Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Zipori old sunagogue

חלק מרצפת הפסיפס - צילם: שירן שלום

בית הכנסת העתיק בציפורי שבגן לאומי ציפורי מאת : שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

בכל קהילה יהודית בית הכנסת הוא "כרטיס הביקור" של הקהילה, הוא מאפשר לנו לדעת האם היא עשירה או עניה, מחמירה או מקילה, מעורה בסביבתה או מתבדלת. ביקור בבית הכנסת בציפורי מאפשר למתבונן מקצועי לחוש בן בית בקהילה מפורסמת שכבר עברה מן העולם ואשר חיה בסביבה תרבותית שונה משלנו.

כיוון התפילה[]

נפתח בכוון התפילה, בית הכנסת פונה לכוון מערב ולא לכוון ירושלים (דרום) כמקובל. עיון במסכת בבא בתרא כ"ה א' מלמד אותנו שהיו תנאים ורבי עקיבא בראשם שסברו ששכינה תמיד במערב ולכן זהו כוון התפילה המועדף. מסתבר שהקהילה בציפורי נהגה על פי דעה זו שבסופו של דבר לא נכנסה להלכה. לפנינו דוגמא מיוחדת כיצד הארכאולוגיה מאירה סוגיה הלכתית נשכחת ועד כמה חובה להכיר את המקורות היהודים בני אותה תקופה בכדי להבין את הארכיאולוגיה.

שפת תושבי המקום[]

שלוש שפות משמשות בפסיפס. העברית שהיא שפת התורה, שפת הקודש. היוונית שהיא שפת הממשל, השפה הבינלאומית והארמית שהיא השפה המדוברת בפי היהודים ואכן פסוקי התורה מצוטטים בעברית ולצידם הסברים ביוונית אולם שלטי ההנצחה לתורמים כתובים בארמית למען יבינו כל האורחים לדורותיהם מי הגבירים אשר נדבו את בית הכנסת.

כבר בימות רבי יהודה הנשיא בציפורי, השתמש הציבור בשלושת השפות כמו שאומרת הגמרא בשם רבי " והאמר רבי: בא"י לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית!" (סוטה מ"ט ב') ואכן רבי כתב את המשנה בעברית אלא שאחרי תקופתו גברה הארמית ואכן התלמוד כתוב ארמית.

גלגל המזלות[]

במרכז הרצפה גלגל המזלות ובמרכז הגלגל כוכב השמש רוכב על מרכבה רתומה לארבעה סוסים. היום לא יעלה על דעתנו לקשט בית כנסת בגלגל מזלות ובוודאי לא לצייר במרכזו סמל אלילי כה ברור כמו אל השמש ומרכבתו אלא שבמאה החמישית לספירה גלגל המזלות מסמל את המחזוריות בטבע, את המחזוריות החקלאית עליה מבוססת מחזוריות החגים עליה מבוססת מחזוריות החיים ולכן נפגוש אותו כמעט בכל רצפת פסיפס של בית כנסת מאותה תקופה. בבית אלפא, בחמת טבריה, בסוסיא (שם הוא כוסה בשלב מאוחר) ובעין גדי שם הסתפקו ברישום החדשים ללא ציור.

השמש היא מקור המחזור השנתי, היא מקור האנרגיה בעולם לכן היא תהיה במרכז הגלגל, למתבונן בן אותה תקופה ברור היה שמדובר בפשרה. לא גלגל השמש אמור להופיע במרכז כי אם דמותו של הליוס אל השמש המהווה מוטיב הלניסטי ברור ומוכר לכל כפי שעוצב ברצפות הפסיפס של בתי הכנסת בבית אלפא ובחמת גדר. אלא שבקהילה זו הוחלט להחמיר ולא להכניס "צלם להיכל" , כלומר לא להכניס ציור מפורש של אל יווני כי אם להסתפק בתחליף בדמות השמש עצמה.

משמעות הפסיפס[]

לבן תקופתנו קשה להבין את "הליברליות" הזו. וכי רמז לעבודת כוכבים הוא דבר מותר? ועוד בבית הכנסת? אלא שבמאה החמישית הפאגניות כבר אינה מהווה איום. היא בשלבי גסיסה מול הנצרות המתגברת ולכן אין רואים בסמליה וציוריה משום עבודה זרה כי אם אומנות אוניברסלית המדברת לנפש כולם. ובאותה תקופה עדיפה אומנות פאגנית על פני אמנות נוצרית, הדת האחות החורגת השנואה.

הרצועות הנוספות ברצפת הפסיפס מספרות סיפורים יהודיים קלאסיים, הבשורה לשרה, עקידת יצחק, הקדשת אהרון, עבודת המקדש וציור ארון הקודש. כדאי לשים לב לציור המנורה לתאור כפתוריה ופרחיה ובמיוחד לתאור בסיסה שאינו דומה לתיאור בשער טיטוס שדווקא אותו אימצה מדינת ישראל. הפסיפס הוא עשיר מכל בחינה. עשיר במידע, עשיר בגוון של הצבעים, עשיר ברזולוציה והחשוב מכל הציורים שומרים על פרופורציה נכונה ופרספקטיבה בניגוד לפסיפס של בית אלפא הנראה כעבודה של ילדי גן לעומת הפסיפס בציפורי. הפסיפס נבנה על ידי אומן מן השורה הראשונה שנשכר לעבודתו על ידי קהילה עשירה.

שימו לב כמה למדנו על קהילה עתיקה זו מתוך "כרטיס הביקור" שלה על דביקותה במסורת מחד עם מעורבות בעולם מאידך. על מצבה הכלכלי, על מסורותיה ועל שפות הדיבור שלה.

על בית הכנסת:מהויקיפדיה העברית[]

בחפירה שנערכה בשנת 1994 על ידי האוניברסיטה העברית נחשף בצפון האתר במורד הגבעה ליד מגרש החניה הפנימי מבנה בית כנסת. המבנה נחשף בתוך שכונת מגורים שתחילתה בתקופה הרומית. המבנה תוארך לתחילת המאה ה-5.

מבנה בית הכנסת הוא מלבני, הכולל אולם באורך 15 מטר וברוחב 7 מטר. בכניסה לחדר התפילה חדר שדרכו נכנסו לאולם. כיוון התפילה באולם היה בכיוון המנוגד לירושלים.

רצפת אולם התפילה מכילה רצפת פסיפס הכוללת כתובות הקדשה בארמית כנראה של התורמים להקמת בית הכנסת. אחת ההקדשות היא:

דכיר לטב (זכור לטוב)
יודן בר
יצחק הכוהן
ופריגרי ברתה (בתו)
אמן אמן

ברצפה גם סצנות מתוך המקרא כגון עקדת יצחק, הקרבת קורבנות, מנורת שבעת הקנים, סל ביכורים ועוד. במרכז הרצפה נמצא גלגל המזלות, בדומה לגלגל שנמצא בבית הכנסת בבית אלפא

במסגרת פעולות השימור של המבנה, נבנו קירות והמבנה קורה בגג. נבנתה בדרום האולם במה המאפשרת תצפית נוחה יותר על הרצפה. בנוסף הוספו על המעקה שלטי המחשה המסבירים את הסצנות השונות המתוארות בפסיפס.

עוד בגן הלאומי של ציפורי[]

מה עוד יש לראות בגן לאומי ציפורי? המון, פסיפס הנילוס והוילה הרומית והקרדו ותצפית במצודה התורכית, מאגר המים ונקבת ששת הפירים שנפתחה ממש לאחרונה (להביא פנסים) ופיקניק בחורשה, להגיע לחצי יום לפחות.

איך מגיעים? בכביש 79 מצומת המוביל לנצרת פונים צפונה (שמאלה) לכביש 7926 עם השילוט לציפורי, בהמשך פניה ימינה עם השילוט לגן הלאומי.

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

Advertisement