פרשת המרגלים

הערך טעון השלמה

המרגלים שבים ובראשם יהושע בו נון וכחב בן יפונה - גלוי פנים The Grapes of Canaan, c. 1896-1902, by James Jacques Joseph Tissot (French, 1836-1902), gouache on board, 10 13/16 x 9 1/16 in. (27.6 x 23 cm), at the Jewish Museum, New York

מה באמת קרה שם?

המקור: אראל סגל פרשת המרגלים

פרשת המרגלים מסופרת בתנ"ך פעמיים: בספר במדבר פרק י"ג ובספר דברים פרק א'. מה ההבדל בין ההתיאורים:

דברים	במדבר	ההבדל
וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל-הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ, אֹתָנוּ; וַנָּבֹא, עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ (י"ט)	וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן (י,י"ב); וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם, מֵחֲצֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר פָּארָן (י"ב,ט"ז	לפני שליחת המרגלים, נסעו בני-ישראל מהר סיני (חורב), עד העיר קדש ברנע, שנמצאת במדבר פארן; בספר במדבר, המסע הזה מתואר בפירוט רב לאורך 3 פרקים (י-יב), ומפורטות בו התחנות שעברו בני-ישראל במדבר פארן. בספר דברים, המסע מתואר בקיצור – בפסוק אחד.
וָאֹמַר, אֲלֵכֶם: בָּאתֶם עַד-הַר הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. א21 רְאֵה נָתַן ה’ אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ: עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת (כ)	וַיְדַבֵּר ה’, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם (י"ג,א'-ב'	אחרי שהגיעו למדבר פארן, ציוה ה' על משה לשלוח אנשים, שיתורו את הארץ שהוא נותן לבני-ישראל. בספר דברים לא מתוארת מצוות ה', אבל במקומה מסופר שמשה אמר לבני-ישראל לעלות ולרשת את הארץ; אחרי שהגיעו למדבר פארן, ציוה ה' על משה לשלוח אנשים, שיתורו את הארץ שהוא נותן לבני-ישראל. בספר דברים לא מתוארת מצוות ה', אבל במקומה מסופר שמשה אמר לבני-ישראל לעלות ולרשת את הארץ. מתוך ההקבלה נראה, שמדובר כאן באותו מעשה: ה' אמר למשה שישלח אנשים לתור את הארץ, כהכנה לירושת הארץ וחלוקתה בין בני ישראל. לכן נשלחו נציג אחד מכל שבט (הארץ התחלקה לשבטים), ולכן נשלחו דווקא נשיאים ולא אנשי-מלחמה (הנשיאים אחראים על חלוקת הנחלות לשבטים - ראו במדבר לד16-29). האנשים היו אמורים, כנראה, לשרטט תרשימים של הנחלות, כדי לחלק אותן בין השבטים, כמו שעשו השליחים ששלח יהושע (יהושע יח4).
וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט (כ"ג)	וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה’: כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם... אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ... וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב. וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה--הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. || בספר במדבר מסופר שמשה שלח את האנשים על פי ה', ואחר-כך שוב מסופר שמשה שלח אותם לתור את ארץ כנען, והפעם מסופר גם שמשה אמר להם לבדוק את טיבה של הארץ, הערים ויושביהן. בספר דברים, מסופר שבני-ישראל ביקשו ממשה לשלוח אנשים שיחפרו את הארץ, ויבדקו את הדרך שיעלו בה ואת הערים שיבואו אליהן, ומשה הסכים ושלח מהם 12 אנשים. מתוך ההקבלה נראה, שדבריהם אלה של בני-ישראל נאמרו, בסיפור של ספר במדבר, בין פסוק 16 לפסוק 17: משה התכוון לשלוח אנשים כדי להכין את הארץ לחלוקה בין השבטים, אבל - בעקבות בקשתם של בני-ישראל - הוא הוסיף למשלחת משימות נוספות, של איסוף מודיעין על הארץ והערים.
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ, אֹתָהּ. וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ;... (כ"ד-כ"ה)	וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ, מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב, לְבֹא חֲמָת. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם. וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם; וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים. לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.(כ"א-כ"ד)	בספר במדבר, כאמור למעלה, התיאור של מסע האנשים בארץ הוא מפורט יותר, אבל אין הבדל משמעותי בין התיאורים. על-פי שני התיאורים, המרגלים כלל לא ביצעו את השליחות המקורית של הכנת הארץ לחלוקה, אלא רק את השליחות השניה של הבאת מידע מודיעיני על הארץ.

מסיכום שני הקטעים, עולה התיאור הבא:

1. בני-ישראל הגיעו לקדש ברנע שבמדבר פארן.
2. ה' ציוה על משה שישלח אנשים לתור את ארץ כנען, כדי להתחיל לחלק אותה בין בני-ישראל (אולי על-ידי שרטוט תרשימים של הנחלות); בהתאם לכך, אמר משה לבני-ישראל שיתכוננו לרשת את הארץ אשר ה' נותן להם.
3. במצוות ה', לקח משה 12 אנשים והתכונן לשלוח אותם למשימת חלוקת הארץ. אולם, אז באו בני-ישראל וביקשו לשלוח אנשים למשימה אחרת - להביא מידע מודיעיני על טיב הארץ וחוזק הערים. לכן פנה משה אל 12 האנשים שלקח, וביקש מהם להביא גם את המידע הזה.
4. האנשים עלו לארץ, אך לא הביאו שום תרשימים, אלא רק מידע מודיעיני. מכאן והלאה, התחילו העניינים להשתבש, והסוף (העצוב) ידוע.
5. רק כלב נשיא יהודה, ויהושע נשיא אפרים, הביאו מפות (זה גם מסביר, מדוע קיבלו יהודה ויוסף את נחלתם לפני שאר השבטים).
6. השליחות המקורית, שנועדה להכין את הארץ לחלוקה, הייתה כמובן טובה, ונעשתה על פי ה'.
7. אולם השליחות הנוספת שהוטלה על המרגלים, לבדוק האם הארץ טובה או רעה והאם יושביה חזקים או חלשים, לא נעשתה על פי ה', אלא על-פי בקשתם של בני-ישראל. משה הסכים לבקשה זו, אולי מתוך תקווה שהמרגלים יביאו מידע שיעודד את בני-ישראל לעלות ולכבוש את הארץ; אך בסופו של דבר השליחות הזאת גרמה נזק.

הערכה

לסיכום, ההבדלים בין שני תיאורי השליחה הם:

• בספר במדבר, השליחות המקורית - שנועדה להכין את הארץ לחלוקה - מתוארת בפירוש, כדבר ה'; בספר דברים, היא נכללת בדברי משה "ראה נתן ה' א-להיך לפניך את הארץ, עלה רש כאשר דיבר ה' א-להי אבותיך לך".
• בספר במדבר, השליחות השניה - לבדוק האם הארץ היא טובה או רעה - מתוארת כיוזמתו של משה; בספר דברים, משה מספר שהוא הוסיף שליחות זו לבקשת העם (והוא הוכיח את בני-ישראל על כך - דברים א29-33); אך הוא לא התנער מאחריות לשליחות זו, להיפך - הוא הוא ראה בכך את אחת הסיבות לכך שלא נכנס לארץ (דברים א37-38).

פרשנים נוספים שהתייחסו להבדלים בין הפרשות •ר' יצחק אברבנאל; •נחמה לייבוביץ' על פרשת דברים.

(המשך ייבוא)