למדו 5,000 תלמידים מתוכם 1,000 תלמידים מן האזור. במעונות הסטודנטים בקריית שמונה גרים 360 סטודנטים. (מתוך בטאון המכללה 22 לנובמבר 2009) בתקופות של פעילות שיא של המכללה למדו בה 7,000 תלמידים בכל התחומים.

המכללות, האקדמית תל-חי והאזורית תל-חי ע"ש ג' ומ' רודמן, אשר אוחדו בינתיים - פועלות בחסות המועצות האזוריות: הגליל העליון, מבואות החרמון, עירית קריית שמונה והסוכנות היהודית.

יוזמות ראשונות

תחילתה של המכללה היה בשנת 1955. בחצר תל-חי הנטושה החלו חברי קיבוצים בפעילות אמנותית צנועה. במרוצת השנים הפך ה"חצר" מרכז אומנות של קיבוצי הגליל העליון.

בשנת 1964 החלה הפעילות האקדמית במכללת תל-חי עם הנהגת לימודי הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים", שנה א', הפעילות בוצע במסגרת "המרכז להשכלה והשתלמות בתל-חי". מסגרת הלימודים הותאמה ללומדים, כך שהלימודים במסגרתה התקיימו שבעה חודשים בשנה ובקיץ יכלו התלמידים לעסוק בקטיף התפוחים. בינואר 1971 הוקמה המכללה האזורית. אוניברסיטת חיפה הכירה במסלולים אקדמיים, משרד הבטחון - במכינה לחיילים משוחררים וכן הסוכנות היהודית תמכה במכללה.

המסגרת הפורמלית הוקמה בשנת 1957 על-ידי המועצה אזורית הגליל העליון כמוסד ללימודים למבוגרים. בתחילה הוא כלל את המכון לאומנויות, שהוקם עוד קודם לכן ונוספו לו לימודי חוץ והשתלמויות. בשנת 1976 נוספו לה לימודים טכנולוגיים וכן החלה להציע קורסים אקמאיים בודדים, כאשר את המשך הלימודים ביצעו הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. בשנת 1993 החליט שר החינוך אמנון רובינשטיין לאשר לשלוש מכללות אזוריות, בינהם בתל-חי, להעניק תואר ראשון. וכך החלה המכללה האקדמית תל חי לפעול כמוסד אקדמי הפועל בהיתר המועצה להשכלה גבוהה. משנת הלימודים תשנ"ז (1996), הוכרה המכללה על ידי המל"ג כמוסד עצמאי להשכלה גבוהה הרשאי להעניק תואר ראשון בחוגים לביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה ומדעי המחשב. בשנת הלימודים תשנ"ח הוא הוסמכה להעניק תואר ראשון בחוגים לחינוך, לכלכלה וניהול, לעבודה סוציאלית וללימודים רב-תחומיים, ובשנת הלימודים תשס"א הוסמכה להעניק תואר B.Sc בחוג למדעי התזונה. בשנת תשס"ו הייתה למכללה הראשונה בארץ שפתחה חוג ללימודי פסיכולוגיה. בשנת הלימודים תשס"ט (2008) פתחה המכללה חוג שירותי אנוש, וכן קיבלה היתר מהמל"ג להעניק תואר שני בחוגים עבודה סוציאלית וביוטכנולוגיה.

תהליך אקדמיזציה של מכללות קיימות

התפתחות המכללה בתל-חי היה חלק מתהליך של דמוקרטיזציה גוברת בתחום של ההשכלה הגבוהה בישראל. המטרה הייתה לאפשר השלכה אקדמית למספר רב של צעירים, למעש לכל מי שמצא עניין במסלול לימודים לקראת תואר ראשון. יחד עימה נפתחו מכללות ליד מועצות אזוריות אחרות: מהנגב הצפוני, עמק יזרעאל עד עמק הירדן ועוד. תוך עשר שנים הוקמו כעשרים מכללות – רובן בחסות מוסדות אקדמאיים קיימים כנו אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה. הגורם לכך היה ביקוש לגובר לרכישת השכלה גבוהה, אשר המוסדות האקדמאיים שהיו קיימים לא יכלו לספק. למכללות היו גם דרישות קבלה נמוכות יותר. וכאשר הם פתחו, ביוזמת משרד הבטחון, מכינות קדם-אקדמאיות, למעשה כל צעיר בישראל יכול ללמוד לימודים אקדמאיים אם חפץ בכך.

תרומה לא מעטה להתפתחות זאת, אשר כללה גם הקמת מכללות פרטיות, בעיקר באזור המרכז, הייתה נכונות התלמידים והוריהם לשאת בשכר לימוד גבוה יחסית. תשלום שהטיל עומס עליהם, אך עדיין היה זול יותר מאשר משלוח הבן ללימודים בחו"ל. שלא לדבר על הנוחיות שבכך. בנוסף לכך המכללות באו לקראת הלומדים גם בהצעת מקצועות הלימוד, כמו תואר ראשון במינהל עסקים ובגמישות שעות ההרצאה, כל שניתן היה להשלים לימודים לקראת תואר אקדמי בשעות אחרי העבודה.

יתרון נוסף היה למכללות בבחירת המרצים. אלו , ברובם לא נהנו מקביעות. כך יכלו לבחור את המרצים הידועים בכישרונם למשוך את לב התלמידים ובהצלחתם להקנות את החומר הלימודי . מוניטין של מרצה ומסירות של העוזרים תרמו לא מעט למוניטין של המכללות.


מתקיים דיון ציבורי על ההבדלים ברמות בין בוגרי המכללות לבין בוגרי האוניברסיטאות. הנה פיסקה ממאמר בנושא:"חוסר היעילות של המכללות הוא תוצאה של תנאי שוק מעוותים. המועצה להשכלה גבוהה הקימה מספר חסר פרופורציה של מכללות קטנטנות, חלקן בגודל של בית-ספר תיכון, שסובלות מעלויות תפעול גבוהות (בגלל הוצאות קבועות שלא ניתן לקצץ בהן), וכופה עליהן להתחרות זו בזו. אך במקום שהתחרות תהיה על איכות המחקר והתרומה האקדמית, המכללות מתחרות למי תהיה יד קלה יותר על ההדק בהנפקת דיפלומות ומשקיעות סכומים אדירים בפרסום ושיווק, שכל תכליתם לכבוש את ליבם של הסטודנטים, לבל יברחו למכללות מתחרות.

המקור: אמיר חצרוני YNET 17 יוני 2006 וכן דיון בטוקבק מה עדיף בוגר אוניברסיטה או בוגר מכללה

מרכז התמיכה ללקויות למידה

מרכז התמיכה ללקויות למידה מהווה במכללת תל-חי קמפוס זוטא. הוא פועל כבר משנת 1993. המטרה היא לבצע את התוכניות הבאות:

  1. הפעלת המרכז האזורי לאבחונים ממוחשבים לסטודנטים באקדמיה.
  2. הקמת המרכז לליווי תעסוקתי לבוגרי אקדמיה עם לקווי למידה.
  3. הקמת מרכז טכנולוגי שישמש בעיקר את המכינות.

להקמה שותף גם המוסד לביטוח לאומי במסגרת המפעלים המיוחדים. המרכז האזורי לאבחונים ממוחשבים מת"ל, פעל כבר במכללה ומשרת את תושבי הצפון

משנת 2008 מאפשרת ה"חממה" - המכון האזורי לאבחונים ממוחשבים- (מת"ל) אבחונים ממוחשבים של לקויות למידה אצל מתבגרים ובוגרים. המכון משרת מועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה ולזכאות להתאמות בבחינות באקדמיה ובבחינה הפסיכומטרית.

יצוין כי כ-11% מהסטודנטים במכללה האקדמית תל חי הם ליקויי למידה (לעומת בין 0.5% ל –3% במוסדות להשכלה גבוהה בעולם). מאז הקמתו טופלו במרכז 1300 סטודנטים, ו- 508 בוגרים קיבלו תואר ראשון בחוגים השונים. בין 18%-ל37% מבין הבוגרים המצטיינים במכללה, הם בעלי לקויות למידה. שלושה מהם זכו במלגת המר לבוגרים המשתלבים במוסדות אקדמיים לתארים מתקדמים. במחקר שנערך ע"י יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה, בוצע מעקב אחר 277 סטודנטים בוגרים ונמצא שכ- 30% מהם ממשיכים בלימודים מתקדמים. שישה מתוך עשרה דוקטורנטים כבר קיבלו תואר דוקטור - אחת בעבודה סוציאלית, וארבעה במדעי החיים וברפואה ובוגר נוסף במדעי המחשב


התמיכה ללקויות למידה המקור

חפירות ארכאולוגיות

מכללת תל והמרצים המלמדים בה אינם קשורים בשום דרך לחפירה בחירבת עומרית המאמר בהמשך רצוף באי דיוקים בנוגע לקשרי המכללה והסגל האקדמי בה - אנא תקנו את הכתבה או הסירו אותה - תוקן. (הפיסקה תועבר לדף השיחה)

Hirbat omrtit

מתוך עלון המכללה

עלון המכללה מיום 22 בנובמבר 2009 מספר על האתר הארכאולוגי חירבת עומרית הסמוך לכפר סאלד . הוא נחפר על ידי משלחת מארה"ב. בעקבות פעולות זאת, התקיים כנס בינלאומי שעסק בחקר הגליל בתקופה הרומית. החפירות בוצעו ביוזמת דר' ציונה גרוסמרק ודר' תמי הגר.

האתר נמצא בראש גבעה, על אם הדרך מבית שאן לדמשק. במרכז המתחם, המוקף אבן, נמצא מקדש, אליו מוליך רחוב עמודים מהדרך הרומית. האתר נהרס ברעידת אדמה שפקדה את האזור בשנת 363. כל חלקי המקדש קבורים באדמה בהם פריטים גדולי מימדים מהמבנה המעוטרים בהידור.

מדובר בקומפלקס של שלושה מקדשים, שהראשון שבהם הוא מהמאה הראשונה לפנה"ס ומאוחר הוא מהמאה השנייה לספירה. מסביב למקשים המונומנטאליים והמפוארים התפתחה עיר עם מרכז מסחרי, שכאשר עמד על תילו ניתן היה לראות אותו מכל עמק החולה. קיימת השערה שמדובר במקדש שבנה הורדוס, לפי יוסף בן מתתיהו בבניאס, לפי אחרים המקדש הוא כאן. עם סיום החפירות יהי המקום לגן לאומי.


במסגרת הפעילות לידיעת ארץ ישראל התקיימו גם כנסים להצגת מחקרים על הגליל ובעקבותיו פורסמו קבצי מחקרים

Mrcchare agalul

טקסט תיאור

קישורים חיצוניים

הפרק הבא

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית