Fandom

Ventura Daniel Wiki

קברו של לוי בר סיסי בסאסא

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

אחוזת קברי לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי בקיבוץ סאסא.jpg

אחוזת הקבר - צילם:אריאל פלמון

קברו של רבי לוי בר סיסי יחד עם אחיו רבי יוסי בר סיסי נמצא בסמוך לגדר קיבוץ סאסא.


לוי בר סיסי הוא מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים. היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא,‏‏[1]. שהחשיבו מאוד, וכאשר בקשו ממנו בני סימונייא שימנה להם חכם שישמש להם דרשן, דיין, חזן, מורה משנה ועוסק בכל צרכי הציבור, נתן להם את לוי בר סיסי, ואמר להם: אדם כמוני נתתי לכם‏‏[2]

אגדות המספרות על הנהגותיו של רבי לוי עריכה

המקור הערך בויקיפדיה העברית, אשר נכתב ברובו על-ידי אריאל פלמון לוי_בר_סיסי קישור לויקיפדיה


התלמוד מספר אגדות רבות על מעשיו של רבי לוי, והמפרשים מציינים את הלקח שיש ללמוד מן המעשה.

הסיפור - לוי בן סיסי, באו הגייסות (השודדים) לעירו. נטל ספר תורה ועלה לראש הגג, אמר: ריבון העולמים, אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זה יכנסו להם, ואם לאו ילכו להם. מיד נתבקשו ולא נמצאו[3].
הלקח - על אף החובה להיות עניו, אדם צריך להיות מודע לאיכויותיו.
הסיפור - פעם אחת בשנת בצורת, גזר לוי תענית ולא ירדו גשמים. אמר לפניו: ריבונו של עולם, עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך. מיד ירדו גשמים[4].
הלקח - צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
הסיפור - אי זו כריעה ואי זו בריכה? ר' חייה רבה הראה כריעה לפני רבי, ונפסח ונתרפא, לוי בר סיסי הראה בריכה (קידה) לפני רבי, ונפסח ולא נתרפא[5].
הלקח - אפילו חכם גדול כרבי לוי אסור שתהיה בו מידת הגאווה, שלא כרע (כריעה זאת התבטלות גמורה) אלא הסתפק בקידה, ולכן לא נתרפא.
הסיפור - לוי בר סיסי, נקלע לבית יוסף הצייד, והביאו לפניו ראש של טווס בחלב ולא אכל[6].
הלקח - במקרה זה הלקח הוא הלכתי - לדעת רבי לוי בר סיסי הטווס הוא עוף כשר, רק שאין הוא סובר כרבי יוסי הגלילי שמותר לאכול עוף בחלב.
על יסוד שיטה זו פסק הרב יוסף קאפח, שהטווס הוא עוף טהור. יחד עם זאת, הוא פסק כי יש להימנע מאכילתו, משום שמדובר בעוף יקר, ואין ראוי לאדם לכלות את ממונו בקנייתו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. בבלי, סנהדרין, דף יז, עמוד ב',‏
  2. בראשית רבה, פרשה פ"א, סעיף ב'.‏
  3. ‏תלמוד ירושלמי, תענית דף טז, עמוד א', פרק ג', הלכה ח'‏
  4. ‏תלמוד בבלי, תענית כ"ה עמוד א'‏
  5. ‏ירושלמי, סוכה דף כ"ד פרק ה', הלכה ד'‏
  6. ‏בבלי, חולין קט"ז, עמוד א',‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית