FANDOM


thumb|350px|right thumb|350px|left

Kever jeuda

הצופים הדרוזים משתתפים בצעדה אל קבר נבי יהודה לזכר יום השנה למותו של מנהיג האומה הדרוזית סולטאן באשא אל-אטרש

קבר נבי יהודה (קרוי גם נבי הודא או נבי יהודא) הוא מבנה המזוהה על ידי העדה הדרוזית עם מקום קבורתו של יהודה בן יעקב. האתר מקודש גם למוסלמים ולעלאווים. הקבר נמצא בחורשת עצי אלה עתיקים בעמק החולה. כ-2 ק"מ מצפון לכפר סאלד.

השיח סלאח אלחלבי ממג'דל שמש הוא הנמצא היום במתחם קבר הנבי יהודה. המקור: קבר נבי יהודה - המורשת הדרוזית

לפי מסורת אחרת קברו של יהודה בן יעקב נמצא ביהוד, שבשפלה הפנימית.

תאור המקוםעריכה

הקבר נמצא ליד שאר ישוב בכניסה לרמת הגולן עד שנת 1999 המקום היה מוזנח והכניסה למתחם הקבר היתה קשה מאוד, הקבר תוחזק בככל השנים ע"י הדרוזים שהתגוררו באזור רמת הגולן וסוריה ולבנון, בשטח הזה שלטו מדינות רבות, מתחם הקבר נמצא באזור שמחבר את הגבול של 3 המדינות ישראל סוריה ולבנון.


ליד הקבר שלושה בתים הבנויים אבן גיר מסותתת ובתוכם קברים. אחד המבנים שימש מסגד. בגלל האמונה בקדושת המקום, נשמרו בסמוך גם עצי אלה עתיקים. תושבי עמק החולה האמינו כי נבי-הודא מרפא עיוורים: העיוור ישן כמה לילות בצידו של הקבר ואם ליבו טהור, ראייתו שבה אליו.

מספרים כי העלאוים באזור נהגו לחוג את חג הקורבן ע"י הקבר הקדוש. היו יורדים לעמק החולה לבקש אחר הפר החזק ביותר מעדרי בקר-הביצות השחור (ג'מוס), אותו הקריבו לנבי הודא. כן היו נוהגים ביום א' של הרמדאן להביא אוכל אל הקבר ולרקוד סביבו.

לאחר מלחמת ששת הימים טופח האתר בידי הדרוזים והוא משמש מקום התכנסות ללימודי דת, תפילות ובקשת מרפא.

לפי המסורת הדרוזיתעריכה

הביקור באתר הקדוש מקנה השראה רוחנית, שמאפשרת קיום שיחות הבהרה בין בני זוג, אנשים הנמצאים בעימות, או העומדים בפני החלטה קשה. הדרוזים מאמינים כי הביקור יסייע להם לקבל החלטות נכונות ויביא עליהם מזור לבעיותיהם השונות.

קבלת ברכה: הנדר הוא אירוע משפחתי ולא כלל-עדתי. במהלך הטקס עולה המשפחה לקברי נביאים על מנת לקבל ברכה. הדרוזים מאמינים כי הדמות, אשר על שמה הוקדש האתר, תהיה מליץ יושר עבור המתפלל בפני האלוהים, ותפילותיו יענו.

במהלך החגיגה בדרך כלל מעלים זבח, והחוגגים אוכלים את הבשר בחדרי האירוח הסמוכים. יש מקרים בהם נוהגים בני המשפחה ללון במקום. בעל הנדר נוהג להרים תרומה כספית למקום הקדוש בו הוא עורך את נדרו.

בעת ביקור במקום קדוש נהוג להדליק נרות או להניח קנקני שמן. יש הלוקחים מן המקום פיסת בד, שבאמצעותה מעתיר הצדיק את ברכתו על המבקרים.

המקור:אתרים קדושים לעדה הדרוזית]

תולדות המקוםעריכה

זאב ארליך ראה בקבר את אחד המרכיבים של מיקום "עגל הזהב" בדן, בימי הבית הראשון. וכך הוא כתב:

מתחם עגל-הזהב, אולי אינו במקום המשוער של העיר דן (תל אל-קאדי). יוסף בן מתתיהו מתאר את האזור שמצפון לחולה כך : "והאגמים אשר לו (מצפון) משתרעים עד דפני. ושם ארץ מעיינות-מים אשר מהם יוצא הנהר המכונה 'הירדן הקטן', ומימיו נופלים אל הירדן הגדול בקרבת מקדש פרת- עגל הזהב" (מלחמת ד', א', א, תרגום שמחוני).

שרידיו של מקדש רומי מפואר, על גבעה סמוכה למפגש הנחלים דן וחרמון - אולי הם 'הירדן הקטן' ו'הירדן הגדול' בלשונו של בן מתתיהו - יכולים להיות המקום בו רצה להראות את "מקדש עגל הזהב" שהיה ידוע בימיו. ייתכן שהכוונה ל"חורבת עמרית", פחות מ-2 ק"מ ממזרח למפגש הנחלים, וכ-3 ק"מ מדרום-מזרח לתל דן - מקום בו מכללת תל חי מבצעת עתה חפירות.

למרגלות החורבה נמצא 'קבר שייח' 'א-נבי הודא', שבימי הביניים רצו להראות בו את קברו של שבואל בן גרשום בן משה (דבהי"א כג, י"ד-ט"ז. וכו, כ"ד), אחיו של יהונתן בן גרשום בן מ(נ)שה, הכהן לפסל-מיכה... כזכור גם הוא היה בדן.

המקור:זאב ארליך עגל הזהב בדן

מחבר תבואות הארץ זיהה באזור שלושה קברים:"אכן "באניאס" והמערה אשר בו ידוע כמו שכתבתי ושם קבורת עדו הנביא ועליו אילן בוטם (אֵלָה, עיין מקומו). גם קבורת שבואל בן גרשם בן משה רבינו ושם עוד מערה ובה קבורת אביי ורבא עליהם השלום. [1]

קישורים חיצוניים עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית