המקור:מדרשת התורה והארץ דבר תורה לפרשת שמות מפי הרה"ג יעקב אריאל שליט"א
נאמר למשה: "וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ--כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא.(ספר שמות,ג',ה') גם ליהושע תלמידו של משה, נאמר דבר דומה ביריחו:"וַיֹּאמֶר שַׂר-צְבָא יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל-נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא; וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כֵּן" (ספר יהושע,ה',ט"ו) אולם יש הבדל רב בין הרב בסיני, לבין התלמיד ביריחו. קדושת הר סיני פקעה. היא הייתה קדושה זמנית בלבד.לעומת זאת, קדושת א"י לא פקעה, היא קיימת לעולם. משה ויהושע מייצגים שני ערכים בישראל, משה את התורה ויהושע את הארץ. מערכת היחסים הזו בין א"י והתורה היא מיוחדת במינה. מצד אחד המקום בו ניתנה התורה התקדש רק זמנית. אולם מאידך, התורה שניתנה בסיני היא נצחית. מצד שני, א"י אומנם התקדשה בקדושה נצחית, אולם לקדושתה זו יש עליות ומורדות. קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא, קדושה שניה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא. ותנודות אלו קשורות ביחסו של עם ישראל לתורה.
במה קידש יהושע את א"י ?[]
יהושע קידש את ארץ ישראל ע"י התורה. הארון הוא שהלך בראש המחנה. הוא זה שכרת את הירדן, הוא זה שהפיל את חומות יריחו, הוא זה שקידש את ארץ ישראל למלוא אורכה ורוחבה ועד שיא הקדושה - קדש הקדשים.
פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. כידוע אין ללבנה אור משלה, היא רק מחזירה את אור השמש. זו גם מערכת היחסים בין משה ליהושע. משה הוא מקור האור, יהושע הוא רק מחזיר אור. משה הביא לנו את התורה, ויהושע הכניסנו לארץ מכוחו של משה, מכוח התורה, ע"י התורה ולמען התורה. א"י היא בבחינת לבנה ביחס לתורה. מקור הקדושה הוא בתורה. ולכן קדושתה של התורה עולה עליה, היא אינה תלויה לא במקום ולא בזמן. קדושתה של התורה היא נצחית ועל מקומית ועל טבעית. התורה ניתנת לקיום על הירח כמו על הארץ, בארץ ובחו"ל . ועם זאת, תורה שלמה צריכה מקום יחודי. רוב מצוות התורה לא ניתנות לקיום אלא בא"י. לא רק המצוות תלויות בארץ, אלא כל הלכות המקדש הסנהדרין הטומאה והטהרה. במיוחד המצוות הציבוריות. לא רק מקדש ומשפט אלא גם מלכות, מדינה ומשפט . גם חגי ישראל ומועדיו ניתנים לקיום מלא רק בא"י, ואלמלא קידוש החודש הנעשה בארץ היה הלוח העברי, לדעת הרמב"ם, מתבטל חלילה לגמרי.
הקשר בין ארץ ישראל והתורה[]
עינינו הרואות את אמיתותו הנצחית של הרעיון האמור של הקשר הבלתי ניתן להתרה בין א"י והתורה כשלהבת בגחלת. א"י בלי תורה היא כגוף בלי נשמה. רק מי שיש לו שורשים בתורה הוא גם מושרש לעומק בא"י. מי שמנותק מהתורה, אומנם שלא בטובתו, אולם שלא בטובתנו הוא גם בעל כורחו מנותק במידה ידועה מא"י. רוב העולים ארצה מארצות המערב החופשיות הם שומרי תורה. רוב הבאים ללמוד שנה בארץ הם שומרי מצוות. רובם של המפגינים למען ארצנו הם חובשי כפות. ההתיישבות האידיאולוגית בנויה כולה רק על ציבור תורני.
התנאי לקדושה של כל חבלי ארצנו[]
לא רק ביהודה ושומרון, אלא גם בנגב ובגליל. כל התיישבות שלא נבנתה כראוי על בסיסה של התורה נמצאת במשבר עמוק ובסכנת התפוררות. כל ישוב שנעזב מתמלא ע"י בני תורה. הישובים משוועים לעזרתה של תורה. כל ישוב רוצה להקים בתוכו מוסד תורני. הוא יודע שבכך מותנים חוסנו ועוצמתו. כי הנאמנים העיקריים לא"י הם שומרי התורה. מי שדבק בתורה דבק גם בא"י. לא תיתכן ציונות שורשית ועמוקה ללא תורה, אין אומתנו אומה, ואין ארצנו ארץ אלא בתורה. ובמקביל:"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
מוקדש לעילוי נשמת ר בנימין יהודה בן ר יצחק ז"ל ולמרת שרה דינה בת ר דוד הכהן ע"ה