FANDOM


הקש על שם הנושא ותגיע לתוכנו

נושאים עיקריים
1 מהי הוויקיפדיה בכלל והעברית בפרט
2 המפגש עם אנציקלופדיה
3 הויקיפדיה העברית
4 צעדים ראשונים
5 נקודות תורפה
6 איך לתמצת
7 האם די בכתיבה תמציתית
8 רשימה חלקית של הערכים שתרמתי לכתיבתם (1407 ערכים)
9 רדיפת ה"טרול"
10 פנינים מדפי שיחה
11 לעתידה של הויקיפדיה

מבחר מהערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית

Jewish parade at titus gate

יהודי רומא (לראשונה) עוברים תחת שער טיטוס ביום הכרזת מדינת ישראל

145444676

תצפית ממגדל פיזה: בצילו חסינו בזמן המלחמה ומראשו יש תצפית למצבה על קברו של אבא

Model of Second Temple made by Michael Osnis from Kedumim 2

מודל בית המקדש - מלאכת יד של מיכאל אוסניס מקדומים

אוסף גאולוגי 003

מגש 1 בערכת לימודי גאולוגיה בישראל: סלעים וולקניים

מהי הוויקיפדיה בכלל והעברית בפרט

הרב יוסף מיכאל - "כי אם יהיה לבער קיין"-2

הרב יוסף מיכאל - "כי אם יהיה לבער קיין"-2

הרצאה במסגרת יום עיון המאורגן על-ידי מכלול - ויקיפדיה לחרדים

האנציקלופדיה הייתה אחת החידושים הפוריים של העת החדשה. בחיבור אחד, הגם שכלל כרכים רבים, הובא מידע תמציתי על כל נושא שבעולם. הוא נכתב על-ידי מומחים במקצועם, תחת פיקוח של מערכת מדעית. האנציקלופדיה החשובה שבהם הייתה אנציקלופדיה בריטניקה , אשר הודיע בשנת 2012 על הפסקת הפקתה של גרסת דפוס ואחרי 244 שנה עברה לגירסה מכוונת. היא שמרה על כתיבה בידי צוות מקצועי קבוע: ערכי המהדורה החמש עשרה של האנציקלופדיה נכתבו על ידי צוות המונה 19 עורכים במשרה מלאה ולמעלה מ-4,000 כותבים מקצועיים.

לציבור היהודי היית אנציקלופדיה ייחודית האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) הייתה נכתבה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל. חשובה לציבור היהודי ובשימוש עד היום אוצר ישראל היא "אנציקלופידיא" לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו בעשרה כרכים. העורך הוא יהודה דוד אייזענשטיין ועימו צוות, המוזכר בראשית כל כרך. בין השאר נכללים ברשימה האישים הבאים : רר' אברהם אליה הרכבי, הרב דר' יהודה , פרופ' דר' יחיאל מיכל הכהן גוטמאן, ר' מאיר איש שלום, שלמה רובין, דר' י.ל. לנדא ועוד חכמים וסופרים בארצות שונות. האנציקלופדיה יצא לאור בניו יורק החל משנת 1906. ניתן להגיע לכל הערכים חינם באינטרנט

במדינת ישראל יצא לאור האנציקלופדיה העברית בשנת 1948 . בין עורכיה הבולטים היה פרופ' ישעיהו ליבוביץ, עתיר בתוארים אקדמיים. הוקמו צוותים שהיו אחראים לכל נושא ונושא ואלו הזמינו כותבים, בעלי השכלה אקדמיית, אשר כתבו את הערכים. בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו יותר מ-2,500 כותבים, ובהם אנשי מדע מובילים בישראל ובעולם, ורבים מערכיה חתומים על ידי כותביהם.

המפגש עם אנציקלופדיה

Kineret lake from Arbel

משפחת ונטורה "הצעירה" משקיפה על בקעת ארבל

כאשר עליתי ארצה בגיל שבע, דודי המשכיל, פרננדו טראצ'ינה (יוזם הרעיון לייצוב המגדל הנטוי בפיזה), צייד את בן אחותו, אימי הי"ד, דָּנִיֵּאֶלֶה (כך קראו לי אז), המהגר מאירופה התרבותית ליבשת אסיה הרחוקה, בספר מכורך מלא ציורים וצילומים: אנציקלופדיה לנוער. המטרה: להישאר בן תרבות גם בארץ החדשה. הספר לא נשמר זמן רב, אבל אהבתי לקרוא בו. זכורה לי ממנו רק תמונה אחת, של בקעת גינוסר – "גן העדן" של ארץ ישראל.

בגיל עשר הגעתי לכפר בתיה. הספרייה הייתה המקום החביב עליי. כאשר הוקם חדר עיון לבוגרים, מוניתי לאחראי. והנה הגיע הכרך הראשון של האנציקלופדיה העברית. נדמה לי שקראתי אותו מתחילתו עד סופו. זה לא היה תקדים לקריאת שאר הכרכים, אבל רכשתי חיבה ליצירה המכונה אנציקלופדיה.

חלפו שנים, נישאתי, למדתי, עבדתי, אבל לאנציקלופדיה לא שבתי. כאשר הציעו לי לקנות ספרים מסוג זה דחיתי את ההצעה: פשוט אינני קונה ספרים שאין סיכוי כי אקרא בהם. והנה ביום אחד, 25 בדצמבר 2006, בהיותי בגימלאות, גיליתי שוב את האנציקלופדיה והפעם את ה"ויקיפדיה העברית". הייתה זו אהבה ממבט ראשון. החלטתי לעדכן את הערך על ומעשה שהיה כך היה:איך מגיעים לכך ? אספר את סיפורי.

במאי 1984 השתתפתי בסמינריון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא עדה בישראל: היבטים היסטוריים וגנטיים, בהדרכת פרופסור אבינעם אדם ופרופסור ירון צור. במסגרת הקורס כתבתי עבודה סמינריונית על הממצאים הגנטיים מול המידע ההיסטורי ביהדות לוב.
עברו כעשרים שנה, פרשתי לגמלאות ואת שעות לפני-הצהריים אני מבלה ב"כולל" למבוגרים על שם רבי בנימין הרלינג ה"ד. באחד השיעורים הועלה הנושא: האם ניתן ללמוד מפרופיל גנטי של עדה על תולדותיה. נזכרתי בעבודה. חיפשתי עדכונים באמצעות מנוע החיפוש "גוגל" וכמעט לא מצאתי. אבל בראש תוצאות החיפוש הופיע הערך על יהדות לוב בוויקיפדיה. על הנושא שלי, תולדות העדה, היו רק משפטים בודדים ועל גנטיקה, אף מילה. עדכנתי את הערך, אשר בינתיים השתפר, הדפסתי אותו והבאתי אותו לחברי ללימודים.

הבנתי כי מידע שצברתי בלימודים יכול להיות גם נחלת אחרים. מכאן עברתי לעבודות סמינריוניות אחרות שכתבתי כמו מחצבות הגפרית בבארי לא היה קל לעבוד ביחד עם הצוות המסור המפעיל את הוויקיפדיה. בעיקר חשתי בהבדלי רקע ותרבות. תודה לכל המשתמשים הנכבדים אשר הקדישו לי מזמנם להדרכה ב-1,035 ימי פעילותי ביצעתי 22,313 עריכות במרחב הערכים הראשי.
ובכן לאחר שלא ניתן לי להמשיך לעבוד בויקיפדיה העברית, פתחתי ויקיפדיה פרטית ואליה העברתי את הערכים שכתבתי. קראתי לה:Ventura_Daniel_Wiki

הויקיפדיה העברית נוצרה בשנת 2003 ומונה לה מנהל, ביורוקרט בשפת הויקיפדיה, דוד שי, אשר עד היום חולש על פעילותה. היא הגרסה בשפה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית ויקיפדיה. נכון ל-19 בינואר 2015 יש בוויקיפדיה העברית 165,295 ערכים.
להלכה, היא פתוחה לכתיבה לכל. למעשה, יש מגבלות בבחירת הכותבים והתכנים, הנובעים מהרצון לשמור על רמת אמינות גבוהה. ואכן, נושא האמינות הוא אחד המטרידים את ראשי הויקיפדיה. העורכים אינם נדרשים להיות בעלי השכלה אקדמיית, לעיתים, אפילו מתגאים בכך. אין מערכת מקצועית והפיקוח נתון בידי "מפעילים" שנבחרו על-ידי "החונטה". הם פועלים בכל שעות היממה וימות השנה ומבצעים ניטור מלא של כל הכתיבות. הם מצליחים במלאכת הניטור ומספרן של הכתיבות החריגות הוא זעום.

הויקיפדיה העברית

ויקיפדיה העברית היא הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית "ויקיפדיה", המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה. החומר שמתפרסם בוויקיפדיה כפוף לרישיון תוכן חופשי של Creative Commons , ולפיכך היקף זכויות היוצרים עליו מצומצם למדי. המיזם בעברית הושק ב-8 ביולי 2003 ונכון ליום 5 בספטמבר 2018 יש בוויקיפדיה העברית 229,881.
רוב הערכים בוויקיפדיה העברית מתאימים לקוראים מחטיבת הביניים ואילך. חלקם דורשים ידע קודם, המסופק בדרך כלל על ידי קישורים פנימיים לערכים בסיסיים יותר. קישורים פנימיים משמשים גם להפניה לערכים משיקים שהנושא שלהם מוזכר בערך. בנוסף, הערכים כוללים הפניות לאתרי אינטרנט חיצוניים שאמורים להרחיב על נושא הערך ("קישורים חיצוניים") ולמקורות לא מקוונים ("לקריאה נוספת"). אם קיימים ערכים זהים בגרסאות של ויקיפדיה בשפות אחרות, הם מסומנים בעזרת קישור מיוחד הקרוי "בינוויקי".

בשנת 2014 החל לפעול אתר "המכלול" דף הבית של המכלול, שמרבית ערכיו נוצרים כהעתק מלא מוויקיפדיה העברית ולאחר מכן עוברים התאמת תוכן לקורא החרדי[1]. ההתאמה כוללת בין השאר סינון תמונות הנשים כמקובל בעיתונות החרדית, סינון תוכן, כגון תיארוכים ארכאולוגיים, הסותר את המסורת היהודית על בריאת העולם, ויחס מסויג לתאוריות כמו האבולוציה או דעות שנחשבות ככפירה. ערכי רבנים מכילים את התואר "רב" או "רבי" כחלק משם הערך.המקור

על הצטרפות הציבור החרדי ראו גם כאן כינוס "מתחת לפני השטח ב' " מטעם אגודת מטמוני ארץ

צעדים ראשונים

רובם של אלה שהחמיאו לי אינן ויקיפדיים יותר - מרתק !!!

אנסה לסכם את מהלך פעילותי בויקיפדיה העברית מהיום הראשון. ב-25 דצמבר 2006, משתמש:י. קידם אותי בברכה "שלום, Daniel Ventura, וברוך בואך לוויקיפדיה!"

משתמש א.מ. (שאינו כותב יותר בויקיפדיה ודף המשתמש שלו נמחק) עודד אותי "המידע שכתבת על יהודי פיסא הוא רב ערך. תודה רבה" ו "אשמח לעזור לך במידת הצורך".

ומחמאה מיחודת במינה אני רוצה להביע בפניך את הערכתי הרבה על פועלך הרב בתקופה הקצרה שבה הצטרפת לויקיפדיה. אני ממש שמח לראות ערכים איכותיים כמו אלו שאתה כותב ובייחוד שקשורים למוצאך ומוצא משפחתך. אני בטוח שעם הזמן תלמד את כל הטריקים הטכניים הקטנים של ויקיפדיה כך שהעריכה תהיה טובה ויעילה עוד יותר. הלוואי ויצטרפו לקהילת ויקיפדיה עוד צעירים רבים בני גילך שיוכלו לתרום מהידע הרב שלהם! בנוסף למגדל פיסא, אשמח לעזור בכל מה שצריך. בברכה, ה.בו (המשתמש לא פעיל משנת 2009) 14:19, 19 בפברואר 2007

תזכורת, דניאל מעלה ערכים מאלפים וחינוכיים שמעטים מידי מאיתנו מכירים

בין כל קיטונות הביקורות שאתה סופג כאן לאחרונה, חשוב לי לחזק את ידך. התרגשתי מאוד מהערך הקשה והמרתק על פשע המלחמה ה[האונס בצ'וצ'אריה] פיסת היסטוריה שלא הייתי מודע כלל לקיומה, תודה . נסה לקבל את המירב מהביקורת בין כשהיא עניינית ובין שלא ואל נא תרפנה ידיך שלך בתודה וחג שמח. משתמש:ג. - (לא פעיל - כנראה משנת 2009) 8 באפריל 2007

אני מצטרף לשבחיו של גלנוס. כדאי לקבל את הביקורת ולנסות למצוא סימוכין - המטרה אחרי הכל לשפר את ויקיפדיה. חזק ואמץ,משתמש: פ. (הפסיק לפעול 2010), 8 באפריל 2007 (IDT)
גם אני, גם אני. חזק ואמץ. להזכירך, אני שמתי לך הכי הרבה תבניות שכתוב, כדי שערכיך יהיו מעולים. משתמש:ח.א. 21:58, 8 באפריל 2007 משתמש זה הורחק מהויקיפדיה, בין השאר לאחר שנחלץ להגנתי

נקודות תורפה

אבל בתום 4 חודשי פעילות גילית נקודות תורפה אחדות:

  1. תבנית שיכתוב - אם אינך יודע לכתוב עברית על ברוויה, אין כמעט סיכוי לקבלת עזרה. התופעה הפתיעה אותי, שכן בעבודתי בתור כלכלן בבנק לאומי ובעיתון פיננסי ותור מרצה למקצועות פיננסים כתבתי הרבה. נכון שתיקנו אחרי, אבל בעדינות וללא "רעש". בויקיפדיה זה הפך להיות מטרד ! וכמעט כל ערך שכתבי זכה לתבנית "טעון שיכתוב". היו רבים שעזרו לי ותודה על כך. לימים הצמידו לי תבנית זו אם צריך או לא צריך .
  2. . גיגלולו של ערך מרוקינאטה - שם יחידה צבאית שהיה במקור "האונס בצ'וצ'אריה" - זה השם האמיתי לאירוע , הפך ל "ההשתוללות במונטה קאסינו" - שהסתיר את חומרת האירוע . - במקרה זה היו חילוקי דעות סבירים ובסופו של דבר הוחלט אחרת ממה שנרה לי - זה בהחלט מקובל במפעלים כאלה. כאן תמצאו דיון מרתק בנושא - הייתי מלא הערכה לאפשרות לדון בנושא בצורה פתוחה גם אם יש חילוקי דעות.
  3. השוני ברקע התרבותי - התחלתי לקבל הערות מוס זה "הכנסת לאתא משפט תמוה, ואני מבקש סימוכין לו, אחרת יוסר מהערך משתמש:א. - משתמש שפרש מן הויקיפדיה והנה הקטע - "היה מקובל טקס שבו עולה חדש מבקר בחנות אתא וקונה את כל הביגוד הדרוש לו. חוזר לבית מארחיו, מחליף את בגדיו, מציג את כובע הטמבל החדש ואמר בשמחה "עכשיו אני ישראלי"." תמוה. משתמש:66.241.137.2 4 באפריל 2007 ותגובה: תודה, ביקשתי סימוכין למשפט הזה. אם לא יובאו, הוא יימחק. משתמש: א. באפריל 2007 (IDT) ועוד תגוהנ:הנוסח שופר והוא ראוי כעת. משתמש: חגי אדלר, 5 באפריל 2007 חגי נחלץ לעזרתי ולא בפעם היחידה ותגובה מסמכת: מה ראוי? מי ראוי? סתם חתיכת פולקלור ללא סימוכין. "היה נהוג טקס" שקול ל"זקני צפת מספרים ש..." משתמש:74.100.161.64 19 באפריל 2007 (IDT)
  4. זכיתי לשיתוף פעולה יוצא מהכלל בתחום היהדות כמו במקרה זה: "עשיתי קצת שינוי בהפניות שעשית בערך נוסח איטליה, במשפט הפתיחה הפניתי לערך יהדות איטליה היום ובמשפט הפותח את הפסקה הראשונה ("ליהודי איטליה נוסח תפילה...") הפניתי לערך יהדות איטליה, שכן מדובר בנוסח תפילה עתיק של יהודי איטליה ולאו דווקא נוסח התפילה שלהם היום, לכן לדעתי ההפניה צריכה להיות לערך על יהדות איטליה ההיסטורית. אם אתה סבור אחרת תרגיש חופשי לשחזר. חג שמח ושבת שלום! משתמש:א.א. , 6 באפריל 2007 הפסיק לכתוב בשנת 2011
  5. היה עלי ללמוד לקצר בתיאור - לתיאור פחות סיפורי (להוריד פרטים שוליים ?) ולהשמיט תמונות שנראו לי כחשובות. (ראו להלן)

איך לתמצת

והנה קטע שהעליתי לערך פיזה בויקיפדיה העברית ביום 2 בפברואר 2007
במלחמת העולם השניה
העיר פיזה נחרבה כמעט לחלוטין בשנת 1944. צבאות בעלות הברית אשר נחתו בדרום איטליה הגיעו עד הגדה הדרומית של נהר הארנו ומחצית העיר הייתה בידם. מסיבה כל שהיא בעלות הברית לא המשיכו מיד בכיבוש הגדה הצפונית. במשך חודשים רבים בעלות הברית הפציצו את צפון העיר בתותחים ובמטוסים. העיר הופצצה חוץ משני מקומות : הככר המרכזית ( במטרה לשמור על המגדל) ובית החולים סנטה קיארה. בית החולים שימש מקלט לתושבי העיר שלא נטשו אותה. בתמונות למטה אפשר לקבל מושג על טיבו של המקלט: מסדרון במחלקה הפתולוגית איכסן ארבע נפשות, מקור המים המתוקים היה בור של מטרים אחדים במקום המסומן ואחרון ליד הכניסה הייתה מפקד הס.ס. . להם היה הרגל בשעות אחרי הצהרים היו "צדים" נערות איטלקיות, אשר חלקם נמצאו למחרת בחדר המתים. לשמחת כולם היום לא רואים זכר מכל זה. שיקום העיר בוצע להפליא חוץ ממקומות בודדים. במרכז העיר ניתן עדין למצוא בתים הרוסים מזמן המלחמה.

וזה מה שנותר ממנו בשנת 2014
העיר פיזה נחרבה כמעט לחלוטין בשנת 1944. צבאות בעלות הברית אשר נחתו בדרום איטליה הגיעו עד הגדה הדרומית של נהר הארנו ומחצית העיר הייתה בידם. מסיבה כלשהי בעלות הברית לא המשיכו מיד בכיבוש הגדה הצפונית. במשך חודשים רבים בעלות הברית הפציצו את צפון העיר בעזרת תותחים ומטוסים. רק שני מקומות בפיזה לא הופצצו: הככר המרכזית (במטרה לשמור על המגדל) ובית החולים סנטה קיארה, ששימש מקלט לתושבי העיר שלא נטשו אותה ותנאי השהות בו היו קשים. לאחר המלחמה שוקמה העיר.

האמת - לכתיבה תמצית כזאת היה לי קשה להסתגל וכן להצגת תמונות רבות במרחב הערך וזה גם הייתה סיבה לתרעומת נגדי. כמובן, בויקי הפרטי שלי יכולתי לכלול את הקטע המקורי וזה היה היתרון שלו מבחינתי.

האם די בכתיבה תמציתית

ערך בויקיפדיה נועד להיות קצר. אחרת, לא יספיק כל הנייר בעולם (באנציקלופדיה בכתב) להכיל את פרטי הערך. אך גם בויקיפדיה, הערוכה על גבי המסך יש גבול לכתיבה. בנושא זה היה לי חילוקי דעות עם ה"חונטה". נהגתי לכתוב ערכים שנראו להם ארוכים ואז השמיטו מן הערך את הקטעים שנראו להם מיותרים.

אמחיש בדוגמא: עזבתי את הערך יהדות איטליה ביום 10 במרץ 2009 כאשר גודלו 48220 בתים. לאחר מכם נמחקו קטעים ממנו מהסיבות:"קשקוש ספקולטיבי" - על מימצא שהביא הרב אליהו בירנבוים לפי לא-יהודים רבים, בעיקר בדרום איטליה' משתתפים בחיזוק התרבות היהודית במסגרת שמונה לאלף - אולי עדות לקיום אוכלוסייה של צאצאי האנוסים באזור. הידיעה הוגדרה בתור "הסרת ספקולציות שמקומן בעיתון ממנו באו". גם הידיעה שהובא מפיו של הרב רוברטו דלה-רוקה, הממונה על התרבות היהודית באיטליה, לפיה החליטה ממשלת איטליה לקצץ באופן דרסטי את ההקצבה הכספית למימון הקהילה נמחקה בטענה "זו אנציקלופדיה, לא עיתון" . היום הערך "יהדות איטליה" כולל 42,000 בתים. אגב, הערך המקורי שהעברתי לויקי הפרטי שלי כולל היום 67,349 בתים - כ-50% יותר גדול !!

מה הסיבה להתעקשות על אורך הערך. ההנחה היא שהקורא הישראלי בהווה לא ילך לספריה לקרוא את החומר המופיע ב"קריאה נוספת" - הניסיון הראה שביקור בספרייה אוניברסיטאית (בדרך כלל, רק שם ניתן למצוא ספרות מדעית) הוא סיוט במקרה הטוב. כמו כן יש גבול ל"קישורים החיצוניים" המובאים בערך, אשר חלקן "נשברים" במרוצת הזמן. בקיצור יש למצוא פשרה אבל בוודאי לא להגיש ערך מתומצת לחלוטין. מלבד, העובדה שחלק מן המקורות, כמו השלושה לעיל, אינן נגישים כלל לקורא הישראלי. אנציקלופדיה בריטניה יצרה שתי יצירות נפרדות: המאקרופדיה - עם ערכים מלאים החתומים על-ידי עורכים מקצועים והמיקרופדיה - שאינם חתומים וללא רשימת מקורות.

אעבור לערך בו ניתן לי חופש פעולה לכתוב ככל העולה על רוחי: מסביב לעולם בשמונים יום. הערך זכה לתואר "ערך מומלץ. הוא מלא פרטים ותמונות. למרות שעזבתי את הויקיפדיה הוא נשאר בגודלו המקורי כמעט ללא השמטות 64,000 בתים.

אתיחס לעוד דוגמא קיצונית. בעקבות כתיבת ערכים על ספרי ז'ול ורן הגעתי לסיפור מסעות של נוסע ערבי מהמאה ה-14 אבן בטוטה. מצאתי תרגום של הספר מערבית לצרפתית באתר של מוסד חינוכי בצרפת. קבלתי רשות העתקה והתחלתי לתרגם את הספר מצרפתית לעברית בעזרת גוגול (עבדתי על כך חודשים אחדים - עבודה מרתקת) . הבנתי כי הקורא העברי לא יגיע למקור. אי-לכך, מעט הרחבתי את היריעה. בסופו של דבר יצא ערך "ענקי" אולי אפילו מוגזם, 107,000 בית. סברתי כי בעבודה נוספת ניתן לצמצמו או אולי למצוא פתרון כמו זה שמצאתי לנכון לעשות בויקי הפרטי שלי (להלן). אך אז זכיתי לההערות ומחיקות לאור ההערה: " ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: פירוט יתר. זה ערך, לא ספר.".

בויקי הפרטי שלי מצאתי פתרון: פשוט פיצלתי את הערך לשלושה ערכי משנה. בויקיפדיה הכללית עשו "חיים קלים" מחקו ומחקו והיום הוא כ-50,000 בית. וכאן בא עוד חידוש מאחד מאנשי החונטה. למרות שכתוב בערך שאת ספר המסעות כתבו תלמידיו של הנוסע, לעת זקנתו, לאור זכרונותיו, ומשקפת את המידע הגיאוגרפי של המאה ה-14 הוא מצאו לנכון לכתוב הערה: " יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חשש לשגיאות עובדתיות". ואפילו הותקפתי על כך ! האם זה לא ברור שמה שכתב עלול להתגלות כלא נכון במאה ה-20 !

רשימה חלקית של הערכים שתרמתי לכתיבתם (1407 ערכים)

דוגמא: להלן רשימת הערכים שכתבתי על יהדות איטליה

יהדות איטליה (88 ערכים)
ערכים ראשיים (12 ערכים)

על יהדות איטליה

יהדות איטליה יהדות רומא יהדות רומא - הערך המקורי גטאות באיטליה גטו רומא בית הכנסת הגדול של רומא
שואת יהודי איטליה המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו מחנה הריכוז פוסולי חוקי הגזע באיטליה המחתרת באסיזי מוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי

הקהילות (28 ערכים)

הקהילות היהודיות באיטליה

יהדות פיזה שיקום מגדל פיזה יהדות ליבורנו יוצאי גלות ספרד - יהדות פירנצה - 20.10.2009 (הערך האחרון שכתבתי) ברטולומיאו די-קאזיס - נמחק יהדות טריאסטה
יהדות אנקונה יהדות פזארו יהדות טורינו יהדות קזאלה מונפראטו בית הכנסת המשוחזר בוורצ'לי
יהדות מילאנו גטו ונציה כולל בתי הכנסת יהדות מסטרה יהדות נאפולי יהודי סן ניקנדרו יהדות מארקה
יהדות טראני רבינו ישעיה דטראני הראשון רבי ישעיה בר' אליהו מטראני האחרון שמחה קאלימאני יהדות מנטובה
יהדות ורונה יהדות סיציליה יהדות מסינה יהדות רג'ו אמיליה ארון הקודש מרג'ו אמיליה פלאטיאָ‏ה יוּ‏דיאוֹ‏רוּ‏ם ברומא

מוסדות ציבוריים (12 ערכים)

בתי כנסת,בתי קברות ומוזאונים

בית הכנסת באוסטיה - העתיק ביותר בית הכנסת הגדול של פירנצה בית הכנסת העתיק בליבורנו בית הקברות העתיק בלידו די ונציה ארון הקודש מרג'ו אמיליה בית הכנסת האיטלקי (ונציה)
פארקו דל קארדטו - בית קברות יהודי עתיק הטבח בפוסה ארדיאטינה מוזיאון השואה (רומא) קטקומבות יהודיות הקטקומבות היהודיות בוונוסה קטקומבות יהודיות ברומא

מורשת ואישים (36 ערכים)

אישים ויצירות מורשת

חכמי יבנה ברומא שער גן העדן בפירנצה גראנה (תוניסיה,לוב) תוכחת מגולה חרם אנקונה המדפיסים בני פואה
שלמה אומברטו נכון יואל דה-מלאך הרב אליהו טואף לאו לוי אליה שמואל הרטום ג'ורג'ו ניסים
אנג'לו לוי-ביאנקיני אנצו ניצני פרימו לוי רבי אריה די מודינה רבי יצחק אברבנאל אנצו יוסף בונבנטורה
עובדיה מברטנורא ארמנדו דיאז אנריקו לוי דניאל מפיזה גד בן-עמי צרפתי עקב ד'אנקונה
ראובן בונפיל מאוריציו ויטלה ראובן ויטלה - נמחק נתן מרומי אליהו בן זמרה סאלי מאייר
משה זכות אנצו סרני יוסף ברוך סרמוניטה שלטי אצולה של משפחות איטלקיות העלייה הגדולה של יהודי איטליה ישראל אנטון צולי

רדיפת ה"טרול"

DoNotFeedTroll

שלט הומוריסטי שנועד להעביר את דרך ההתמודדות: "אל תאכילו את הטרול"

רדיפת ה"טרול" מהווה אחת התופעות הייחודיות לציבור הויקיפדים. היא מקובלת, כאשר הנהגת הויקיפדיה סבורה כי היא מאבדת שליטה. נוצרים עימותים בין משתמשים על תוכן הערך ובהעדר מנגנון מוסכם לפתרון חילוקי דעות, נאלצים להרחיק את אחד הצדדים מכתיבה בויקיפדיה: תחילה לזמנים קצובים ובהמשך לצמיתות. במקרים אחדים מופיע הויקיפד המורחק בתור "טרול" - ומתחזה לפעול בויקיפדיה תחת זהות בדויה. הוא מתגלה, מנסה שנית ומתחיל תהליך של "רדיפה".

השיטה כולה גורמת להרחקת כותבי ערכים מנוסים לצמיתות ולאווירה עכורה ביחס בינם לבין קהילת הויקיפדים. אנסה לעמוד על שורשה של התופעה ואולי להציע הצעה שניתן להקטין את היקף התרחשותה.

נתחיל מההגדרה: מהו טרול ?
" טרול" הוא מונח בסלנג האינטרנט המתאר גולש אשר בין השאר מתחזה לגולשים , בקיצור, מי שאינו רשאי לפעול באתר הויקיפדיה מנסה לעשות זאת באמצעות התחזות לאדם אחר.

איך ויקיפד רגיל עלול למצוא עצמו מוגדר בתור טרול ? על כך בצעדים הבאים:

  1. אדם רגיל, בדרך כלל בעל השכלה או ידע בתחומו, מוצא כי יוכל לתרום לויקיפדיה על-ידי כתיבת ערכים חדשים, עדכון - קיימים והשתתפות בפורומים.
  2. הוא מוצא עניין בשיטה. עוברים חודשים או שנים ואז קורה מה שעלול לקרות לרבים, הוא מתמכר לויקיפדיה. כל פעם שיש לו זמן פנוי הוא לוקח חלק בכתיבה, עדכון או ברב-השיח. נדמה לי שאפילו יש לתופעה כינוי מקובל. בקיצור, הכתיבה הופכת לחלק מסדר יומו של הויקיפד.
  3. במהל הכתיבה או העדכון של ערך עשויים לעלות חילוקי דעות. הרי מדובר בנושאים בתחומי היסטוריה ופוליטיקה, כאשר קיימות דעות שונות לגבי אירוע נתון. כמקובל במקרים אלה, מתקיים דו-שיח, אפילו פורה, בדף השיחה של הערך ועד אז לא מבצעים כל שינוי בתוכן הערך.
  4. הבעיה מתחילה בשלב ההכרעה. . מוסד מעין זה היה קיים בויקיפדיה העברית. באנציקלופדיה העברית הייתה מערכת מדעית, לכל נושא עורך והוא היה המחליט במקרה והיו השקפות שונות (ידוע הויכוח של תוכנו של הערך של דוד בן גוריון, אשר קבע את תוכנו דווקא אחד מאלה ששללו אותו, פרופ' ישעיהו ליבוביץ וזאת לאור יושרו המדעי).
  5. בויקיפדיה העברית הנוהל שונה ההכרעה איזה גירסה תתקבל ואיזה תדחה מתקבלת על-ידי "מפעיל" שהוא לא בהכרח בעל השכלה בתחום הנידון. יש כאלה אפילו שמתגאים בכך שאין להם השכלה אקדמית. ובדרך כלל הוא נוטה לקבל את דעתו של ויקיפד המקורב ל"חונטה" - הוא פשוט מוכר יותר מאשר הויקיפד "שזה מקרוב בא".
  6. במקרה כזה, ויקיפד אחד זוכה וגירסתו נכללת בערך וויקיפד אחד או אחרים נאלצים לוותר. אם הם עוברים ל"סדר היום" וזה המקרה השכיח, בזה הסתיים הדיון, עד שיתעורר או לא כעבור זמן מה.
  7. מה קורה אם ויקיפד, בעל השכלה אקדמית בתחום הנידון, אינו מקבל את ההכרעה. כאן באה היד התקיפה של "המעפילים" שכולן נבחרו על-ידי החונטה. הוא נחסם לתקופת מה ואם הוא ממשיך המריו, הוא נחסם לצמיתות.
  8. ואז מתפתחת תופעת ה"טרול". המשתמש שהורחק אינו מקבל את ה"גזירה" הוא מנסה לשוב לויקיפדיה בתור ויקיפד אחר. מתגלה ומנסה שוב וכך הלאה. יש מקרים של ויקיפדים אשר התחזו לעשרות כינויים ולא נסוגו.


שהרי יש להבין ויקיפד שמצא את סיפוקו מהשתתפות בויקיפדיה, משוכנע כי זה אפיק פעולה מתאים עבורו, ופתאום, עקב בעובדה שהוא נקלע לויכוח על התוכן על ויקיפד מקובל על החונטה הוא נענש, מורחק ומבוזה על-ידי הכלל, עד שאפילו לא עונים למיילים שהוא כותב וזאת לפי הסיסמא המקובלת (ראו משמאל)

יש כאן בעיות אחדות:

  1. האם זו הדרך היחידה להטיל משמעת על הציבור: מעין "הכחדת העשירי" - בחירת קרבן והצגתו בציבור בתור מזיק.[
  2. לא פחות מכך השאלה, מי הרשה לספקי האינטרנט לתת ל"בודקים" בויקיפדיה העברית את שם הלקוח הפועל מביתו. רק כך למעשה מתגלים ה"טרולים".

גילוי נאות

לא הוגדרתי כ"טרול". אך כמה מידידי הוגדרו כך וזכו למבול של השמצות. וזה מה שהביא אותי לכתיבה זו

פנינים מדפי שיחה

  1. "מדובר בערך שכתב דניאל ונטורה. כדרכו בקודש כתב ערך מבולבל נורא ושגוי שלא ברור בכלל מה התרחש פה."
  2. "(הסרת הגיג (נוסף על ידי ונטורה) וקישורים להגיגים)"
  3. עוד קטע היסטורי שנמחק מאתר יהדות פיזה בנימוק ניקוי ונטורה
  4. דניאל. הכתיבה שלך לקויה, אתה מכליל שטויות שאתה שואב מספרים בדיוניים שאתה טועה לחשוב שהם מקורות היסטוריים ועוד כהנה וכהנה..
  5. אולם אתה מוכיח השכם והערב כי אחד הדברים הבסיסיים שאינך מבין הוא כתיבה אנציקלופדית. רמזו לך עשרות פעמים, והגיע הזמן לומר את זה בפה מלא: נזקך עולה בהרבה על תועלתך - לך מפה!
  6. אין ספק שאיננו מצליחים להתמודד בצורה יעילה עם נזקיו של דניאל ונטורה. לגודל אסוננו, הספקו רב משל חבורת ויקיפדים שלמה, ושילוב עובדה זו עם רמת התוצר הירודה, והווכחנות וכפיות הטובה שאין להן גבולות, אכן גורם בהדרגה להרס האנציקלופדיה
  7. קשה לי להאשים אותך על שאינך רוצה לחזור ולדוש בערך בו חרפתך גלוייה בצורה כה גדולה.
  8. יבוא יום וכולכם תבינו את גודל הנזק שהסב מר ונטורה לוויקיפדיה, ואת גודל הנזק שאתם עושים בכך שאתם מעודדים אותו להמשיך. עד היום,
  9. דניאל, אם תמשיך להתעלל בקהילה בשטויות שאתה כותב, תחסם לתקופה ארוכה.
  10. . לדניאל אין יכולת כתיבה אנציקלופדית. כל מה שנותר הוא להציל את ויקיפדיה מ"תרומותיו"


לעתידה של הויקיפדיה

אילו כולנו היינו תורמים 15 ₪, ההתרמה הייתה מסתיימת בשעה אחת.

IMG-20150125-WA0005

קוראי ויקיפדיה היקרים: כדי לשמור על עצמאותנו, לעולם לא נציג פרסומות. איננו מקבלים מימון ממשלתי. אנו שורדים בזכות תרומות בסך 50 ₪ בממוצע. עכשיו אנחנו מבקשים עזרה. אילו כל מי שקורא את המסר הזה עכשיו היה תורם 15 ₪, ההתרמה שלנו הייתה מסתיימת בשעה אחת. אנו מוסד קטן ללא כוונת רווח עם עלויות של האתר החמישי בגודלו בעולם: שרתים, סגל ותכניות. ויקיפדיה היא משהו מיוחד. היא כמו ספרייה או פארק ציבורי שכל אחד יכול לבוא אליהם כדי לחשוב וללמוד. אם ויקיפדיה שימושית לכם, הקדישו דקה כדי שתישאר ברשת וללא פרסומות לשנה נוספת. תודה. (כותרת שכיחה בויקיפדיה)

חילופי הדברים האלה מצביעם על הרצון להמשיך בשיטה הקיימת - קיום על כספי תרומות - והשאלה היא עד מתי ?

האם לא ייתכן כי הויקיפדיה תעבור לבעלות Google או FaceBook. כרגע זה לא נראה ראלי, אך ימים יגידו. שימו לב להבחנה: מי השליט בשתי המוסדות - היש הבדל בין "בעלי מניות" לבין "חונטה" ? . בינתיים קיראו את הדברים הבאים:

להלן קטע מ"כיכר העיר"

חלק גדול מהכתיבה בפייסבוק הוא בתשלום - כל מי שמנהל דף פייסבוק של חברה עושה זאת בתשלום, אישי ציבור מעסיקים כותבי סטטוסים בתשלום, ועוד. משתמש:דוד שי - 14:15, 16 בינואר 2015
ברור לי שיש כתיבה בתשלום בפייסבוק (ולרגע לא חשבתי שלא מעורב כסף בסטטוסים מצייצים, אבל הופתעתי מהסכומים המדוברים שם). אני רק כתבתי על הסנקציה (ולו הזמנית) שפייסבוק נקטה בה, וציינתי שלדעתי זה הצעד הראוי למי שמפר את מדיניות הכתיבה בתשלום. פייסבוק מתירה את זה, אבל בתנאים שלה וזו זכותה. משתמש:ברוקולי, 16 בינואר 2015 (IST)
האם עלינו לאמץ את המדיניות של פייסבוק, או להפך? אולי עדיף היה שפייסבוק היו מארגנים הצבעה בנושא בקרב המשתמשים הכבדים, ופועלים לפי תוצאות ההצבעה. משתמש:אגסי - 16 בינואר 2015 ()
פייסבוק איננה דמוקרטיה, פייסבוק היא עסק ששייך לבעלי המניות שלו. הצבעה על המדיניות של פייסבוק תתקיים בהנהלת החברה או בדירקטוריון שלה, לא בקרב המשתמשים.
המדיניות של פייסבוק לא רלוונטית לוויקיפדיה (וזו של ויקיפדיה אינה רלוונטית לפייסבוק), עקב ההבדל המהותי בין הארגונים: פייסבוק פועלת למטרת רווח, ויקיפדיה היא ללא כוונת רווח. משתמש:דוד שי - 02:58, 17 בינואר 2015

הערות שוליים

הפרק הבא