יצחק קרצנר ושולמית מרים לבית ונטורה

שולמית מרים קרצנר לבית משפחת ונטורה נולדה במילנו, איטליה ב-22 פברואר 1928. היא נישאה ליצחק (איציק) קרצנר, אשר נולד בסוצ'אבה שברומניה ב- 26 ביוני 1923. להם שלושה ילדים: מרדכי, חנה פרידמן ויעל כספי. מרים הלכה לעולמה בהושעיה ב-1 מאי 1992 ויצחק ביום 14 פברואר 1997.

ראו גם:זכרון לשולמית קרצנר לבית ונטורה

Zicron jacov 1981 — משפחת קרצנר בזכרון יעקב 1981 לרגל אירוע משפחתי

שולה באיטליה[]

בימי השואה הקשים ביותר מרים, בת 16 בלבד, גילתה, מסירות ואחריות מיוחדת במינה כלפי שלושת אחיה, כאשר המשפחה נותרה ללא הורים.

בארץ ישראל[]

איציק עלה לארץ בשנות ה 30 , מרים הגיע ארצה ב-25 מרץ 1945 . אחרי מספר שבועות בהכשרה בדגניה ב', מרים עברה לבית הספר החקלאי במקוה ישראל, בו היה אחיה ושאר חבריה להכשרה מאיטליה. בבית ספר חקלאי היא הכירה את איציק קרצנר, טרקטוריסט ומדריך מקצועי, ונשאה לו.

בשנת 1951 משפחת קרצנר עברה לכפר מלל ואיציק התחיל לעבוד ב"תנובה" כחשמלאי וכטכנאי קירור, המקצועות בהם הוא עבד עד יציאתו לגמלאות.

בשנת 1955 הם עברו לקרית שמואל שם גרו יחד עם אימו של איציק במשך שנים רבות. הם היו אהודים ומעורים היטב בחיי הישוב. בשנות ה 70 שולמית פתחה עסק קטן ומשגשג עבור שכנותיה בקרית שמואל, לטובתן ולרווחת המשפחה.

תעודת האזרחות של יצחק בנימין קרצנר[]

ארכיב המדינה

תרומתה למשפחה[]

שולמית (שולה) התעניינה וידעה כל פרט על הנעשה אצל כל אחד מבני המשפחה. היא שמרה על הקשרים הדוקים איתם במכתבים, בטלפון וגם בנסיעות אחדות לאיטליה ולקנדה. היה לה חשוב מאוד, להעביר לילדיה את סיפורי המשפחה ואת הערכים בהם היא עצמה חונכה. המתינות ונכונותה להבין את דעותיו של הזולת היו נר לרגליה. בימי מחלתה הארוכים וקשים היא גילתה חוזק וכוחות נפשיים ראויים לזיכרון ולהערכה.