מצבת הקבר - המקור:אתר שבילים
קבר רבן שמעון בן גמליאל בכפר כנא הוא רשב"ג השני, בנו של רבן גמליאל דיבנה, מעשרת הרוגי מלכות נמצא בכפר כנא בגליל התחתון. מעל מערת קבורה נבנה מבנה בעל כיפה. לוחות השיש המציינים את שמות רוכשי הקרקע והתורמים שמורים מאחורי סורגים.
אם באים לכפר כנא מדרום הכניסה היא מצד שמאל. דרך העפר ליד המטע משמש אתר בלתי חוקי לפסולת בנין – ואם זה ליד מצבה יהודית זו מצוה מן המובחר. לפני מספר שנים ה"ציון" נשרף על ידי השכנים אך בינתיים שופץ.
ב-16 נובמבר 2009 דווח באתר קצר כי :"אלמונים הגיעו בלילה לקברו של רבי שמעון בן גמליאל בכפר כנא שבגליל התחתון, הציתו אש וניסו לשבור את קירות האוהל שמעל הציון הקדוש. האש כובתה והמשטרה פתחה בחקירה."
אתר רוטר נט דיווח: "קברו של התנא רבן שמעון בן גמליאל זיע"א בכפר כנא שבגליל, הוצת הלילה על-ידי אלמונים שפלים, שאף ריססו כתובות נאצה חמורות על קירות מערת הקבורה. המשטרה פתחה בחקירה, וטרם איתרה חשודים במעשה השפל. תדהמה וזעזוע: אלמונים הציתו הלילה את קברו של התנא רבן שמעון בן גמליאל זיע"א בכפר כנא שבגליל וריססו כתובות נאצה חמורות על קירות המערה.
קברו של התנא הקדוש בתוך המערה, מהווה מוקד משיכה לרבים המגיעים להתפלל במקום, בכפר כנא שבגליל, סמוך לעיר נצרת. היום הגיעו למקום כמה מתפללים, שגילו את כתובות הנאצה. בהתקרבם אל תוך המערה, גילו כי המקום עלה באש. המשטרה פתחה בחקירה.
תגובת ממשלת ישראל[]
שמעון כהן מערוץ שבע דיווח על תגובת ממשלת ישראל מפי שר התיירות בעל הקרקע עליה קבר רשב"ג מעכב את המכירה ביום 25 נובמבר 2009
"המדינה מנסה לרכוש את חלקת קברו של התנא רבן שמעון בן גמליאל מידי בעל הקרקע, אולם תביעתו לקבל תמורת המתחם קרקע המוכשרת לבניה ולא לחקלאות מעכבת את המהלך. כך דיווח היום לכנסת שר התיירות סטס מיסג'ניקוב.
השר מיסג'ניקוב פירט סדרת פעולות שנעשו בעקבות האירוע, ובהן הצבת מצלמת הרתעה, הגברת סיורי אבטחה ביום ובלילה ועוד. זאת לאחר פעולות שיקום של המקום בפעילות משותפת של משרד התיירות והמועצה המקומית.
כאמור, במסגרת דברי התגובה שלו סיפר השר מיסג'ניקוב כי משרדו פנה לבעל החלקה בה מצוי קברו של התנא והציע לו עסקת חליפין בה יקבל אדמה אחרת. זאת כדי לאפשר למדינה לשמר את המקום כאתר תיירותי ואתר ציבורי, אולם בעל הקרקע סירב ודרש מהמדינה לקבל אדמה המוכשרת לבניה תמורת החלקה בה מצוי הקבר, ולא אדמה המיועדת לחקלאות. לפי שעה התעקשותו זו של בעל הקרקע היא המונעת את המהלך.
על היישוב היהודי במקום[]
לפי אתר שבילים
היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר בכתבי המארות ובמכתבי תל אל-עמראנה המצרים. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוספוס פלאוויוס וממצאים ארכאולוגים. לאחר חורבן בית המקדש השני התיישבו בקנה אמוראים ולפי המסורת קבורים במקום רבא ורב הונא. כמו כן התיישבה במקום משמרת הכהנים "אלישיב".כנראה, שבמאה ה-17 התרוקן כפר כנה מיושביו היהודים. בתקופה זו נעזבו ישובים יהודיים בגליל בשל חדירת מתיישבים ערבים-מוסלמים לאזור. מצב הביטחון הורע. מעשי רצח בוצעו ע"י בדווים וערבים. גם מדיניות המיסוי התורכית פגעה בחקלאים היהודים ואילצה אותם לעזוב.