קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
- חלק ניכר נכתב במקור בויקיפדיה העברית
כך החלה ההתיישבות היהודית בשומרון
מפת ישובי השומרון - המקור: אתר המועצה האזורית שומרון
על חבל ארץ השומרון[]
חבל השומרון הוא אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל. מקובל לחלק אותו לאזורים "שומרון" ו"בנימין". באפיונים טבעיים: גאוגרפיה, מורפולוגיה, גאולוגיה וצמחיה האבחנה היא לפי מושב שבטי ישראל: בנימין, אפרים ומנשה.
הכר את השומרון[]
גאוגרפיה[]
כביש בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים - בואך עמק דותן
כפר ג'ית ליד קדומים הוא דוגמה לכפר כיפה
בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים. השומרון מהווה חלק מהרכס המרכזי של ארץ ישראל (עבר הירדן) המערבי.
בשומרון נפוצים כפרים אשר מיקומם הוא בראשי גבעות. הם מכונים לעתים בשם "כפר כיפה". הגבעות נוצרות בתהליך טקטוני של קימוט שיכבות סלע. הסיבות להקמת הכפרים במיקום זה הן:
- ביטחוניות - קשה יותר לטפס אליהם מאשר לכפרים שבמישור.
- כלכליות - אדמת המישור נוחה יותר לעיבוד חקלאי וחבל לנצלה להקמת מבנים.
גאולוגיה[]
השומרון הוא בצומת גאולוגי בארץ ישראל: בצפון - העמקים והגליל, בדרום - בנימין ויהודה, במזרח - בקעת הירדן ומערב - רמות מנשה ושפלת החוף. הממצא הגאולוגי על השומרון קשור לגאולוגיה של כל אחד מהאזורים שבגבולו.
בשומרון נחשף רצף מלא של יחידה ליתוסטרטיגרפית מגיל יוּרָה מלפני 208 מיליוני שנים עד לפני 145 מיליוני שנים עד הווה. שבע חבורות סלע נחשפות, בעובי כולל של 2.5 ק"מ. ואלו הם:
- חבורת ערד - גילה יורה, בנויה בעיקר אבני גיר, המכילים בעלי חי ימיים, המעידים על הרבדה בים רדוד. אובחנו בחתך סטרטיגרפי של 200 מטר ליד בורג' אל-מלח - המקום היחידי בארץ מהר החרמון עד מכתש רמון.
- חבורת כורנוב - גילה קרטיקון תחתון מלפני 145 מיליוני שנים עד לפני 97 מיליוני שנים. היא בנויה אבני חול עם שרידי גזעי עץ - דבר המעיד על הרבדה בסביבה יבשית, לאחר נסיגת הים. נצפו בחתך סטרטיגרפי של 200 מטר בשיפולי הר כביר ו"הר טמון" הפונים לנחל תרצה
בבסיס תצורת כורנוב, סלעים ווןקניים המוגדרים בתור תצורת תיאסיר. ההתפרצות של הסלעים היא בעיקר לאורך ההעתק של רכס בטרג' אל מליח. הוא כולל שפכי בזלת וכן פצלים וטופים יחד עם שרידי דגים וצפרדעים - תופעה המעידה על הרכבדה במים מתוקים.
- חבורת יהודה גילה טורון בקרטיקון עליון, מלפני 93 מיליוני שנים עד לפני 89 מיליוני שנים. הוא מורכבת בעיקר מסלעי אבן גיר ודולומיט. החבורה הורבדה בים רדוד עם קרקעים שטוחה, מכאן גם מבני שכבותיה - אופקיות - בטרם יופעלו עליהם מגנגוני קימוט או שבירה. ניתן לזהות מחשופים של החבורה בשיפולי הר כביר. המחסופים מכסים חלק ניכר של מבני הקמרים של פריעה ורמאללה.
- חבורת הר הצופים גילה סנון בקרטיקון עליון - פליאוקן בפלאוגן, מ-89 מיליון שנה עד 56 מיליון שנה . החבורה בנויה בעיקר מקירטון. עוביה הכולל 300 מטר. מחשופי החבורה ניכרים ב"קו התפר" בין הקמרים לבין הקערים בהרי השומרון. שורת מחשופים ניצפים בכביש הבקעה מאזור סרטבה צפונה ליד היישובים בקעות וחמרה. שפע מאובנים מיקרוסקופיים נמצאו בחבודה, דבר המעיד על הרבדה במים עמוקים.
- חבורת עבדת - מגיל איאוקן, מ-56 מיליון שנה עד 35.5 מיליון שנה. העובי של החבורה 350 מטר. ההרבדה היא בים רדוד. המחשופים מצויים משני צידי "קמר הפריעה".
- חבורת טבריה וחבורת ים המלח - נרבדו בשומרון בנאוגן, מלפני 23.5 מיליוני שנים ועד לפני 1.75 מיליוני שנים, לפני תהליכי בקימוט והעתקה ששינו את פני השטח. מחשופי חבורת טבריה אותרו בשיפולים המזרחיים של ההר בקרבת בקעת הירדן בעובי של 150 מטר.
- סלעי חבורת ים המלח , הצעירים, תפוצתן מוגבלת מוגבלת באזור הקרוב לבקעת הירדן. את תוך שתי החבורות יש חדירה של דיקים ושפכי בזלת וטוף מאזור הגלבוע על ב"מרמא פיאד" שעל כביש הבקעה.
עמוס פרומקין: תופעות קרסט ייחודיות בגב ההר בשומרון[]
היסטוריה[]
השומרון היה מרכז ממלכת ישראל ובירותיה היו באזור זה. הוא נקרא כך על שם העיר שומרון (כיום סבסטיה) ששמשה כבירת ממלכת ישראל. המקום נקנה על ידי המלך עומרי, והוא אף זה שהקנה לה את שמה, בשל בעליו הקודמים של המקום: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן" (מלכים א', פרק טז, כד).[1] . מצניעותו של עומרי המלך שהיה אמור לקרוא את שם בירתו החדשה על שמו , אולם הוא בחר לקראה על שם בעליה הקודמים או האלקות של המקום - נבנתה מלכות ישראל- שומרון . לאחר הגליית תושביה ישבו בשומרון בעיקר שומרונים וזאת עד למאה ה-17 שאז הוכרחו רובם להמיר את דתם לאסלאם.
אתרים ארכאולוגיים באזור נסקרו בסקר חסר תקדים בהיקפו ובמשכו - סקר הר מנשה - בהנחיית אדם זרטל ואחרים.
פסיפסי השומרון[]
בשומרון וסביבותיו (בקעת הירדן, השרון והכרמל) נתגלו עשרות פסיפסים מן התקופה הרומית והביזנטית. מגוון ניכר של גידולים וכלים חקלאיים מתוארים בהם המשקפים את הגידולים והכלים החקלאיים שאפיינו את רצועת הרוחב המרכזית של ארץ ישראל. ענפי החקלאות המיוצגים בפסיפסי השומרון וסביבותיו: גפן, רימון, תמר, אתרוג, חיטה, משמש, תפוח, אפרסק, אגס, שקד, אורן הצנובר, שקמה, שיזף, דובדבן, שזיף, לופה, ורד, אבטיח ופרג האופיום. עם הגידולים החקלאיים החדשניים בזמנם, בהם התגאו תושבי השומרון, נמנים אפרסק, אגס מזנים שונים, משמש, שזיף ולופה כספוג לרחצה. בין פסיפסי השומרון וסביבותיו נמצאו גם פסיפסים פשוטים וגסים שבהם ניכרת מלאכתם של יוצרים מרמה נמוכה אשר יצירתם הושפעה מאתרים קרובים מאוד, וגם פסיפסים איכותיים ברמת ביצוע גבוהה בקנה מידה בין לאומי, אשר הושפעו מיצירות מעבר הירדן המזרחי, אנטיוכיה ומעבר לים התיכון. בין היצירות המופלאות והאיכותיות ראויים לציון הדגמים החקלאיים המקוריים והייחודיים מן הפסיפסים של קיסריה ושל בית הכנסת השומרוני של ח'ירבת סמארה, העשויים להאיר את שוליו המערביים של השומרון כאזור חקלאי משגשג שנהנה מרווחה כלכלית בולטת בתקופה הביזנטית.
- המקור:
ענת אביטל, 'פסיפסי השומרון וסביבותיו מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית - תיאורים חקלאיים ומגוון הפסיפסים', במעבה ההר, קובץ חמישי, טבגר א', עמר ז' וביליג מ' (עורכים מדעיים), אריאל-נווה צוף, עמ' 230-209, באתר "מטיילים עם ענת"
אוכלוסייה[]
בית ערבי בשומרון - 1982
כיום האזור מאוכלס בעיקר על ידי ערבים פלסטינים. בחבל ארץ זה ערים ערביות גדולות: רמאללה, קלקיליה, ג'נין, שכם וטול כרם. נוסף עליהן, פזורים ברחבי השומרון מאות עיירות וכפרים ערביים.
בשומרון קיימים גם יישובים יהודיים בסדרי גודל שונים: העיר אריאל - 16,432 תושבים לסוף 2006[2] מועצות מקומיות: עמנואל - כ-3,000 תושבים, אלפי מנשה - 5,800 תושבים, קרני שומרון - 6,333 תושבים, קדומים - 3,208 תושבים, אורנית - 5,800 תושבים, גבעת זאב - 10,800 תושבים, בית אריה - עופרים - כ-3,000 תושבים, בית אל - 5,200 תושבים ואלקנה - 2,968 תושבים; יישובים המאוגדים במועצות אזוריות: שומרון - עם 26 יישובים ו-21,600 תושבים ומטה בנימין - אף היא 26 יישובים עם 40,800 תושבים ועשרות מאחזים.
הסך הכולל של האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון היה בסוף 2006 - 261 אלף תושבים. שיעור הגידול של האוכלוסייה היה % 5.8, לעומת השיעור הארצי % 1.8, השיעור הגבוה ביותר מבין המחוזות. רק באזורי יהודה ושומרון ובאזור המרכז היו מאזני ההגירה הפנימית (ההפרש בין מספר האנשים שנכנסו למספר האנשים שיצאו) חיוביים: במחוז המרכז - 14,600 וביהודה ושומרון - 5,100. בכל שאר המחוזות המאזנים היו שליליים.
על הר גריזים ישנו כפר קטן של שומרונים שכולם גם בעלי נתינות ישראלית לפי חוק השבות.
בהתאם לתוכנית ההתנתקות של ממשלת ישראל, היישובים הישראליים גנים, כדים, חומש ושא נור בצפון השומרון פונו מתושביהם בשנת 2005.
ראו גם[]
- סקר הר מנשה
- יהודה ושומרון
- הרי בנימין
לקריאה נוספת[]
- החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ארץ שומרון - הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, תשל"ד.
קישורים חיצוניים[]
- סיור בשומרון - ויקישיתוף
- מבואות שומרון : גבולות וגיאומורפולוגיה
- מבואות שומרון : הצומח
- מפה גאולוגית של השומרון
הערות שוליים[]
- ↑ התוספת 'Xון' בסוף שם מקום אופיינית לימי התנ"ך, בדומה למשל לאחיה השילוני שהגיע משילה
- ↑ המקור לכל הנתונים
אזורים בארץ ישראל[]
מבט מראש הנקרה - ויקיפדיה - צילמה:Ester Inbar
- מישור החוף:מישור החוף הצפוני • השרון • מישור החוף הדרומי • גוש דן • מישור חוף יהודה • הר כרמל
- הגליל והעמקים: הגליל העליון • הגליל התחתון • עמק יזרעאל
- מרכז שדרת ההר המערבית:חבל ארץ השומרון • השפלה • חבל ארץ יהודה • מדבר יהודה
- הנגב:בקעת באר שבע • הר הנגב • מכתשים בנגב • הרי אילת
- השבר הסורי-אפריקני:עמק החולה • ארץ כינרות • בקעת בית שאן • בקעת הירדן • הערבה
- רמת הגולן וסביבתה:הר חרמון • רמת הגולן • הבשן • חורן • טרכון
- עבר הירדן:רמת הגלעד • הרי מואב • הרי אדום