אשתמוע

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.400792,"lon":35.067075,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.400792,"lon":35.067075,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.400792,"lon":35.067075,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.400792,"lon":35.067075,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

'עמיתים לטיולים' -

ביקור עתימים לטיולים בבית הכנסת

דרומא

כרמל אשתמוע סוסיא העתיקה חורבת ענים יוטה תלה מעון עין גדי – המקראית רימון חרבת יתיר

המנורה במשקוף אבן מעוטר בבית הכנסת באשתמוע, המאות ה-3 עד ה-4 לספירה המקור:הויקיפדיה העברית - צולם במוזיאון רוקפלר על-ידי: Talmoryair

הכתובת בבית הכנסת - החלק העליון - "זכור לטוב.."צילם:דניאל ונטורה שנת 1972

צילום נוסף - כנ"ל

בית הכנסת העתיק צילם:דניאל ונטורה שנת 1972

שער הכניסה צילם:דניאל ונטורה שנת 1972

צילום משנת 1970

ראו גם:מצפה אשתמוע

אשתמוע הוא יישוב יהודי עתיק, שבמקומו נמצא היישוב הערבי "א-סמוע". במרכזו של היישוב הערבי מצויים שרידי בית כנסת רחב ממדים, שהתגלו בשנת 1934. ליד בית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול. בשנת 1969 פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל .

בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית: 15 משקופים מעוטרים, עם רוזטות (חלון אופייניות. על ארבעה משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.

ד"ר דביר רביב – חידושים בחקר השרידים באשתמוע והשלכות היסטוריות-0

הרצאה במסגרת כנס מחקרי חברון ויהודה שהועבר באופן וירטואלי באייר תש"פ הדרכה מדרשת חברון

אזכורים מקראיים

בספר יהושע העיר מכונה אֶשְׁתְּמֹה והיא נכללת בחלקו של שבט יהודה, לפי הכתוב: " וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים (פרק ט"ו, נ'). שבט יהודה מסר את העיר לכוהנים כאמור בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ--אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד) וכן בספר (דברי הימים א' ו, מ"ב)

אשתמוע הייתה בין הערים שדוד שלח אליהן משלל עמלק, כפי שכתוב בספר שמואל: "וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ (פרק ל' כ"ט).

בתקופת התלמוד

על אשתמוע בתקופת המשנה והתלמוד מסופר בתלמוד ירושלמי במעשה "ר' יסא אזל לגבי חסא דאשתמוע" (מסכת נדרים, ו', ט"ז). שמואל ספראי משער כי ר' יסא המוזכר בתלמוד הוא ר' איסי המוזכר בכתובת בבית הכנסת בסוסיא העתיקה.

אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כותב על אשתמוע: "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס היום בית גוברין.

בית הכנסת העתיק

חפירות ארכאולוגיות נערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון גדול של מטבעות. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו על ידי זאב ייבין.

מידות בית הכנסת נמצאו מרשימות: 30 מטר על 13.33 מטר והקיר המערבי שרד לגובה 8.35 מטר. זאב ייבין סבר כי הגג היה עשוי מסגרות עץ ועליהן רעפים. לפני המבנה הרוחבי נמצאה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ובה כתובת פסיפס גדולה:

	דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן) ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניו שנתן טרימיסים) מן פעל ( אחד מרכושו)

בחזית - שטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה הייתה מעוטרת בפסיפס צבעוני מאיכות בינונית. מן הפסיפס שרד רק חלק קטן ובן ציור של עץ וכתובת הקדשה בארמית. הפסיפס מתוארך למאה רביעית לסה"נ. גודל הפסיפס- 10 X 20 מ' (200 מ"ר) והוא מורכב מחמישה צבעים. צפיפות אבני הפסיפס: 100 אבנים בדצמ"ר. בשולי האולם מעוטר עץ שעל גזעו שני ענפים גזומים, נוף העץ נושא פרות מוארכים בקצה, והכוונה הייתה לעטר אפרסק או שזיף. במרכז האולם היו מדליונים שנותרו מהם רק קצותיהם של שריגי גפן וקנוקנת.[1]

על המטמון

בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרב (כ-26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה'" ששלח דוד.

מצב בית הכנסת בהווה

לאחר שנכנסנו מבעד לשער הברזל שהותקן לאחרונה נמצאנו עומדים על שרידי הרחוב הקשור לתקופה שקדמה להקמת בית-הכנסת. ממנו עולות מדרגות אל רחבת-הכניסה של בית הכנסת. בחזית רחבה זו ניצבו עמודים עם כותרות מעוטרות. כיום מוטלים חלקי עיטורים ועמודים בשולי רחבה זו. בעבר היה כאן פסיפס ובו כתובת ארמית שהזכירה את: לעזר כהנ[א] ובנו 'שהעניקו תרומה למקום מעמלם'. אלא שכתובת זאת הושחתה ואיננה. מעבר לרחבה עמד קיר החזית של בית-הכנסת ובו שלושה פתחים המעוטרים במסגרת סביב. פתח מרכזי גדול ושניים צנועים יותר בצדדיו.

רשמי ביקור מ-30 נובמבר 2011 - גיליון "צידה לדרך" - סיכום - סיור לבית הכנסת העתיק באשתמוע, בית הכנסת בענים והעיר הקדומה סוסיא

כתב וערך: בנימין ברלין

הדריך וערך: אריה קליין

יזם והפיק: עמית אררט-"עמיתים לטיולים"

תמונות מבית הכנסת

ארכיון רשות העתיקות: חפירות 1934 צילומים 1945

• המקור

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991.
• זאב ייבין, מטמון הכסף מאשתמוע - קדמוניות 18, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשל"ב.

קישורים חיצוניים

• ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית, - אתר ההמועצה האזורית הר חברון.
• דוד עמית, סמוע-אשתמוע – בית ספר שדה כפר עציון