Family Wiki
Advertisement
כנס עמית אררט

עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי

על ההולכים בשבילי הארץ - סיכום יום חמישי ט' בחשון תשע"ט (18.10.18), בשעות 18:00-21:00 טקס הענקת פרס כתב העת 'עת-מול' לשנת תשע"ח מטעם "יד יצחק בן צבי" למר עמית אררט על פועלו המתמשך בהנחלת אהבת הארץ וידיעתה לקהל הרחב

הדבר החשוב ביותר בחיינו הנו חוגי האנשים המקיפים אותנו, מעגל המשפחה, החברים, חוג העבודה והצבא. לעיתים מופיע אדם אשר בכח אישיותו, רוח הנתינה, ודרכו פורצת הגבולות חוצה מעגלים סדורים אלו ונוגע בליבם ובדרכם של אלפי אנשים.

מזה מספר שנים שזכיתי יחד עם אלפי עמיתים לצעוד במשעולי הארץ יחד עם עמית אררט ושותפיו להקמת 'עמיתים לטיולים' – מאיר רוטר ועמית הורן, בדרך ארוכה של הכרה, למידה וחקר ההיסטוריה הגלויה והמוצפנת של ארצנו, דרך מרגשת בה זכינו אף להגיע למקומות אשר נחשבו בלתי נגישים מזה שנים רבות, ולסלול את דרכם של רבים אחרינו לשוב ולדעת את כל חלקי ארצנו

ב-ט' בחשון זכיתי יחד עם מאות מעמיתי, משפחת אררט, טובי מורי הדרך, עורכי כתב העת עת-מול והנהגת מוסד יד בן צבי להשתתף בטקס המבטא הכרה ממסדית בפועלו העצום והמתמשך של עמית אררט להנחלת מורשת ישראל וההיסטוריה של הארץ וכמו כן לקירוב לבבות ושילוב אנשים מכל שכבות ומגזרי העם במסע החקר הנמשך, אנשים שאני גאה לכנות עמיתי לדרך.

התכנסות[]

ארוע הענקת הפרס נפתח בתערוכה מרהיבה של צילומי העמיתים ברחבי הארץ, תערוכה המוצגת בידי זאב רוטקוף המלווה ומתעד דרך עדשת מצלמתו את סיורי העמיתים מאז היווסדם, תערוכה אשר מזכירה לרבים רגעי התרגשות של סיור וידיעת הארץ באתריה הידועים והמוכמנים. מיד לאחר ההתרשמות האומנותית אנו יוצאים לסיור ברחביה, בה ממוקם מוסד יד בן צבי, סיור אשר אותו מוביל ידידנו ראובן שדה. ראובן יחד עם אבישי בלומקרנץ הזכורים לטוב מסדרת סיורי השטח המעמיקים והחדשניים בשפלה התעלו הפעם על עצמם והם אשר יזמו ודחפו את מועמדותו של עמית לפרס ועל כך נתונה להם הוקרת העמיתים. ראובן מוביל אותנו בבטחה לסיור מעמיק אל ההיסטוריה של רחביה המצטלבת עם תולדות היישוב ותולדותיהם הפרטיות של רבים מאנשי המפתח שחלקו בהקמת המדינה.


פתיחת הכנס[]

1844'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-דברי_פתיחה

1844'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי-דברי פתיחה

1844'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- לעמית אררט - דברי פתיחה- יו"ר יד בן צבי- יעקב יניב הפקה לשם שמים

1845'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-נימוקי_ועדת_הפרס

1845'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי-נימוקי ועדת הפרס

1845'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- לעמית אררט . נימוקי ועדת הפרס על ידי פרופסור זאב גריס, תודות מעמית אררט מקבל הפרס . הפקה לשם שמים

מרווה בלוקה – עורכת כתב העת עת-מול:
לאחר בניית הציפיה, תוך כדי שמתנדבים בעלי כישורים טכניים עוסקים בהתקנת מצלמות, וציוד מדיה מתמלא אולם הכנסים של יד בן צבי מפה לפה בפרצופים מוכרים ממאות סיורי השטח וההרצאות בהם השתתפנו במסגרת העמיתים. להנחיית הארוע עולה לבמה מרווה בלוקה עורכת כתב העת עת-מול, ובדברי הפתיחה שלה מדגישה את פועלו העצום של עמית להנגשת הארץ ולידיעתה, שבשלה זכה עמית לפרס המוענק זו הפעם השביעית לאדם העוסק בהנחלת תולדות הארץ והעם.

יעקב יניב – מנכ”ל יד יצחק בן צבי:
יעקב פותח בברכות, ומרגש את הקהל כאשר הוא מתאר את רגעי האושר של נותני הפרס המגשים את ייעודו של מוסד יד בן צבי ומעצימה את פועלו אשר כולל את חקר תולדות היישוב בארץ ישראל והעצמת תודעת רציפותו.

יעקב מונה את פועלם המגוון של זוכי שנים קודמות, ומציין את מורשתו של יצחק בן צבי אשר בדרכו של חקר והנחלה של העם והארץ אנו הולכים, כשם שיצחק ואשתו ינאית היו חוקרים את הארץ כשבידם התנ"ך משמש כספר הדרכה.

אנו מתמוגגים לשמוע את יעקב מתאר את פועלו של עמית אשר במסגרת עמיתים לטיולים פורץ דרך זו מאז 2010, ומדגיש כי הפרס מוענק לעמית וכן לעמיתים השותפים לדרכו במשך השנים.

פרופ' זאב גריס - נימוקי ועדת הפרס:
את מקומו של יעקב תופס פרופסור זאב גריס, הפותח בסקירה של טיולי תנועות הנוער של העשורים הקודמים, תופעה אשר נחלשה בשנים האחרונות ואותה עמיתים מחדשים ומעצימים. זאב מונה שלושה מזוכי השנים הקודמות ופועלם:

  • אלי שילר – מקים הוצאת אריאל,
  • יהודה זיו – מורה דרך אייקוני וכותב חסר לאות, ו
  • יוסי פלדמן – מקים בית ספר שדה הראשון בעין גדי,

ומוסיף בחיוך כי לראשונה היום מוענק הפרס לאיש צעיר בן יובל שנים בלבד.

זאב ממשיך ומקריא מנימוקי ועדת הפרס:
עמית אח גריאטרי האמון על סיוע לאחרים, אשר כחלק מפועלו גם התנדב במד"א ועכשיו במשטרה, הקים את 'עמיתים לטיולים' למען עידוד אהבת הארץ ומשעוליה. זאב מדגיש כי חוץ מנקודות מוכרות ונחקרות מגיעים העמיתים גם לאתרים נעלמים ובעלי נגישות קשה, וכל זאת ללא מטרת רווח כספי וללא סדר יום פוליטי או דתי. פעילות זו אף מחזקת את הקשר בין שדרות העם, תוך התנדבות של יותר ממאה מדריכים מהמובילים בתחומם. זאב מסיים את נימוקיו תוך שהוא מזמין את עמית לעלות לבמה בציינו כי עמית מאופיין באהבתו העזה לארץ ולנופיה, ופועלו להעמקת ידיעת הארץ לאזרחיה.


קבלת הפרס:[]

1850'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-_לעמית_אררט

1850'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- לעמית אררט

עמית עולה לבמה תוך מחיאות כפיים סוערות הנמשכות במשך דקות ארוכות של העמיתים החולקים כבוד בעמידה על רגליהם, לקבלת תעודת הפרס המרגשת ולהשתאותם של חברי יד בן צבי על תגובת הקהל הנרגשת.





מצגת תמונות - זאב רוטקף[]

לסיום הענקת הפרס מועלית מצגת מעוררת ערגה של תמונות מפרי עדשתו של זאב רוטקוף, מצגת אשר בשל תקלה במערכת השמע אינה מלווה במוסיקה, תקלה המתוקנת בידי הקהל הפוצח בספונטניות בשירי ארץ ישראל

1846'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-מצגת_תמונות_מטיולים-0

1846'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי-מצגת תמונות מטיולים-0

1846'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- לעמית אררט .מצגת תמונות מטיולים הוכן על ידי הצלם זאב רוטקף . הפקה לשם שמים

ההרצאות[]

ד"ר אסף זלצר – ראשיתה של תרבות ההליכה בשבילי ארץ ישראל:[]

1847'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-טיילות_עממית-0

1847'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי-טיילות עממית-0

1847'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- לעמית אררט הרצאה של ד"ר אסף זלצר על ראשית תרבות ההליכה בשבילי ארץ ישראל . הפקה לשם שמים

נחת הטקס מרווה מתמוגגת אל מול יופי האתרים המתגלים במצגת, וברוח זו מזמינה את ד"ר אסף זלצר, מהחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה להרצאה הראשונה של הערב.

אסף מדלג במומחיות ובשנינות בין תחנות הזמן של התפתחות תרבות ההליכה בארץ כאשר את הדילוג הראשון הוא מתחיל דווקא בפולין הרחוקה של שלהי המאה תשע עשרה, ממנה הוא מתרגם קול קורא באידיש המוציא את תושבי העיירה לטיול להכרת סביבתם, תרבות אשר עלתה עם תושבי מזרח אירופה לארצנו והיא שורש ידיעת הארץ כפי שאנו מכירים אותה.

מהגולה מבצע אסף עליה מהירה לארץ ומציג את משנתו של ריקליס, מורה מהמושבה זיכרון יעקב של תחילת המאה העשרים, המתאר כיצד במושבה יצאו המורים יחד עם צאן תלמידיהם ללמוד בחיק הטבע, לא רק לימודים הקשורים לסיור ישירות אלא גם מקצועות ריאליים. מסיבה זו לא היה צורך ללמד אהבת הארץ לשמה, התלמידים אהבו את הארץ בזכות יופיה, והיות שעדיין לא היו מסכים מכל עבר יצאו לטייל ולשוטט בטבע הפראי גם בשעות הפנאי.

עם הקמת האוניברסיטה העברית ב-1925 יצאו חלוצי המלומדים לחקור את המרחב בצורה מדעית, תוך יצירת קשר בל ינתק בין העם העברי למקום מושבו ויצירת זהות לאומית. על רקע שקופית של טיול המוני בבריכות שלמה המונהג על ידי זאב וילנאי חולק אסף כי בשנות העשרים החלו מורי דרך נודדים להנחיל את הידע באמצעות טיולים המוניים מודרכים, אך מעלה ספק רב באפקטיביות של סיורים אלו מעבר לאמירה ציונית.

למרות זאת עם העשורים מצאה הקניית הידע את מקומה לצד הפן הציוני ואף גלי ההגירה העצומים ששטפו את הארץ עם הקמת מדינתנו, למרות כל קשיי קליטה, מצאו את דרכם להשתלב במגמה זו דרך כנסים וחוגי ידיעת הארץ.

את סקירתו המלומדת מסיים אסף בתופעה מדאיגה הנצפית בעשור האחרון, בה ראיונות עם ההולכים בשביל ישראל מגלים כי אלו עושים זאת פחות לשם ידיעת הארץ ויותר לשם הישג אישי והגשמה עצמית.

לכן הנחלת ידיעת הארץ אינה מובנת מאליה, וארגונים כמו עמיתים הם בין השאר התשובה למגמה מדאיגה זו!

שיקופיות מההרצאה

פרופ' תמר הרמן – מה ישראלי בשביל ישראל?:[]

1848'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-מה_ישראלי_בשביל_ישראל?

1848'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי-מה ישראלי בשביל ישראל?

את מקומו של אסף מול המיקרופון תופסת פרופסור תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה תוך שהיא מתכתבת עם סיום ההרצאה הקודמת ופותחת בסקירתה על הנקודות הישראליות של שביל ישראל. תוך שתמר מנהלת דיון ער עם הקהל היא פותחת בציינה, כי היא אישית מעדיפה בתי קפה על הליכה בשבילים, אמירה שלשמעה היא מוזמנת על ידי השומעים לקפה בשטח. תמר ממשיכה בחיוך בציינה כי רבים משותפיה לבתי הקפה נעלמו להם לתקופות ארוכות אל שביל ישראל, מגמה אשר הניעה אותה לחקור מדוע אנשים אשר אינם חלק מתרבות הטיולים יוצאים דווקא לחצות את ארצנו בשביל ארוך זה?, מרצתנו ממשיכה ותוהה האם צומח כאן אייקון לאומי, ומה נשתנה כאן? תוך שתמר מצטטת מספרו של גרוסמן "אשה בורחת מבשורה" המספר על אשה היוצאת לשביל על מנת להימלט מחששה מפני בשורה קשה, מנתחת תמר את המגמה ומגיע למסקנה כי רבים הצועדים לאורך השביל עושים זאת על מנת להנתק לזמן מה מקשיי היום היום ולחצי השיגרה של חייהם. תמר ממשיכה ודנה עם הקהל על החיבור בין האתוס הציוני וכיבוש הארץ ברגל להולכים בשביל, הויכוח הפוליטי על תוואי השביל ומדוע אינו חוצה את הקו הירוק או לחילופין האם ישנה אמירה בכך שאינו מגיע לבירתנו או עובר דרך ירוחם, ומציינת את צורת ההליכה הישראלית אשר כמעט תמיד הינה בזוגות או בקבוצה לעומת שבילים דומים בעולם לאורכם נפוצה הליכת בדד. מראיונות עם שביליסטים, מתגלה שרובם טוענים שאין בהליכה משמעות פוליטית אך בד בבד טוענים כי הם מונעים מרגשות ציוניים פטריוטיים, ומחיבור לארץ. מכל אלו נובעת המסקנה כי מתפתחת מולנו צליינות חדשה מסוג חילוני של הגשמה אישית תוך כדי הליכה בשביל שהפך זה מכבר לאייקון לאומי המשולבת בפעילות פנאי של חוגים רחבים שאינה שונה במהותה מתחביב טעימת יינות.

ד"ר לביא שי – על חמישה מורי דרך מיתולוגיים:[]

1849'עמיתים_לטיולים'_-ט'מרחשון_תשע"ט-חלוקת_פרס_"עת_מול"_ביד_בן_צבי-_5_מורי_דרך

1849'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- 5 מורי דרך

1849'עמיתים לטיולים' -ט'מרחשון תשע"ט-חלוקת פרס "עת מול" ביד בן צבי- לעמית אררט - הרצאה של ד"ר לביא שי מנהל הארכיון של יד בן-צבי - חמישה מורי דרך מיתולוגים ובסוף דברים של יהודי זיו מענקי מורי הדרך. הפקה- לשם שמים

ד"ר לביא שי, מנהל הארכיונים של יד בן צבי יורד משביל ישראל ופונה לסקירה היסטורית על חמישה ענקים שהתוו את מסלולה של ידיעת הארץ – זאב וילנאי, דוד בנבנישתי, יוסף ברסלבי, יהודה זיו ואורי דביר. לביא פותח בתיאור ילדותו של וילנאי בחיפה, והשפעת הנוף המשכר של המפרץ על עיצוב דמותו של מורה הדרך לעתיד, וממשיך בציטוט מכתביו של וילנאי בהם הוא מתאר פגישה עם אנשי העליה שאך הגיעו לארץ בעת שעסקו בסלילת כבישים וכי נוכח שמלבד ציונות הזורמת בדמם אין הם יודעים כמעט דבר על ארץ הבחירה. ארוע שהשפיע עליו רבות ועיצב את רצונו ל"זווג את האדם עם מולדתו". מרצנו מצייר קוים לדמותו של יוסף ברסלבי אשר עלה ב1905 ליפו ועקב קשיי פרנסה בבית הוריו נמנע מטיולי הגימנסיה – חסך אותו השלים בשארית חייו הבוגרים. יוסף אשר היה בעל כישרון לשפות השתמש בכישוריו על מנת לחקור את אנשי הארץ ויצר בסיס מחקר רב אופקים, תוך חיבור הטקסט המקראי לנופי הארץ. מכאן עובר לביא למאפיינים המשותפים לחמישה: אופני פעולה מגוונים להפצת הידע, "מופע" של איש אחד, סיירים וחוקרים בעלי יצר סקרנות והרפתקנות, מורי דרך שהובילו סיורים המוניים, פעלו במסגרת ממוסדת, העבירו הרצאות למטיילי "כורסא" ופרסמו את הידע בשלל האפשרויות שהציע הדפוס. לביא מסיים בגלותו כי במסגרת יד בן צבי הוא שוקד על הנגשת אוסף מסמכי ותמונות מורי הדרך דרך אפליקציית אינטרנט ייחודית על מנת להגיע לקהל הרחב וכן למורי דרך וחוקרים ואף לאפשר לגולשים להוסיף חומר שנשמר בעליית גג ביתם למאגר ציבורי חשוב זה.

תמונות מהמצגת ועל תוכנית "המאגר" למורי הדרך[]

יהודה זיו – מענקי מורי דרך:[]

בהתלהבות מציג לביא את מורה הדרך יהודה זיו, אשר כיבד את המעמד בנוכחותו. יהודה השומר בגילו המופלג (90+) עדיין על שובבות הנעורים בוחר לחלוק עימנו זיכרונות משעשעים מהכרותו רבת השנים עם מורי הדרך שכיכבו בסקירתו של לביא. יהודה נזכר כיצד וילנאי בן ה25 הצטרף לועדת השמות, ושם דרש אוסישקין לקרוא לקיבוץ הראשון משמר העמק, ואילו וילנאי שחיבב שמות המסתיימים במילה עם הציע שמר-עם. בויכוח זה ובאלו שאחריו ניצח אוסישקין, ולראיה מספר הרחובות הגדול על שמו.

הצעתו האחרונה של וילנאי מחכה לה לפרוץ השלום – השם לי-עם שהינו ראשי תיבות של "לא ילמדו עוד מלחמה".

בנבנישתי – עמד בראש ועדת שמות הרחובות בירושלים, וקרא למושבה הגרמנית בירושלים עמק רפאים ובה שיבץ שמות אישים אוהדים לרעיון הציוני, וג'ווד, סמאקס, ואמיל זולא. יהודה הגר בסמוך טוען שזו מחווה אישית לו כיוון שהוא הולך מזה שנים מספר עם מקל וקורא לעצמו 'טרייפוס'.

ברסלבי – ידוע בזכות סדרת ספריו "הידעת את הארץ" ענה תמיד לשאלות בנושא הארץ במילים - ראה סיפרי הנדון, ולכן כונה בפי מכריו בשם החיבה "ראה סיפרי".

אורי דביר – היה חבר אגד, ונהגו לומר לו מאגד תראה את הארץ.

וברוח הימים האלו מסיים יהודה בme too

יהודה מציין כי הוא נולד ביום י"א באדר, 5 שנים לאחר נפילת תל חי, ולכן הוא מת על הארץ. עמית אררט:

הקהל נפרד מיהודה זיו במחיאות כפיים וממשיך בהן לקבלת עמית העולה לבמה לשאת את נאום מקבל הפרס

בנאומו הרהוט והסוחף של עמית הוא מודה לגורמים הרבים אשר סייעו בהקמת ותפעול ארגון 'עמיתים לטיולים', למשפחתו הציונית והתומכת, למנכ"ל וצוות יד בן צבי וחברי כתב העת עת-מול, לחברי ועדת הפרס ולממליצים הרבים שתמכו במועמדותו.

עמית מסיים באומרו כי את שירת הארץ הוא מעבד למען העמיתים ומקבל מהם חיזוק.

הסתיים האירוע המרגש והחגיגי, אך חגיגת ידיעת הארץ נמשכת, ואנו ממשיכים ברוחה של פרשת השבוע להתהלך בארץ, לאורכה ולרוחבה.

בעמיתות,

ירון בוצר botze...@gmail.com

דברי תודה של חתן הפרס[]

מוקטן - עמית אררט פרס עת-מול

פרס עת מול עמית אררט, 'עמיתים לטיולים'

ערב טוב ירושלים, ראשית, חשוב לי להודות לכמה אנשים ונפתח כמובן בפרק התודות - לשלושת המרצים: ד"ר אסף זלצר, פרופ' תמר הרמן וד"ר לביא שי אשר החדירו לנו שההליכה בשבילים, היא שמחברת אותנו לארץ ישראל בנימים וברגש.

לפרופ' זאב גריס ראש ועדת פרס עת מול ולכל חברי צוותו אשר זיכו אותי להיחשב כאדם המסוגל להנחיל לאזרחי המדינה את תולדות עם ישראל מתוך אהבה גדולה לרגבי אדמתה.

למרוה בלוקה עורכת עת מול, אשר ליוותה אותי מאז ההכרזה והפיקה את הערב האיכותי שחווינו.

ליעקב ניב מנכ"ל יד יצחק בן צבי, שמוביל את המוסד להישגים חסרי תקדים, שבחירתי לפרס שמחה אותו מאוד ולכל צוות יד יצחק בן צבי, תודה גדולה על קיום אירוע חשוב זה.

לראובן שדה ולאבישי בלומנקרנץ, הצמד שהוביל את העמיתים לאורך אגני נחל שקמה ונחל לכיש, שהגישו את מועמדותי לפרס. שעשו עוד שירות גדול למען ארץ ישראל בזה שהגישו אותי למועמדות. לממליצים עלי: דר' מיקי ארליך, פרופ' דורון בר, דר' איל דודסון, דר' אבי פיקאר, פרופ' עמוס פרומקין ודר' צביקה צוק.

לשותפי בהנהגת 'עמיתים לטיולים' דר' עמית הורן ומאיר רוטר שבלעדיהם, המפעל לא היה נוסד ומתרומם.

למשפחתי המגובשת והמחוברת לארץ – בזכות הורי ד"ר ניסן ורחל שהטמיעו בנו עמוק את החד משמעיות של לחיות בארץ ישראל, לאשתי הדגולה שגם היא רחל אימנו, לילדי שכבר זיכו אותי ב-5 נכדים ולאחי האהובים.

הפקת הטיולים גוזלת זמן רב, לא הייתי יכול להקדיש זמן זה ללא התמיכה, הסיוע והשקט הנפשי מאת אשתי האהובה. הפרס הזה הוא אות הוקרה גם לפועלה ! .

את שירת א"י אני זוכה לעבד, לערוך ולהנגיש לאלפי אנשים בשנה. הרצון העז של העמיתים להיות כל הזמן בשטח ולצבור ידע, הם שגורמים לי ליזום ולהפעיל בתכיפות: סיורי עומק, טיולים למיטיבי לכת וימי עיון.

"המטרה היא שהעם היהודי, יכיר ברזולוציות צפופות את רגבי אדמתנו וכך הוא יהיה מאוהב בארץ ישראל", אני רואה חובה אזרחית לאהוב את הארץ, ממש כמו החובה האזרחית המוטלת עלינו להצביע לכנסת או לעירייה.

ל'עמיתים לטיולים' יש מותג נוסף והוא "המכון למורשת ירושלים" – לחיזוק החיבור בין עם ישראל לירושלים היהודית, הבירה הלאומית.

אנחנו, לא שוקטים על השמרים, בימים אלו אני עסוק בהפקת עוד מסע של 5 ימים לעמיתים, בו, [ המסע תוכנן לחצות את הנגב מספיר לשדה בוקר, אך מסיבות טכניות, נדרשנו לעשות חישוב מסלול מחדש ].

{ במקום לנגב }, נצא למסע בעקבות הסנהדרין, לאורכו של "שביל הסנהדרין" החדש שנחנך לא מכבר. במהלכו נדאג להנחלת הרבה תוכן ע"י רון חרמוני להט המוביל, ומרצה אורח לכל יום.

הרבה מהטיולים שלנו מוסרטים ע"י אברהם מש, המופקד על ערוץ הסרטים של 'עמיתים לטיולים' ביוטיוב.
ירון בוצר, איתי קצב ועוד, תורמים שעות רבות בכתיבת סיכומים לאחר הסיורים, בחן ובעושר לשוני.
יאסיים במילות תודה לכל חברי 'עמיתים לטיולים' הדבקים להמשיך לחקור את א"י ברגליים.
י בזכות צוות המדריכים המשריש בנו ידע ואהבה לארץ ישראל.

נימוקי ועדת הפרס[]

נימוקי ועדת הפרס11
Advertisement