Fandom

Ventura Daniel Wiki

קובור בני אישראיל

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

קובור בני איסראיל.jpg

מכביש 60, צילום מ-2010 - צילם: רובי 232

קבור בני אסראיל, בעברית: קבר בני ישראל, נמצא בראש נחל פרת, דרומית ליישוב גבע בנימין (אדם) במועצה אזורית מטה בנימין. במקום קיימות חמש מצבות ענקיות המכונות על ידי הערבים בתור "קבר בני ישראל". במפת PEF משנת 1880 כונה המקום Kubur el Beni Israel.

לדעת נגה הראובני בספרו אור חדש על ספר ירמיהו הן נמצאות ליד ב"דרך אפרתה" המקראית היא הדרך העתיקה, דרך האבות, העוברת ליד עין פרת". המקום המשוער של המצבה הוא בין העיר "אפרת" שהייתה, לפי השערתו, קרוב למעיין שב"עין פרת" לבין העיר המקראית גבע המקראית, מיקום אפשרי ליד הכפר הערבי ג'בע. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו, כבר העלה השערה זו ‏‏[1] במאה ה-19

Kubur el Beni Israel .jpg

קַבּוּר בני אסרָאיל‏‏‏‏ - צילום היסטורי מספרו של נגה הראובני

התאור המקראיעריכה

Kubur el Beni Israel from up 1.jpg

מבט מעל

נוגה הראובני מסתמך על התאורים מהמקרא ואף מוצא דרך לפתור את הסתירות בינהם.

דרומית ליישוב גבע בנימין, מזרחית ל"כביש 437" בין "כביש 60" לבין "מישור אדומים", מצויות חמש מצבות ענקיות המכונות על ידי הערבים בתור קַבּוּר בני אסרָאיל‏‏‏‏. לדעת נגה הראובני בספרו "אור חדש על ספר ירמיהו" הן נמצאות ב"דרך אפרתה" המקראית היא הדרך העתיקה דרך האבות שעברה בזמנו בקרבת ליד עין פרת. הראובני סבור כי מסלול דרך האבות אינו התוואי המשוער של כביש 60 הנוכחי. לדעתו, נתיבי הדרכים בימי קדם היו עוברים ליד מעיינות ומקומות יישוב ולכן יש להניח כי קטע זה של דרך האבות נטה מזרחה, אל קרבת מעיין עין פרת.

המיקום מתאים לתאור המובא בספר בראשית"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ...וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם." ‏‏[2] עיר בשם "בית לחם" הוא מזהה בין הערים בנחלת שבט בנימין לפי הכתוב בספר נחמיה:" בְּנֵי גִבְעוֹן, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. אַנְשֵׁי בֵית-לֶחֶם וּנְטֹפָה, מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה. אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. ‏‏[3]

סימוכין נוספים הוא מקבל מהאמור בספר שמואל, בתיאור המיקום של האתונות שאבדו למשפחת קיש, אבי שאול המלך. שמואל הנביא אומר לו: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם, מֵעִמָּדִי, וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן, בְּצֶלְצַח" ‏‏[4]. יוצא כי קבר רחל הוא בבנימין. נגה הראובני גם מנסה לאתר את המקום הנקרא: "צלצח". במרחק חמש דקות מן המצבות הגדולות נמצא קיר סלע גדול הנוי כלפי צפון, בנטיה קלה מזרחה, במעלה הדרך לגבע בנימין, והוא מוצל בצל כבד במשך כל שעות היום. משער הראובני כי השם צלצח ניתן למקום להבדיל מהמקומות המוצלים בנחל פרת, בהם מתחת לצוקים זורמים מי נחת. מקום זה הוא הוא מוצל ויבש ותאורו מתאים לשמו.

דרך האבותעריכה

Derach havot nera kubur el bne israel.jpg

דרך האבות לעומת הדרך המוצעת על ידי נגה הראובני

נגה הראובני מנסה ליישב את הסתירה בין מיקומה הידוע של דרך האבות בקופרשת המים לבין מיקום המצבות, רחוק מהדרך המשוערת בה עבר יעקב בשובו מחרן.

תאור הדרך מובא בסוף ספר בראשית כאשר יעקב אבינו פונה אל יוסף בנו ומסביר לו מדוע אימו רחל קבורה ליד הדרך:"וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם ‏‏[5] לפי המקרא המקום הוא "עוד כברת דרך" מבית אל המקראית. והרי כל מקום בנחלת שבט בנימין קרוב יותר לבית אל מאשר לבית לחם בנחלת שבט יהודה. נגה הראובני התלבט בסתירה והנה בעיון בספר יהושע נזכרת העיר "הפרה" בין ערי בנימין ‏‏[6] . החוקרים סבורים כי עיר זאת מקומה ב"ח'רבת עין-פרה" ליד מעיין פרה. המעיין השופע מים, אשר היה מקור חשוב לאספקת מים לירושלים, לדעתו היה מיושב.

כאשר יעקב ירד דרומה, נראה כי הדרך הנוחה היא בתוואי של "כביש 60". אך תוואי הדרך לא נקבע רק לפי הטופוגרפיה אלה בעיקר לפי זמינות מקורות המים ומקומות היישוב בדרך. מכאן ההשערה שדרכו של יעקב דרומה סטטה מדרך האבות, מזרחה ועברה ליד "הפרה" היא אפרתה. ואכן בספר נחמיה מצויינת עיר באזור בשם בית לחם (ראו לעיל). הראובני מסכם: "אפרתה היא בית לחם" . אולי בתחילה נקראה אפרת ורק אחר כך בית לחם ולכן כתוב אפרתה היא בית לחם.

ובכן, המסלול עובר מבית אל, היום מזוהה עם הכפר הערבי "בתין", לאפרת היא עין פרת, עד לגיא סנה מצפון לגבע, לאורך הוואדי מבית אל, עולה לדרך גבע ושוב יורד עד עין פרת. בירידה מגבע, עם סיבוב הואדי למזרח, עוד שלוש-רבעי שעה לעין פרת, מצויות חמשת המצבות הענקיות - המיקום המשוער של קבורת רחל.

הערה לגבי מהות המצבות "קובור בני ישראיל" עריכה

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
במלחמת האחים שהיתה בין בני ישראל לבני בנימין בעניין "פילגש בגבעה" נהרגו בשני ימי הקרבות הראשונים באזור העיר גבעה ( הנמצאת דרומית לרמה ודרומית מערבית לגבע) מבני ישראל 40 אלף איש: "וייצא איש ישראל, למלחמה עם-בנימין; ויערכו איתם איש-ישראל מלחמה, אל-הגבעה. כא וייצאו בני-בנימין, מן-הגבעה; וישחיתו בישראל ביום ההוא, שניים ועשרים אלף איש--ארצה. כה וייצא בנימין לקראתם מן-הגבעה, ביום השני, וישחיתו בבני ישראל עוד שמונת עשר אלף איש, ארצה:"

נראה הגיוני שבני ישראל קברו את 40 אלף הנהרגים בקרב באזור גבעה ואף הקימו מצבות לזיכרם על שהתייצבו למלחמה בבנימין, על העוולה שנעשתה במקומם, עפ"י דבר ה'(באורים ובתומים).

או שהציבו מצבות לזכר ניצחונם ליד גבע (דרומית מזרחית לגבע), במקום בו ניגפו לפניהם בני בנימין (המצבות כאמור בירידה מגבע, בדיוק עם סיבוב הואדי מזרחה). גבע נמצאת 4 ק"מ צפונית מזרחית לגבעה: "ואורב ישראל מגיח ממקומו, ממערה-גבע. וייגוף יהוה את-בנימין, לפני ישראל, וישחיתו בני ישראל בבנימין ביום ההוא, עשרים וחמישה אלף ומאה איש: כיתרו את-בנימין הרדיפוהו, מנוחה הדריכוהו, עד נוכח הגבעה, ממזרח-שמש. מד וייפלו, מבנימין, שמונה-עשר אלף, איש: ויפנו לפני איש ישראל, אל-דרך המדבר, והמלחמה, הדביקתהו; ויפנו וינוסו המדברה,..." בני ישראל רדפו אחריהם בכיוון דרום מזרח ב"דרך המדבר". מאת ענת רפאלוב (על סמך מפות אטלס כרטא לתקופת המקרא)

ראו גם עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ‏Archaeological Researches in Palestine 1873 -74 Vol.II 278 ‏
  2. ‏ל"ח, ט"ו-י"ח -י"ט
  3. ‏ ז', כ"ה-כ"ח
  4. ‏י',ב'
  5. ‏ מ"ח, ז'
  6. ‏ י"ח, כ"ג

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית