Fandom

Ventura Daniel Wiki

צום גדליה

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Michelangelo Buonarroti 031.jpg

הנביא זכריה אשר ניבא על הצומות "יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים" לפי ציורו של מיכלאנג'לו בואונרוטי


צום גדליה הוא ה"צום השביעי".הצום חל בג' בתשרי, יום בו נהרג גדליה בן אחיקם, שהופקד על ידי נבוכדנאצר מלך בבל על שארית תושבי יהודה, לאחר חורבןהבית הראשון וגלות רובו של עם יהודה לבבל [1].

תלמוד ירושלמי מונה את צום גדליהו כ"צום השביעי" כדלקמן:[2]

  • צום הרביעי זה י"ז בתמוז שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל.
  • צום החמישי זה ט"ב שבו חרב הבית בראשונה ובשנייה
  • צום השביעי זה ג' בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם
  • צום העשירי זה י' בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלם.

[3]

זכריה הנביא מנבא לשבים מבבל, אחרי חורבן הבית הראשון:"וַיְהִי דְּבַר ה' צְבָאוֹת, אֵלַי לֵאמֹר. כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ"[4]. ועל יסוד כך קבע הרמב"ם: "כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא עוֹד, אֵלָא שְׁהֶם עֲתִידִים לִהְיוֹת יָמִים טוֹבִים וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר (ראו לעיל) [5]".[6].

על התעניותעריכה

בשולחן ערוך נאמר: "מצות עשה מדברי הנביאים להתענות בימים שאירעו צרות לאבותינו. ותכלית התענית היא, כדי לעורר את הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים, ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותם הצרות, ובזכרון הדברים האלה נשוב להיטיב, כמו שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם. ולכן חייב כל איש לשום אל ליבו באותם הימים לפשפש במעשיו. כי אין העיקר התענית. כמו שנאמר באנשי נינוה . וירא האלהים את מעשיהם, ואמרו רבותינו ז"ל וירא את שקם ואת תעניתם לא נאמר, אלא וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה. ואין התענית אלא הכנה לתשובה. לכן אותם אנשים שכשמתענים הולכים לִטַּיֵּיל, ומבלים את היום בדברים בטלים, תפסו את הטפל והניחו את העיקר. [7]

תולדות הצוםעריכה

בספר ירמיהו מסופר כי גדליה בן אחיקם מונה על ידי מלך בבל לממונה על שארית הפליטה שנשארו בממלכת יהודה לאחר חורבן הבית הראשון. נְבוּזַרְאֲדָן שואל את ירמיהו אם הוא רוצה להגלות לבבל או להישאר בארץ ישראל. ירמיהו בוחר להשאר בארץ עם שארית העם, וכך נאמר:
"הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת ה', אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, מִן-הָרָמָה--בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ, וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, הַמֻּגְלִים, בָּבֶלָה. וַיִּקַּח רַב-טַבָּחִים, לְיִרְמְיָהוּ; וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת-הָרָעָה הַזֹּאת, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ ה', כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: כִּי-חֲטָאתֶם לַה' וְלֹא-שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ, וְהָיָה לָכֶם דבר (הַדָּבָר) הַזֶּה.וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם, מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת-עֵינִי עָלֶיךָ, וְאִם-רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל חֲדָל: רְאֵה כָּל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, אֶל טוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ. וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב, וְשֻׁבָה אֶל-גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, אוֹ אֶל-כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת, לֵךְ; וַיִּתֶּן לוֹ רַב-טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת, וַיְשַׁלְּחֵהוּ. וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל-גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם, הַמִּצְפָּתָה; וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ [8].

גדליה בן אחיקם מבטיח לנשארים כי יוכלו לשבת בבטחון בארץ, הם וגם היהודים אשר נמלטו לארצות השכנות: "וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן, וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר, אַל-תִּירְאוּ, מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים; שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם.וַאֲנִי, הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה, לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ; וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן, וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם, וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם. וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת, שָׁמְעוּ, כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית, לִיהוּדָה; וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן. וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה; וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ, הַרְבֵּה מְאֹד. [9].

הרקע לרצח גדליהועריכה

הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה כותב:" אולם מלך בני עמון שרצה להשבית את שארית ישראל, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם. לישמעאל בן נתניה היתה גם סיבה אישית לבצע את זממו, הוא היה ממשפחת מלכי יהודה, וחשב בליבו כי לו עצמו מגיעה הזכות לשלוט ביהודה במקום גדליה בן אחיקם. כמה משרי החיילים שהיו עם גדליה בן אחיקם הזהירוהו מפני ישמעאל, ואף הציעו להרוג אותו בטרם יבצע את זממו. אולם גדליה בן אחיקם לא האמין להם והאשימם כמי שטופלים שקר על ישמעאל.

והתוצאה הייתה כפי שנאמר בהמשך: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה; וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן -אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ: אֲשֶׁר-הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל, בָּאָרֶץ. [10].

ןהתוצאה, שארית הפליטה יורדת למצרים: "מִפְּנֵי, הַכַּשְׂדִּים, כִּי יָרְאוּ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-הִכָּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם, אֲשֶׁר-הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל, בָּאָרֶץ" [11]

ייחודו של הצוםעריכה

הרמב"ם הגדיר כך את ייחודו של המאורע: "יום שלושה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבת גחלת ישראל הנשארה, וסיבב להתם גלותן" [12]. עם רצח גדליה בן אחיקם כבתה העצמאות הישראלית והחלה הגלות.

במילים אחרות, גזרת תקוותו של עם ישראל להשתקמות פוליטית. לאחר מותו של גדליה הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה רבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה.

חז"ל אמרו במסכת ראש השנה: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו" [13].

על מועד הצוםעריכה

רצח גדליה בן אחיקם עצמו היה בראש השנה, אך מאחר ואין אפשרות לצום בחג, נדחה הצום לג' תשרי. הצום מתחיל מעלות השחר ומסתיים עם צאת הכוכבים. קיים ספק מתי בדיוק ארעה רציחתו של גדליה. בתלמוד כתוב כי ביום ג' בתשרי. אולם יש מן הראשונים שפרשו כי נהרג בא' בתשרי, אלא שהואיל והוא יום טוב של ראש השנה, דחו את התענית לג' בתשרי.

אתר משרד החינוך, בפרק על צומות החורבן כותב: "באחד מפיוטי ה'סליחות' לצום גדליה מופיע תיאור של אירוע זה:

"אבלה נפשי וחשך תארי. בית תפארתי כנשף בו הארי. גם פליטתי אשר עזבו ושארי, דועכו כהיום בשלושה בתשרי. האש והמים הזידונים שטפונו בדלקם, ובססו מקדש ובזזו חלקם. זקני שארית אשר פלטו מיום נקם, חובלו עתה ביום צום גדליה בן אחיקם. טורפו דלת עם הארץ, יתר הגזם אכל הארבה במרץ, כורמים ויוגבים פקודת מרגיז הארץ, לוהטו ולא היה בם גודר גדר ועומד בפרץ. מה אספר ואנחותי עצומות, נקטה נפשי ומקהלותי עגומות, שריגינו אשר נשארו מיקוד אש לתעצומות, עוד הם לא נתקימו ונותשו בחמות".

לפי המקורות התלמודיים לעיל, [14] היה זה בג' תשרי. אך יש הסוברים אחרת: " כך כתב רבינו ירוחם (נתיב יח, ריש ח"ב). וכן פרשו האבן עזרא והרד"ק, שחודש משמעותו בא' בחודש שהוא זמן התחדשות החודש. אלא שנדחה הצום לג'. ואף שאז נהגו ראש השנה יום אחד בלבד, לא רצו לצום מיד אחר יו"ט, ולכן דחוהו לג' תשרי. ואף אחר שהתחילו לנהוג שני ימים של ראש השנה, נשאר הצום בג' תשרי. ועיין במקורות נוספים בתורת המועדים א, ב [15] . ולדעת תשובת 'ראש יוסף' כיוון שצום גדליה נדחה, דינו קל, שמי שיש לו ברית אינו צריך להשלים הצום אלא יכול לאכול בסעודת המצווה. אך הט"ז דחה את דבריו [16] , וכן בבאו"ה שם דחה דבריו עפ"י הריטב"א. והטעם, שאף אם נאמר שבאמת נהרג בא' בתשרי, כיוון שנקבע הצום לג', אינו נחשב כצום נדחה, אלא זה יומו.[17]

מנשה אלישיב ב"דף שבועי" של אוניברסיטת בר-אילן ניסה להשיב לשאלה: מתי נהרג גדליה? לקביעת ימי הצומות ?

המקרא לא ציין את יום רציחת גדליה. האם ישמעאל וחייליו הגיעו אליו לסעודת ראש השנה, וגדליה נרצח בו ביום, אך הצום נדחה ליום חול, או שמא נרצח בג' בתשרי? במקורות התנאיים מפורש שהרצח היה בג' בתשרי, וכן מובא בברייתא (ר"ה יח ), בתוספתא (סוטה ו) ובספרי דברים (ו, לא). לקביעת התאריך לא מובאת שום הוכחה, אך נראה שלחז"ל הייתה מסורת. הרד"ק פירש ( יר' מא:א) שהמילה 'חודש' מציינת את ראש חודש, כמו "מחר חודש" (שמו"א כ:יט). יוצא אפוא שהרד"ק לא פירש כמובא בחז"ל אלא הלך לפי פשוטו של מקרא. וכן דעת ראב"ע, שהביא עוד הוכחות שהמילה 'חודש' מציינת ראש חודש.

אין זה פלא שפרשני המקרא לא זו בלבד שלא הגבילו את עצמם לפרש "אליבא דאגדתא", אלא שהם פירשו גם שלא "אליבא דהלכתא". ראב"ע מציע פירוש נוסף, ולפיו חכמים קיבלו מפי האבות הקדושים שגדליה נרצח בג' בתשרי. אם כן, לפי רד"ק וראב"ע בפירושו הראשון למה נדחה הצום בארץ ישראל ליומיים אחרי ראש השנה? לפי הסברה שגדליה נרצח בג' בתשרי, אכן צמו בו ביום, אך לפי הסברה שהוא נרצח בראש השנה והצום נדחה, מדוע לא יצומו בב' בתשרי? ייתכן שחכמים לא רצו לקבוע ימים שונים לצום לבני ארץ ישראל ולבני הגולה, אך כאמור, להלכה, הצום נקבע לפי מסורת חז"ל ולא לפי פשוטו של מקרא.

גדליה בן אחיקם - דמותו של מנהיג נאיביעריכה

כתב יהודה איזנברג בשיחות על ספר ירמיהו. לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות החליט מלך בבל למנות מושל ביהודה וכך כתב "רש"י [18] :
אל גדליהו בן אחיקם, שנפל אל הכשדים על פי ירמיהו, וכשנלכדה העיר מינהו שליט בנשארים שם:
בעוד יושבי ירושלים מתפתים להימורים הפוליטיים של צדקיהו, רואה גדליה את העובדות כפי שהן. והוא מקבל את עצתו של ירמיהו הנביא, מעדיף את הכשדים על פני המצרים, העמונים והמואבים. הוא חוצה את הקווים, עובר למחנה הכשדים, ונפשו הייתה לו לשלל. מלך בבל החליט גם להשאיר גרעין יהודי בארץ ישראל. לדעת הכותב:" תפקידו, מן הסתם, לספק מזון ולהעלות מסים לצבא בבל השוהה בארץ".

ההפתעה היא איך מנהיג שראה את הצפוי מבבל לא האמין ממה שמצפה לו וכך נאמר:
וְיוחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה:
וַיּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּון שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכּתְךָ נָפֶשׁ וְלא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם:
וְיוחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לא יֵדָע לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה:
וַיּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוחָנָן בֶּן קָרֵחַ אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל:

ומסכם:" ההמשך ידוע. ישמעאל בן נתניה בא ועמו עשרה חיילים. הם מכים את גדליה, ואת כל היהודים אשר היו אתו, ואת הכשדים אשר נמצאו שם, את אנשי המלחמה.

התלמוד מעיר הערה סרקסטית על גדליה בן אחיקם.

כתיב [ירמיהו מ"א] והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה. וכי גדליה הרגן? והלא ישמעאל הרגן! אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן.
אמר רבא: האי לישנא בישא, אע"פ דלקבולי לא מבעי מיחש ליה מבעי. (לשון הרע - אפילו שאין לקבל אותה, לחשוש לה צריך). ( תלמוד בבלי נדה דף סא עמוד א)

התמימות הפוליטית של גדליה, רדיפת השלום שלו ואי הכרת העמים הסובבים אותו - נחשבים בעיני התלמוד כשותפות לרצח.
והשאלה:

מי הרס את הסיכוי האחרון ליישוב יהודי בארץ ישראל אחרי החורבן: ישמעאל בן נתניה, ועמו עשרה חיילים, או גדליה, תמים דרך שאינו מקבל לשון הרע?



הערות שוליים עריכה

  1. מקום מושבו של גדליהו היה במִצְפָּה, מצפון לירושלים - הצטרפו החיילים שנשארו ביהודה, שרים, שארית האוכלוסייה ביהודה ופליטים שברחו למואב ולעמון
  2. מסכת תענית פרק ד הלכה ה גמרא
  3. המשך התלמוד הציג מעט חילוקי דעות לגבי המועדים: הה"ד (יחזקאל כד) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם. ואני אומר צום העשירי זה חמשה בטבת יום שבאת שמועה לגולה הה"ד (יחזקאל לג) ויהי בעשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הובקעה העיר אלא שביהודה מתענין על המעשה ובגליות על השמועה. "
  4. ח',י"ח
  5. שם,י"ט
  6. רמב"ם הלכות תעניות פרק ה',י"ט
  7. מתוך ספר ש"ע המקוצר סי' ק"ב
  8. מ',א'-ו'
  9. שם,ט'-י"ב
  10. מ"א, א'-ג'
  11. שם, י"ח
  12. ספר הזמנים, הלכות תענייות פרק ה'
  13. דף יח,ב גמרא
  14. ר"ה יח, ב; ירושלמי תענית פ"ד ה"ה
  15. ע' ח'
  16. סי' תקמ"ט
  17. מקור:הרב אליעזר מלמד, ארבעת צומות החורבן - אתר ישיבה - קרית הישיבה בית אל
  18. ירמיהו לט יד

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית