Fandom

Ventura Daniel Wiki

קבר רחל

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Rachel Tomb c1910.jpg

מצבת קבר רחל 1910 - Fr Vester & Co, Jerusalem, Palestine - המקור:ויקישיתוף, Chesdovi

Palestine stamp.jpg

מצבת קבר רחל על בול של ממשלת המנדט הבריטי - המקור : ויקישיתוף,Uwe a

Kubur el Beni Israel .jpg

גלי האבנים אשר נגה הראובני סבור כי אולי מציינות את קבר רחל - צפונית מירושלים - קובר בני יסראיל

The entrance to rachel tomb.jpg

הכניסה למבנה שעל המצבה - בשני השערים היו מקווה מי שתיה - 2008

Zaaal shelet.jpg

שלט שהוצב על ידי צה"ל לציון חידוש התפילות בקבר אחרי מלחמת ששת הימים

קבר רחל מצוי בפאתי העיר בית לחם ליד דרך האבות המובילה משכם לחברון. מיקומו של קבר רחל אימנו תואם את התאור המובא בספר בראשית:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. (ל"ה, ט"ז-כ').

קבר רחל מסמל את התקווה כי עם ישראל ישוב לארצו. תקווה אותה מבטא ירמיהו הנביא:"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.[(ל"א,י"ד-ט"ז)].

ילקוט שמעוני מפרש: רחל מבכה על בניה -א"ר יצחק: לפי שהדברים אמורים ברחל, דכתיב: אעבדך שבע שנים ברחל - לפיכך נקראו ישראל על שמה, שנאמר: רחל מבכה על בניה - ולא לשמה אלא לשם בנה, שנאמר: אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף - ולא לשם בנה אלא לשם בן בנה, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים - (כתוב ברמז צ"ו).(סימן שט"ו).

אקטואליהעריכה

נדב שרגאי כתב בבלוג שלו ב-2 בנובמבר 2010

לקריאת כל המסמך הקש כאן

הרקע לכתיבת המסמך:

ביום חמישי, 21.10.2010 הגדיר בפעם הראשונה בתולדותיו הועד הפועל של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) את קבר רחל גם כמסגד. הדבר נעשה במסגרת שורה של החלטות גינוי לישראל. שבמרכזן: קריאה לממשלת ישראל לחזור בה מהחלטתה ( מחודש פברואר האחרון) לכלול את קבר רחל ומערת המכפלה ברשימת אתרי המורשת הלאומיים של ישראל. דברי המחאה הקשים של שגריר ישראל באונסק"ו נמרוד ברקן נמחקו על ידי יו"ר הישיבה, נציגת רוסיה, בטענה כי היו אגרסיביים מדי[1].

בחינה מדוקדקת של עדויות ומקורות הסטוריים מעלה, כי הגדרת קבר רחל גם כמסגד, עושה חטא לעובדות ההסטוריות ולמסורות המעוגנות בכתובים, הן בכתובים מוסלמים והן במקורות היהודיים, והינה סילוף הטיה והטעיה. הקשר המוסלמי למקום נובע מדמותה של רחל ולא מדמותו של בילאל אבן ריבאח ( המואזין הראשון של מוחמד). המקורות ההסטוריים מעידים, כי המעמד הזמני שהמוסלמים קנו לעצמם לפרק זמן קצר במתחם הקבר, נבע ישירות מהאלימות ומהתנכלויות שהם הפעילו כלפי היהודים.


עיקרי הדו"ח ומסקנות:

  • קבר רחל השוכן במבואותיה הצפוניים של בית לחם, כ- 460 מ' מדרום לגבול המוניציפאלי של ירושלים, מזוהה כבר למעלה מ - 1700 שנה כמקום קדוש יהודי, קברה של רחל אמנו.
  • גם למוסלמים זיקה למקום, אך היא נובעת ישירות מדמותה של רחל ולא מדמותו של בלאל אבן ריבאח
  • משלש צידיו של מתחם הקבר מצוי בית קברות מוסלמי, שרובו שייך לבני השבט הבדווי תעמרה. עצם התייחסותם של המוסלמים לקבר רחל, מקורו במידה רבה בשבט זה. השבט החל לקבור את מתיו במקום במאות ה-18 וה - 19 בגלל קרבתו לקברה של רחל. מקורו של העניין, כפי שכותב חוקר ארץ ישראל אלי שילר הוא באמונה המוסלמית העממיית, ש"ככל שהנפטר קרוב יותר לקברה של אישיות מקודשת, כן תהה גדולה הברכה שתיפול בחלקו בעולם הבא"
  • קרבתו של בית הקברות למתחם הקבר, הביאה בדורות קודמים, לחיכוכים רבים בין יהודים לבין ערבים, שביקשו לטהר את מתיהם בחדר ציון הקבר.
  • מקורות הסטוריים רבים מעידים כי בני שבט התעמרה וערביי הסביבה התנכלו במאות הקודמות ליהודים שביקשו להגיע לקבר ולהתייחד בו עם אמם רחל, ואף גבו מהם באורח סדיר כופר ודמי חסות, כתנאי לביקור במקום.
  • על רקע זה השיג משה מונטיפיורי מהתורכים רשיון והיתר לבנות חדר נוסף לקבר של רחל. חדר זה נבנה בשנת 1841. המטרה הייתה
  • עוד קודם שנבנה החדר הנוסף לקבר רחל, השיג פקיד כוללות הספרדים בירושלים, חכם אברהם בכר אברהם, שני פירמאנים מהשלטונות העותומאניים המוסלמים, (1830, ו-1831) המכירים בזכויותיהם של היהודים במקום, ומצווים שלא להפריע להם לבקר ולהתפלל בו.
  • למרות זאת נמשכו ההצקות וההטרדות . בסופו של דבר שולמו סכומי כסף גבוהים למוסלמים כדי שיטהרו את מתיהם מחוץ לשני חדרי
  • בניגוד להר הבית, ולמערת המכפלה שבמקביל להיותם מקום קדוש ליהודים, שימשו גם כמסגד למוסלמים, קבר רחל מעולם לא שימש כמסגד למוסלמים. למרות הזיקה המוסלמית אליו הוא היה בשימוש יהודי כמעט בלעדי.
  • זיהויו של המקום כמסגד בלאל אבן ריבאח ( המואזין הראשון של מוחמד) התרחש לאחר מהומות מנהרת הכותל בשנת 1996, ובמקביל לתחילת עבודות הביצור במקום, עבודות שהיו הכרח לנוכח ידויי אבנים, ירי וצליפות מצד הפלסטינים לעבר מבקרים יהודים בקבר רחל * עד אותו מועד, זיהו את המקום מקורות כתובים מגוונים, מוסלמים ופלסטיניים, כ'קובת רחל' (כיפת רחל) , וכקברה של רחל ולא כמסגד.


לקריאה נוספתעריכה

  • נדב שרגאי, על אֵם הדרך - סיפורו של קבר רחל, הוצאת שערים לחקר ירושלים, ירושלים, תשס"ה.


מקום הקבורהעריכה

בספר בראשית נאמר שרחל נקברה בדרך אפרתה בבית לחם. המדרש מבאר סיבת קבירתה שם: "מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים, הדא הוא דכתיב: קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה[1]".

מצבת קבורת רחל מוזכרת בספר שמואל בתור אתר, אשר יאפשר לשאול המלך למצוא את האתונות שאבדו, בהתאם לדברי שואל הנביא וכך כתוב במקרא:"בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ- שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת-דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן: [(א',י',ב' -ג')]. לפי הכתוב נראה כי מקום קבורת רחל הוא מצפון לירושלים בדרך לבית אל.

ילקוט שמעוני מנסה ליישב את הסתירה: "בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח. וכי היכן מצינו שנקברה רחל בצלצח (כ"ג) והלא בגבול יהודה נקברה, שנאמר: ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם ?. א"ל: עכשיו שאני עמך המה על קבורת רחל, אתה הולך והם באים אתה מוצא אותם בגבול בנימן בצלצח."[2]

נוגה הראובני בספרו "אור חדש על ספר ירמיהו" סבור כי "אפרת" היא "פרת" שליד ענתות בארץ בנימין, הנקראת גם "אפרת" כמוה כאפרת שביהודה נקראה, "בית לחם". כנראה יש קשר סמנטי בין השמות (רוב מזון ופריון). הראיה לכך היא מתוך השוואה בין רשימת ערי בנימין ביהושע י"ח לזו שבעזרא ב' ונחמיה ז'. במקום, 'הפרה' (=פרת, אפרת) ביהושע, מוצאים בעזרא, 'בית לחם'!

לבסוף, נגה הראובני זיהה מצבות אבן עתיקות המכונים בפי הערבים "קברי בני ישראל" והשוכנים על יד דרך ראשית קדומה סמוך לאפיק נחל פרת (פרה).

תאורי נוסעיםעריכה

נוסעים בהיו בארץ ישראל מתארים את מצבת הקבר. להלן סיכומו של נדב שרגאי ‏‏[3] על השינויים במצבת הקבר באלף השנים האחרונות:

התקופה מצבה
עד המאה ה-11 מצבת בדמות 11-12 אבנים כמספר בני יעקב
המאה ה-12 מעל האבנים נבנתה כיפה הנתמכת על ידי ארבע עמודים
המאה ה-13 העמודים והכיפה הוסרו - כנראה על ידי המוסלמים
המאה ה-15 העמודים והכיפה נבנו מחדש. ניכרו עדיין 11 אבנים נפרדות
המאה ה-16 נבנתה כיפה נוספת. האבנים טוייחו לאבן אחת גדולה.
המאה ה-17 היהודים הורשו לסגור את המצבה במבנה קירות סביב ארבעה עמודים
1841 משה מנטיפיורי מקים חדר נוסף בסמוך לקבר

ציורי נוסעים - המאה ה-16עריכה

הקבר במאה בעת החדשהעריכה

המבנה הנוכחיעריכה

Montefiori tomp of rachel.jpg

שרידי הכתובת בקבר רחל לזכר משפחת מונטיפיורי ששיקמו את המצבה מעל הקבר. פרטי הכתובת: "הבית אשר בנה השר הגדול בישראל סיר משה מונטיפייורי נ"ר ואשתו הגב' בת המלכים, סניורה יהודית, יזכו לראות משיח צדקנו. שנת רא"ת(1841) ‏‏[4]

Rachel Tomb C.jpg

שער הכניסה למבנה מבוא המצבה - נבנה על ידי משפחת מונטיפיורי בשנת 1841 - המפתחות היו בידי שני שמשים יהודים

השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא משה מונטיפיורי, שפעל בהשפעה ישירה של רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" ‏‏[5]. יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניע את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקיים. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך‏‏[6].

מועד הפטירהעריכה

הרב יהטסף שווארץ, בעל הספר תבואות הארץ מביא את הסברה כי יום הפטירה של רחל אימנו היה י"א במר חשוון. ברם, הוא סבור כי מסורת זו אינה מדוייקת. וכך הוא כותב במאמר קבורת רחל :

המנהג פה עה"ק ירושלים שילכו ת"ח ויחידי סגולה ביום י"א לחדש מרחשון על קבר רחל ואומרים שביום הזה מתה. ושאלתים מנין להם זה ואמרו לי שכן מצאו בספר סדר הדורות ואמרתי להם לא ירד בני עמכם. אין דעתי מסכמת בזה. כי לא כן הדבר כי מצאתי ... סדר הדורות ... בימן (בנימין) נולד בי"א במרחשון ומת בן קט"ו שנים .

לדעתי ברור מה שכתב שבנימן נולד בי"א במרחשון טעות סופר הוא. כי מקרא מפורש שרחל מתה בעת לדתה את בנימן. ונזכר במדרש רבה בפסוק הנ"ל "ויהי עוד כברת ארץ לבא אפרתה בשעת שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת גשמים עברה ועדיין השרב לא בא"...רבנן דורשין כברת, מלשון כבר בר, ומוסיפין עוד לדרוש לבוא אפרתה בעת שכשר ללכת ולבוא שלא יש צער מגשם ושרב והוא שאמרו שעונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא. ... אי אפשר לומר שמתה בי"א במר חשון שאז כבר עונת הגשמים:

המצב היוםעריכה

מאז הסכמי אוסלו, לפני 12 שנה, (השנה 2008) כאשר העיר בית לחם יצאה משליטת ישראל, החלו להתגלות קשיים בגישה אל הקבר. הערבים נהגו לפגוע במתפללים היהודים שעלו לקבר.

לאור זאת החליטו שלטונות הבטחון לבצר את מבנה מצבת הקבר. היום חומה גבוהה מקיפה את כל המבנה. מצידו השני של הכביש, נרכש על ידי יהודים מבנה ובו ישיבת קבר רחל.

הביצורים וחומות שינו לחלוטין את מראה נוף הקבר.

ב-1 בספטמבר 2008 כתב נדב שרגאי בעיתון "הארץ" בכתבה תחת הכותרת קבר רחל נפתח לתנועת כלי רכב פרטיים לא ממוגנים "כי מתחם קבר רחל נפתח אתמול לתנועת כלי רכב פרטיים לא ממוגנים, לאחר שנים שבהם הותרה כניסה למתחם רק באוטובוסים ממוגני ירי. ואולם בינתיים, חרף הבקשות הרבות, לא הותרה כניסה של הולכי רגל למתחם שלא בכלי רכב.

ההחלטה התקבלה במשותף על ידי המשטרה ומג"ב, בעקבות הנחייה של השר לבטחון פנים אבי דיכטר, לאחר מאמצים רבים של גורמים שונים שחברו יחד כדי להגיע להסדר זה. ביניהם חברי הכנסת אורי אריאל (איחוד לאומי-מפד"ל) ומאיר פרוש (יהדות התורה), ארגון "יש שכר לפעולתך", "הקרן למורשת קבר רחל" וח"כ לשעבר הרב חנן פורת. ההסדר הוא לחודש ניסיון, ובהתאם להיענות הציבור - הוא גם יימשך."

מצבת קבורת רחל - מרחשוון תשס"טעריכה

הפרוכת הלבנה נעשתה משמלת הכלולות של נאוה אפלבאום שנרצחה עם אביה דוד אפלבאום בפיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים ב-3 ספטמבר 2003 והובאה לקבר רחל ביום השנה הראשון לפטירתה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • נדב שרגאי, על אֵם הדרך - סיפורו של קבר רחל, הוצאת שערים לחקר ירושלים, ירושלים, תשס"ה.

הערות שוליים עריכה

  1. ירמיה ל"א
  2. (סימן ק"ט)
  3. ‏שם, עמ' 41‏
  4. ‏מקור:נדב שרגאי עמ' 59‏
  5. ‏מקור:נדב שרגאי, עמ' 48‏
  6. ‏ שם, עמ' 59‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית