קדומים בתקופת המקרא

מיקומו הגאוגרפי של הישוב קדומים בתקופת המקרא היה, לפי המשוער, בתחום נחלת אביעזר שבתחום נחלת שבט מנשה

קדומים נוסדה בחנוכה תשל"ו (1975) כישוב קהילתי (בשנת 1992 הוקמה בה מועצה מקומית) על כביש הרוחב בין צומת רעננה לבין שכם, ההווה ציר מרכזי בין הערים קלקיליה ושכם.

נחלת מנשה והר אפרים

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.190469,"lon":35.165883,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.190469,"lon":35.165883,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":13,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

מיקומו של הכפר הערבי פרע'תה

שני הכפרים: העליון:פרע'תה, מתחתיו:אמתין

קדומים שוכנת כ-2 ק"מ צפונית לכפר הערבי פרע'תה המזוהה עם "'פִרְעָתוֹן" המוזכר בספר שופטים :"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל, הַפִּרְעָתוֹנִי. וַיְהִי-לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים, רֹכְבִים, עַל-שִׁבְעִים עֲיָרִם; וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל, הַפִּרְעָתוֹנִי; וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם, בְּהַר הָעֲמָלֵקִי. (י"ב, י"ג-ט"ו). עולה השאלה האם האם בתחום נחלת מנשה היה חלק מההר המכונה "הר אפרים".

המונח "ארץ אפרים", שנזכר במקרא פעם אחת בלבד. לדעת גרשון גליל הוא מכוון לנחלת שבט אפרים. והסיבה היא שהגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה עבר לאורך נחל-קנה, ועל כן לא ניתן, לכאורה, לזהות את פרעתון עם פרעתה, שכן אתר זה שוכן מצפון לנחל.

בספר דברי הימים א', ברשימת "רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם הַמְשָׁרְתִים אֶת-הַמֶּלֶךְ" גם את " בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן-בְּנֵי אֶפְרָיִם",דהיינו: " הַפִּרְעָתוֹנִי" הוא משבט אפרים

כנגד טענה זו העלתה האפשרות שהמונח "ארץ אפרים" חל בתקופת ההתנחלות גם על חבלים מצפון לנחל-קנה. וזאת על יסוד האמור ציין במפורש בספר שופטים כי בנחלת שבט אפרים נמצאות "עָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה" מכאן שהכתוב העיד שנחלת אפרים המורחבת כללה חבלים שהיו חלק מנחלת שבט מנשה.

כמו כן מעידים חרסי שומרון שמצפון לנחל-קנה, באזור הכפר אמתין (=אלמתן), הסמוך לפרעתה, ישבה במאות התשיעית-השמינית לפנה"ס משפחת אביעזר, שנמנתה, כידוע, עם שבט מנשה.

למרות הסתייגויות אלו, גרשון גליל סיכם :"העדויות המקראיות והחיצוניות מלמדות אפוא שאזור פרעתה לא נכלל בנחלה הגרעינית של אפרים ואף לא בנחלה המורחבת, ועל כן אין לבקש בפרעתה את פרעתון". המקור

יהודה אליצור סבר:"הר העמלקי הוא לפי זה הרכס הנמשך משכם לקלקיליה. אזור זה נמצא לפי גבולות יהושע בנחלת מנשה, שבט שלרשותו עמדו שטחים נרחבים ביחס למספר אנשיו. במשך הזמן סופח האזור כנראה לשבט אפרים, החזק והרב יותר. ראיה נוספת לדבר בשירה דבורה: "מני אפרים שרשם בעמלק" . המקור:גבולות הר אפרים

על מובלעת "ארץ תפוח"

אהרן טבגר - מהמחלקה ללימודי ארץ בכנס יהודה ושומרון תשע"א אעלה הצעה לשאלת :"וְהֶעָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה" (ספר שופטים, ט"ז,ט')

בתיאור נחלות השבטים בספר יהושע מתואר גבול פשוט וברור בין נחלות אפרים ומנשה, היורד מתפוח לאורך נחל קנה. למרות זאת, התיאור המפורט על קיומן של ערים מבדלות השייכות לאפרים בתוך שטח מנשה העלה קושי בפני חוקרים רבים להבין מאיזה עבר של נחל קנה נמצאות ערים אלו, ולמי היה שייך השטח בו הן נמצאו. החוקרים בעבר נאלצו לסרס את הפסוקים או לשער על שינויי גבול במהלך תקופת הברזל אך הסבריהם אינם מניחים את הדעת.

המקרא מספר:" וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה." . יוצא כי "הערים" הם בנחלת מנשה הוא מצפון לנחל (קנה). אך גם יש אפשרות כי הם "נגבה לנחל". גם התיאור המובא בנחלת שבט מנשה עשוי לתמוך בהשערה:" מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה; זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְמִשְׁפְּחֹתָם. ט וְהֶעָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה--כָּל-הֶעָרִים, וְחַצְרֵיהֶן" . דהיינו מדרום לנחל קנה.

טגנר הציע פירוש חדש לפסוקים המסתמך על מפת תפוצת האתרים של סקר הר אפרים, ללא כל צורך לסרס את הפסוקים או להפרידם לתקופות שונות. על פי הצעתנו, הפסוקים מתחלקים לשני חלקים המתארים את המציאות הגאוגרפית של תוואי הגבול בצורה מדויקת.

החלק הראשון של תוואי הגבול הוא הקטע של ואדי יאסוף (בסיס הנביעה:דרומית-מערבית לישוב תפוח הנוכחי) מתפוח (תפוח התנכי"ת הייתה אף היא דרומית לישוב הנוכחי) ועד למפגש עם נחל קנה (בערך ליד הישוב עמנואל היום) אשר מצפון אליו מתארים הפסוקים את הערים המבדלות. בשטח זה נמצאו בסקר אתרים שניתן לזהותן עם ערים אלו.

לדוגמא:ג'מעין,

החלק השני הוא הקטע לאורך נחל קנה עד הים.

תפרוסת היישובים הדלילה בתקופת הברזל בסמוך לקו גבול זה מאפשרת להסביר את התיאור הסכֵמתי שניתן לו בפסוקים. לאור הצעה זאת ובמבט על המפה הגאולוגית, נראה כי מציאות הערים המבדלות של אפרים בתוך נחלת מנשה משקפת את ההבדל בין המציאות הגאוגרפית לבין המציאות הגאולוגית של האזור.

מפה 11 של הסקר הכוללת את כל מערב השומרון : מגב ההר עד הים - כולל את נחלות שבטי מנשה ואפרים

"ארץ תפוח" - הואדי בחלק התחתון של המפה

:

משמאל:ואדי יאסוף שהוא המפתח להבנת הסוגיה. הוא יובל הנשפך לנחל קנה וכך "הערים הנבדלות" הן ב"ארץ תפוח" שהן - באזור הצפוני שלו - וכך מצד אחד מדרום לנחל קנה המוכר לנו - בחלקו המערבי - ומצד שני מצפון ליובל נחל קנה - בחלקו המזרחי. הקו הכחול - הגבול בין השבטים

את ההחשה נעשה לפי המפות משנת 1880 כאשר תוואי השטח יותר ברור. Palestine Exploration Fund. Map of Western Palestine in 26 sheets [cartographic material] : from surveys conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund 1880. MAP RM 1949. Tile f3.

באותו נושא כתב זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ארץ ימיני והוא הבחין בין "ארץ" לבין "נחלה" והביא לכך דוגמאות נוספות:

"ארץ", כאן, באה לציין שטח- אדמה, חבל ארץ או מחוז. אין "ארץ" בהקשרה כאן מציינת את כל הארץ כולה אלא רק מחוז. דוגמה נאה לך - "לכו ראו את הארץ ואת יריחו" יהושע אינו שולח את המרגלים לרגל את כל-הארץ אלא את "ארץ יריחו" בלבד.

דוגמה נוספת לתושבים בני שבט אחד, בתוך תחומי שבט אחר, אפשר למצא מצפון לבנימין,במנשה: "ויהי למנשה ביששכר ובאשר..." . ואף באפרים - "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה..." . "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים ומצריהן..." .

על עיר אחת - של אפרים - ששכנה בתוך תחום מנשה אנו שומעים עם קבורתו של השופט עבדון בן הלל הפרעתוני -"וימת עבדון בן הלל הפרעתוני, ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר-העמלקי" . פרעתון זו מזוהה בכפר פרעתה מדרום- מערב לשכם. כפר זה נמצא מצפון לנחל קנה - בתחום נחלת מנשה, כמצויין "וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל... וגבול מנשה מצפון לנחל... נגבה לאפרים וצפונה למנשה..." , אך הוא מגדר "בפרעתון, בארץ אפרים". אף כאן נאמר - כמו "ארץ ימיני" - ארצ ימיני - בני בנימין בתוך "הר אפרים", כך "ארץ אפרים -ארץ אפרים - בני אפרים בתוך "גבול מנשה".

מצאנו, אם כן, שתופעה זו - שיחידות שבטיות אינן גרות בתחום שבטן-הן, אלא כמובלעות בשבט שמצפון להן מצויה אצל בני בנימין בתוך אפרים ("ארץ ימיני") , בני אפרים בתוך מנשה ("מבדלות" ו"ארץ אפרים"), ובני מנשה ביששכר ובאשר ("ויהי למנשה..."). יתכן וגם יחידות שבטיות נכריות התגוררו בין גבולות שבטי- ישראל: "הארכי", "היפלטי" בגבולו הצפון- מערבי של בנימין - אפרים.

נחלאות שבט אפרים ושבט מנשה (במערב ארץ ישראל) הקש על התמונה ותקבל הסבר מלא על הנחלה

נחלת שבט מנשה

נחלת שבט אפרים