|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
החץ הוא על היישוב - חוות בן-דוד מצויה מחוץ למרכז היישוב - ראו למטה סרטון עם תגובת החיילים לפינוי
בית משפחת בן דוד שנהרס בנגוהות - שימוש הוגן
הנוף הנשקף לחבל לכיש - אתר המועצה האזורית
בתי נגוהות - אתר המועצה האזורית
נגוהות הוא יישוב קהילתי במורדות המערביים של הר חברון בגובה 707 מטר מעל פני-הים. ממנו נשקף חבל לכיש ולכן נקרא מאחז הנח"ל שהוקם במקום בשנת 1981 "מצפה לכיש". נגוהות ממוקמת , כ-5 ק"מ מזרחית לשקף שבחבל לכיש וכ-25 ק"מ מקרית גת. ממזרח, במרחק של כ-15 דקות נסיעה, נמצאים היישובים עתניאל ובית חג"י. בימים אלה (2008) הופך היישוב לנגיש יותר : כביש 358 יחבר את שקף לצומת שוקת ולבאר שבע, וכביש 6 יקצר את הדרך צפונה. היישוב מונה 30 משפחות ו-80 ילדים.
אקטואליה[]
הודעת מזכירות הישוב על פתיחת הציר לערבים
היישוב נגוהות הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת תשמ"ב (1982). בשנת תשנ"ח הצבא רצה לנטוש את ההאחזות, כפי שננטשה היאחזות דורן באיזורנו. מתוך תחושת שליחות נרתמו המועצה האזורית הר חברון ותנועת ההתיישבות "אמנה" ליישב את הנקודה. הרעיון היה לגייס תלמידי ישיבת הסדר שיחזיקו בנקודה וישמרו עליה, ולאחר שיפשטו מדים, יאזרחו את ההיאחזות, שתיהפך ליישוב. וכך אכן קרה. בישוב מתגוררות כיום 40 משפחות צעירות. התושבים עוסקים בחינוך, מקצועות חופשיים, חקלאות ועסקים קטנים.
ציר נגוהות הינו כביש רוחב מס' 3265 העובר ביישוב נגוהות ומחבר את שכונותיה השונות, נגוהות מערב- בית הכרם- שכונת הבוסתן. 1. בשנת תשס"א (2000) הצבא החליט לאסור את התנועה בכביש לערביםם, עקב הסלמה במצב הביטחוני באזור. 2. בתאריך 22.10.09 פסק בג"צ שעל הצבא לאפשר תנועה ערבית על הכביש, כי סגירתו פוגעת במרקם חייהם, ואינה מידתית. הבג"צ הורה בדיון לעיל בסעיף 35 כי " ..ראינו להשעות את פסק דיננו למשך תקופה של שלושה חודשים,על מנת לאפשר למפקד הצבאי לגבש פיתרון בטחוני אחר , אשר יוכל לספק הגנה לתושבים הישראלים העושים שימוש בכביש הרוחב" 3. שלושה חודשים אלו מסתיימים בתאריך 21.01.10. 4. הגשנו בקשה לבג"צ למתן צו ביניים ונענינו בשלילה. גם בקשת הבג"צ מהמדינה והצבא לענות לטענותינו לא עזרה. 5. הצבא נערך בצורה מינימלית ומתכוון לפתוח את הכביש בימים הקרובים. פתיחה זו היא סכנה בטחונית וסכנה בטיחותית. הכביש לא מיועד לעומסי תנועה שכאלה, ואינו מתוחזק כראוי ע"י מע"צ.
בית נגוהות מזכירות 02-9605188 ועד הפעולה shomitgadot@gmail.com
תולדות היישוב[]
נגוהות
סיור בנגוהות 2012
המקור:אתר המועצה המקומית הר חברון
ביום י"ט בטבת תשמ"ב (14.1.1982), הוקמה היאחזות הנח"ל מצפה לכיש. שמו של היישוב נקבע בעקבות הצעתו של המשורר יצחק שלו לציון החידוש שיש באורותיו של יישוב יהודי הנוגהים ממרומי הר חברון. במשך כשש עשרה שנים התקיימה ההיאחזות, עד שנת תשנ"ח (1998). שנה זו הייתה שנה קשה בתולדות ההתיישבות ביש"ע. יישובים חדשים לא הוקמו, "המזרח התיכון החדש" ריחף באוויר, והצבא חיפש איך לצמצם את פריסתו בשטח. באזורנו, היאחזות הנח"ל דורן (המכונה: מצפה אמציה), הסמוכה לכפר דורא, ננטשה והיאחזות הנח"ל נגוהות עמדה גם היא לפני נטישה. מתוך תחושת שליחות נרתמו המועצה האזורית הר חברון ותנועת ההתיישבות "אמנה" ליישב את הנקודה. הרעיון היה לגייס תלמידי ישיבת הסדר שיחזיקו בנקודה וישמרו עליה, ולאחר שיפשטו מדים, יאזרחו את ההיאחזות, שתיהפך ליישוב. ישיבת ההסדר בעתניאל וישיבת ההסדר בירוחם יצאו חלוצים לפני המחנה וגייסו בחורים למשימה.
על מנת ליצור תהליך שיוביל בכיוון אזרוח המקום, חיפשו הגורמים שפעלו ליישוב הנקודה, קצין שיתאים גם לתפקיד מ"פ ההיאחזות וגם לחבורת המתיישבים העתידית. ואכן המ"פ שנמצא שימש כמ"פ לחבורה עד שאוזרח המקום. וכשאוזרח המקום, "התאזרח" גם הוא והחל לשמש כמזכיר היישוב.
בשלב מסוים הוחלט שיש צורך לגייס משפחות לנגוהות. המ"פ שאל ובדק בשלטונות צה"ל אם ניתן להביא את הרב ומשפחתו על מנת לסייע לתלמידים ללמוד. תשובת הצבא הייתה מעורפלת: כשתמצא רב נדבר. לאחר חיפושים נמצא רב, בעל משפחה שהייתה מוכנה לעבור מיידית ממעון לנגוהות. לאחר עליית הרב, משהבינו בפיקוד הנח"ל את משמעות כניסת משפחות להיאחזות, החליטו ראשי הנח"ל לאסור עליית משפחות. מאז, בכל פעם שהתקיים סיור של גורמי הביטחון בנגוהות "העלימו" את משפחת הרב.
וכך בתהליך איטי והדרגתי הצטרפו נשות "החיילים" ל"בסיס", ובמקום החל להתגבש גרעין משפחות. השנים הראשונות היו שנים ברוכות של קליטה, פיתוח ראשוני ובנייה - חיבור תשתיות חשמל, מים וביוב והקמת שכונות קרוואנים. היישוב לא הסתפק בקרוונים ובשנת תשס"ב (2002) החלה בניית בתי הקבע ביישוב.
השינוי מאז הסכמי אוסלו[]
עד שנת תש"ס (2000) היה היישוב קשור מבחינת תחבורה, תעסוקה ולימודים, להר חברון. בשנת תש"ס נמסר הכביש המחבר את היישוב עם הר חברון לאחריות הרשות הפלשתינית ומאז הוגבלה התנועה בכביש זה ובתקופות מסוימות אף הופסקה לחלוטין. על מנת לאפשר כניסת ויציאת תושבים מהיישוב הוכשרה דרך חלופית לכיוון מערב, אל היישוב שקף. למרות המגבלות שמטיל הצבא מעת לעת על הנסיעה בכביש המחבר את היישוב עם הר חברון, מתמידים התושבים בנחישות לשמור על ציר הנסיעה לכיוון הר חברון פתוח לשימוש. כך למשל תושבי היישוב השקיעו מזמנם כדי להגיע ליישוב דווקא באמצעות ההסעות מאדוריים, כאשר היה ברור שהרכב הפרטי, שנותר באדוריים, יאלץ להמתין עד שיוכלו להגיע ולקחתו.
כיום לומדים ילדי נגוהות בבית הספר האזורי בעתניאל. עובדה זו מחזקת את קשרי התחבורה בין נגוהות להר חברון - שכן קשה יותר להודיע פתאום על סגירת כביש לתלמידים. בנוסף לתלמידי בית הספר, גם חלק מתושבי נגוהות לומדים ועובדים בהר חברון. כל שימוש בכביש מקל על התחבורה לנגוהות והופך אותה ליותר נורמאלית.
אירוע טירור[]
בערב ראש השנה תשס"ד (26.9.2003) בעת סעודת החג, חדרו מחבלים לנגוהות ורצחו את איל יברבוים ואת התינוקת שקד אברהם הי"ד. המכה הקשה היוותה נקודת מבחן ליישוב. חבריהם המשיכו בדרכם והגיבו בעשיה ציונית: בפסח אותה שנה נחנך מעון היום ביישוב, הנושא את השם "שקד" ונחנכה שכונת הקבע הנושאת את השם "איל".
בחלקו המערבי של היישוב הוקמה בשנת תשס"א (2001), שכונת "גבעת הבוסטר", והיא תוחמת את גבולות היישוב המתוכנן ממערב. קיומה של השכונה נתפס על ידי חברי היישוב כמשימה התיישבותית שתקבע את הגודל העתידי של היישוב. היום זוהי שכונה קטנה בעלת צביון מיוחד - נחישות ומסירות נפש, עם פתיחות חברתית ומגוון אנושי.
תעסוקה[]
חברי נגוהות עוסקים במקצועות מגוונים בקריית גת, באשקלון ובהר חברון. בתוך היישוב, ישנן יוזמות בעיקר בתחומי החקלאות: גידולי עגבניות ודלורית, מטעי זיתים לשמן, כרמים ליין, ורדיית דבש במכון הרדייה באזור התעשייה. בנוסף, פועלת במקום חברת "נגואופ", העוסקת בפיתוח רכיבים וציוד בדיקה לענפי התקשורת והרפואה. חברה אחרת פיתחה תוכנה בשם "תרומות.נט", שמטרתה לייעל את עבודתן של עמותות.
חוות בן-דוד[]
מפעם לפעם נוהגים להרוס בו מבנים שנבנו. ביום כ"ט מרחשוון תש"ע בוצע הריסה שכזאת. אורית עצר מערוץ שבע דיוחה הרס בנגוהות:"כוחות צבא ומשטרה הגיעו בשעה זו לישוב נגוהות שבהר חברון. לטענת המתיישבים, הכוחות הורסים בית בישוב וככל הנראה בדרכם להרוס בתים נוספים.
אסף פריד, תושב נגוהות סיפר לערוץ 7, "הגיעו כוחות גדולים של משטרה וצבא לשכונה הדרומית של נגוהות, שכונת הכרם, והחלו להרוס בתים בשכונה. חצי קילומטר משם יש בתים של ערבים שיש עליהם צווי הריסה למעלה מעשר שנים ולא עושים עם זה דבר".
"מאחז הבוסטר"[]
חיים לוינסון כתב בעיתון הארץ מיום 2 באפריל 2013 פסח במאחז לא חוקי: 10 קרוואנים ריקים, 12 חיילי מילואים - הפתיח של הכתבה היה:"תושבי מאחז בהר חברון נסעו לחג והחיילים שמרו על הבתים הריקים. למאחז הוצא צו הריסה כבר לפני עשור. אחד החיילים: "זה הזוי, אבל זו המשימה"
על המאחז - המאחז, הידוע כ"מאחז הבוסטר", הוקם ב-2002 ומתגוררים בו כמה רווקים ועוד כחמש משפחות בכ-10 מבנים. זהו מאחז לוויין של ההתנחלות נגוהות הסמוכה. ההתנחלות והמאחז נמצאים על שתי גבעות, שביניהן מתגוררים 30 בני משפחת ג’דאללה. .. התנועה מזרחה, לעבר יישובי המועצה האזורית דרום הר חברון מותרת רק בליווי צבאי. לכיוון מערב אפשר לצאת דרך גדר ההפרדה לשטח ישראל. ההתנחלות והמאחז מהווים אחיזה ישראלית בלב שטח פלסטיני רחב. ב-2003 הוצאו לכל המבנים שבמאחז צווי הריסה במסגרת צו תיחום בחתימת אלוף פיקוד מרכז. על פי הצו, כל מה שנמצא בשטח המתוחם יכול להיהרס בכל רגע נתון.
מהמועצה האזורית הר חברון נמסר בתגובה כי “משפחות רבות מבקשות להצטרף למאחז בוסטר אולם בית המשפט מונע זאת ולכן נוצר מצב חריג בו חמש המשפחות המתגוררות במקום עשויות להיעדר ממנו בשל חג משפחתי דוגמת הפסח. יחד עם זאת, עדיין יש צורך לשמור על המקום מבחינה ביטחונית מסיבות מובנות”. בנוגע לסגירת הכביש בעת מעבר המתפללים בימי שבת מנגוהות לבוסטר ובחזרה נמסר כי “גם המועצה מתנגדת לסגירת הכביש והציעה להסדיר דרך להולכי רגל לצדו שכולה עוברת באדמות מדינה”.
האירוע ב-16 נובמבר 2009[]
חורבות בתי חוות בן-דוד בנגוהות מן האתר picaso
הקול היהודי בגדוד נחשון מצהירים
נהרסו בתיהם של יהודית ונתן בן דוד ומשפחת כהן באדיבות נשים בירוק וגדעון ארליך בתמונות רואים איך שלאחר החורבן, פועלים ערבים מפנים את ציוד הבית לתוך משאית-כולל הפסנתר. התמונות מראות גם את האוהל שמוקם ברגעים אלה כדי להמשיך את רצף החיים במקום הזה.
יש לציין ששני הבתים שנהרסו הבוקר נמצאו בקו הכחול של הישוב נגוהות. למשפחת בן דוד 6 ילדים בלי עין הרע ולמשפחת כהן ילד אחד, כן ירבו.
ב-23 נובמבר 2009 שמעון כהן מערוץ שבע דיווח לאחר ההרס מתחילים מהתחלה בן דוד שהגיעה לנגוהות לפני 12 שנים עם בעלה מיד לאחר נישואיהם מספרת כיצד מאז חסכו את מעט הכסף שיכלו לצורך הקמת ביתם ולפני כשנתיים החליטו להקים אותו סמוך לשטח החקלאי שבין שלוש הגבעות המרכיבות את נגוהות. בשטח זה מצוי כרם הענבים של משפחת בן דוד והקמת הבית בסמוך אליו אפשרה שמירה מתמדת על המקום, כאשר עד לבניית הבית סבלו היא ובעלה ממכת גניבות של ציוד חקלאי ומתכת מצידם של ערביי הכפרים הסמוכים.
על המהלכים שקדמו להקמת ביתם היא מספרת: "הגשנו תכניות כמו בכל מקום מתוקן, אבל אמרו לנו שהיום לא חותמים על שום דבר בנגוהות. הוצא צו הריסה. אנחנו מכירים את הריטואל הזה אבל אין לנו אפשרות אחרת. המשפחה גדלה. הישוב גדל". בבניית הבית שנהרס השקיעו משפחת בן דוד סכום של 350 אלף שקלים וכעת "אנחנו מתחילים הכול מהתחלה. אנחנו לא אילי הון. בעלי עובד משרד החינוך, אני עקרת בית. חסכנו הרבה שנים את הכסף הזה".
כעת מתגוררת משפחת בן דוד בקראוון שבאחת הגבעות של נגוהות כשתקוותם היא לשוב לבניית ביתם מחדש בדיוק במקום בו נהרס קודמו. "אנחנו רוצים לחזור. היא אומרת ומספרת על שובה של מכת הגניבות מאז נהרס ביתם והם נאלצים להתגורר במרחק מהכרם. "ביום שני הייתה ההריסה. ביום חמישי גנבו את עמודי העירוב. ביום שישי שמנו עמודים חדשים.
תגובת החיילים[]
אפרת וייס מאתר YNET כתבה החיילים ש"לא מגרשים יהודים" יישפטו היוםשישה חיילי גדוד נחשון הושעו מתפקידם בצהריים (יום ב'), בעקבות הנפת השלט "גם נחשון לא מגרשים" בגנות פינוי בהתנחלות נגוהות. מצה"ל נמסר כי "פעולת החיילים פסולה מהיסוד, נוגדת את ערכי הצבא וכל ניסיון לערב את צה"ל בדיון פוליטי אינו ראוי".