Fandom

Ventura Daniel Wiki

פרשת מקץ

7,447דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Adrien Guignet Joseph et Pharaon.jpg

יוסף פותר את חלום פרעה - המקור:ויקישיתוף


פרשת מקץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" (מ"א,א'). לחלומות יש פתרון כפי שרבי עובדיה ספורנו כתב:" כשם שאי אפשר לבר בלא תבן. כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים" [1] . אך גם תוצאה מעשית: יוסף מונה למשנה למלך מצרים. וכך ניתנו לו סמכויות על מנת להכין את מצרים לשנות הרעב: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (מ'). תפקידו לדאוג כי מצרים תצבור די מזון בשנים הטובות על מנת לספק את צרכיה בשנים הרעות.

הרעב מגיע גם לארץ ישראל ויעקב אבינו מבקש מעשרת בניו (להוציא בנימין - בן הזקונים) לרדת מצרים על מנת להביא מזון למשפחותיהם. יוסף הצדיק מכיר אותם אך הם לא מזהים את האח שמכרו לישמעליים. יוסף מערים עליהם מכשולים וכאשר הוא שולח אותם חזרה, הוא משאיר אצלו את שמעון כבן ערובה לכך שיביאו בפעם הבאה את אחיו בנימין. הרעב נמשך ובני יעקב יורדים שוב למצרים, הפעם עם בנימין, אחי יוסף. הוא מוזמנים לבית יוסף וחוששים כי "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ" (מ"ג,י"ח) - הפרשה נקטעת בנקודת מתח.

תחילתה של הפרשה היא שנת 2229 לבריאת העולם והיא מספרת על האירועים בתקופה של תשע שנים. היא מתחילה "מקץ" שנתיים בבית הסוהר וחולפות בה שבע שנות שובע ומסתיימת בשני שנות רעב.

ראו גם ויקי קדומים - עלון אינטרנטי שבועי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל לפרשת מקץ ושבוע חנוכה תשע"ב הקש, צפה וקרא

ראו גם ויקי קדומים - עלון אינטרנטי שבועי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל לפרשת מקץ ושבוע חנוכה תשע"ג הקש, צפה וקרא


חלוקת הפרשהעריכה

הפרשה מתחלקת לנושאים הבאים:

  1. תאור חלומות פרעה - שני חלומות וכפי שיוסף הצדיק אומר :"חלום פרעה אחד הוא"(כ"ה). החלום הראשון מתאר שבע פרות דלות ורעות "אוכלות" שבע פרות אחרות - בריאות בשר ויפות מראה. החלום השני - שבע שיבולים צנומות דקות קדים "בולעות" שבע שיבולים אחרות - מלאות וטובות.
  2. פתרון החלום - פרעה אינו מקבל את פתרון של חרטומי מצרים "לא היתה לו קורת רוח בפתרונם" (רש"י). יוסף הוצא מהבור , פותר את החלומות ומסביר לפרעה כי העובדה של "הישנות החלום...פעמיים...וממהר האלוקים לעשותו" (ל"ג)מצביעה על מימושם המיידי .
  3. מינוי יוסף למשנה- יוסף מציע להכין את מצרים לשנות הרעב ופרעה קובע:"אין נבון וחכם כמוך" (ל"ט) . וכך הוא מתחיל בתפקידו. יוסף נושא לאישה את אסנת בת פוטי פרע כהן און - מרקע מכובד, נולדים לו שני הבנים: אפרים ומנשה. שנות השפע הסתיימו והחלו שנות הרעב. והעם המצרי נהנה מההכנה שערך יוסף לקראת שנות הרעב ובא לקנות ממנו לחם (נ"ה).
  4. הרעב ב"כל הארצות" - הרעב מגיע גם ליעקב אבינו בארץ כנען. הוא שומע כי במצרים מוכרים מזון ושולח לשם את בניו וכך "ונחיה ולא נמות" (מ"ב, ב'). יוסף מזהה את אחיו ומכריז כי הם מרגלים. הוא תופס אותם בדיבורים: מדוע הם רק עשר ולא אחד-עשרה ודורש כי יביאו את האח שנותר בכנען.
  5. זכרון מכירת יוסף - התאור המקראי נעצר לפסוקים בודדים. האחים עושים חשבון נפש. כאן מתגלה כי הם ראו את "צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו" (מ"ב, כ"א). רק עכשיו הקורא מקבל תמונה על האירוע מהעבר. ראובן מעלה את גירסתו ויוסף שומע הכל "כי הוא המליץ בינותם" (מ"ב, כ"ג).
  6. האחים שבים עם מזון הביתה - האחים חוזרים עם מזון ומספרים ליעקב את הקורות אותם. הם מספרים לו כי בפעם הבאה יהיה עליהם לרדת עם בנימין, בנו האהוב. הרעב כבד והם יורדים מצרימה, כאשר יהודה ערב לאחיו הקטן.
  7. יוסף מתכנן את הפקת הלקחים - הפעם הם יורדים עם "זמרת הארץ". יעקב נוטה לגרוע מכל ומכריז "כאשר שכלתי שכלתי" (ט"ו). יוסף מארח אותם בביתו. וכאשר הם מתכוננים לשוב הביתה,עם אוכל שרכשו במצרים יוסף מכריז לפתע על אובדן הגביע היקר שלו , נערך חיפוש בשקי האוכל והגביע נמצא בשק של בנימין. יוסף מכריז כי בנימין, אשר בכליו נמצא הגביע הגנוב ישאר במצרים ויהיה לעבדו ומבחינתו יכולים שאר האחים לשוב לביתם. לכך יהודה , האח הדומיננטי בין האחים , לא יכול להסכים ופרשת ויגש ממשיכה בעלילה.

בטחון בה' או השתדלותעריכה

בנימין קוסובסקי - שיעור לפרשת מקץ בטחון בה' או השתדלות - היה כדאי ?55:01

בנימין קוסובסקי - שיעור לפרשת מקץ בטחון בה' או השתדלות - היה כדאי ?

בנימין קוסובסקי - שיעור לפרשת מקץ: בטחון בה' או השתדלות !


יוסף מבקש משר המשקים שלא ישכחהו ויזכירו לפני פרעה המלך. שר המשקים כמובן שוכח את יוסף, אך חכמים מאשימים את יוסף בחוסר בטחון בה'.

האם יוסף לא עשה השתדלות ראויה? מה רע במעשהו של יוסף?

בהקשר זה נתייחס גם למלחמותיו של יהודה המכבי ולברית שכורת עם רומא. וכן נסקור סוגיות נוספות בתנ"ך, ונלמד על דרישת הנביא לבטוח בה' ולהישען עליו . בסוף השיעור נתייחס לכמה שאלות מעשיות בהלכות חנוכה.

בראשית רבה (וילנא) פרשה פט:

Cquote2.svg אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהלים מ) זה יוסף ולא פנה אל רהבים על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ר' יודן אמר המון ריבי רברבי' שהם שטים אחרי כזב אוי לו למי שהוא בוטח בהם (קהלת ה) כי בא החלום ברוב ענין אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי אמר לו אתה על אלהיך הה"ד ויהי מקץ וגו' (שם ד) כי מבית הסורים יצא למלוך זה יוסף שיצא מבית האסורים של פרעה יצא למלוך וישלח פרעה כי גם במלכותו נולד רש במלכותו של יוסף נולדה רשתו של פוטיפרע ד"א ויהי מקץ (שם) ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש זה יוסף עם הילד השני אלו שתי שנים שנתוספו לו ולמה ניתוסף לו ב' שנים כדי שיחלום פרעה ויתגדל ע"י חלום שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים:שמות רבה (וילנא) פרשה ז

אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא י' שנים מפני שהוציא דבה על י' אחיו, ועל ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ) כי אם זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה ניתוסף לו עוד שתי שנים שנאמר (שם /בראשית/ מא) ויהי מקץ שנתים ימים

Cquote1.svg

על חלומותעריכה

יעקב אבינו חלם על סולם יעקב. בנו, יוסף הצדיק, חלם וסיכן את חייו. שרי פרעה חלמו כיצד נחרץ גורלם. פרעה מלך מצרים מקבל אתרעה על הצפוי לממלכתו, שוב בעזרת חלום.

שמואל לובושיץ מרמת- גן בדף שבועי המוצא על ידי אוניברסיטת בר-אילן ניסה לבחון את הנושא:תשמע חלום לפתֹּר אותו.

חז"ל ניסו לבחון על מה האדם חולם ? "אמר רבי שמואל בן נחמני אמר רבי יוחנן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר בדניאל 'א נתְ מלכָ א רעיו נ ך על-משְ כּבָ ך סְ לקוּ' (אתה המלך רעיונותיך על משכבך עלו)" [2]. ובמסכת ברכות נאמר : אמרי ליה קיסר לרבי יהושע ברבי חנינא: 'אמריו דחכמיו טובא, אימא ליה מאי חזיתא בחלומאי? אמר ליה: חזית דמשחרי ליה פרסאי ומדרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא. הרהר כוליה יומא ולאורתא חזו (אומרים שאתם היהודים חכמים ביותר, אמור לי מה אראה בחלומי. אמר לו אתה תראה ששובים אותך הפרסים ומשעבדים אותך ורועים על ידך שקצים במקל של זהב. הרהר כל היום ובלילה ראה חלום זה) [3] .

על חלום פרעה אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: פותרין היו אותו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות – שבע בנות אתה מוליד, שבע הרעות – שבע בנות אתה קובר, שבע השיבולים הטובות – שבע איפרכיות אתה רוכש, שבע השיבולים הרעות – שבע איפרכיות מורדות בך. על פי מדרש הגדול שאל יוסף את פרעה: 'מי הודיעך שלא פתרוהו כראוי? השיבהו פרעה: 'כשם שראיתי את החלום כך ראיתי פתרונו לכן אינם יכולים (החרטומים ע"י פתרונות שוא) לשחק בי'.

ומסיים לובושיץ: " תופעה של רעב, בייחוד שנות רעב, לא התקבלה על הדעת בארץ מצרים שהייתה ידועה באותם ימים "כְּגַן- ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" [4] . היה צורך בנער עברי היודע או שמע על רעב ועל אבי-סבו שירד למצרים בגלל הרעב בארץ, היודע על עבודת האדמה ועל "אלומות" כדי לפתור את חלום פרעה.

חלומות יוסף באומנותעריכה

ממטרות החלום : ההכשרה של הנפש לקראת העתיד והבנתועריכה

הרב יוחנן פריד – בית הרב כתב על חלומות ועל פשרם בעלון לפרשת השבוע של בית הרב קוק.

פרשת מקץ פותחת בתיאור חלומותיו של פרעה , ובזה היא מתקשרת כמובן לסוף פרשת וישב , שם מתוארים חלומותיהם של שר משקים ושר האופים של מלך מצריים.

כידוע לכולנו , החלום ומקומו הוא מן הנושאים החשובים אשר בחיינו – והוא נושק ומתחבר , כמובן, לענייני הנבואה ולעניין "הכח המדמה" (הדימיון) אשר בתודעתנו
. בשורות אלו , אין המקום להרחיב גם בהתפתחות העצומה המתחוללת בעולמנו בשנים האחרונות במיוחד, במחקר ובהגות הקשורים לחלומות ולפשרם.

מרן הרב זצ"ל בספרו "עין איה" על אגדות הש"ס מתייחס בכמה פסקאות המופיעות בתלמוד לשאלת ה'פשר'. על ידי כך מוסברת , כמובן, אישיותו וכוחו של יוסף בעומדו לפני פרעה החולם . לדוגמא: במסכת ברכות (דף נה,א)קובע רב חסדא כי 'חלמא(=חלום) דלא מפשר (=שאינו פתור) כאיגרתא דלא מקריא' (כאגרת שלא נקראת). על כן 'האיגרת השלוחה אות היא על חפץ (=רצון) המשלח'.

דברים אלו מסביר מרן הרב זצ"ל בכך ש 'החלומות - כיוון שהם חוק קבוע בנפש , אי אפשר שלא תהא להם תעודה' ! אחת ממטרות החלום היא ההכשרה של הנפש לקראת העתיד והבנתו . לצורך זה יש לחבר אל החלום את הבנתו של השכל האנושי.
משום כך , מובן הדבר כי כאשר אין 'פתרון' או 'פשר' שכלי לחלום לא תוכשר הנפש למטרתה , ותלקה בהבנת העתיד.
אמנם , 'כשם שהחפץ של הכותב - לא ישתנה באי-קריאת המכתב' כן לא ישתנה רצונו של הקב"ה , מנהיגו של העולם , בדברים האמורים להתרחש ולבוא על האדם . 'חכמת הפתרונים' – בנויה על יסוד חכמת הנפש , ואיכות הדמיון וקישורו אל המציאות.

כך או כך , תבוא אז ההנהגה האלוקית של העולם ומעלליו למילוי מבוקשה על ידי סיבות אחרות – חיצוניות או פנימיות – אך יחסר הקשר והפשר הממשי אל האדם החולם. הרב מעיר כי הדבר דומה לפירושם של חז"ל לדברי הכתוב בספר דברים (כב,ח) "כי יפול הנופל ממנו" שראוי היה (האדם) ליפול מששת ימי בראשית אלא 'שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב' (שבת לב,א)

פשר החלום כשיעור בענווהעריכה

יאיר כספי כתב בעיתון הארץ פשר החלום כשיעור בענווה -

הפתיח : בדומה למחשבת החלום בת זמננו, הישנות החלום בסמלים קצת שונים מעידה בעיני יוסף על מסר חשוב המבקש להגיע לתודעה

והמסקנה: העלייה הדרמטית בשנים האחרונות באבחון הפסיכולוגי של המצב הפוסט־טראומטי בתרבות המערבית היא תוצר של שבר דומה. מי שאמרו לו להאמין באדם, במדע, ברפואה, בשוק החופשי או בצה"ל שתמיד ינצח, מאבד במשברו האישי לא רק יכולת כזו או אחרת שלו, או אדם קרוב לו, אלא את כל יסודות זהותו ואמונותיו. המפתח לטיפול בטראומה, על פי יוסף, היא הידיעה שיהיה קשה. וכשיהיה קשה אפשר שלא נוכל לפתור את הקושי שיעלה. אבל אם נדע שאין לנו שליטה מלאה במציאות ונהיה מוכנים בענווה למשברים שיבואו, עולמנו לא יתערער ואמונתנו תישאר יציבה. מי שלא האמין בכספו, לא בטכנולוגיה שיש בידו, לא בעצמו ולא בפרעה, מי שהכיר את מקור חסדו, אפשר שיידע גם לקבל ממנו את ניסיונו הקשה ואת נחמתו.

התוכנית הכלכליתעריכה

יוסף הצדיק נטל על עצמו משימה, להכין את ארצו לקראת שבע שנות רעב. הוא עשה זאת בשלבים והשיג את מטרתו. בנוסף לכך גם הכין תשתית לקליטת משפחות אחיו בארץ מצרים. להלן השלבים:

  1. מינוי פקידים - "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (מ"א,ל"ד). תרגום יונתן בן עוזיאל מפרט: וימנה ממונים על הארץ ויוציאו אחד מחמישה, דהיינו יקחו הכל ומזה יחלקו חמישית לעם וארבע חלקים יישארו למשמרת [5].
  2. הקמת מחסנים - "וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ" (ל"ה) התבואה תצטבר על ידי הנאמנים לפרעה בערים והם יישמרו על המחסנים. התרגום מוסיף כי התבואה תגנז במערות. על ה"ערים" מבאר מדרש רבה:" אוכל שדה העיר, אשר סביבותיה, נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה, בטבריה.ומה שבתחום ציפורי, בצפורי. מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה."
  3. הצלחת האגירה - "וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם ... וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר" (מ"ח) - המשימה הצליחה. בידי יוסף מלאי תבואה מספיק.
  4. מכירה במזומן - "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם ..." (נ"ו) אונקלוס כתב: וכל יושבי הארץ באו למצרים לקנות תבואה מיוסף. גם האחים נהגן כך.

המשך ביצוע התוכנית יפורט בפרשת ויגש

אחי יוסףעריכה

במקרא נאמר:" וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יֹוסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם." [6]. לא בני יעקב, אלא אחי יוסף ולא מקרית היא ההגדרה. התורה מכוונת ומדריכה אותנו לקראת העימות בין יוסף לאחיו. ואכן, מיד עם הגעת האחים למצרים מתרחש המפגש ביניהם. תהליך העימות נדון בדף פרשת שבוע של הרב שמעון גולן מאפרת [7]

לפי מדרש רבה יוסף ציפה לאחיו והוא מתאר איך נוצר המפגש:" "אף יוסף יודע היה שאחיו יורדין למצרים לשבור אוכל. מה עשה ? הושיב שומרים על כל הפתחים ואמר להם: ראו כל מי שנכנס לשבור אוכל כתבו שמו ושם אביו. לערב הָביאו פתקים, ועשו כך. כיון שבאו בני יעקב כל אחד ואחד נכנס בשער שלו וכתבו את שמותם. לערב הֵביאו לו הפתקים. זה קורא ראובן בן יעקב ואחד קורא שמעון בן יעקב ואחד לוי וכן השוערים כל אחד שלו. מיד אמר להם יוסף: סתמו את האוצרות ופתחו אוצר אחד ונתן שמותם לבעל האוצר ואמר לו ראה כשיבואו האנשים אלו לידך תפוש אותם ושגר אותם לפני." [8]

הרמב"ן טוען שהמפגש לא תוכנן מראש על ידי יוסף, אלא היה הליך שגרתי: "ועל דרך הפשט יתכן שהיו באים לפניו מכל הארצות, והוא שואל וחוקר עליהם ומצוה לפקידים תמכרו לאנשי עיר פלונית כך וכך תבואה ממין פלוני, והוצרכו בני יעקב לבא לפניו בתוך הבאים מארץ כנען לצוות עליהם כמה ימכרו לארצם, כי הם ראשונים לאשר באו מארץ כנען, והם באו לפניו בעבור כולם."

הרב גולן מאתר בעימות את השלבים הבאים:

  1. יוסף מכיר את אחיו.
  2. יוסף מתנכר אליהם.
  3. חזרה: יוסף מכיר את אחיו.
  4. האחים אינם מכירים אותו.

עובדה שהכרת יוסף את אחיו מוזכרת פעמיים. לפי דעת אבן עזרא מדובר בשתי "הכרויות" שונות: "בתחילה הכיר שהם אחיו, ואחרי כן הסתכל בכל אחד והכירו." גם הרמב"ן מחלק את הכרתו של יוסף לשני שלבים; הראשון מהוסס במידה מסוימת, והשני ודאי: "מיד שראה אותם הכירם, ופחד אולי יכירוהו, ויתנכר אליהם ששם המצנפת על מצחו וקצת הפנים ושינה עצמו... או יהיה ויתנכר בכאן, שהתנכר להם בדבריו שדבר להם קשות ואמר להם בכעס כאילו לא יבוא אדם לפניו לשבור, מאין באתם לפני? ויאמרו מארץ כנען לשבור אוכל, וכאשר הזכירו לו זה אז נתברר לו שהם אחיו באמת וזה טעם ויכר יוסף, פעם שנית, כי נתוסף לו בהם היכר וידיעת אמת."

למה אחי יוסף ירשו למצריםעריכה

הרב שמעון גולן מאפרת בדף פרשת שבוע - שנה י"ח – תשס"ט, דן בנושא והציע הסבר מיוחד לכך. הוא לא ירדו למצרים בגלל הרעב היו לכך שלוש סיבות :

לאחר שחלום פרעה מתגשם: וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ... וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף. גם בבית יעקב מתארגנים לרדת מצרימה לשבור בר. וכך מתואר בתחילת פרק מב:"וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ. וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.לא ברור שהרעב הגיע בפועל גם לבית יעקב כפי שעולה מדרשת חז"ל במסכת תענית (דף י ע"ב):"ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין - הרי זה מתענה עימהן. ממקום שמתענין למקום שאין מתענין - הרי זה מתענה ומשלים. שכח ואכל ושתה - אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו, שנאמר: ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. אמר להם יעקב לבניו: אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם." ומפרש שם רש"י:"אל תראו עצמכם שיש לכם חיטים הרבה. ולא הלכו אלא בשביל דבר זה, שלא להתראות בפני בני עשו, שהיו צעורים ורעבים."

האחים לא ירדו למצרים בגלל שבביתם לא היה אוכל, אלא כדי לא להתראות בפני בני עשו, שהיו צעורים ורעבים. רעיון זה מופיע גם בפרוש רש"י בפרשתנו: "למה תתראו - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאילו אתם שבעים. כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה." רמב"ן מקשה על רש"י: "לא הבינותי, שאין בני ישמעאל ובני עשו עתה בארץ כנען, ולמה לא יאמר שלא יראו את עצמן שבעים בפני בני ארץ כנען?" אולם בעיקרון הוא מפרש כרש"י:"ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים מארץ אחוזתם אל יוסף לשבור, והיו באים דרך ארץ כנען עוברים עליו, ואמר להם שלא יראו עצמן שבעים בפניהם, כי יחשדוהו שיש ליעקב תבואה, ויבואו אליו לאכול עמו לחם בביתו ואם כן מה שאמר ונחיה ולא נמות טעם אחר הוא, הזהירם להיות נשמרים במעט אשר בידם ושילכו לקנות ממנו שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם."

סיום דבריו נותן אפשרות פרוש נוספת: אמנם עדיין יש תבואה בבית יעקב, אולם היא פוחתת והולכת ויש צורך לקנות מיוסף שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם. רשב"ם שונה משניהם: למה תתראו בפני האנשים שיש לכם תבואה כל צרככם שאתם מתעכבין כאן, ואין לכם תבואה, וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם." היינו: כמו לכל העולם, גם להם כבר לא היתה תבואה. ביטוי וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם אומר דרשני, שהרי הדבר היה מפורסם שכן כָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף, או בלשון רש"י: "ומהיכן ראה, והלא לא ראה אלא שמע". זהו מן הסתם המקור לדרשה במדרש בראשית רבה (צא / ו): "וכי במצרים היה יעקב שראה תבואה במצרים, שאמר הכתוב: וירא יעקב כי יש שבר במצרים, והלא אמר לבניו ויאמר הנה שמעתי? אלא מיום שנגנב יוסף נסתלקה רוח הקודש ממנו ורואה ואינו רואה ושומע ואינו שומע. ומפני מה לא נאמר יש אוכל במצרים, שאמר הכתוב כי יש שבר במצרים, והלא כבר נאמר ותרעב כל ארץ מצרים, ומה תלמוד לומר יש שבר? אלא אל תהי קורא יש שבר אלא יש סבר, שראה באספקלריא שסברו במצרים. ואיזה זה? זה יוסף."

האחים יוצאים אפוא למצרים כשהמטרה הרשמית היא שבר=אוכל, אולם מתחת לפני השטח המטרה היא שבר=סבר; אפשרות מציאת יוסף והשבתו אל אביו. לכן, כשהאחים יוצאים לדרכם תוארם הוא: וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם, וכך נדרש שם במדרש (בהמשך פסקא ו):

"וירדו אחי יוסף. בני ישראל צריך המקרא לומר? אלא בתחילה לא נהגו בו אחוה ומכרוהו, ולסוף מתחרטין ואומרים אימתי נרד למצרים נחזיר את אחינו לאביו. וכשאמר להם אביהם לירד למצרים, נתנו כולם דעת אחת להחזירו." לומר? אלא בתחילה לא נהגו בו אחוה ומכרוהו, ולסוף מתחרטין ואומרים אימתי נרד למצרים נחזיר את אחינו לאביו. וכשאמר להם אביהם לירד למצרים, נתנו כולם דעת אחת להחזירו."

בין הגורל לבין האנושיותעריכה

Claes Cornelisz Moeyaert 002.jpg

"וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת-אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן" - ציור:Claes Cornelisz Moeyaert ויקישיתוף:Eloquence

יחסו של יוסף אל אחיו נע בפרשה מקצה אחד לשני. תחילה הוא נותן לאחים גם תבואה וגם מחזיר להם את כספם. הרב חנוך וקסמן מבית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון סבור כי המצרים שביצעו את הפקודה ראו בה ביטוי נוסף לנדיבותו של אדונם. אמנם הוא חושד באנשים מכנען בריגול, אך הוא סיפק להם את המזון שהם בקשו לקנות, ובנוסף לכך הוא העניק להם מזון נוסף חינם אין כסף; הוא בוודאי אדון רחום וחנן. לדעת אברבנאל, זהו אכן מניעו של יוסף; הוא פועל מתוך דאגה, חסד ורחמים. למרות שהוא צריך להתקדם בתוכנית המוזרה שלו ולשים את שמעון במעצר (מב:כד), הוא מנסה להיות רחום בכל מקום שהוא יכול. בזמן רעב יש חשיבות גדולה למזומן - אולי לאחיו אין עוד כסף, ואולי ייקח להם זמן לממש נכסים. יוסף, לשיטה זו, דואג לרווחה הכלכלית של משפחתו.

אבל יוסף גם מבקש ללמד אותם לקח ונוקט מידה כנגד מידה. בעבר הרחוק יוסף הלשין לאביו על אחיו, והם שנאו אותו על כך [9]. יוסף גילה דברים שהאחים העדיפו להשאיר בסוד ואין ספק שהוא סבר כי ה"ריגול" שלו היה חוקי ומוצדק. כעת התחלפו התפקידים:

  • ראשית, יוסף הוא זה שמאשים את אחיו בריגול [10].
  • שנית, האחים שמו את יוסף בבור, ובסופו של דבר הוא בילה הרבה מאוד זמן בבור כלא - בין שנתיים לשלש עשה שנים . כעת, האחים מקבלים טעימה מחיי הכלא: הם נכלאים לשלשה ימים, ושמעון שוהה שם מעט יותר זמן כדי להציל את שאר האחים.

מסכם הרב וקסמן:" התגלות של יוסף לאחיו היא סוג של כישלון, אירוע שממנו והלאה לא ניתן יהיה עוד לדבוק בתכנית, משום שאנושיותו של יוסף גברה על חזונו

"עוד יוסף חי - יש אחווה- שלב א הסתייםעריכה

פרשת מקץ תשעד הקדמה ללימוד ספר התניא01:20:22

פרשת מקץ תשעד הקדמה ללימוד ספר התניא

פרשת מקץ תשעד הקדמה ללימוד ספר התניא

יוסף הצדיק עבר שלבים בחיים באמצעות אירועי חלומות

  1. בסוף פרשת ויגש - עם השרים בבית הסוהר
  2. בפרשת מקץ - חלומות פרעה המפורסמים

יש גם חלום בתחילת פרשת וישב, על האחים המאלמים אלומות ועל ההורים והבנים הכורעים ברך כמו גרמי השמים - ההסברים ברורים ביותר. הוא בגודל טבעי והם בדימוי והסיכום:"וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה."{{ל"ז,י')

בפרשת מקץ, "קוד הפיצוח" הוא האם זה חלום אחד או שניים, אבל :" וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ" (מ"א,ט"ו) - הוא חלום אחד.

עוד שאלה: למה יוסף, היכול לעשות כן, אינו מודיע לאביו על קיומו. יוסף נשלח והוא עונה:"הנני" - יש הפתעה בשליחות (אמנם יש נושא - אבל היא לא יוצאת לפועל). המטרה כפולה לבדוק את שלום אחיך (ששנאו אותו) ושלום הצאן (כלכלה) והשיבני דבר !

ראו ערך מורחב:ליקוטי אמרים

בדף השער של "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים" :

Cquote2.svg בדף-השער של ספר התניא, כותב רבנו הזקן, שהספר: מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן, מיוסד על פסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו"; ...

זאת אומר לנו מחבר ספר התניא, שהספר מבוסס על פסוק זה, לפיו קרוב הדבר של תורה ומצוות לקיימו מתוך רגש של אהבת ה' ויראת ה'...

'בדרך ארוכה וקצרה (דגש המרצה) , בעזרת ה' יתברך. - בשני אופנים מוסבר בספר כיצד קרוב הדבר: בדרך ארוכה - על-ידי התבוננות, העמקת מחשבתו בגדולתו של הקבה ובחסדיו, יכול היהודי לעורר בעצמו אהבה להשית ולירא מפניו; בדרך קצרה - על-ידי שמעורר את האהבה המסותרת שבקרבו, הנטועה בטבע מתולדתו בלבו של כל אחד מישראל, ואשר יש רק לעוררה ולגלותה. ועל כך מבוסס ספר התניא. אגב, הספר נקרא בשם תניא, על שם המלה הראשונה, בה פותח המחבר, רבנו הזקן, את ספרו.

Cquote1.svg

אתר חב"ד

משיעור קודם של הרב מוטי אלון
אגב, הגר"א מעיר שהחלומות מתממשים באופן מדויק. בפעם הראשונה כשהאחים מגיעים הם לא מכירים את יוסף. הם באים כי הם רעבים, האלומות שלהן חסרות. כאשר הם משתחווים, בעצם הם לא משתחווים ליוסף האיש, אלא לאלומתו של יוסף. בפעם השניה כשהם מגיעים עם השמש- הוא האבא, והירח, שהפעם זו כבר בלהה ולא רחל, הם משתחווים כבר ליוסף עצמו, ולא לאלומתו. למה יוסף חייב לספר את החלומות לאחיו, כדי לעצבן? כדי להכניס מתח בבית? ומצד שני, למה יהודה, שמעון, לוי, יששכר וזבולון, כל-כך שונאים אותו על החלומות האלה? האם כל הסבה זה באמת רק כתונת הפסים וקצת קנאה שיש לאחים? מה כל-כך מהותי בחלומות, שהרי על כך שנאתם - "הנה בעל החלומות הלזה בא". ודאי שיש גם ממד של קנאה, אבל מה בעצם עושה להם יוסף כאשר הוא מספר על החלומות שלו?

הוא הלך לשכם והבין כי השליחות לא הסתיימה, ממשיך לעמק דותן, אביו שולח אותו, הוא ידע שזה מסוכן (לא יכלו לדברו לשלום). יש לך תפקיד אחד בחיים "אחוה" - עד שלא תראה את שלום אחיך. לכן גם הוא לא השיב ליעקב אבינו, הוא חיכה למילוי השליחות. לא היה כל מניעה לשלוח לו הודעה שהמשמעות שלה הייתה: "אני חי - השליחות מתה" - הוא מבשר לו "עוד יוסף חי" - כלומר יש אחווה.

אז ניתן לראות את התפקיד בעולם, לפרנס אותו במשך שבע שנים והוא מולך 80 שנה.

(עד דקה 59 מתוך 78)

הפטרת הפרשהעריכה

ההפטרה של הפרשה היא מספר מלכים ומתחילה במילה דומה:"וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית-אֲדֹנָי וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל-עֲבָדָיו." (א',ג',ט"ו). גם בהפטרה ייקיצה לאחר חלום. תוכנה הוא משפט שלמה המלך לשתי הנשים הבאות אליו עם ילד אחד חי והשני מת.

אבל אם הפרשה נאמר בחנוכה ההפטרה היא גם כן מספר מלכים וענינה השלמת בניית בית המקדש שבנה שלמה המלך. תחילת ההפטרה:"וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה' (א',ז',מ').

אם השבת השנייה של חנוכה חלה בראש חודש אז מוציאים שלושה ספרי תורה. והנוהג אז לקרוא את ההפטרה המיועדת לחנוכה, מתוך ספר זכריה. וזאת לפי העקרון:" תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם"

דוד נתיב, מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון, מציג את תוכן ההפטרה באתר "כיפה". ההפטרה לקוחה מספר זכריה :"רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם-ה'" (ב,י"ד) ומתארת את השיבה לארץ בראשית ימי הבית השני, ויש בה אזכור של מנורת הזהב, במראה הנבואי שראה זכריה. מראה זה בא לבטא את האור הגדול האמור לעלות עם ביסוסה של האומה בארצה, לאחר השיבה מגלות בבל.

אך תהליך שיבת ציון, שהחל בהצהרת כורש, נתקל בהתנגדות השומרונים. יחד עם זאת, גם רוחו של העם מעט נחלשה. הנביאים מבקשים לחזק את רוחו עד לחידוש בנין בית המקדש. הנביאים מדגישים שזו חוליה חשובה בגאולת ישראל.

ההפטרה מזכירה את חג החנוכה, עם הבעיות הפנימיות שלה. רק "סילוק גורמים משטינים בצד סילוק הבגדים המלוכלכים ולבישת בגדי כהונה במקומם - כמובא בחזון הנביא זכריה, הוא התהליך שעבר על השבים כולם. זהו האור החדש שהאיר על ציון ויצר תקווה גדולה למימוש הגאולה השלימה.

ומסכם נתיב :" העלאת האור בחנוכה, כמו גם בחזיון של ההפטרה מבטאת את התקווה הגדולה שלא פסקה גם בימים החשוכים של חורבן וגלות מרה. מן הכמיהה להעלאת האור מחדש במקדש שיבנה, שאבה האומה כוחות בלתי רגילים, כאוד מוצל מאש, תוך ידיעה שבוא יבוא היום."

בהמשך ההפטרה תופיע גם מנורת הזהב:"וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה (וָיאֹמַר) [וָאֹמַר] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת- זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ" (ד'.ב') וסיומה בפסוק הידוע:"וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר-ה' אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם-בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת (ו')

בשבת זו הספרדים נוהגים להוסיף פסוק ראשון מהפטרת ראש חודש: השמים כיסאי" ואם השבת היא ערב ראש חודש :"מחר חודש"




הערות שוליים עריכה

  1. (מסכת ברכות נ"ה, א'
  2. ב',כ"ט
  3. נ"ה ע"ב
  4. ספר בראשית י"ג, י'
  5. תרגום לעברית לפי ספר יין הטובשל הרב אלתר טובי' רחובות תשל"ו
  6. מ"ב,ג'
  7. שנה י"ח – תשס"ט
  8. צ"א,ו'
  9. ל"ז,ב',ח' ורש"י שם
  10. מ"ב,ט'-י"ד


Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית